ארכיון תגית: יחסי קבוצות

"הקימור היפה" – Belgirate      מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול, סמסטר א' תשע"ו

לפני שש שנים בדיוק בשנת 2009 העברתי לראשונה קורס סדנאי בלמידה מרחוק במכללה. עמיתתי לצוות ההוראה של הקורס, קרן ליפינסקי-קלע, ואנוכי, בנינו מסגרת שהלהיבה אותנו מאוד, שהגיעה מעקרונותיה של הלמידה ההתנסותית של וילפרד ביון ותיאורית יחסי הקבוצות מיסודו של מכון טביסטוק בלונדון בו פותחה לפני יותר מ-70 שנה גישה לחקר תהליכים לא מודעים בארגונים, אשר הושפעה כמובן מהגישה הפסיכואנליטית שהחלה לצמוח בלונדון בעקבות פרויד.

הקורס שלנו כלל מסגרת מובנה של בלוג, זמני ביצוע, קבוצות משימה וכו', אבל בניגוד לקורס מסורתי כמו זה הנוכחי, כל תוכן הקורס לא הוכתב מראש על ידינו, צוות ההוראה, אלא נבנה והיה פתוח להחלטה ופיתוח בלעדיים של הסטודנטים – הם הציגו עצמם זה לזה בבלוג והתבקשו למעשה לבחור ולמלא את תוכן הקורס בהנחייתנו. אנו התמקדנו רק בגבולות המשימה, לא בתוכן הלימוד.

אכן זו היתה הרפתקאה של ממש, אך לא חזרנו עליה מאז שוב. כמות ההשקעה הן שלנו בסגל והן של הסטודנטים היתה כה רבה, וההתנגדויות שהיה צריך לחצות תוך כדי תנועה היו כה עוצמתיות, שהסתפקנו בתיאור החוויה במאמר. את הקורס העברנו, כאמור,  לפני שש שנים בעת שעברתי כאן, בעיירה מנומנמת בשם "בלג'ירטה" באיטליה, בה התקיים אז כנס בינלאומי של מכון טביסטוק אשר מתקיים כאן אחת לשלוש שנים ואליו מתאספים מכל העולם בכירי ומנחי גישת יחסי-קבוצות, או הגישה ה"פסיכואנליטית-מערכתית" כפי שמכונה לעיתים. לאחר מכן, לפני שלוש שנים הצגתי את המאמר של קרן ושלי בכנס 2012 כאן באותו מקום, בבלג'רטה, וכרגע ממש, שלוש שנים נוספות לאחר מכן ב-2015 אני יושב באותו מקום עצמו, על מרפסת עם תצפית לאגם מאג'ורה, וכותב אליכם, כפי שעשיתי באותו קורס סדנאי מתוקשב לפני שש שנים. מחר בערב יצא לאור הספר שמסכם את הרצאות הכנס הקודם, ובו יופיע בין היתר המאמר שקרן ואני כתבנו. בחרתי להקדיש את המטלה השניה בקורס לנושא המאמר, ואני מצרף בפורטל הלימוד תקציר שמהווה כשליש מהמאמר המקורי, המתאר את עיקר הדברים והתהליכים. לקראת המשימה הנוכחית הנכם מתבקשים להוריד את הקובץ מהפורטל ולקרוא את המאמר המקוצר בגרסתו בעברית. כמובן שאם מישהו מכם יהיה מעוניין לקרוא את המאמר המלא באנגלית, אשמח להעלות אותו בהמשך לפורטל.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

