ארכיון תגית: יונה רוזנפלד

חכמת ההמונים הלומדים מהצלחותיהם: משימת הסיכום של הקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר ב' תשע"ה

 

למידה מהצלחות – מאקרו

הגענו למטלת הסיכום של הקורס. במטלה זו לא ננסה להוסיף חומרים חדשים, אלא לחזור לחומרים קודמים, ולנסות לעבדם בצורה מעמיקה ונוספת בדרך אל קו הסיום של הקורס. במשימה הנוכחית ננסה לאסוף את מאגר החוכמה הקולקטיבית של הכיתה הוירטואלית שלנו, אנחנו שלא נפגשנו פנים-מול-פנים מעולם, ולמעשה, לא מודעים לקיומנו המשותף. יתכן שאנו צועדים זה ליד זה, אולי אפילו משוחחים או עוסקים במשהו, מבלי שידענו אפילו שעברנו סמסטר משותף יחדיו. ולמרות כל זאת, ובהסתמך על אמירותיו המעמיקות של פרופ' רוזנפלד, תפקידנו המסקרן הינו לדלות את הידע הסמוי מתוך הסביבה והמידע שאליו אנו נחשפים, וללמוד מכל אלו דבר-מה חדש. שכן, בינינו, את הנגלה והמוכר, אנחנו יודעים כל כך טוב, שקיים סיכוי נמוך למדי, שנצליח להפיק ממנו אוצרות ידע ולמידה משמעותית חדשה. האתגר שניצב בפנינו כעת הוא לפנות אל הידע שיצרתם כקולקטיב לא-מודע ולא-מתוכנן במהלך המטלה השלישית של הקורס, להפוך אותו למאגר קולקטיבי של חוכמת המונים, וממנו לנסות לדלות עקרונות חדשים, כמו גם העמקה של עקרונות מוכרים – לגבי למידה מהצלחות, ואולי למידה על דברים שלא הוגדרו עד כה בקורס, שאותם תעדיפו דווקא אתם להגדיר כעת. אז בואו נזנק לעבר קו הסיום והצלחותיו.

מטלת הסיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אז מה עליכם לעשות? כזכור, במסגרת המטלה השלישית צפיתם והאזנתם לראיון ולדיאלוג שערכתי עם פרופ' רוזנפלד. במהלך הצפייה מילאתם טבלת אקסל שכוללת 12 תאים: הראיון חולק לארבעה חלקים של 20 דקות כל אחד, ועל כל מקטע התבקשתם לציין שלושה דברים: פסקה לגבי התוכן, מחשבות והרהורים שעולים בעקבות התוכן, ורעיונות ליישום.

מהי חוכמת ההמונים? מונח זה מוכר בוודאי לרובכם, בבסיסו עומד הרעיון שהידע הנצבר מתוך הקבוצה וההמון טומן בחובו מידע משמעותי שטיבו עדיף ומדוייק פעמים רבות מזה שעומד בפניו של הפרט הבודד, אפילו אם הוא מומחה בתחומו. תוכלו בוודאי למצוא חומר רב על חוכמת ההמונים באינטרנט, שהוא בפני עצמו מאגר עצום שמאיץ מתודולוגיות יישומיות רבות של חוכמת ההמונים.

אנו נפעיל מתודה פשוטה ביותר שבה תשתמשו בקורס הנוכחי.

לגבי כל אחד מ-12 התאים שמלאתם באקסל (4 חלקי ראיון כפול 3 אלמנטים על כל חלק) ערכנו סכימת תוכן אנונימית ושמרנו אותה בקובץ ייעודי. מקבץ 12 הקבצים נמצא בפורטל הקורס בקבצי וורד והוא עומד לרשותכם. עשינו תיקונים קלים בלבד בטקסט, השמטות קלות פה ושם, תיקוני רווחים וכדומה, אך בסך הכל אתם נחשפים לאלפי מילות טקסט שנצברו מכיתת הלימוד הוירטואלית שלנו שניתחה במשותף, אך כל אחד בנפרד, את הראיון לפי המתווה של המטלה השלישית.

אל חשש – אינכם מתבקשים לקרוא לעומק אלפי מילים ועשרות עמודים, אך בהחלט כן, אתם עומדים לרפרף ולעבור על כולם בקריאה מהירה ביותר, ולנסות להפיק מהם תובנות בגישה מסוימת של חוכמת המונים וניתוח איכותני של טקסט. אין צורך להכיר את המתודה לעומקה, לכן לא אפרט לגביה. פשוט עקבו אחר המתווה שלהלן ופעלו לפיו:

מטרתכם המרכזית במטלה הנוכחית הינה לדלות את חוכמת ההמונים של עשרות תלמידי כיתתנו הוירטואלית. את מה שכתבתם אתם באופן אישי הנכם מכירים. כעת תוכלו להיווכח אילו תשובות ניתנו על ידי כל עמיתיכם במרוכז. עליכם לעבור במהירות רבה על כל אחד מ-12 הקבצים שנשמרו עבורכם בפורטל. עליכם להקדיש כ-3 דקות לכל היותר לכל קובץ וקובץ. נסו למדוד זמנים, אתם מתמודדים כעת עם האתגר המרכזי של המאה ה-21 שהעבירה אותנו בלי אזהרה מוקדמת מעולם של חוסר במידע וחיפוש אחר מידע לעולם של עודף מידע וחיפוש כלים לסינון מידע רלוונטי. חוכמת ההמונים מצוייה בעולם של "ביג דאטה" שבו כל מה שתרצו לדעת קיים היכן שהוא, רק עומס והצפת המידע מונעים מכם ללמוד ממנו לטובת הפקת ההצלחות הבאות שלכם.

אנא תכננו מראש כיצד הנכם מתכוונים לגשת למשימה. אתם מתבקשים לתאר בכחצי עמוד את הערכותכם זו, ומומלץ ביותר לכתוב חלק זה לפני ביצוע המשימה. למשל, האם תקראו קודם את קבצי התוכן של ארבעת החלקים ברצף, או שתעדיפו דווקא לקרוא קודם את שלושת המימדים של כל חלק ראיון בנפרד? האם תתחילו מהחלק הראשון לאחרון או בסדר אחר? כיצד הנכם מתכוונים לזכור, לחפש, לתעד דברים שישמשו אתכם עוד מעט בכתיבת המטלה? תכננו היטב ומראש את התנהלותכם, כי עוד מעט תתבקשו להתבונן על התכנון מול הביצוע, ולנסות ללמוד גם ממנו משהו.

