ארכיון תגית: יצירתיות

סודות האושר: כיצד לעודד יצירתיות באמצעות מסגור מחדש של הנחות יסוד קיומיות

התחלנו את הקורס הנוכחי בפתיחת ספרה של גרטשן רובין "פרויקט האושר" – בסוגיית הגשמת החלומות, המימוש העצמי, מימוש האושר. נסיים לפיכך את הקורס תחת אותה מילה מסתורית ונפלאה "אושר" תוך בחינת השימוש שלה במימוש נטיות ורעיונות יזמיים.

כפי שתוכלו להתרשם מחומרי הלימוד ביחידה הנוכחית, האושר אינו רק בבואה סכרינית של אנשי עולם מערבי שבעים. האושר מייצג מצב קיומי אופטימלי – משאת שאיפות וכמיהה, ביטוי לשביעות רצון מהחיים, תוצאה של הצלחה במימוש. אך ככל שהוא טעון יותר בפנטזיות אנושיות, כך הוא עמוס במיתוסים לא ריאליים ולמעשה ביעדים לא מציאותיים שבינם לאושר בר קיימא, אין ולא-כלום.

האין חלומות היזמות דומים במובן זה? האם היזם אינו בעצם שוחר-אושר שמחפש את מימושו העצמי, האם אין במיזם ביטוי לפנטזיות הבלתי ממומשות שברצונו להגשים על ידי הפרויקט המדהים שיקים, ולא פחות – מתוך "האקזיט" המרשים שיפיק ממנו?

חומרי הלימוד ביחידה הנוכחית באים להפריך את מיתוסי האושר המסורתיים, אלו שקושרים בין הצלחה לשביעות רצון, בין יכולת בחירה לסיפוק, ועוד רבים אחרים, ובמקומם להציב יעדים ריאליים למימוש.

ביחידה הנוכחית תתבקשו מחד לפענח את הפסיכולוגיה של היזם, ולהציע מאידך מיזם יזמי שייתן מענה לחלומות האושר הבלתי ריאליים של צרכנים וקהלים נרחבים.

  1. אנא צפו בסרטון טד של שון אקור –The happy secret to better work https://www.ted.com/talks/shawn_achor_the_happy_secret_to_better_work?language=he
  2. אנא צפו בסרטון טד של פרופ' דניאל גילברט מהרווארד, מחבר רב המחר "להיתקל באושר"

The surprising science of happiness – https://www.ted.com/talks/dan_gilbert_asks_why_are_we_happy

  1. אנא קראו את מאמרי שפורסם לפני מספר שנים בכתב העת אודיסיאה תחת הכותרת:
    "אושר אמיתי
    גירסה 2.0" (המאמר נמצא לעיון בפורטל המודל)

משימת הסיום:

  • ערכו סיכום על גבי שני עמודים בנוגע לכל מיתוסי האושר השגויים, כפי שאתם מבינים אותם, מתוך הסרטונים והמאמר שקראתם. שרטטו טבלה עם שתי עמודות, כאשר בעמודה הימנית כתבו מיתוס אושר מסוים עם כמה מילות הסבר, ובעמודה השמאלית את ביטוי האושר האותנטי שיכול להחליף אותו לדעתכם (יתכן שבחלק מהמקרים יהיה רק מיתוס, ללא אפשרות לביטוי התחליף בעמודה השמאלית). אנא סכמו בטבלה זו את כל מיתוסי האושר המופרכים שזיהיתם בחומרי הצפייה והקריאה.
  • כתבו מנשר של עמוד אחר ליזם הנלהב המתחיל, אשר מתבסס על הסרטונים, חומרי הקריאה והטבלה שערכתם בסעיף הקודם, שבו תוכלו להזהיר ולעודד אותו לקראת התהליך הפסיכולוגי שאותו הוא עומד לעבור בהקמת המיזם שלו ובצפיות הגבוהות שהוא מפתח לקראת הצלחת המיזם. כמובן שזו בחירה אישית שלכם במה להתמקד, אין בתשובתכם ביטוי נחרץ ל"נכון" או "לא נכון" אלא שילוב של "תשוקה יזמית" כפי שאתם תופסים אותה מהקורס הנוכחי, קורסים אחרים, ומהחיים בכלל, ביחד עם חומרי הלימוד הנוכחיים.
  • לאור חומרי הלימוד השונים שאליהם נחשפתם ביחידה הנוכחית, נראה שהאושר האנושי כרוך בהרבה הטיות בקבלת החלטות ובהיעדר רציונאליות. אנא ערכו מינשר על פני עמוד אחד עד שניים, שבו תמציאו או תמליצו על מוצר או סדרת מוצרים, שיהפכו אנשים למאושרים יותר. התבססו על אלמנט אחד לפחות מכל אחד מחומרי הלימוד הנ"ל ושלבו אותם לתוך המינשר (שלושה בסה"כ לפחות). בכתיבתכם תארו את המוצר או השירות שהמצאתם, כיצד הוא יהפוך אנשים למאושרים יותר, תוך עיגון הממצאים בחומרי הלימוד הנוכחיים.

לבסוף, אנו מגיעים לישורת האחרונה של הקורס שלנו. אמנם חלק זה אינו ממושב עם ציון, אך נשמח לקבל את הפידבק שלכם לגבי הקורס, ממה הפקתם תועלת וממה נהניתם, וכמובן אם יש דברים שדורשים שינוי.

בהצלחה בהמשך!

אורן וצוות הקורס

דווקא לא לצאת מהקופסה – חדשנות וזרימה

דווקא לא לצאת מהקופסה – חדשנות וזרימה

ביחידת לימוד זו נמשיך את הדיון בחדשנות שהחל במטלה השלישית, ונחזור גם אל סטיב ג'ובס, החדשן האולטימטיבי של תקופתנו. אך הפעם נתהה לגבי משנתו האמיתית של סטיב ג'ובס, ונבחן אותה במבט מעט מעמיק יותר.

במטלה הקודמת ביקשתי מכם לצפות בנאומו של סטיב ג'ובס https://www.youtube.com/watch?v=vN4U5FqrOdQ כאשר חשף לעולם לראשונה באופן פומבי ונרחב את גרסתו הראשונה של האייפון. ג'ובס ייצג ללא ספק עבור רבים מודל לפיתוח חדשנות ויצירתיות.

זמן קצר לאחר שאובחן אצלו הסרטן סיפר ג'ובס בטקס בוגרים בסטנפורד על דרכו המקצועית: "עבדנו קשה ובתוך עשר שנים צמחה אפל משני אנשים שעובדים מהבית לחברה של 2 מיליארד דולר ויותר מ-4,000 עובדים. שנה קודם לכן הוצאנו לעולם את יצירתנו הטובה ביותר – המקינטוש".

ג'ובס הוסיף שבגיל 17 הושפע מהאמרה "אם תחיה כל יום כאילו היה זה יומך האחרון, יום אחד תגלה בוודאות שזה נכון". "ואם זהו יומך האחרון", חידד, "האם עדיין תרצה לעשות בהמשכו את מה שכבר תיכננת? אדם מפחד משינוי מכיוון שהוא חושש להפסיד, אך מאחר ואל מותך תגיע עירום בכל מקרה, אין לך מה להפסיד. לפיכך, אין כל סיבה שלא תלך אחרי לבך", אמר ג'ובס. דבר מעוררי השראה, אך כמובן שמנוגדים לנטיית הלב האנושית הטבעית. אנשים חוששים משינוי כיוון ששינוי כרוך באי-וודאות, ויותר מרצוננו בחדשנות, רצוננו בשקט ויציבות שחדשנות כמובן משבשת ומפריעה. מכאן שחדשנות פורצת דרך כסגנון חיים, כפי שמתאר ג'ובס, מחייבת מאבק במוסכמות. עד רמה מסוימת היא עשויה להיות מאתגרת, אך לאורך זמן היא עלולה להיהפך למקור לחץ וחרדה.

מה, אם כן, עשוי לאפשר לאנשי החדשנות לא רק לשרוד, אלא אף לשגשג? התשובה אינה מצויה בתעוזה נפשית. במלותיו של טום וייטס – "מעולם לא ראיתי את עיר מגורי עד שהתרחקתי לזמן רב מידי ממנה" – מצוי הרמז לכך שמקורות החדשנות והיצירתיות מצויים "מתחת לפנס", באותה חוויה פסיכולוגית שמכונה Flow – זרימה הקשורה לרסיסי הזמן הבלתי נתפשים של השגרה וההווה, לא בחלומות העתיד. עד כמה ניתן לבנות על רגעי חלומות עתידיים? מימושם אינו מחזיק לאורך זמן – הקידום הנכסף, הכיבוש המדהים של מטרות, מספקים אותנו לזמן קצוב. לפיכך דווקא אנשים שחלק גדול מזמנם מאופיין בחוויות של שגרה מספקת חושים שביעות רצון גבוהה מהחיים ומגיעים להישגים ולמימוש עצמי. רוב האנשים אינם מודעים למקורות הזרימה שלהם ולכן אינם יכולים להעצים אותן. אולם אם נרצה לטפח חדשנות וביצועים אופטימליים, נזדקק להן.