שש שנים לקח אם כך התהליך, מרגע הביצוע, לרגע הדיווח והחשיפה. האירוע עצמו אינו מרכזי בחיי, אך הוא מלווה ומסמן, כמו חוט משי שזור על קו הזמן של חיי, תהליכים, זכרונות, מטרות, אכזבות, והתבוננות כלפי העתיד. אלו היו שש שנים אינטנסיביות ויוצאות דופן בחיי – בעת העברת הקורס לפני שש שנים הייתי עדיין ראש המחלקה לשיווק ופרסום, ועיקר עיסוקי היה בייעוץ פסיכולוגי ועסקי מחוץ למכללה למנהל. אם מישהו היה מספר לי אז, שבעוד שש שנים אהיה בקדנציה השניה שלי כדיקאן ביה"ס למנהל עסקים, זה היה מעורר בי חיוך ותנועת יד מבטלת. ואכן זמן לא רב לאחר מכן נוצרה הזדמנות לא צפויה ולקחתי על עצמי את תפקיד סגן דיקאן ביה"ס, ואחרי שנתיים נוספות את תפקיד דיקאן ביה"ס. חזרתי לכאן כעת, לבלג'רטה על חוף אגם מאג'ורה, מהווה מעין מקפצה בזמן, כאילו רק אתמול הייתי כאן לאחרונה לפני שלוש שנים, כאילו רק לפני שבוע הייתי פה בזמן העברת הקורס הראשון לפני שש שנים. אני חולק עמכם כעת מחשבות וזיכרונות שלרובכם אינם אומרים הרבה ברמה אישית, אבל אם תתחברו כעת לסנטימנט שמוטבע כאן באותיות, ותעבירו אותו במיתרים דקים אל תוך לבכם וזיכרונותיכם, תהיה זו אולי גם עבורכם הזדמנות מיוחדת להתבוננות נוסטלגית ורטרוספקטיבית על עצמכם. הרשו לעצמכם להתבונן מספר שנים אחורה, לחפש נתיבים ונקודות זמן בחייכם האישיים והמקצועיים שמספרים לכם משהו. זה לא חייב להיות משהו גדול ודרמטי. כל הסיפור שתיארתי לכם לא טלטל את חיי, אבל דווקא בגלל היותו מוגבל ומוגדר בזמן, מקום ושרשרת אירועים, הוא משמעותי עבורי, כמו קפסולה שקופה של זמן בה ניתן לשמר זכרונות וכמיהות לשליפה ושימוש בזמנים מתאימים.

אני מזמין אתכם לשאול ולתהות, לגלות רוח של חקרנות וסקרנות, ואם אפשר אפילו לאתגר את עצמכם מחוץ לאזורי הנוחות שלכם, בנוגע למעורבותכם בעבודה ובחיים, לתשוקות שלכם, לייעוד, והיכן אולי תרצו להיות בהמשך. מילכוד 22 עליו תקראו עוד מעט מצוי בין המדרגות הנמוכות של מאסלו שבהם אנו מחפשים את אזור הנוחות והשלווה, לבין המדרגה החמישית שבה אנו מסתובבים עם אנרגיה והיפראקטיביות חיובית המחפשת ייעוד ומשמעות. החלק העצוב והבלתי פתור עדיין עבורי, שעולה מתוך סיפור הקורס שתקראו מייד, הוא שגם אם כוונתנו להלך על המדרגה החמישית, הרי שהלחץ, העומס, החרדה, ועוד רשימה של מילים כבדות שכאלה, מורידות אותנו במהרה לפעולה באזור הנוחות של מדרגותיה הנמוכות של פירמידת הצרכים של מאסלו.

ברוח הקורס אודותיו תקראו מייד, אני משאיר לכם להחליט על מה לכתוב את המטלה השניה. היא צריכה לעסוק באופן ישיר למדי בסוגיות שעולות מתוך המאמר, אך באופן שאתם מתחברים אליהם. כמובן שצריכה להיות בה רלוונטיות לסוגיית המעורבות engagement כפי שהתחלנו לדון בה במשימה הקודמת (בהקשר של לימודיכם האקדמיים, בעבודה, ו/או בכל הקשר אחר). אורכה תהיה בין 500-1000 מילה, ומתוכם הקדישו כ-200 מילה להסביר את האופן שבו התמודדתם עם המשימה הנוכחית, כלומר – כיצד תהליך קבלת ההחלטות שלכם פעלה במצב העמימות בו נוסחה המטלה הנוכחית, שהיא אגב, כה דומה לאופן שבו מטלות ניתנות ונלקחות בארגונים שבהם אנו פועלים.