אחרי שהגדרתם וכתבתם לעצמכם כיצד הנכם מתכוונים לפעול, אתם מתבקשים לקרוא כל אחד מ-12 מהקבצים זה אחר זה. כאמור, התהליך יתבצע ברפרוף ובמהירות, כך שלא תשקיעו יותר מ-3 דקות בכל קובץ כזה. מומלץ לא לכתוב כלום במהלך הרפרוף, אך מייד לאחריו לכתוב פסקה מסכמת על התובנות שיש לכם מחוכמת ההמונים שקראתם. זו מטבעה כאוטית, שהרי איש לא תכנן מראש כיצד טקסט יתחבר לטקסט, אפילו סדר הציטוטים מתוך העבודות שלכם אקראי לחלוטין. לכן הקריאה צריכה להיות מהירה ואסוציאטיבית, כפי שאנו מתבוננים על רוב האלמנטים בעולם ברגע של חיפוש. בסיום חלק זה יהיו לכם 12 פסקאות נפרדות שכתבתם לעצמכם עם תובנות שנובעות הן מהידע הפנימי שכבר רכשתם קודם לכן – שכן תזהו בוודאי בטקסט גם את מחשבותיכם האישיות והדברים המוכרים לכם, ולכן שימו לב לדברים המוכרים שמתכתבים עם מה שאתם כבר יודעים, אך הקשיבו וחישבו במיוחד על הדברים המעט מפתיעים, השונים, המסקרנים שעולים באופן לא צפוי ולא מוכר מחומרי הגלם.

וכעת ניגש ללב המשימה: הנכם מתבקשים לכתוב "פוסט" בן עמוד עד שניים המתבססים על החומר שאספתם וערכתם במשימה הנוכחית, ובמיוחד 12 הפסקאות שכתבתם. למשל, אתם יכולים להתבונן במה שכתבתם במשימה השלישית באופן אינדיבידואלי ולהשוות לממצאיכם הקבוצתיים כאן – בכך תקבלו אולי תובנות על מה שניתן ללמוד ולהפיק בצורה אישית וכיצד ניתן לטפח "ארגון לומד" ולמידה מערכתית מתוך הצלחות. באופן כללי, עמודי הסיכום הנוכחיים מיועדים להתבוננות נוספת על הראיון בו צפיתם לפני מספר שבועות מזווית ראייה רחבה יותר, הן מתוך הידע ההוליסטי שצברתם במהלך הקורס, ובמיוחד מתוך התובנות שטמונות ב-12 הפסקאות שכתבתכם כעת. הדגשים והנושאים לדיון פתוחים בהתאם לסגנונכם האישי ובכל אופן שתרצו, כל עוד הם יתבססו באופן ברור על רכיבי הלמידה האמורים ובהתייחס למסקנותיכם וסיכומיכם העיקריים לגבי מתודת הלמידה מהצלחות. החליטו מראש מהו המסר המרכזי שהנכם מעוניינים להעביר בפוסט הנוכחי, מהן התובנות המרכזיות שאותן תסבירו על סמך חומר הגלם, ורק אז פנו לכתיבת הפוסט. זוהי משימת סיכום שמטרתה גם להביא לתובנות אינדיבידואליות לגבי חומר הלימוד, ולכן התוכן המרכזי שלה יקבע על ידיכם ולא לפי הנחיות צוות הקורס.

לאחר שסיימתם לכתוב על ליבת הנושא, הקדישו עוד כחצי עמוד לסיכום מתודולוגית הלמידה מתוך חוכמת ההמונים שגיבשתם לעצמכם. עיינו בחצי העמוד שניסחתם בתחילה שבו תכננתם את שיטת העבודה, מה עבד ומה לא עבד? האם וכיצד ניתן ללמוד מתוך היצף המידע שניתן לנו בנדיבות על ידי הסביבה ובמיוחד ברחבי הסייבר?

וכעת, עמוד אחרון וחגיגי לסיום הקורס הנוכחי – פוסט פרידה מהקורס, עמוד פתוח לבחירתכם לסיכום הקורס על משימותיו השונות, כותרתו המרכזית של "למידה מהצלחות", עמדתכם לגבי שיטת הלמידה השונה בה מתנהל הקורס הנוכחי, וכל היבט אחר שברצונכם לבטא הן מבחינה אקדמית והן מבחינה אישית עם אקט הפרידה שבסיומו תקלידו בוודאי את הנקודה הסופית של משימות הלמידה והביצוע של הקורס הנוכחי.

ברצוני להודות לכם על התעוזה לקחת את הקורס הזה בלמידה מרחוק, לקפוץ למים הקרים לעיתים לעבר הלא-נודע, בתקווה שאלו נעשו ברוח של חקרנות וסקרנות ללמוד. אני מודע לכך שהעמימות הקיימת לעיתים במתווה ובהנחיות של קורס מסוג זה אינם פשוטים, אבל מצד שני, וזאת מן הסתם כבר הדגשתי באופן סמוי וגלוי מהטקסט, אני מאמין שזו חווית למידה משמעותית, שכדאי להתנסות בה, לפחות פעם אחת במהלך לימודי התואר.

זו הזדמנות להודות לצוות הקורס המסור, לגליה ולירון שבלעדיהן לא ניתן היה לנהל את הקורס, לצוות המתרגלים ובודקי העבודות שמלווה אותנו לאורך הדרך, לקובי הצלם, ליקירי פרופ' יונה רוזנפלד, וכמובן לכולכם.