וכעת שימו לב לדבריו של סטיב ג'ובס – רובנו נמשכים לאמירות החזון וההשראה, תוך התעלמות מהרכיב הקריטי ביותר שהביא את ג'ובס להצלחה – "עבדנו קשה", אמר סטיב ג'ובס בהתייחסו למיליארדי השניות שמרכיבות את עשר השנים הקריטיות ליצירת המקינטוש  (קיראו שוב את הציטוטים הנ"ל של ג'ובס ובדקו עם עצמכם עד כמה שמתם לב למרכיב הזמן הממושך – 10 שנים! שנכלל באמירות החזון של ג'ובס. יש להכיר בכך שללא חווית מעורבות מעמיקה בעבודת השגרה, אדם לא יכול לעבוד קשה ולשרוד בהתמדה במשך עשר שנים בכדי לפתח תוצר יצירתי וחדשני. החלום והחזון היה שם, ללא ספק, אבל מה שבנה את מימושם היצירתי הייתה העבודה הקשה בשגרת השנים.

ומכאן יתחברו להם כל חומרי הלימוד הקודמים שלנו – ה engagement שלו הוקדשה יחידת הלימוד השניה, והחדשנות שלה הוקדשה יחידת הלימוד השלישית וכאן נפתח חלון הלמידה שלנו ל"זרימה" – Flow.

איך גיליתי את תיאורית הזרימה עוד לפני שהפסיכולוגיה החיובית נולדה?

בשנת 1989 התחלתי את עבודתי במחלקת הביקורת של בנק איגוד בתוך כלכלן צעיר. נלחמתי על המשרה שנראתה לי מקצועית, יוקרתית ומתאימה לשלבים הראשונים של הקריירה שלי. התפקיד היה מעניין, נחשפתי לרזי הבנקאות מכיוונים שאינך נגלה אליהם בתוך עובד בנק מתחיל.

אולם לאחר מספר חודשים קרתה תופעה מוזרה: הזמן לא זז… לא שהפסיק להיות לי מעניין, אבל משום מה, בפרקי זמן הולכים ומתקצרים התבוננתי בשעון וחיכיתי שיום העבודה יסתיים. זו היתה הפעם הראשונה שנחשפתי למשמעותו של הזמן כסוג של חיישן או גלאי אשר מדווח על תהליכים עמוקים של עניין, שעמום, תסכול, מתח. באותה תקופה אולי עוד לא נתתי על כך את דעתי, אבל התוצאה היתה בלתי נמנעת – החלטתי להתפטר, ואף חמור מכך, הגעתי למסקנה שפשוט טעיתי בהחלטות האישיות והמקצועיות שלי, ובחירת הלימודים שלי בכלכלה ובמנהל עסקים היתה שגויה. מאחר שכיום אני דיקאן ביה"ס למנהל עסקים, עולה כאן בוודאי תהייה האם היתה זו גחמה מקומית של אדם צעיר, או שמשהו יותר עמוק הוביל את החלטתי שם, וכמובן שאעדיף לחשוב שהאפשרות השניה היא הנכונה.

כדי להשלים את סיפורי האישי שמוביל לסוגית ה"זרימה" בה נעסוק ביחידת הלימוד הנוכחית, אספר בקצרה שלאחר התפטרותי מהבנק החלטתי לעשות הסבה מקצועית חדה, ובמשך עשר השנים הבאות סיימתי מסלול לימודים והכשרה לפסיכולוגיה קלינית של הילד, עבדתי כמתמחה במחלקה הפסיכיאטרית של בי"ח איכילוב וסיימתי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. בכדי להשתכר למחייתי התחלתי ללמד בשנת 1990 בביה"ס למנהל עסקים של המכללה למנהל שהיתה אז בתחילת דרכה, הייתי מרצה לסטטיסטיקה והעבודה הזמנית שמצאתי נראתה לי פתרון מוצלח עד שאסיים את לימודי. העובדה שאני כותב כרגע את הפוסט הנוכחי מבהירה כנראה ש"העבודה הזמנית" שנמשכת כבר יותר מחצי יובל שנים, הפכה לדבר הקבוע ביותר בחיים המקצועיים שלי, זאת למרות שלא החלטתי על כך מעולם. לכאורה גם עבודתי בבנק וגם עבודתי במכללה למנהל מצויות תחת תחום הכלכלה ומנהל העסקים, אבל בפועל "חווית המשתמש" ותפיסת הזמן שלי היו שונות לחלוטין. אטען לפיכך שהמקצועות, הנושאים המטרות שאנחנו מציבים אל מול עינינו כשאנחנו בוחרים מסלולי לימודים, קריירה ואף קשרים בין-אישיים, אינם בהכרח הגורם הקריטי שבאמת מכריע את "התשוקה ההרמונית" שלנו (במונחי יחידת הלימוד השניה) – כך למשל ביזמות – אינך צריך להיות מהנדס כדי לפתח סטארט-אפ טכנולוגי – אופי העבודה היומיומית שלנו בעידן הנוכחי הולך מתרחק ממקצועות הליבה שאותם למדנו.

וכאן מסיפור "השעון שלא זז" בבנק מלפני חצי יובל, אני חוזר להווה ולקורס שלנו. ברצוני לטעון שחוויית הזמן היא כלי אבחוני חשוב לדברים שמעוררים בנו "תשוקה הרמונית" (ראו ביחידת הלימוד השניה בקורס זה). יש להיזהר, כמו בשימוש בכל כלי מדידה, שלא לקבל הטיות. לדוגמה, יתכן שהזמן זז באיטיות סובייקטיבית לא בגלל המטלה הספציפית שאנו עוסקים בה, אלא בגלל לחץ וטרדות שמגיעות מבחוץ – למשל חשש ממחלה של אדם קרוב, או כל נושא מטריד שגורם להסחת הדעת, ופוגע בהתמסרות לכל מטלה, מעניינת ומשעממת כאחת. אבל במצבים רגילים שבהם אדם מכיר את עצמו ואינו מצוי במצוקה מיוחדת, ניתן בהחלט לטעון שאם הזמן "לא זז", ובוודאי אם נוצר שעמום, כדאי לבחון האם דבר-מה לא בסדר. אך מאחר שבפסיכולוגיה חיובית עסקינן, נעבור מייד  אל צידה המלא של הכוס – ההזדמנות שהקורס הנוכחי תזמן לכם היא דווקא למצוא את הדברים החיוביים המפתיעים והבלתי צפויים שבמהלכם הזמן חולף מהר, בעוד שאתם מבחינתכם לא שמתם לב שמדובר בעשייה, מטלה, מטרה, משמעותיים. מיהאלי  צ'יקסנטמיהאהי כינה חוויה זו "זרימה" או Flow  באנגלית. חוויית "זרימה" הינה מצב של מעורבות בחוויה אופטימלית שלא דורשת דחיפה או שכנוע, אלא שקוראת באופן טבעי. היא כוללת על פי רוב:

  • ריכוז קשב
  • אתגר
  • ביטוי של מיומנות אישית (חוזקות)

באופן רחב יותר הזרימה מתרחשת תחת שמונה תנאים שהוגדרו כך ע"י צ'יקסנטמיהאהי:

  1. התמודדות עם משימה שניתן לסיים
  2. יש צורך להתרכז כדי להצליח במשימה
  3. הריכוז במשימה אפשרי כי יש לה מטרות ברורות
  4. הריכוז אפשרי כי ניתן לקבל משוב מיידי
  5. פעולה מתוך מעורבות עמוקה אך חסרת מאמץ, מה שמסיר מהתודעה דאגות ותסכול
  6. נוצרת חווית שליטה אישית על הפעולה
  7. דאגה לעצמי נעלמת במהלך הפעולה, אך תחושת העצמי מתגברת לאחר תום ההתנסות
  8. השהייה של תחושת הזמן: שעות הופכות לדקות, דקות הופכות לשעות

כפי שניתן לראות, תנאי הזרימה מנוגדים לתפיסה הרווחת שכדי ליהנות ולעשות דברים משמעותיים בחיים נדרשת מידה רבה של ספונטאניות –שהדברים יקרו מעצמם. נראה שכדי לייצר אושר ומשמעות נדרשת דווקא פעולה מובנית למדי שמשתלבת בתוך רוטינה מוגדרת, ושרק כך ניתן באמת להתמסר למשימה המביאה לסיפוק. ההתמסרות היא כזו שלרגע תודעת העצמי נעלמת, כך שבמהלך המשימה הפרט אינו מודע לגמרי לנוכחותו, והוא כולו מושקע בחוויה (למשל אי אפשר ליהנות מסרט עלילתי מבלי לנתק את בוחן המציאות ואת תחושת העצמי ולהתמסר לעלילה).