בהצלחה, אורן

הגשת המטלה לפורטל עד יום שלישי 25 בנובמבר

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול – "רוחות רפאים בבית הספר למינהל עסקים"

מטלה רביעית – "רוחות רפאים בבית הספר למינהל עסקים"

יחסינו לאן? – בואו נדבר בכנות ובפתיחות. האם יש בינינו מערכת יחסים? אל תרימו את ראשיכם בכדי לחפש מסביב מישהו אחר, אני כותב אליך באופן אישי לחלוטין. לא אל סטודנט אחר בכיתה, לא לתיאור מקרה על סטודנט בכיתה (אם כי לגביו דווקא כן אתייחס עוד מעט), אלא ממש אליך, כאן ועכשיו. האם יש בינינו מערכת יחסים? האם את או אתה מרגישים משהו כלפי? האם אני מרגיש משהו כלפי כל אחד מכם?

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ג | תוכנית ה-MBA ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

ישנה כמובן דרך אלגנטית ודיפלומטית להתחמק מהשאלות המלחיצות הללו שעימן פתחתי את דברי הרקע למטלה הנוכחית – אותן שאלות של "יחסינו לאן?" שנדמה לעיתים שרק להסתבך אפשר דרכן, לו בשל הטון המאשים או מלא רגשות האשמה שמלווה אותן. למשל, אפשר לתת מעין תשובה טריוויאלית ש"כן" על כל דבר אנחנו מרגישים "משהו", אבל מה זה משנה? כאן אנחנו לומדים במסגרת אקדמית לקראת תואר, זו המשימה שעומדת בפנינו, ולמערכת היחסים שנוצרת כאן ברמת הפרט, אין משמעות של ממש.

למעשה, פרויד עצמו התחיל את הקריירה שלו בשאלות כאלה אל מול מטופליו. הוא התחיל לעבוד בקליניקה בגישה הפסיכואנליטית שהגה, והתמקד במצוקות שהמטופלים הביאו בפניו. כאשר מטופלת התאהבה בפרויד, או אף מורכב יותר מכך, כאשר הוא עצמו הרגיש משהו כלפי מטופל או מטופלת, הוא ראה בכך בתחילת הדרך תקלה שמפריעה למהלך הטיפולי. עם זאת, בהמשך הדרך וכתיבתו הפסיכואנליטית של פרויד, הוא החל להכיר בכך שלמערכת היחסים שלו עם מטופליו יש משמעות עמוקה, ויש לא מעט גישות פסיכולוגיות כיום שרואות בקשר בין המטפל למטופל את הדבר החשוב ביותר לתהליך הטיפולי. ביטויים נפוצים בהקשר זה הוזכרו עוד קודם לכן בקורס, למשל "העברה" או "טרנספרנס", שאלו תחושות שמרגיש המטופל כלפי המטפל, ואשר מיוחסות לא רק לקשר הספציפי שבין השניים, אלא להשלכות מההיסטוריה האישית של המטופל – למשל לקשר עם הוריו או דמויות מטפלות אחרות המשפיע על יחסו ותחושותיו כלפי המטפל. באופן דומה ישנה "העברה נגדית" או "קאונטר-טרנספרנס" שזו השלכה רגשית של המטפל על מטופליו, למשל, תחושות שמתעוררות בו בשל ההיסטוריה האישית שלו מול אנשים מעברו הפרטי. מודעות של המטפל להעברה הנגדית היא מיומנות חשובה ביותר, שכן כדי להיות אפקטיבי ואתי בעבודתו הטיפולית, עליו להבחין בין תגובותיו שמתייחסות למטפל באופן אישי, לתגובות שנובעות ממקומות פרטיים שלו. אך עד כאן מדובר בהכרה בתהליכים הבינאישיים והפנים-נפשיים שקיימים בקרב אנשים מעצם היותם בני אדם. אולם משמעותם בפסיכולוגיה הטיפולית כיום גדולה הרבה יותר מכך. תיאורטיקנים ואנשי מקצוע רבים בתחום הטיפול הנפשי סבורים שבטיפול מתרחש "מיקרו-קוסמוס" של מה שמתרחש גם מחוץ לחדר הטיפולים. לפיכך האינטראקציה בחדר אינה רק אירוע מקרי של מפגש בין שניים, אלא חומר גלם יקר ומרכזי כדי להבין לעומק את עולמו הנפשי של המטופל, ואף מעבר לכך – בסיס ליצירת שינוי בתוך חדר הטיפול כמנוף לשינוי בעולם החיצוני. מחדר הטיפולים אל העולם הרחב, שכן הטרנספרנס אינו שייך רק לעולם הטיפולי. הוא אופייני לצרכן ומערכת היחסים שלו עם המותג, הוא אופייני לתלמיד ולמערכת היחסים שלו עם המורה, אפשר לומר למעשה שהוא אופייני לכל מערכת יחסים, אפילו של בני זוג, שכן הקשר ביניהם אינו מבוסס רק על האירועים הפרטיים שלהם, אלא גם להשלכות ודפוסים השייכים לעבר הפרטי של כל אחד מהם בנפרד. כל אלו גורמים לכך שהקשר המסויים בין שניים או בתוך קבוצה, צובר עוצמה ומשמעות גדולים בהרבה ממה שפריטי החוויה המשותפת יוצרים במפגש.