שלכם, אורן

הגשה בפורטל הקורס עד 21 ביולי 2015

יונה עם עלה של זית: שיחה על למידה מהצלחות עם פרופ' יונה רוזנפלד

את פרופ' יונה רוזנפלד אין צורך להציג, הוא מהווה דמות מרכזית בקורס הנוכחי, וגם יציג את עצמו במהלך הראיון. צעיר נמרץ בן 92, הלוואי שיהיו לי היום אפילו מחצית מהאנרגיות והעשייה שלו. את הרעיון לראיין אותו אני נושא עימי כבר כמה שנים. יש לכך מן הסתם סיבות רבות וטובות, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט האישי, ובגלל שהן ברורות מאליהן, אין למעשה שאלה מעניינת במיוחד בנוגע להחלטתי לראיין אותו עבור הקורס שלנו. לעומת זאת ישנה דווקא שאלה אחרת מעניינת בעיני, זו המצויה לכאורה בשולי העניין אך כה אקטואלית לנושא הלמידה מהצלחות, והיא "מדוע דווקא עכשיו?" זוהי שאלה שאני ממליץ לכם לשאול את עצמכם כששינוי כלשהו נוצר או מתבקש. ניתן לנסח זאת גם במונחים של טכניקת "חקר מוקיר" של דיויד קופריידר (הדומה במובנים רבים לטכניקת הלמידה מהצלחות): "מה קרה שאפשר לזה לקרות? – בך, בתנאים, בסביבה?". אם נרצה להסב את השאלה למונחי המתודולוגיה הנוכחית בו עוסק הקורס שלנו, הייתי מגדיר את הראיון עם יונה כהצלחה עבורי לממש פעולה ששאפתי לבצע אך התעכבה מספר שנים, ולכן שואל: מהן סדרת הפעולות שנדרשו בכדי שזה יקרה. למי שמאבד אותי אבהיר שוב – היתה לי תוכנית וכמיהה מקצועית ואישית לראיין את פרופ' יונה רוזנפלד במהלך כמה שנים, הפעולה קרתה כעת. לכן זוהי סוג של הצלחה, ולכן אוכל לנסות וללמוד ממנה בכדי להקיש ממנה למימוש הצלחות נוספות בעתיד. בנוסף, אדגיש את הברור מאליו – שלא שאלתי את עצמי שאלה זו במהלך תהליך קבלת ההחלטות שהביאה להצלחה או לפעולה שהסתיימה בהצלחה. לא שאלתי זאת את עצמי אפילו בדרך לירושלים לראיון עם יונה, ואף לא במהלך הראיון עצמו, עד שהגענו לרגע של התנסות אישית שביקשתי מיונה לערוך עימי בכדי להדגים כיצד המתודולוגיה פועלת. (אותה תוכלו כמובן לראות בעצמכם עוד מעט). מכאן שכאשר אנחנו מצויים במהלכו של פרויקט, גם אם הוא מושא להצלחה, איננו מודעים בד"כ לכך שזו הצלחה או הישג, ובוודאי שאיננו מודעים ל"מתכון" שנדרש בכדי לשחזור הצלחות שכאלה בעתיד. עם זאת, שיטת הלמידה מהצלחות מבוססת על ההנחה שתובנה שכזו ניתנת לגילוי מאוחר יותר, אם נשכיל ונרצה לעשות זאת.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

המשימה השלישית בקורס תהיה שונה במהותה מהקודמת. קחו לכם פסק זמן של כשעה וחצי, היכנסו לקישור שמופיע מטה הכולל ראיון שערכתי עם פרופ' יונה רוזנפלד, והקשיבו לשיחה. במהלך הצפייה תתבקשו לכתוב הערות שונות שאת מהותן אסביר בהמשך, ואותן להכניס לפורטל. בעיקרון זמן הצפייה הוא פחות או יותר זמן ביצוע המטלה הנוכחית מתחילתה ועד סופה. חומר הגלם ישמש עבורכם לאחר מכן כחומר למידה במטלה המסכמת של הקורס. את כל זאת אפרט ואסביר מייד, אך קודם לכן, ברצוני לחלוק עמכם כמה תובנות ומחשבות שהיו לי בעקבות הראיון, אלו אמנם דברים אישיים וסובייקטיביים שלי, אך אולי דרך החוויה האישית שהיתה לי בעקבות הראיון, ובאופן יותר ספציפי – בסימולציה שערכתי עם יונה כדי להבין טוב יותר את התיאוריה, אני מקווה שתוכלו גם אתם לאתר פעולות מעצימות להצלחה שלכם, ללמידה מהצלחות שלכם ושל ארגונכם.