אך חווית הזרימה אינה קשורה רק להיבטים פסיכולוגיים ואישיים, אלא רלוונטית כמעט לכל פעילות עסקית ובוודאי צרכנית שקיימת כיום. למשל, ראו להלן רשימת קריטריונים מתוך מחקריהם של הופמן ונובק Donna & Novak בהקשר לחוויית הגלישה והזרימה באתרי אינטרנט בכלל, ובאתרי סחר אלקטרוני בפרט (עם התאמות קלות שערכתי בהם לצרכי הקורס הנוכחי, אשר מבוססים על תנאי הזרימה לפי צ'יקסנטמיהאהי):

  1. מידת הסינכרוניזציה שבין מיומנות ואתגר: יישום עקרונותיה הבסיסיים של חווית הזרימה באופן שבו המשימה והחוויה של הפרט סוחפים אותו בצורה אופטימאלית כאשר הוא "מרותק" לאתגר כלשהו אשר מסונכרן עם יכולותיו וחוזקותיו האישיות, ובד"כ כאשר הוא מצוי במצב מוטיבציוני גבוה. למשל, חוויית זרימה טובה עשויה להיווצר בתהליך גלישה באתר סחר אלקטרוני לרכישת מחשב נייד חדש, לצרכן שמתמצא במידה סבירה בתחום הרכישה ומבקש למצוא עסקה כדאית במיוחד, ונראה יושב במשך זמן רב מרותק למסך, ולבסוף "שולף" כרטיס אשראי ורוכש את המחשב.
  2. תחושת ההימצאות האוטנטית במרחב הוירטואלי: עד כמה החוויה הוירטואלית אוטנטית ואמינה, עד כמה יכול הצרכן לשקוע לחוויית הגלישה כאילו הוא צועד בקניון אמיתי או משתתף בחווייה אמיתית במקום כלשהו בסביבתו המציאותית. לעיתים הזרימה יכולה להתגבר דווקא במהלך הפוך של דברים כאשר המציאות המדומה virtual reality באתר מרשימה וסוחפת את הצרכן לעולם דמיוני שסיומו ברכישה שתוכל להפוך את מושא הדמיון הזה למציאות.
  3. מידת האינטראקטיביות בחוויית הגלישה: זהו משתנה קריטי אשר מבדל את האינטרנט מהטלוויזיה. מדובר במידת השליטה של הצרכן על החוויה וקצב השתנותה, ומידת האינטראקטיביות של תהליך הגלישה. מדובר ברכיבים שמאופיינים בפלטפורמה שמכונה באופן מסורתי WEB 2.0 הרומזת למעבר מ"לוח מודעות אלקטרוני" כפי שהיה בתחילת תקופת האינטרנט כאשר יוצר התוכן הפעיל תקשורת חד סטרית כפי שקורה למשל בעיתון. לעומתה הפלטפורמה האינטראקטיבית 2.0 אפשרה גם לגולש לייצר תכנים בתגובה ובאינטראקציה לתכני מערכת האתר. האינטראקציה יוצרת מעורבות ומחוייבות גבוהה יותר של גולשים, אך גם דורשת השקעת משאבים רבה יותר מצד הגולש, ובכך מחירה, לעיתים הכבד, כפי שיפורט בהמשך.
  4. מידת ההתמקדות והקצאת הקשב לחוויית הגלישה: זוהי כבר תכונה שאינה קשורה לפלטפורמת הקצה אלא לגולש / לצרכן עצמו. היא מושפעת ממאפיינים, צרכים, העדפות, מוטיבציה וגורמים אינדיבידואליים ומצביים נוספים של הפרט. אמנם לפלטפורמה אין אפשרות להשפיע ישירות על מאפייני הצרכן, אך מנהליה אמורים לבצע ניתוח צרכני מקיף כדי לפלח את אוכלוסיית המשתמשים ולהתאים את מבנה האתר ואת חוויית הגלישה לסגמנטים השונים שאותרו. למשל, בדוגמה האמורה לגבי גולש המחפש מחשב נייד, יש לייצר חוויה שונה ומותאמת אישית לצרכנים חסרי כל ידע בתחום המחשבים לצרכנים מנוסים שמגיעים עם ידע רב לתהליך הרכישה.

לסיכום – חוויית הגלישה באינטרנט משלבת בין פלטפורמות תקשורתיות שונות ומפצה על חסרונותיהן. למשל, אינטרנט מהיר יכול לספק כיום חוויית צפייה בטלוויזיה על העושר הרב-ממדי שלה (בתוכן, חזות, שמע, תנועה), אך מבלי לשלם את המחיר שחוויית הצפייה בטלוויזיה גובה ביצירת מעורבות צרכנית נמוכה יחסית שנובעת ממאפייניה הפאסיביים של הצפייה במדיה זו. אך בו בזמן, האינטרנט יכול לספק גם חוויה הדומה לקריאת עיתון אשר מאופיינת במצב מעורבות גבוהה בשל החוויה האקטיבית של הקורא אשר מדפדף ובוחר את התכנים אשר מעניינים אותו לקריאה, אך האינטרנט אינו סובל במקרה זה ממחיר חוויית מולטימדיה רדודה יחסית אל מול הטלוויזיה. אין ספק שהאינטרנט מחבר את חוויית הטלוויזיה הפאסיבית עם חוויית העיתון האקטיבית וככל שפס התקשורת עולה, מייתר האינטרנט את שתי הפלטפורמות הישנות, עד שבעתיד, כך אומרים, הם יאוחדו יחדיו באופן שהצפייה בטלוויזיה, באינטרנט, בעיתון תנוהל מאותו מכשיר במיזוג הרמוני ומלא.

תוכלו להיזכר בוודאי במאמר שקראתם ביחידת הלימוד השלישית המתייחס למקרה איקאה, ובו ציינתי את רכיב הזרימה בחוויית הקניה והשוטטות באיקאה:

http://www.mako.co.il/special-ishivuk/articles/Article-9ffbcb54db7b541006.htm

אחזור על עיקרי הדברים ממאמרי האמור ולאחר מכן נוכל להתקדם למשימה שאבקשכם לבצע:

מלכוד 22 של חווית הגלישה באתרי סחר אלקטרוני: המאבק בין עושר המראה לקיבולת המשאבים של הגולש וייעוד משימותיו בשלבים השונים של משימת הגלישה באתר:

אתר סחר אלקטרוני מספק בעת ובעונה אחת (לפחות) שתי פונקציות: הראשונה היא מסירת מידע על מוצרים באופן ידידותי שמאפשר צעידה וירטואלית במסדרונות המרחב הוירטואלי תוך יצירת סקרנות והצעה של מוצרים חדשים ואפשרויות נוספות שלא היו מודעות קודם לתחילת הגלישה (כפי שקורה גם במסע קניות רגיל במרחב פיזי). השנייה היא כמובן השורה התחתונה – מכירה והתחייבות של הצרכן לרכוש את מוצרי האתר.

אך אליה וקוץ בה – מדובר בשתי מטלות שונות כל כך זו מזו שחוויית הזרימה בשתיהן נבדלת מהותית זו מזו ועיצוב והתאמת האתר לכל אחת מהן כמעט ולא יכולים לדור זה עם זה. הבה נשרטט את השלבים האופייניים שעובר גולש-צרכן באתר סחר אלקטרוני ונדגיש את המלכוד בו נמצא ארכיטקט האתר:

בשלבי ההתחלה עם הגעתו של צרכן לאתר הסחר האלקטרוני עומדת חוויית הזרימה באיום שכן הגולש מבולבל, לא מכיר את המקום, לא מתמצא, ולפיכך על האתר לספק לצרכן אתגר קל ופשוט להתמודדות שיתאים למיומנות הדלה שעימה הגיע לאתר. עמימות, אפילו ברמה נמוכה, עלולה להיות תנאי מספיק לנטישה מיידית של הצרכן לטובת תשובות אחרות שקיבל במנוע החיפוש. אגב, כבר בשלב הזה עלולה להיות בעיית פילוח, שכן האתר נדרש להתאים עצמו גם לגולשים מיומנים, בין אם בשל מקצוענותם בתחום הסחר של האתר, ובין אם מכך שכבר גלשו באתר זה או בדומים לו בעבר ומכירים היטב את מסדרונותיו הוירטואליים.

אך גם אם אתר הסחר האלקטרוני הצליח לייצר חוויית זרימה מצוינת המבוססת על סקרנות, מיקוד קשב, חיפוש אקטיבי, וכו', הרי שבסופו של המסע מגיע לפתע אזור חדש, כזה שלא קשור למסע הקודם, שעבור המשווק שמעוניין למכור נראה מובן מאליו – הנקודה שבה הגולש אמור לשלוף את כרטיס האשראי ולרכוש סוף סוף את אשר הוא חפץ בו לאחר שעמל עבורו זמן כה רב בעת מסעו באתר.

אך מה רבה האכזבה! אתרי סחר אלקטרוני רבים מדווחים שדווקא בשלב הקריטי הזה לא מתבצעת "טרנזקציה". מסיבה לא ברורה הצרכן חוזר בו לפתע, אינו מקליד את פרטי כרטיס האשראי שלו, מותיר את "עגלת הקניות" הוירטואלית ליד הקופה ונוטש.