ומכאן, ששאלתי אליכם כעת – מהי מהותה של מערכת היחסים בינינו כעת כאן בקורס, אינה קשורה רק לקורס הנוכחי, אלא למשמעות שלה בחיים של כל אחד מאיתנו. ואם נצא מתוך גבולות הקורס הנוכחי, ונשאל – מהי למידה, כיצד ניתן להכשיר סטודנטים ועובדים? כיצד ניתן לפתח מערכות יחסים בארגונים? מה משמעותן של מערכות יחסים באופן כללי, הרי שהגענו למטלה הרביעית, האחרונה מסוגה בקורס זה (נותרה עוד מטלת הסיכום שבה לא נלמד חומר חדש, אלא נתבונן ונעבד חומרים שכבר למדנו לאורך הסמסטר הנוכחי). מטרת המטלה הרביעית הינה, לפיכך, להבין תהליכים פסיכולוגיים בפעולתם של אנשים בארגונים ושל תפקידם (Role) כפי שבאים לביטוי הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית.

נהוג לחשוב שאנשים פועלים מתוך נטיותיהם האישיות וקשריהם הבין-אישיים בלבד. אין ספק שלרכיבים אלו, המודעים ושאינם מודעים, השפעה מכרעת. עם זאת הגישה הפסיכואנליטית-מערכתית לייעוץ ארגוני, כפי שמיוצגת בחשיבה של מכון טוויסטוק בלונדון, מציעה היבטים נוספים על תפקידו של האדם בארגון. לדוגמה, לקבוצה יש אפשרות להפעיל באופן לא מודע אדם מסוים בתוכה בתפקיד שמייצג משהו עבור הקבוצה כולה. במקרים כאלה השלכות הקבוצה על הפרט מוכחשות וכאילו שייכות לאותו אדם בלבד. עם זאת, הן מייצגות חלק ששייך לכל משתתפי הקבוצה או הארגון כולו. למשל, משתתף מסוים בקבוצה מעביר כל הזמן ביקורת על הארגון ומנהיגיו. שאר חברי הקבוצה נשארים בשקט ונהנים מתפקידו התוקפני של אותו חבר קבוצה שמקבל בדרך כלל גם תגובות תוקפניות בחזרה. לפי החשיבה ה"טוויסטוקיאנית" (המכונה גישת יחסי קבוצות Group Relations) אותו אדם אינו בהכרח אדם תוקפני או ביקורתי מטבעו אלא הוא "נשתל" בתפקידו זה מטעם הקבוצה ועבור מטרותיה. מודעות לתהליכים לא מודעים שכאלה עשויה לתרום להבנה של תהליכים קבוצתיים, ארגוניים ואישיים. התעלמות מגורמים פסיכולוגיים בקבוצה, בארגון ובחברה עלולים לגרום לכשלים מהותיים בתפקוד ולאי עמידה במשימה המרכזית של הארגון ומשתתפיו.