כאמור, ביקשתי במהלך הראיון עם יונה להתנסות עימו בחקר הצלחות. החלטתי להציג בפניו אירוע שהתרחש בחופשת הפסח האחרונה, הוא אינו "דרמטי" כך שהרגשתי מספיק נוח להעלות אותו, אך מצד שני היה מספיק אישי וחשוב בכדי שאדע שהנושא אותנטי ומשמעותי עבורי לעבודה. הסיפור,  בקצרה, נגע לכך שלראשונה מזה שנים נשארתי עם משפחתי בקן הביתי בכל חופשת הפסח. בד"כ אנו נוהגים להקדיש את החג לנסיעה, והשנה החלטנו לקחת הזדמנות לחוות דווקא התנסויות משפחתיות שונות ומהנות מבלי להרחיק מרמת גן, עיר מגורינו. למשל, נסיעה על אופניים עם בתי הצעירה לירקון ומשחק "מטקות" משותף. לא אכביר במילים לתיאור האירוע אך בקצרה מדובר בהצלחה מבחינתי כי האירוע מייצג דוגמית לסוג של Work-Life-Balance שאני שואף לו, וצבירת "זמן איכות" עם משפחתי. ניתן לתאר במילים, רגשות, תהליכים את מה שהדבר מייצג, אולם יונה מבקש את סדרת הפעולות שהתרחשו, ובמהרה נראה שהמתכון פשוט – להיפגש עם מישהו קרוב שעמו אני מחפש הזדמנות למגע אישי ומשמעותי, לצאת עמו ל"מסע" למקום שאינו שגרתי עבורנו מחוץ לבית ולאזור הנוחות. אינני חושב שהמשך דברי עומד בכללי המתודה לתיאור פעולות בלבד, אבל הייתי מוסיף בכל זאת שבמהלך סדרת הפעולות הנ"ל אני נדרש גם לאפשר לעצמי להתבונן על כל זה כהרפתקה ולהפחית ביקורתיות – לאפשר לעצמי להתמסר לחוויה, למרות שאינה שייכת בהכרח לרוטינה המוכרת והמתבקשת. בהמשך השיחה עם יונה הוזכרו עוד שני אירועים דומים מאוד מבחינת רצף הפעולות שנדרשו כדי שהם יתקיימו, למרות שמבחינת התוכן, אין ביניהם קשר. הדמיון הוא באפיון הפעולות שהתרחשו בדרך לביצוע והצלחה – ההגעה "כאן ועכשיו" לירושלים לפגוש את יונה, התרחשה בתנאים כאלו – יציאתי עם הצוות של גליה וקובי לירושלים והמפגש עם יונה בבנין הג'וינט – מחוץ לאזור המוכרות הרגיל שלי, והתמסרות למשימה מבלי לחשוש שאני מבזבז את זמננו, שכן מעצם הגדרת היציאה מאזור הנוחות והשגרה, יש בכך חשש כזה לכאורה. ולבסוף, האופן בו יונה ואני נפגשנו והעמקנו את הקשר בינינו, כפי שתוכלו לשמוע בראיון, וכפי שעלה באופן לא מתוכנן – סיפור שהתרחש במהלך כנס בינלאומי שיונה ואני השתתפנו בו בפולין. ליונה נשברו המשקפיים במהלך הכנס ומאחר והיה לי רכב שכור הצעתי לו "טרמפ" לעיר הסמוכה בכדי לתקן אותן אצל אופטומטריסט מקומי. מבלי משים – הקשר בינינו השתנה, התקרב, לאחר ההזדמנות הבלתי מתוכננת הזו. האירוע הפשוט אך היוצא דופן הזה עונה שוב על סדרת הפעולות הנ"ל – מפגש עם מישהו קרוב ומוכר לצורך מסע בדרך ובמקום שאינם שגרתיים ונפוצים. שלושת האירועים הללו, פשוטים ובסיסיים ככל שיהיו, אפשרו פריצה של קבעונות וגבולות ויצרו הצלחה וסיפוק עבורי. מסקנתי האישית, שמתאימה עבורי ולא בהכרח לאחר – אם ברצוני לייצר הצלחה חדשה שכזו כעת, בהחלט סביר שאם אבחר אדם שחשוב לי להיפגש איתו באופן מעמיק יותר, אסע איתו בדרך פיזית-טכנית חדשה ולמקום חדש, ואייצר תנאים שיאפשרו הפחתת ביקורתיות והתמסרות לחוויה, אזי ההצלחה הזו תושג – לכאורה מסקנה טריוויאלית, אך היא אינה כזו כלל. רוב חיי המקצועיים מתנהלים בתוך משרד ומבנים, היציאה החוצה אינה מתרחשת הרבה, אולי בשל כך הקפדנו במשפחתי כל השנים לצאת לחופשה בחגים אל מחוץ לבית. לאנשים אחרים, היו נדרשים תנאים אחרים לייצר הצלחות ולהשיג מטרות. כולם יכולים כמובן ליהנות מיציאה שכזו מאזור הנוחות, אך לא כל אחד יתאר את סדרת הפעולות הללו כקריטיות למימוש מטרותיו. אם מישהו היה שואל אותי לפני השיחה עם יונה כיצד לייצר הצלחות מהסוג הזה, הייתי בוודאי חושב על שיפור סגנון התקשורת הבינאישית שלי עם אחרים, על האישיות שלי, על דברים שחוסמים או פותחים אפשרויות עבורי, אבל סביר להניח שלא הייתי מכוון דווקא לפעולות מעודדות ההצלחה פשוטות כאלה. יכולתנו להזיז הצידה את כל הפירושים וההסברים, ולהישאר עם סדרת הפעולות הפשוטה שליוותה אותנו להצלחה, היא הבסיס ליכולותינו להצליח.

הראיון בו תצפו אינו מהווה חומר לימוד כמו ספר או שיעור. הוא אמור לספק תובנה והתבוננות על מה שאתם אמורים כבר להכיר מהקריאה הקודמת שלכם. זו שיחה אישית ומקצועית בין שני אנשים, בנוכחותם של שני אנשי צוות נוספים – גליה וקובי שמצלמים ומפיקים, והיו חלק מהתהליך. אתם מוזמנים להצטרף אלינו לשיחה בחדרו הצנוע של פרופ' רוזנפלד בבנין הג'וינט בגבעת רם בירושלים ולזרום עם מחשבותיכם, בפורמט שאתאר מייד. זוהי משימתכם הנוכחית.

הנחיות:

הנכם מתבקשים לצפות בראיון שאורכו כשעה ועשרים. התלבטנו אם לערוך אותו, והחלטנו להשאירו כפי שהוא למעט השמטות קלות של קטעי מעבר. נסו, אם תוכלו, לצפות בראיון על גבי מסך שאינו מסך המחשב שלכם, מאחר שבמהלך הראיון תתבקשו לכתוב לגביו כמה דברים, ולכן יהיה לכם נוח יותר לצפות בראיון על גבי טאבלט, מחשב נייד אחר או כל מסך אחר שנוח לכם לצפות בו, בזמן שהמחשב שלכם פתוח עם קובץ האקסל שמצורף בפורטל המודל. כמובן שאפשר לעבוד גם על אותו המחשב ולעבור בין החלונות של הראיון וקובץ האקסל, או פשוט לכתוב את הדברים על דף ולהקליד אותם מאוחר יותר לקובץ. הסרט מוטמע לפוסט הזה למטה או ישירות בקישור הבא:

https://www.youtube.com/watch?v=_B-WmE1WIPg

הנכם מתבקשים לצפות בראיון ולהתמקד בדבריו ובגישתו של יונה. הדברים שהוא מביא נשמעים לפעמים אישיים או אנקדוטאליים באופן שאינו קשור לכאורה לראיון, אך אם תעמיקו ותקדישו לכך תשומת לב תוכלו להבחין שלמעשה כל הראיון ואף כל מהותו של יונה חותרת לשיטה או אף לחזון שלו ללמידה מתוך הצלחות. השיחה האישית, הצניעות, הדיבור בגובה העיניים, אך גם פסקי הזמן לצורך נזיפה או הצבת גבול או פסיקה, הם חלק ממסך הרקע שפועל בסביבה של למידה מהצלחות.