במונחי תיאוריית הזרימה ניתן להבין התנהגות זו בקלות, שהרי אם חיפוש המוצר הנחשק אופיין בחוויית זרימה מעוצבת ומתוכננת שמסנכרנת בין אתגר למיומנות, הרי שכעת, בזמן הרכישה בקופה, נסוגה חוויית הזרימה בשני כיוונים "הרסניים":

א. האתגר מועצם מצד אחד וגורם לחרדה ודיסוננס קוגניטיבי – "אולי טעיתי?", "אולי יש מוצר טוב יותר?", "אולי פרטי כרטיס האשראי שלי יגנבו?", הרי המוצר הזה כבר "נמצא בכיס שלי", וכעת עלי לשלוף מהכיס את כרטיס האשראי. אולי תוצאת החיפוש שלי יקרה או לא אופטימאלית? השלב הזה מאופיין בחשש של הצרכן שהמיומנויות שלו אינן במיטבן ודאגה שמה אתר הסחר האלקטרוני ינצל זאת כנגדו.

ב. בו בעת להתגברות האתגר בהקשר המסחרי הנ"ל, הרי שאתגר החיפוש בהקשר למוצר עצמו נחלש או אף נעלם שכן המוצר שקודם היה נעדר ונחשק הפך באחת ממושא שאיפה לברירת מחדל. שהרי פעמים רבות בהקשרים שונים של החיים הזרימה וההתלהבות של הפרט נובעים מדחף הכיבוש אשר לאחר ההצלחה בא על סיפוקו הרגעי, עימו מגיעה גם נסיגה וירידה במוטיבציה, ואף אכזבה, ויצירת יעד חדש שאותו יש לכבוש. במונחי הזרימה נטען שבעוד שהחיפוש אחר המוצר הנכסף הביא לזרימה, הרי שהעמידה בקופה הוירטואלית נחשבת לחווייה משעממת במקרה הטוב ומאיימת במקרה הפחות מוצלח.

לסיכום, רגע לפני "גיהוץ" כרטיס האשראי, רבים מצרכני הסחר האלקטרוני נסוגים ולא מבצעים את הרכישה, זאת בהיקפים גדולים משמעותית מכפי שמתרחש בחנויות הפיזיות בשלב כה מתקדם של החלטת וכוונת רכישה.

אחד הפתרונות המעניינים, שאמנם לא מצוי במרחב הוירטואלי, אך יוכל להדגים את דפוס ההתמודדות עם המעבר מחוויית החיפוש לחוויית הרכישה, מופעל מזה שנים רבות בחנויות איקאה. המתחם של חנות איקאה בנוי באופן שבו הצרכן "נסגר" בתוך מבנה של קופסה כחולה גדולה המנותקת מהמציאות החיצונית. בתוך הקופסה מתהלך הצרכן על פי החיצים שמסומנים על הרצפה ומוזמן לחוות ולצפות צופה בסרטים ותסריטים שונים של חייו באזורי מגורים של ביתו, בחדרי המשרד, במטבח ובכל סביבה אחרת שמקבלת חזות ועומק. ההליכה במרחבי החנות של איקאה דומה במובנים רבים לחוויית גלישה איכותית באתר סחר אלקטרוני מעוצב. אך בסיום הסיור, איקאה לא קוטעת את החוויה בקופה משעממת אלא מציבה בפני הצרכן אתגר חדש וייחודי שאינו מאפיין אף מרחב קמעונאי אחר של מתחרים. כעת הוא מגיע למחסן עצום שבו מוטלת עליו משימה שונה לחלוטין מזו הקודמת. עליו לקחת עגלה בכדי לאתר ולהעמיס עליה את המוצרים שבחר. מדובר במבוך מורכב למדי שמזכיר מעט את המשחק "חפשו את המטמון". הלקוח המאושר מגיע לקופה עם אוסף הפריטים שערם על העגלה, ולמעשה גם אחרי הקופה עוד צפויות לו הרפתקאות נוספות – הוא יוכל לרכוש מוצרי מזון נורדיים, יטעם נקניקיה ביחד עם ילדיו, ויתלבט האם להעמיס את המוצרים למכונית בעצמו או לשכור את שירותיה של חברת הובלות והתקנות מקומית. כל אלו מציבים בפניו אתגרים ממשיים גם בשלב "הקופה" אשר יוצרים זרימה, וזאת בניגוד לרוב חוויות המכר הקונבנציונאליות שבהם הקופה מיוצגת על ידי תור ארוך מידי, בזבוז כסף וזמן לחרטה. אפילו "מוצרי הדחף" שנמכרו בהמוניהם בעבר בקופות נפגעים כיום בגלל… שהצרכן מתבונן בטלפון הסלולארי החכם בזמן העמידה בקופה במקום לבהות במוצרי הדחף ולכן אינו מתפתה לרכוש אותם.

לפני מספר שנים ערכתי ביקור עם צוות ערוץ 2 בחנות בנתניה עוד לפני השריפה הגדולה. תוכלו לעיין בסרטון וללמוד על האופן שבו נבנית הצלחה באמצעות תהליך זרימה מתוכנן היטב. https://www.youtube.com/watch?v=WnmKGs0KzyI

הנחיות המטלה הרביעית – דווקא לא לצאת מהקופסה – חדשנות וזרימה

הנכם מתבקשים לקרוא ולהאזין למספר מקורות כדי להעמיק מעט בסוגיה זו של התנאים הנדרשים ליצירת חדשנות בעזרת שיגרה אפורה של עבודה קשה לכאורה (במונחים הנ"ל של סטיב ג'ובס) – שאינה קשה כלל כאשר הזמן חולף ביעף מבלי משים – כאשר יש "זרימה".

סיכום ורקע נוסף על זרימה נמצאים במאמר הבא אשר נכתב על ידי לפני מספר שנים עבור כתב העת סטטוס ואשר פורסם על ידם לאחר מכן גם ב ynet.

קריאת רשות – מומלץ גם לקרוא את הפרק השביעי מתוך הספר זרימה שתורגם לעברית ויצא לאור בישראל בהוצאות אופוס המצוי כאן.

קראו מאמר קצרצר שכתבתי לקראת כנס חדשנות של themarker – לא לצאת מהקופסה (הקובץ מצוי בפורט המודל), ואת יכולים (לא חייבים) לקרוא ו/או לשמוע "על שיגרה אפורה כמנוע לחדשנות" בראיון שקיימתי עם ענת דולב ז"ל ברשת ב' בעקבות הכתבה הנ"ל (תמלול הראיון וקישור לשמיעת הראיון מצוי כקובץ במודל).

בעבודה זו תתבקשו לבצע שתי משימות:

א. ניתוח של אתר סחר אלקטרוני

  1. בחרו אתר אינטרנט כלשהו לסחר אלקטרוני, בחרו לעצמכם קטגורית מוצרים או מוצר יעד שהנכם מעוניינים לרכוש באתר זה (אין צורך לרכוש בפועל כמובן) ועברו את חוויית הגלישה שמספק האתר באופן הנרחב ביותר שניתן. מדובר למעשה בסוג של בדיקת "לקוח סמוי" שהנכם עורכים באתר.
  2. הערה אתית: הניתוח במטלה יתבסס על חווייתכם כצרכנים ללא קבלת נתונים פנימיים מהארגון שמפעיל את האתר, וללא יצירת השפעה של ממש על פעילותו של האתר. אם אתם קשורים לאתר כלשהו באופן עסקי אתם רשאים להשתמש בו לצורך העבודה, כל עוד הדבר תואם מראש עם המנהלים המוסמכים לכך בארגון.
  3. הנכם מתבקשים להכין דוח המתייחס לאתר שבחנתם אשר יכלול את הפרטים הבאים:
    • תיאור האתר באופן כללי וכתובת האינטרנט שלו – כחצי עמוד.
    • הסיבה שבחרתם דווקא באתר הזה (יכולה להיות סיבה/העדפה אישית) – פסקה.
    • תארו את חוויית הגלישה שערכתם כלקוח סמוי באתר ושלבו בתיאורכם ניתוח של החוזקות והחולשות של האתר בהתבסס על חווייתכם – כעמוד אחד.
    • הסבירו את מונחי תיאורית הזרימה בהקשר לחוויית הגלישה באתר סחר אלקטרוני כפי שפורטה לעיל, ושלבו את הסבריכם בניתוח מצבו של האתר ובמסקנות ובהמלצות שתנסחו למנהלי האתר, אילו הייתם יועצים שלהם – עמוד עד שניים.

ב. ניתוח של זרימה בעבודה (עד 2 עמודים סה"כ)

נסו להיזכר במשימה/ות שאתם נוהגים לעשות, או אירוע משמעותי שהייתי מעורבים בו בעבודה, ושימו לב ודגש מיוחד למימד הזמן שחלף. נסו להיזכר במקרה או מקרים שבהם עשיתם משימה משמעותית אך שמסיבה כלשהי הזמן פשוט "לא זז", ומקרה או מקרים הפוכים, שבהם הזמן חולף או חלף עבורכם במהירות מפתיעה.

תארו בקצרה (פסקה עד שתיים לכל היותר) את שני המצבים, ונתחו בעזרת חומרי הקריאה שנחשפתם אליהם על "זרימה" את המצבים ואת חווייתכם.