מטרת המטלה הנוכחית להעמיק בתהליכים הפסיכולוגיים בארגונים תוך שימוש בגישה הפסיכואנליטית-מערכתית של טוויסטוק. למעשה תהליכי למידה מתוך התנסות קיימים כמעט בכל מקום אך בד"כ נהוג להתעלם מהם. אולי ניתן דווקא בקורס הנוכחי לשים דגש גם על התהליך החוויתי והפסיכולוגי של הלמידה. נסו לשאול את עצמכם לאורך כל הדרך, לא רק מה למדתם (או לא למדתם) אלא מה גם קרה לכם ברמה האישית ובהתנהלות שלכם. התרומה שתוכלו לקבל מהקורס הנוכחי (ומכל חוויה לימודית אחרת) תהיה משמעותית הרבה יותר אם תתייחסו גם לתהליך ולא רק לתוכן.

החלק התיאורטי: קראו את המאמר "רוחות רפאים בבית הספר למינהל עסקים" שגרסה ראשונית שלו פורסמה בכתב העת הישראלי סטטוס וגרסה מתקדמת יותר בכתב עת בינלאומי המתמחה בהיבטים פסיכולוגים בניהול וארגונים Organisational & Social Dynamics . המאמר נמצא זמין בפורטל הקורס.
המאמר מתאר תהליך לימודי שנערך עם קבוצה של תלמידי MBA לפני מספר שנים בבית ספרנו (ומועבר גם כיום במסגרת התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית). כמו במטלות הקודמות, תמצתו את החומר התיאורטי בקצרה בהיקף של עמוד עד שניים (עד 600 מילה לכל היותר).

החלק היישומי: כעת, עם הגעתנו למטלה הרביעית, אנחנו בשלים אולי להיכרות מעט יותר אישית. דווקא בקורס בלמידה מרחוק ישנה אפשרות למפגש אישי, לעיתים יותר מזה הקורה בכיתה – להתכתבות יש את היתרונות שלה, וזהו קורס בהתכתבות (אימייל ומכתב הם לעיתים מפגש די אישי בין אנשים, לא?). לכן בשלב ראשון נשמח אם תכתבו על עצמכם עמוד אחד. אל תכתבו פרטים בצורה טכנית כמו בתמצית קורות חיים. נסו לכתוב מי אתם וכמובן ניתן לשלב בטקסט פרטים מתוך קורות החיים. נעים להכיר ! (חלק זה לא מקבל ניקוד. עשו אותו כפי הבנתכם ורצונכם).

בשלב שני נפנה ליישום החלק התיאורטי. נעשה זאת בשני היבטים (2-4 עמודים לכל היותר לשניהם יחדיו):

א. הביאו דוגמה מתוך מקום העבודה שלכם בהווה או בעבר – מקרה שקריאת המאמר הזכירה לכם או נראה לכם מתאים. מדובר על מצב בו תהליכים לא מודעים בצוות או בארגון גרמו להשפעה כלשהי אותה אתם מסוגלים לזהות כיום. מי שאין דוגמה ממקום עבודתו יכול להביא דוגמה ששמע מאדם אחר, אפשר לראיין מישהו בסביבתכם אם נדרש. נסו לנתח את התהליכים שמאפיינים את המקרה שתיארתם לאור המאמר.

ב. לאור חומר הלימוד התיאורטי והרעיון של "למידה מתוך התנסות" נתחו את תוכנית הלימודים הנוכחית שלכם בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל כפי שאתם מכירים אותה. נסו לתאר תהליכים פסיכולוגיים של קבוצה ופרט שיכולים להסביר את תיאורכם ותפיסתכם את תוכנית הלימודים, ולימודים אקדמיים בכלל.

מועד ההגשה: 21 במאי 2013