פעם בעשרים דקות תתבקשו לעצור את הראיון ולמלא כמה שורות בטבלה שבנינו עבורכם למטלה הנוכחית בקובץ האקסל המצוי במודל. כל המטלה הנוכחית תתחיל  ותסתיים בכתיבתכם זו. בהמשך הקורס נרצה ליצור מאגר ידע משותף של הכיתה ואולי לנתח אותו יחדיו, אבל כרגע, זהו מענה אישי שלכם בלבד. תתבקשו להתייחס על כל מקטע של 20 דקות ל-3 דברים שמופיעים בעמודות: משהו בנוגע לתוכן הראיון שהאזנתם במקטע הזה – מה שמעניין אתכם במיוחד, משהו שתפס את תשומת לבכם, מונחים או נושאים מרכזיים רלוונטיים. שימו לב – הכל קצר ובקצרה – 50 מילים – פסקה – מספר שורות בכל תא-אקסל. לאחר מכן מחשבות שעולות אצלכם בעקבות המקטע – אסוציאציות חופשיות ללא ביקורת או משימתיות. ולבסוף בעמודה השלישית יישומים, רעיונות, אישיים או ארגוניים, שהמקטע הזה מעורר בכם, בין אם באופן ישיר, או בין אם באופן עקיף ואסוציאטיבי. כאמור – כל תשובה אמורה להיות קצרה וממוקדת.

עד כאן, יוצאים לדרך.

ההגשה והביצוע עד ל-31 במאי 2015. בתום המטלה הנוכחית נעלה כמובן את המטלה הרביעית והאחרונה שבה תתבקשו לנתח תיאורי מקרה קצרים של הצלחות שאנו מכינים עבורכם, ולאחר מכן במשימת הסיום של הקורס נשתמש בחומרי הגלם של המטלה הנוכחית, ובמכלול הקורס, כדי לסכם ולסיים בתמציתיות את מה שלמדנו. בהצלחה בלמידה מהצלחה.

אורן וצוות הקורס.

היכרות מעשית עם מתודת הלמידה מתוך הצלחות: מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול, סמסטר ב' תשע"ה

היכרות מעשית עם מתודת הלמידה מתוך הצלחות

לצורך המטלה השניה, חומרי הקריאה והיישום שלה, נשתמש בחוברת שהופקה בשנת 2011 על ידי היחידה ללמידה מהצלחות במכון ברוקדייל (מאיירס ג'וינט מכון ברוקדייל) תחת הכותרת "קידום תהליכי למידה עם ארגונים: תדריך להיכרות עם הלמידה מהצלחות והלמידה המתמשכת" מאת שרית אלנבוגן פרנקוביץ', ארנה שמר ויונה רוזנפלד. מדובר בחומר תמציתי המאורגן בצורה מתודית עבור מלווי למידה ולכן ניתן לקבל מהחוברת התרשמות מעמיקה מצד אך מהירה מאידך, כדי "לקפוץ למים" מבלי להתעכב יתר על המידה.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים לקרוא ולעיין בחוברת, כל אחד לפי הצרכים שלו, בעומק ובהרחבה הנדרשים לדעתו כדי לבצע את המשימה המתוארת בהמשך. החוברת זמינה לקריאה והורדה באינטרנט כאן:

http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/PublicationsFiles/Method-for-Learning-from-Success-S-138.pdf

הנספחים המוזכרים בחוברת ניתן לצפייה והורדה כאן:

http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/PublicationsFiles/138-11-Method-for-Learning-from-Success-APPENDIX-HEB.pdf

והרקע הכללי על הפקת החוברת ועל היחידה בכלל נמצא כאן:

http://brookdaleheb.jdc.org.il/?CategoryID=156&ArticleID=261

תודות ל מאיירס ג'וינט מכון ברוקדייל שבנדיבותם מפיצים באופן פומבי וחופשי את תוצרי הלמידה החשובים הללו, ובמיוחד לפרופ' יונה רוזנפלד שאותו עצמו נפגוש במטלה הבאה במסגרת ראיון שאערוך עימו בקרוב. אגב, שאלות וסוגיות שתרצו להעלות בפני פרופ' רוזנפלד ניתן לשלוח כבר כעת דרך גליה או לירון, ואני אעלה אותן במרוכז או אשלב אותן במהלך הריאיון עימו בחודש הבא.

חוברת זו נכתבה כתדריך עבור מלווי למידה מיומנים בבואם לארגונים המתעניינים בתהליכי למידה מהצלחות כמנוף ללמידה מתמשכת. אמנם הנכם בקורס הנוכחי אינכם מלווי למידה מוסמכים, אולם לצורך הקורס הנוכחי תוכלו לטעום מעט מהחוויה הזו, ודרכה להבין וללמוד את המתודה. אני בטוח שמי מכם שיתלהב ממנה, יוכל לפנות בהמשך ולמצוא דרכים להעמיק וללמוד את המתודה ואף להפוך למלווה למידה מוסמך.

אישית אני יודע על עצמי שאת ההבנה והלמידה המעמיקים ביותר אני משיג בתחומים אותם אני מלמד. פוזיציית הסטודנטים הלומד תהה תמיד פאסיבית ופחות מחייבת מפוזיציית המורה, המנחה, היועץ, שכן עליו לקחת אחריות ולהעמיק את הלמידה מעבר למינימום או לממוצע הנדרש. ומאחר שבלמידה מתוך הצלחות עסקינן בקורס הנוכחי, בואו ננסה ללמוד וליישם בעת ובעונה אחת.

במטלה הקרובה תתבקשו לקרוא את מתווה ההנחיות למלווה הלמידה, למצוא מסגרת כלשהי שאותה תלוו לצורך למידה מהצלחות, ועליה תפעילו את המתווה כהתנסות ראשונה. מאחר וזהו פיילוט ראשון עבורכם, עליכם לבחור מסגרת ידידותית במיוחד, שמודעת לכך שזו התנסות ראשונית עבורכם, שכוללת אנשים שאתם מכירים ויש ביניכם יחסים חיוביים ומפרגנים, וכמובן שלכולכם יש אינטרס משותף ללמוד ולתמוך בתהליך הלמידה. זה יכול להיות צוות מצומצם בעבודה, קבוצת חברים מהצבא, מבית הספר, מהספורט, או מכל מסגרת אחרת שמחזיקה מטרה משותפת כלשהי, אפילו בתוך המשפחה הגרעינית המצומצמת או המורחבת שמעוניינת ללמוד דבר-מה במשותף בצורה חיובית שנובעת מהצלחות. אין צורך להחליט מייד, קראו ראשית את חומר הקריאה, ראו שאתם מבינים ומפנימים אותו, שאתם מרגישים מספיק מוכנים לצאת לדרך. אל תרוצו קדימה, אתם כרגע גם הלומדים ועומד מעט גם מלווי הלמידה.