הנכם רשאים כמובן לבצע את המשימה על אדם אחר, במידה ואתם מעדיפים לראיין מישהו ולנתח את חוויותיו, במקום את אלו שלכם.

חדשנות לאורך הקו: מאסם-נסטלה למערכת החינוך

לאחר שבחנו את נושא היצירתיות וחדשנות בהיבט היותר אישי, נעבור כעת עם משימת הסיום של הקורס ליישום הנושא בהיבט הארגוני.

לפני כשנתיים ראיינתי את אילנית קבסה-כהן, מנהלת יחידת החדשנות בקבוצת אסם-נסטלה, לאחד מהקורסים שהעברתי אז בדומה לקורס הנוכחי שלנו. הראיון נהיה אף יותר רלוונטי כיום, כאשר תחום החדשנות תופס מקום מרכזי יותר ויותר בארגונים. הריאיון התקיים במשך כשעה במשרדי, ואתם מוזמנים לצפות בו באמצעות הקישור למטה.

אני מודה לאילנית קבסה-כהן על הריאיון, וכן לצוות ההפקה שכלל את גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר, וכמובן לקובי אשכנזי הצלם והמפיק של הסרט.

במסגרת המטלה הנוכחית נרצה להעמיק לסוגיה היישומית – כיצד ניתן להטמיע ערכים של יצירתיות וחדשנות לארגונים וכיצד ניתן להשתמש בהם ככלי ניהולי בשירות הצמיחה והשגשוג הארגוני. למטרה שכזו אין דרך טובה יותר מאשר לצלול לתוך ארגון אמיתי, ובמיוחד כזה כמו אסם שמהווה דוגמה לחדשנות, קיימות, מסורת ופתיחות גלובאלית.

לפני שאתם מתיישבים לצפות הכינו מראש כלי כתיבה. אינכם צריכים לתמלל את הריאיון, אלא לרשום לעצמכם תוך כדי הכתיבה סדרה של שאלות שינחו את משימתכם לאחר מכן. כמו כן תוכלו להיעזר ברישומים ורעיונות שיעלו אצלכם תוך כדי צפייה והאזנה לדבריה של אילנית.

הנכם מתבקשים לרשום לעצמכם לאורך הריאיון את השאלות והסוגיות שאני מעלה במהלכו בפניה של אילנית, הן לגבי נושא החדשנות בכלל, בוודאי לגבי חדשנות-ארגונית והטמעתה, וכמובן לגבי תפקידו הייחודי והחדשני בפני עצמו של מנהל חדשנות בארגון.

בסיום ההאזנה והצפייה בראיון אמור להיות בידכם מסמך קצר שמכיל בראשי פרקים את כל השאלות והסוגיות שאילנית התייחסה אליהם בראיון לחדשנות בכלל ולחדשנות ארגונית בחברת אסם בפרט.

וכעת נבצע פנייה חדה מעולם המוצרים והצרכנות, לאחד הנושאים החשובים והאקטואליים ביותר על סדר היום הציבורי במדינת ישראל – מערכת החינוך הישראלית שבראשה משרד החינוך. שנת הלימודים בבתי הספר נפתחה השבוע, ועמה גל של כתבות ותחקירים המתייחסים למצבה של מערכת החינוך, שכוללים לא מעט ביקורת על תפקודה.

בסקר החברתי האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי רוב הציבור בישראל מעריך את תפקודה של מערכת החינוך באופן שלילי, רוב הציבור סבור שמערכת החינוך אינה מספקת שירותים באופן שוויוני, וכשליש מהציבור סבור שמערכת החינוך היא הראשונה שראויה לשיפור מכל מוסדות המדינה – השיעור הגבוה ביותר מבין שירותי הממשל שנבחנו בסקר. עוד נמצא כי 62% מהתלמידים נעזרים בשיעורים פרטיים מחוץ למערכת החינוך, בסקר חדשות 2 שפורסם השבוע נמצא כי 81% מההורים חושבים שמערכת החינוך אינה מכינה את הילדים לחיים הבוגרים וכי 65% מהם מביעים אי שביעות רצון ממערכת החינוך. אלו כמובן נתונים קשים ולא מחמיאים למערכת המטפלת בילדי המדינה, ואשר תקציבה מגיע כיום לתקציב הביטחון.

במטלה הנוכחית תתבקשו להשתמש בתובנות וברעיונות שהגעתם אליהם במהלך הריאיון הנ"ל ולתרום בעזרתם לפיתוח חדשנות במערכת החינוך הישראלית. בהמשך מצורפות מספר כתבות הנגישות באינטרנט שעשויות לעזור לכם להתמקד בנושאים לטיפול. אתם רשאים (אך אינכם חייבים) להשתמש בתכני הכתבות האלה לצורך המשימה המפורטת להלן.

נצפה לקבל מסמך בן 3-5 עמודים שמוגש כמו בעבר באופן אישי לפורטל הקורס, אשר מתייחס לשאלות שהוצבו בפניה של אילנית, אך בהקשר השונה לחלוטין של אותו מערך מורכב המכונה "מערכת החינוך של מדינת ישראל", או כל הגדרה אחרת שנראית לכם מתאימה ועליה תרצו לבצע את המשימה הנוכחית (למשל, ניתן לחליפין לקחת יחידה מסוימת של המערכת לבצע את המשימה בנוגע אליה – גני הילדים, בי"ס יסודיים, בי"ס תיכוניים, לימודי האנגלית, לימודי המתמטיקה, מערכת היחסים מורים-תלמידים, שיטת ההוראה וכו' וכו'). חלק ממה שנבחן במשימה היא יכולתכם היצירתית לקחת עקרונות מתוך ראיון הנוגע לחדשנות ארגונית בהקשר מוצרי-עסקי, ולהכליל אותו לתחום ממשל, שירותים וניהול מאקרו.

מאחר וההקשר היישומי שונה מההקשר של אסם, ניתן כמובן להציב השערות עבודה סבירות כאשר חסר לכם בסיס לכתיבה, או להסב את ההקשרים הספציפיים שנבחנו בראיון הנוכחי לצרכים שלכם במטלה זו.

חברת "אסם" הוקמה בשנת 1942 עוד לפני קום המדינה, וההיסטוריה שלה ושל מנהליה מהווה תמונת ראי מעניינת להיסטוריה של המדינה. מנהליה של חברת אסם היו יזמיים ובעלי חזון מספיק כדי למסד תפקיד חשוב המנהל את החדשנות הארגונית. בכדי שמערכת החינוך הישראלית תעבור את השינוי המיוחל תתבקשו לספק במשימה הנוכחית טיעונים וחומרים משמעותיים דיים אשר ידגימו עד כמה אפקטיבי ואסטרטגי יהיה מהלך כזה.

לצורך המטלה הנוכחית דמיינו שאתם מוניתם באופן אישי ורשמי למנהלי החדשנות של משרד החינוך. אתם מוזמנים במסגרת זו לישיבת בכירים במשרד החינוך בנוכחות השר ובכירי המשרד, בה הנכם מצופים להגיש לנוכחים מסמך עם תשובות, עמדות, הצעות, בדומה למה שעשתה אילנית בראיון שלה עימי בנוגע לארגון שלה ולתפיסותיה על חדשנות. אתם רשאים כמובן להשתמש בציטוטים מתוך דבריה של אילנית, ולהביא מקורות נוספים מכל מקור אחר שתחפצו.

הגשת המטלה עד 20 בספטמבר בפורטל

להלן מספר כתבות עדכניות על מערכת החינוך מתוך סדרת פרסומים של דה מרקר על מערכת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ז (כאמור, אין הכרח להשתמש דווקא בהן, אך יש להיעזר בחומרים חיצוניים כגון אלה למשימה).

"מכונת האי-שוויון: מערכת החינוך ומעגל הפערים שאינו נגמר" (ראו סדרת כתבות בקישורים הפנימיים) –  http://www.themarker.com/news/education/CARD-1.3053867

"מה גורם לילד להרגיש עצלן בלימודים?" – http://www.themarker.com/markerweek/1.3056225

ומספר נתונים על המערכת:

"תקציב החינוך עקף את הביטחון: מה יעשה בנט עם 72 מיליארד שקל?" – http://www.themarker.com/news/education/1.3037147

נתונים על מערכת החינוך לשנת הלימודים תשע"ז – http://meyda.education.gov.il/files/MinhalCalcala/NetunimTashhV2.pdf

הריאיון שערכתי עם אילנית קבסה-כהן מצוי בקישור הבא, או בצפייה ישירה להלן: https://www.youtube.com/watch?v=sTTn9FPetMo

 

Creativity, Inc – מטלה שנייה + שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול

המטלה הנוכחית מורחבת, ולכן נחשיב אותה כשתי מטלות מצורפות בקורס: 2+3, כך שהניקוד המצרפי שלהם יהווה 50% מציון הקורס (הכולל 4 מטלות).

ראשית הנכם מתבקשים לקרוא את הפרק הראשון "Animated" מתוך ספרו של Ed Catmull שכותרתו "Creativity Inc" בהוצאת Random House. תדפיס הפרק מצוי בפורטל הקורס המחייב כניסה עם שם משתמש וססמה ופתוח לתלמידי הקורס בלבד בפורטל המודל.

מומלץ (אך לא חובה) לצפות גם בראיון עם מחבר הספר באתר האינטרנט של אוניברסיטת סטנפורד.

מאחר וביצירתיות וחדשנות עסקינן, גם את המטלה הנוכחית נבקש שתכינו באופן יצירתי. אנו לא נציב הוראות הכנה מדויקות כיצד לעבד וליישם את חומר הלימוד הנוכחי – בהתאם למתווה שלהלן הנכם מתבקשים לייצר מטלה המתאימה לרוח וכותרת הקורס הנוכחי שעיסוקה בחדשנות וביצירתית. במהלך ביצוע המטלה תתבקשו להמחיש ולבטא את הבנתכם בחומר הקריאה כמו גם את יכולתכם ליישם אותו למציאות העסקית והניהולית.

היקף הכתיבה הכולל מצופה להיות דומה למסגרת ולהיקף שהוגדרו במטלה הקודמת, אקוויוולנטי לבין 3-6 עמודי טקסט. נצפה למצוא במטלה שתכינו ביטוי ממצה לידע התאורטי שצברתם מקריאת הפרק ומיישומו בכל דרך שתחפצו. מקריאת הפרק נוכחתם שלא מדובר בתיאוריה חדשה אלא בתיאור כרונולוגי של התרחשויות. עם זאת, נהוג לומר שאם במערכה הראשונה מופיע אקדח, במערכה מתקדמת יותר הוא גם יירה. מכאן שהמחבר רומז בפרק הראשון על תפיסתו ושבירת הפרדיגמה שהוא עומד ליצור ולתאר בהמשך. שימו לב שהמחבר עצמו אינו נראה יצירתי במיוחד באופן כתיבתו או בראיון עמו בסרטון הנ"ל, שבהם הוא מתאר את הדברים היצירתיים ביותר שנוצרו על ידו.

תהליך ביצוע המטלה דורש מכם לחשוב מהם יצירתיות וחדשנות לאור מה שקראתם בפרק. יש כאן תהליך מקביל, שכן חומר הקריאה תחת הכותרת Animated רומז על מתודה יצירתית שבה תוכן כלשהו מועבר בדרך שונה וחדשנית אשר גורמת לקליטתו בצורה ידידותית אצל צופים/לקוחות. גם אנו במטלה הנוכחית, ובכלל, עוסקים בתוכן. גם אנחנו מחפשים דרכים לבטא ולהעביר את התוכן הזה באופן חדשני, יצירתי, ברור, בולט, אל צרכני התוכן.

נוכל לחשוב באנלוגיה, למשל, על כישרונו של איש השיווק או הפרסום המצליח להמיר את המסר המסחרי לפרסומת קליטה ויוצאת דופן. או – כישרונו של מתכנת האפליקציה הפופולרית אשר מצליח להעביר את המשתמש תהליך טרנספורמטיבי ממצב של מבוכה וחוסר אוריינטציה להתלהבות ורוח חקרנות וסקרנות על האפשרויות שאפליקציה זו מספקת. או במקרה הנוכחי – סטודנט שמעוניין להעביר במטלה אקדמית את התאוריה ויישומה, באופן יצירתי ומלהיב.

מטבע הדברים, יש לכם מרחב עצמאי ומגוון להחליט כיצד תביאו את עצמכם לביטוי. האופן שבו תדגימו את יישומיות החומר פועלת בשני מרחבים – האחד הוא זה המוכר לכם מהמטלה הקודמת – מציאת דרך לביטוי מילולי ו/או אחר אשר מראה כיצד טקסט תאורטי מוצא את ביטויו בעולם המעשה העסקי או הארגוני. ההיבט היצירתי השני הוא זה ה"טכני" יותר אשר ידגים משהו מתוך הבנתכם את מהותה של היצירתיות אליה מכוון מחבר הספר – בדרך שבה תבצעו את המטלה. כמובן שהיישום אינו חייב להיות קיצוני, מוגזם ויוצא דופן. הוא דורש מכם א) הפגנת הבנה של חומר הקריאה; ב) יישום החומר התאורטי לעולם המעשה בכל דרך וכיוון שתבחרו; ג) הפגנת מידה של יצירתיות בדרך הביצוע עצמה.

בכדי להסביר זאת בדרך מוחשית אדגים משהו מעולם הפדגוגיה והחינוך בדמות מה שמכונה "כיתה הפוכה".

כיתה הפוכה הינה רעיון יישומי יצירתי לאופן שאנשים יכולים ללמוד טוב יותר. התלמידים צופים בסרטון של השיעור לפני הגעתם לכיתה ולמעשה לומדים את החומר מראש. בכיתה מתנהל שיעור לאחר שהתלמידים " מיישרים קו " בבית, ולכן השיעור מתקדם בקצב מהיר יותר. עד פה נוכחנו כיצד ממציא השיטה מפגין יצירתיות ביישום תיאוריות של למידה. וכעת במהלך הביצוע הוא יכול למשל להעביר את הקליפ בבית על ידי סרט אנימציה ולא על ידי הקלטת מרצה בכיתה, ולהראות שבגלל שהסרט המקדים הוא באנימציה והכיתה מתנהלת על ידי מרצה אמיתי, ולא כפי שבד"כ קורה שגם הסרט המקדים וגם השיעור מתנהלים על ידי מורים אמיתיים, ישנה הירתמות ולמידה טובים יותר של התלמידים. כמובן שדוגמה זו אינה רלוונטית ישירות למטלה הנוכחית, אך היא מדגימה את כוונתנו בשני ממדי היצירתיות – האחד אסטרטגי (יישומה של תאוריה) והשני טקטי (האופן היצירתי שבו הופעל היישום).

כמובן שנקבל דרכים שונות ומגוונות להביא את עצמכם לביטוי, כל עוד עקרונות המשימה יישמרו, דהיינו, הפגנת הבנתכם את חומר הקריאה כמו גם יכולתכם לבטא אותו באופן יישומי ויצירתי.

עם סיום כתיבת המטלה הנכם מתבקשים להוסיף עמוד סיכום שבו תתארו את ההתלבטויות שהיו לכם מרגע קריאת המטלה לראשונה, ועד ביצוע המטלה וסיומה בהצלחה – התלבטויות, שיקולים בדרך הפעולה, ובמיוחד, התבוננות על מה שאיפשר לכם להחליט על מידת היצירתיות שהושקעה ברעיון ובביצוע, ומה הקשיים שעמדו בדרככם. חלק זה מהווה אינטגרציה במובן שהוא מבהיר את הלך מחשבתכם בהכנת המטלה לאור עקרונות חומר הקריאה על יצירתיות. אגב, הוא אינו צריך להיות "יצירתי" באופיו, את היישום היצירתי אנו מצפים לראות בעיקר בחלק היישומי הקודם. ולבסוף, הערה אחרונה – גם לסופרים הגדולים ביותר יש לעיתים "תקופת בצורת" של יצירתיות, והם מתקשים להתבטא. גם קושי בהתמודדות עם המשימה היצירתית הוא חומר למחשבה ויישום.

הגשת המטלה עד ל-29 באוגוסט 2016

שתהיה לכם הנאה יצירתית מהעשייה האקדמית,

אורן וגליה

אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי – מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

 

כולם רוצים להיות חדשניים.

חדשנות ויצירתיות הפכה בתקופתנו לתרופה מרגיעה עבור מנהלים וחברות כנגד "חרדת כיליון" (פרויד). הישן והמוכר עלול להפוך לנדוש וגנרי מידי, או כפי שהיטיבו יהודה פוליקר ויעקב גלעד לנסח: "אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה. אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה. אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי."

ברוכים הבאים לקורס "סוגיות נבחרות בניהול". יתכן שחלקכם סבר שהגיע לקורס למידה מרחוק המצוי בקדמת הטכנולוגיה, ולפתע התאכזב או נרגע כאשר גילה שמדובר למעשה במתודולוגיה וותיקה ומסורתית שבמקרה הנוכחי אני מנהל ומפעיל משנת 1997 ומחזירה את הקריאה והכתיבה האקדמית כעטרה ליושנה. הפערים בציפיות והתנועה המהירה בין הקדמה מחד לבין הגעגוע לפשטות ולמפגש האישי-שמרני "של פעם" מאפיין את הדור הנוכחי, אך למעשה את כולנו, והרי סגנון חיים זה, אף הוא חדשני בפני עצמו.

הקורס הנוכחי יוקדש ל"חדשנות ויצירתיות", ננסה לבחון אותם ממספר זוויות ולתרגל את עצמנו ביישום חומרי הקריאה בכדי להגיע לסיומו של הקורס (ולסיומו של התואר השני) עם תובנות חדשות או לפחות מעובדות טוב יותר בנוגע לאותו תחומים כמעט מיסטיים שמכונים "חדשנות" ו"יצירתיות". אנו מקווים שעד תום הקורס הנוכחי תוכלו, כל סטודנטית וסטודנט בקורס זה, להגדיר לעצמכם יעדים אישיים וארגוניים יצירתיים במונחי פיתוח חדשנות, ולהבחין בין אותה חדשנות מקיימת לחדשנות מניפולטיבית.