מומלץ לקרוא כמובן את כל החוברת מתחילתה, אך מאחר וכבר חקרתם מעט את תחום הלמידה מהצלחות במטלה הראשונה, אינם מתחילים משלב אפס. לפיכך החלק היישומי באופן ישיר עבורכם מתחיל בעמוד 14 בכותרת "הגדרת המטרה של מפגש ההיכרות". מכאן ואילך נסו לקרוא את החומר גם בעיניים של סטודנט שלומד חומר ומתודה חדשה, והן בעיניים של מנחה תהליך שעוד מעט תעבירו בעצמכם.

חשוב לעבור על הנספחים ולראות מי מהם עוזר לכם להתגבש. למשל, לא כדאי לוותר על "נספח ג: דוגמה לתשאול" – "ספרי לנו את סיפור ההצלחה. הלמידה מהצלחות זה מה עשית ולא מה הרגשת". כמו כן כדאי להשתמש בעקרונות של נספח ז בכדי להזמין בעל פה או בכתב את המשתתפים שלכם – "דוגמה למכתב: הזמנת המשתתפים לסדנת היכרות עם הלמידה מהצלחות והלמידה המתמשכת".

בנספח ט תוכלו למצוא סדר יום של מפגש מלא. אין ציפייה במטלה הנוכחית להיקף נרחב כזה של פעילות, אנחנו מציעים להקדיש כשעה להיכרות אישית והכירות עם השיטה ועוד כשעה וחצי ליישום והפעלה באופן ממוקד ומצומצם. מוצע להתכנס בפורום קטן ואינטימי יחסית של 3-5 אנשים לכל היותר, ובהתמודדות עם סוגיות משמעותיות מחד, אך שאינן טעונות ברגשות שליליים, ולהיפך, מעוררות תחושת התלהבות ורצון למינוף ושגשוג בעקבות מקרה של הצלחה. מומלץ להתמקד ולהקדיש את רוב זמן הסדנה לגישה הראשונה של המתודה הרטרוספקטיבית, אך להותיר גם זמן לחשיבה למתודה השניה המתמקדת ביישום לעתיד ואף השלישית שמתבוננת על תנאי הלמידה האופטימאליים ומה עשוי לקדם או לחסום למידה. זכרו שזו "מיני-סדנה" לצורך התנסות בשיטה של למידה מהצלחות, ולכן נסו להתמודד עם סוגיות שניתן לפתוח ולסגור תוך זמן קצר יחסית, וללא מורכבויות רגשיות או ארגוניות עמוקות. כמובן שככל שתעמיקו בהמשך תוכלו להעיז ולהמשיך, ללא קשר לקורס הנוכחי, לייעדים נוספים ומשמעותיים.

העמקה נוספת בקריאה כדי לעשות בטקסט שמופיע מעמוד 26 עד עמוד 37 תחת הכותרת:

"ח. מבחר שאלות המתעוררות בעת חשיפת מתודות הלמידה והתשובות עליהן" אשר מסכם למעשה את הרעיון והשיטה הלכה למעשה. מעמוד 55 והילך ניתן למצוא מונחים ביסוד הלמידה מהצלחות המתוארים ומוגדרים לפי סדר הא' ב'.

אז מה נדרש לעשות?

לבחור קבוצת התייחסות שלכם שעימה הייתם רוצים לעבור את החוויה הנוכחית, רצוי שזה יהיה צוות מצומצם של 3-5 אנשים, אך אפשר גם עם אדם אחד בלבד או עם קבוצה גדולה יותר במידה וזה עונה על מטרות המשימה לדעתכם. חשוב לבחור, כפי שצויין קודם לכן, משהו שיהיה לכם נעים וחיובי לחקור ולבדוק, משהו שאנשים גאים ושמחים לחלוק ולשתף כך שלא יהיה צורך בהסתרה או מבוכה, וכמובן משהו שהייתם אתם או מרואיינכם שמחים לשכפל או ללמוד להצליח עימו או ממנו שוב ושוב, בין אם באופן ישיר, או בין אם באופן עקיף, וכמובן, שאינכם בטוחים כדי ניתן לשחזר או לשמר את ההצלחה הזו.

לפני היציאה לשטח קראו את החוברת והנספחים. ישנם חלקים אותם הדגשתי קודם לכן שבהם כדאי להעמיק, ישנם אחרים שתוכלו לרפרף עליהם כרשימת ציוד למסע, לוודא שאתם בכיוון והכנסתם אותם לתרמיל. את תחששו לטעות או לפספס, היתרון הגדול בלמידה מתוך הצלחות בניגוד ללמידה מתוך כישלונות, שבסך הכל אנחנו עוסקים בחומרים חיוביים ורוח המסע והחקר אמורים להיות גם הם חיוביים.

עליכם לתכנן מפגש בן שעתיים לפחות אותו תתעדו ועליו תדווחו לאחר מכן במשימה הנוכחית. ניתן, אם יש צורך, לשמור על אנונימיות המשתתפים ואין צורך להזכירם או לחשוף אותם ישירות במידה ומדובר לדעתכם בנושא או תחום רגיש, לדוגמה, בשל סודיות תעסוקתית או אחרת.

הקדישו כ-2 עמודים לתאר את ההכנות שערכתם לקראת המפגש, כ-5 עמודים לתיאור המפגש עצמו בצורה גולמית – מה קרה במהלכיו, וכיצד הם תואמים (או לא תואמים) לשלבים שמתוארים בחוברת. ולבסוף הקדישו 2-3 עמודים אחרונים למסקנות על התהליך עצמו באופן ישיר וכן על מה שלמדתם על למידה מהצלחות ועד כמה היא ישימה לדעתכם לחיים האישיים והארגוניים בכלל.