כל משימה ומשימה בקורס הנוכחי תכלול קריאה, כתיבה ויישום כלשהו של החומרים. ננסה לגוון ולחוות סוגים שונים של התנסויות בתחומים אלו.

זוהי המטלה הראשונה בקורס וננסה להקדיש אותה לבניית שפה ואתגור שאלת האותנטיות של יצירתיות וחדשנות. בשלב ראשון נבקש מכם ליצור לעצמכם תפיסה ראשונית על נושא הלימוד הסמסטר. הנכם מתבקשים לבצע חיפושים באינטרנט אחר קישורים, הגדרות וכל חומר אחר שתרצו בכדי לתאר חדשנות ויצירתיות. נסו לעיין בחומרים השונים, לגבש את עמדתכם, לבחון את תחושת לבכם, בנוגע למונחים אלה. נסחו כתוצאה מפעילותכם האינטרנטית כעמוד אחד של הקדמה לקורס הנוכחי בנוגע להגדרתה של "חדשנות", "יצירתיות" והחיבור ביניהם, ציינו מהם חדשנות ויצירתיות לפי מקורותיכם הנפוצים, ומה אינם, מהם חדשנות ויצירתיות בתחום עיסוקכם או תחום העניין שלכם באופן ספציפי, ואף עבורכם באופן סובייקטיבי מבחינה מקצועית ואישית. זו תהיה מבחינתנו גם הזדמנות להיכרות מעט יותר אישית עמכם והבנה מאיזה זווית והשראה הנכם כותבים ומתייחסים למטלות הקורס.

כעת אבקש מכם לקרוא מאמר שכתבתי לפני מספר שנים עבור איגוד השיווק הישראלי ואתר Mako ערוץ 2  שעוצב כסוג של דוח דיאגנוסטי הבוחן את החדשנות מזוויתה האותנטית, אל-מול זו האובססיבית והמלאכותית, וכן את כתבתה של נורית קדוש בכלכליסט מאותה תקופה, אשר סוקרת בביקורתיות את התופעה לפיה חברות ממציאות חדשנות מדומה בכדי לייצר אשליית מגוון, אשליית חדשנות, ואשליית ערך בעקבות זאת. אכן האתגר בתקופתנו הינו לייצר חדשנות שעונה על צורך אמיתי – תוצר בר קיימא שאינו רק "גימיק" או ריגוש רגעי.

הנכם מתבקשים להתמקד בשני נושאים מרכזיים מתוך המאמר הראשון ובנושא אחד מרכזי מתוך המאמר השני, ולנסח  פוסט או מאמר חדש מטעמכם המשתמש בשלושת הנושאים הללו (2 + 1), משלב בהם רכיבים מתוך הסקירה שערכתם קודם לכן, ומתייחס לתופעה או לתיאור מקרה מכל סוג שתרצו בצרכנות, בחברה, או בכל הקשר אחר, תוך שילוב דעתכם המקצועית והאישית. היקף הפוסט כ-600 מילים כמקובל בטורי דעה מסוג אלה. ברוח היצירתיות והחדשנות, כל דגש, היבט או פורמט אחר שתבחרו יהיה מקובל עלינו, כל עוד תתייחסו באופן מספק לנושאים שהוגדרו לעיל במאמרי הקריאה.

לסיום התבוננו על תהליך הלמידה שעברתם במהלך המשימה הנוכחית מקריאת הפוסט הנוכחי והקישורים שממנו, ועד סיום המשימה היישומית, ונסו לסכם בפסקה או שתיים מה למדתם, מה חדש וחדשני מבחינתכם, לאן תרצו לקחת את השאלות והתובנות הללו לחיים היישומים אי-שם מחוץ לאקדמיה.

כמה מילות רקע לפני שתעברו לקריאה עצמה –

סטיב ג'ובס ייצג עבור רבים מודל לפיתוח חדשנות ויצירתיות. זמן קצר לאחר שאובחן אצלו סרטן סיפר ג'ובס בטקס בוגרים בסטנפורד על דרכו המקצועית: "עבדנו קשה ובתוך עשר שנים צמחה אפל משני אנשים שעובדים מהבית לחברה של 2 מיליארד דולר ויותר מ-4,000 עובדים. שנה קודם לכן הוצאנו לעולם את יצירתנו הטובה ביותר – המקינטוש".

ג'ובס הוסיף שבגיל 17 הושפע מהאמרה "אם תחיה כל יום כאילו היה זה יומך האחרון, יום אחד תגלה בוודאות שזה נכון". "ואם זהו יומך האחרון", חידד, "האם עדיין תרצה לעשות בהמשכו את מה שכבר תיכננת? אדם מפחד משינוי מכיוון שהוא חושש להפסיד, אך מאחר ואל מותך תגיע עירום בכל מקרה, אין לך מה להפסיד. לפיכך, אין כל סיבה שלא תלך אחרי לבך", אמר ג'ובס.

חדשנות פורצת דרך כסגנון חיים, כפי שמתאר ג'ובס, מחייבת מאבק במוסכמות. עד רמה מסוימת היא עשויה להיות מאתגרת, אך לאורך זמן היא עלולה להיהפך למקור לחץ וחרדה. מה עשוי לאפשר לאנשי החדשנות לא רק לשרוד, אלא אף לשגשג? התשובה אינה מצויה בתעוזה נפשית. במלותיו של טום וייטס – "מעולם לא ראיתי את עיירת ביתי עד שנדדתי למרחקים" – מצוי הרמז לכך שמקורות החדשנות והיצירתיות מצויים "מתחת לפנס", באותה חוויה פסיכולוגית שמכונה Flow – זרימה הקשורה לרסיסי הזמן הבלתי נתפשים של השגרה וההווה, לא בחלומות העתיד. עד כמה ניתן לבנות על רגעי חלומות עתידיים? מימושם אינו מחזיק לאורך זמן – הקידום הנכסף, הכיבוש המדהים של מטרות, מספקים אותנו לזמן קצוב. לפיכך דווקא אנשים שחלק גדול מזמנם מאופיין בחוויות של שגרה מספקת חשים שביעות רצון גבוהה מהחיים ומגיעים להישגים ולמימוש עצמי. רוב האנשים אינם מודעים למקורות הזרימה שלהם ולכן אינם יכולים להעצים אותן. אולם אם נרצה לטפח חדשנות וביצועים אופטימליים, נזדקק להן.

שימו לב היטב לדבריו של סטיב ג'ובס – רובנו נמשכים לאמירות החזון וההשראה, תוך התעלמות מהרכיב הקריטי ביותר שהביא את ג'ובס להצלחה – "עבדנו קשה", אמר סטיב ג'ובס בהתייחסו למיליארדי השניות שמרכיבות את עשר השנים הקריטיות ליצירת המקינטוש. ללא חווית מעורבות עמוקה מאוד בעבודת השגרה, אדם לא יכול לעבוד קשה במשך עשר שנים, בכדי לפתח תוצר יצירתי וחדשני. החלום והחזון היה שם, ללא ספק, אבל מה שבנה את מימושם היצירתי היתה העבודה הקשה בשגרת השנים.

בהצלחה ושיהיה לכולנו סמסטר מוצלח

צוות ההנחיה של הקורס – אורן קפלן וגליה שוץ-לוי

מטלה שלישית: Creativity, Inc בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ה

במטלה השלישית הנכם מתבקשים, כפי שעדכנו אתכם לפני זמן מה, לקרוא את הפרק הראשון "Animated" מתוך ספרו של Ed Catmull שכותרתו "Creativity Inc" בהוצאת Random House.

מומלץ (אך לא חובה) לצפות גם בראיון עם מחבר הספר באתר האינטרנט של אוניברסיטת סטנפורד:

http://ecorner.stanford.edu/authorMaterialInfo.html?mid=3321

מאחר וביצירתיות וחדשנות עסקינן, גם את המטלה הנוכחית נבקש שתכינו באופן יצירתי, ואנו לא נציב הוראות הכנה ברורות כיצד לעבד וליישם את חומר הלימוד הנוכחי.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים לייצר מטלה המתאימה לרוח הקורס הנוכחי, אשר בעשייתה תמחישו את הבנתכם בחומר הקריאה כמו גם את יכולתכם ליישם אותו למציאות העסקית והניהולית. היקף הכתיבה הכולל מצופה להיות דומה תואם למסגרת ולהיקף שהוגדרו בשתי העבודות הקודמות". כלומר, בחלק הראשון הנכם מצופים לעלות על הכתב את הידע התיאורטי שצברתם על ידי תמצות פרק הקריאה. מקריאת הפרק נוכחתם שלא מדובר בתיאוריה חדשה אלא בתיאור כרונולוגי של התרחשויות. עם זאת, נהוג לומר שאם במערכה הראשונה ישנו אקדח, במערכה מתקדמת יותר הוא גם יירה. מכאן שהמחבר רומז בפרק הראשון על תפיסתו ושבירת הפרדיגמה שהוא עומד ליצור ולתאר בהמשך. אגב, זה חלק במשימתכם שבו ניתן להפגין "פחות יצירתיות" (אם כי גם כאן ביטוי יצירתיות יתקבל בברכה), שהרי גם המחבר עצמו אינו נראה יצירתי במיוחד באופן כתיבתו או בראיון עמו בסרטון הנ"ל, שבהם הוא מתאר את הדברים היצירתיים ביותר שנוצרו על ידו. חלק זה מקבל 20 נקודות מהמשימה.

החלק של השני בעבודה דורש מכם לחשוב מהי יצירתיות וחדשנות לאור מה שקראתם וסיכמתם בפרק מהספר. יש כאן תהליך מקביל, שכן חומר הקריאה תחת הכותרת Animated רומז על מתודה יצירתית שבה תוכן כלשהו מועבר בדרך שונה וחדשנית אשר גורמת לקליטתו בצורה ידידותית אצל צופים/לקוחות. גם אנחנו במטלה הנוכחית, ובכלל, עוסקים בתוכן. גם אנחנו מחפשים דרכים לבטא ולהעביר את התוכן הזה באופן חדשני, יצירתי, ברור, בולט, אל צרכני התוכן. למשל – כישרונו של איש השיווק או הפרסום המצליח להמיר את המסר המסחרי לפרסומת קליטה ויוצאת דופן. או – כישרונו של מתכנת האפליקציה הפופולארית אשר בא לביטוי בטרנספורמציה שעובר המשתמש ממצב של מבוכה וחוסר אוריינטציה להתלהבות ורוח סקרנות וחקרנות להעמיק באפשרויות שאפליקציה זו מספקת. או במקרה הנוכחי – סטודנט שמעוניין להעביר במטלה אקדמית את התיאוריה ויישומה באופן יצירתי ומלהיב.

מטבע הדברים, יש לכם מרחב עצמאי ומגוון להחליט כיצד תביאו את עצמכם לביטוי. האופן שבו תדגימו את יישומיות החומר פועלת בשני מרחבים – האחד הוא זה המוכר לכם משתי המטלות הקודמות – מציאת דרך לביטוי מילולי ו/או אחר אשר מראה כיצד טקסט תיאורטי מוצא את ביטויו בעולם המעשה העסקי או הארגוני. ההיבט היצירתי השני הוא זה ה"טכני" יותר אשר ידגים משהו מתוך הבנתכם את מהותה של היצירתיות אליה מכוון מחבר הספר – בדרך שבה תבצעו את המטלה. כמובן שהיישום אינו חייב להיות קיצוני, מוגזם ויוצא דופן. הוא דורש מכם מציאת פתרון לבעיה – א) יישום החומר התיאורטי בדרך יצירתית; ב) הפגנת מידה של יצירתיות בדרך הביצוע עצמה. כדי להסביר זאת בדרך מוחשית אדגים משהו מעולם הפדגוגיה והחינוך בדמות מה שמכונה "כיתה הפוכה". זהו רעיון יישומי יצירתי לאופן שאנשים יכולים ללמוד טוב יותר. התלמידים צופים בסרטון של השיעור לפני הגעתם לכיתה ולמעשה לומדים את החומר מראש. בכיתה מתנהל שיעור לאחר שהתלמידים " מיישרים קו " בבית, ולכן השיעור מתקדם בקצב מהיר יותר. עד פה ממציא השיטה הפגין יצירתיות ביישום תיאוריות של למידה. וכעת במהלך הביצוע הוא יכול למשל להעביר את הקליפ בבית על ידי סרט אנימציה ולא על ידי הקלטת מרצה בכיתה, ולהראות שבגלל שהסרט המקדים הוא באנימציה והכיתה מתנהלת על ידי מרצה אמיתי, ולא כפי שבד"כ קורה שגם הסרט המקדים וגם השיעור מתנהלים על ידי מורים אמיתיים, ישנה הירתמות ולמידה טובים יותר של התלמידים. כמובן שדוגמה זו אינה רלוונטית ישירות למטלה הנוכחית, אך היא מדגימה את כוונתנו בשני מימדי היצירתיות – האחד אסטרטגי והשני טקטי. כמובן שנקבל דרכים שונות ומגוונות להביא את עצמכם לביטוי, כל עוד עקרונות המשימה יישמרו, דהיינו, שלאחר שהפגנתם את הבנתכם את חומר הקריאה בחלק הראשון, ביטאתם אותו באופן יישומי-יצירתי בחלק השני אשר מקבל 40 נקודות מהמשימה.

וכאן מגיע החלק השלישי והאחרון של המשימה שגם אליו נקצה 40 נקודות, והוא האינטגרציה: בסיום כתיבת המטלה הנכם מתבקשים להוסיף עמוד (עד שניים) בו תתארו את ההתלבטויות שהיו לכם מרגע קריאת המטלה לראשונה, ועד ביצוע המטלה ואף סיומה בהצלחה – התלבטויות, שיקולי פעולה, ובמיוחד, התבוננות על מה שאפשר לכם להחליט על מידת היצירתיות שהושקעה ברעיון ובביצוע, ומה הקשיים שעמדו בדרככם. חלק זה מהווה אינטגרציה במובן שהוא מבהיר את הלך מחשבתכם בהכנת המטלה לאור עקרונות חומר הקריאה על יצירתיות. אגב, הוא אינו צריך להיות "יצירתי" באופיו, את היישום היצירתי אנו מצפים לראות בעיקר בחלק השני הנ"ל, פחות בחלקים הראשון והשלישי.

לסיכום, לאור פרק הקריאה הינכם מתבקשים:

  1. לסכם בקצרה (כשני עמודים) את חומר הקריאה, בין אם בצורה שגרתית ובין אם באופן שונה מהמצופה (20 נקודות)
  2. למצוא יישום יצירתי לחומר הקריאה, ולהביאו לידי ביטוי בדרך יצירתית (40 נקודות)
  3. להתבונן על תהליך "הפקת" היצירתיות שעברתם ולהתייחס אליו לאור חווייתכם מחד ופרק הקריאה מאידך (40 נקודות)

ולבסוף, הערה אחרונה – גם לסופרים הגדולים ביותר יש לעיתים תקופת בצורת של יצירתיות, והם מתקשים להתבטא. גם קושי בהתמודדות עם המשימה היצירתית הוא חומר למחשבה ויישום.

בשל הארכת מועד ההגשה למטלה הקודמת והעלאת המטלה הנוכחית כעת, נדחה בשבוע גם את הגשת המטלה הנוכחית והבאות אחריה בשבוע ימים, וההגשה הנוכחית תהיה לפורטל הלימודי עד לתאריך 31 בדצמבר.

שתהיה לכם הנאה יצירתית מהעשייה האקדמית, וחג חנוכה שמח

אורן, לירון וגליה

מחשבות מושאלות על זכויות ויצירתיות בעידן אינטראקטיבי

האם הפצה ויראלית היא תרומה או גניבה? תלוי באיזה עידן אתם נמצאים ובאיזה שלב בהצלחה העסקית נמצא המוצר שלכם. את המאמר הנוכחי אקדיש להשאלות מאחרים. כלום כאן אינו שלי. בעצם, במדור שמטרתו לערוך סקירות על מאמרים, כל הרעיון הוא לא להיות מקורי. אך האם אין שום ערך מוסף בפאזל שכל חלקיו עד האחרון שבהם שייך לאחרים? תשפטו אתם. ראשית, כדי להיכנס לאווירה המתאימה, האזינו ברוב קשב ליצירה הקלאסית הבאה. היא (כנראה) פורסמה באופן חוקי ביוטיוב, כך שאין לכם מה לחשוש, גם אם אתם נגד פיראטיות ברשת. נסו לכוון את עצמכם לדקה ה 1.10 של היצירה והאזינו לצלילי ההימנון הלאומי "התקווה", כפי שהולחנו על ידי סמטנה. אבל מה לעשות, סמטנה לא הלחין את התקווה. האם יתכן, רחמנא לצלן, שההמנון הלאומי של ישראל הוא פלגיאט מוסיקלי?

לקריאת המאמר המלא במדור השיווק של דה מרקר

ראיון עם ענת דולב "בשלוש" בקול ישראל על ההרצאה בכנס חדשנות של דה מרקר

סביב ההרצאה שנתתי בכנס החדשנות בדה מרקר "לא לצאת מהקופסה: שגרה אפורה כמנוע לחדשנות” פורסמה כתבה מקדימה שלי בדה מרקר, סקירת ההרצאה לאחר הכנס (אעלה קישור בתוך כמה ימים), ראיון עם ענת דולב בקול ישראל בתוכנית "בשלוש" ברשת ב'. כמו כן ניתן לראות את שקפי ההרצאה כאן וכמובן מאמר הסקירה המקיף על פסיכולוגיה חיובית עם קישורים רבים נוספים כאן.