כאשר נקרא את העבודות ונצטרך לתת להן ציון נשאל את עצמנו בעיקר עד כמה השתמשתם בעקרונות המתוארים בחוברת לצורך היישום של השיטה, ומכאן, עד כמה הבנתם את עקרונות השיטה. כמו כל נושא אקדמי, מותר ולגיטימי כמובן שתהיה לכם ביקורת על המתודה, או להיפך, שתתלהבו ממנה מאוד, ואף תוסיפו לה רכיבים מתוך הרחבת ידע שביצעתם, אך כך או כך, חשוב להביא לידי ביטוי בטקסט בצורה ישירה וברורה את הבנתכם התיאורטית את השיטה ואת יכולתכם ליישם את הגישה לעולם המעשה תוך גזירת מסקנות ותוכניות ביצוע להמשך כתוצאה מכך.

הגשת המטלה עד יום שלישי 28 באפריל 2015 בפורטל הלימודי

חג שמח ולמידה מהצלחות מוצלחת לכולכם

אורן גליה ולירון

למידה מהצלחות – הדרך להצלחה מתחילה כאן ועכשיו: מטלה ראשון בקורס סוגיות נבחרות בניהול, סמסטר ב' תשע"ה

למידה מהצלחות – הדרך להצלחה מתחילה כאן ועכשיו "להצלחה יש דרך, והיא מתחילה כאן ועכשיו" – את הכותרת הזו ראיתם בוודאי במהלך לימודיכם במכללה למנהל. היא מופיעה על קירות של מבנים וכיתות ונאמרת מתוך סרטון שהופק לפני כשנה לקראת היום הפתוח לנרשמים. בין אם הנכם מזדהים עם כותרת זו ובין אם לאו, היא מתאימה לפתיחתו של הסמסטר הנוכחי שיתמקד בסוגיית ההצלחה וה"למידה מתוך הצלחות". ברוכים הבאים לכולכם לקורס "סוגיות נבחרות בניהול". הקורס מיישם שיטת למידה מסורתית אך שאינה נפוצה במקומותינו. אני משתמש בה מזה 16 שנה כאן בבית הספר למנהל עסקים, ובין אם תאהבו, תשנאו, או תהיו אדישים לאופייה, היא תשבור מעט את שגרת הלמידה המסורתית בתואר. הסמסטר הנוכחי בו נתמקד בלמידה (מהצלחות) יוכל לספק לנו גם התבוננות בתהליך מקביל על הלמידה שלנו בקורס הנוכחי. נוכל לשאול שאלות לגבי אופי הלמידה בהתכתבות ללא מפגש פיזי בינינו, וכמובן לנסות ולהבין מכך מה אופי הלמידה מהצלחות שמתאים לכל אחת ואחד מאיתנו בעבודה ובחיים בכלל. לוח המודעות האלקטרוני של הקורס נמצא כאן ובו תוכלו להתעדכן במרוכז על פרסום מטלה חדשה ומועד הגשתה, הודעה על כך תישלח תמיד גם בדואר האלקטרוני דרך הפורטל הלימודי. בהמשך מסמך זה אפרט את אופיו של הקורס, מבנה הלמידה והמטלות שלו, אך ראשית, לפני שנגלוש להיבטים הלוגיסטיים, אני מעדיף לפתוח דווקא במהות ובתוכן הקורס. הקורס הנוכחי מעלה בכל סמסטר נושא שונה, המבנה שלו זהה, כפי שאפרט מייד, אולם תוכן הלמידה וחומר הקריאה, הלימוד והיישום, שונים וחדשים מידי סמסטר. הנושא שבחרתי להתמקד בו בסמסטר הנוכחי הינו  "למידה מהצלחות". אני מצפה שעד לסיום הסמסטר נוכל להבין ולהכיר את המושג הזה מהיבטיו השונים, ונדע ליישם את הידע הזה להצלחות אישיות, מקצועיות וארגוניות, שכן הסנדלר אינו אמור ללכת יחף – חומר הלמידה והצלחת כל אחד מאיתנו, יכולים במקרה הנוכחי ללכת זה עם זה, יד ביד. פיתוח מתודות ומחקר בתחום הלמידה מהצלחות מתבצעות באופן עקבי במסגרת "היחידה ללמידה מהצלחות" במכון ברוקדייל של הג'וינט ועומדים לרשות הכלל. נשתמש רבות בחומרי ופרסומי היחידה במסגרת הקורס הנוכחי. בראש היחידה והפיתוח עומד חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית פרופ' יונה רוזנפלד, מוותיקי העובדים הסוציאליים בישראל, הקב"ן הראשון בצה"ל, פרופסור אמריטוס של בית הספר לעבודה סוציאלית ולמדיניות חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. רבים מכתביו ופיתוחיו ילוו את הקורס הנוכחי. כפתיח לקורס הנוכחי ולמטלה הראשונה ברצוני להביא להלן מעט מתוך דבריו של פרופ' יונה רוזנפלד: למידה מהצלחות היא תהליך של למידה שמטרתו לזהות את הפעילויות ואת עקרונות הפעולה שתרמו להצלחות בעבר למען השימוש בהן בהווה ובעתיד. עקרונות ופעולות אלו שמובילים להצלחות, לעיתים כאלה שהינן חוזרות ונשנות ולפיכך לכאורה מוכרות, אינן מודעות ומוגדרות לפרט ולארגונים ולכן מצויות בתוכם על פי רוב באופן סמוי. כלומר, במערכת קיימת הנטייה, שגרת העבודה ומגוון מנגנונים אוטומטיים ואינטואיטיביים שדוחפים לכיווני ההצלחה,  אולם הם נסתרים פעמים רבות מן העין ואינם מוגדרים בצורה מפורשת. בעוד שהמצוינות, לכשעצמה, היא בבחינת ציון לשבח, הרי שבאמצעות שימוש בלמידה מהצלחות יוכלו בעליהם – יוצריהם של תוצרים מצוינים לפעול למען הפצתם, ובתוך כך לתרום למערכות ולאנשים נוספים. לכך דרושות הן התמצאות בשיטות הלמידה מהצלחות והן רוח של נדיבות המקדמת את הנכונות ואת המודעות של המצליחים לצורך להנחיל לאחרים את הידע על אודות מה שעשו. זיהוי הידע הסמוי והצגתו בלשון מכוונת לפעולה עשויים להפיח רוח של אופטימיות במצבים שהכישלון בהתמודדות איתם הוא תדיר. לא במקרה התפתחו לאחרונה ברוח זו, נוסף על "למידה מהצלחות", גם גישות של "תפנית חיובית" – Positive Deviance "חקר מוקיר" – Appreciative Inquiry ושל למידה במחקרי "עמידות" Resilience, אשר השימוש בהן הולך וגובר בעשור האחרון. פרופ' רוזנפלד טוען שבכדי ללמוד מהצלחות מוכרחים להיות אופטימיים ובעלי חוש הומור, לראות את נקודת הסוף, שהיא אופטימית – כך למשל ילדים לומדים ומצליחים. חשוב לזכור, לטענתו, שאנחנו חוזרים ועושים הרבה פעולות פשוטות ושגרתיות בצורה מוצלחת, פשוט בגלל שהצלחנו לבצע אותן, ועל פי רוב באופן סמוי ולא מודע. לדוגמא – בישול: אנחנו לומדים מההצלחות שלנו ומהצלחותיהם של אחרים. חשוב להכיר בכך שלמידה מהצלחות איננה רק סטטית, שכן גם כשאנו לוקחים מתכון שהצליח אנחנו יכולים להוסיף עוד משהו שמתאים לנו ועשוי לשפר את ההצלחה הבאה. בתחום הלמידה מהצלחות מוכרות שלוש מתודות או אוריינטציות פעולה. ננסה לתת מקום לכל אחת מהן במסגרת הלמידה הקבוצתית שלנו הסמסטר, אולם יש להכיר שהשימוש הולך ונעשה מורכב יותר ואבסטרקטי יותר ככל שעוברים מזו הראשונה להלן לשנייה ובמיוחד לשלישית: א. למידה מהצלחות העבר – המתודה הרטרוספקטיבית. גישה זו מתמקדת בהבנה שהייתה הצלחה, למשל שהתלמיד או העובד התקדם והצליח, בבירור השאלה מה היו המחירים שהיה צריך לשלם עבור ההצלחה – מרכיב חשוב שנדרש כיוון שהפרט והארגון חייב להכיר במחיר שההצלחה דורשת, ולעיתים להצהיר שאינו מעוניין לשלם מחיר זה גם במחיר ויתור על ההצלחה. לאחר מכן המתודה דורשת פירוט של הפעולות שהביאו להצלחה. זוהי למידה באמצעות התבוננות פנימית ומשוב – אינטרוספקציה ורפלקציה – המשתתפים נדרשים לא להסביר, אלא לדעת מה בדיוק עשו. זו מהותה של המתודה הרטרוספקטיבית המתבוננת לאחור ומפיקה תובנות יישומיות מהתבוננות זו. ב. המסע בעקבות שאלת למידה – המתודה הפרוספקטיבית. גישה זו כרוכה במסע בעקבות שאלת למידה. במהלך המסע נבחנת סוגיה לא פתורה שהופכת לשאלת למידה מודעות וברת למידה. התהליך כמו קודם דורש גם המרה של תהליך החיפוש לעשייה בפועל. ג. הלמידה על הלמידה למען הנחלת למידה מתמשכת במערכות חברתיות. זוהי סוג של "מטה-למידה". הכוונה היא להתבוננות של המשתתפים על דרכי הלמידה שלהם, הנובעת מהתפיסה שזה מאפשר למידה. בסוף כל מפגש שואלים את המשתתפים איך למדו היום – כלומר ביצוע תהליך התבוננות על ההתנסות עצמה ולמידה לצורך שיפור ביצוע בעתיד. הפתגם "אין חכם כבעל הניסיון" מופיע בכתבים רבים ובצורות שונות כ-1000 שנים. ההכרה שהניסיון חשוב מהידע או לפחות בשילוב עימו הכרחי לצורת השגת הצלחה, נראה כמוסכמה אוניברסלית. אך הניסיון עצמו אינו נובע בהכרח מהצלחה, גם ניסיון הכישלון יכול ללמדנו, ולמעשה, במקרים רבים אנשים מנסים ללמוד מתוך כישלונותיהם. בקורס הנוכחי ננסה להתרחק מגישה זו ולהתמקד בניסיון ובלמידה מתוך הצלחות. עם זאת, חשוב להדגיש שלמידה מהצלחות איננה מדירה את חקר הכישלונות מהבמה ואינה מהווה כסות לקיומם של כישלונות ואף מהפוטנציאל שקיים בהם ללמידה. סטף ורטהיימר, בספרו "איש ליד מכונה" מספר על התמודדותו עם כשלונות: "…במקומות רבים נכשלנו…הצרות היו אבות ההתפתחות שלנו. חלקם של הכשלונות אינו נופל, בעיניי, מחלקן של ההצלחות". מייקל ג'ורדן, הכדורסלן האגדי, מסכם את הקריירה שלו: "החטאתי יותר מ – 9000 זריקות לסל מתוכן החמצתי 26 זריקות מכריעות משחק, הפסדתי כמעט 300 משחקים, נכשלתי שוב ושוב בחיי וזאת הסיבה שהצלחתי! " (למקור ולהרחבה ראו את המאמר למידה מכשלונות מאת ד"ר צבי ציקליק בכתב העת סטטוס). וכעת לאחר שהצגתי בקצרה את עולם התוכן בו נעסוק הסמסטר, ברצוני לעבור לחלק המינהלי, ולהסביר את שיטת הלימוד בה נשתמש. הקורס הנוכחי אליו נרשמתם הסמסטר יועבר עם צוות הוראה בהנחייתי ביחד עם גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר וכולו מועבר ב"התכתבות" בלמידה מרחוק. קורס זה מועבר על ידי בקמפוס משנת 1997 והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל, או דווקא במונחים פחות מנוכרים שאני מעדיף להשתמש בהם: "למידה מקרבת". מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות בכיתה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים. ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא "בהתכתבות" בגישה שמעודדת את הסטודנטים להשתמש במיומנויות אקדמיות מסורתיות של קריאה וכתיבה תוך כדי עיבוד מונחה של מטלות. לקורס יש לוח מודעות אלקטרוני צנוע המשמש כמרכז מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי. אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק מול המחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית ואינו דורש המצאות משותפת של הכיתה באותו מועד לצורך ביצוע המשימות. אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגי קיצון. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות. אז לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב. הקורס כולל 4 מטלות ועבודת סיום. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי. להלן תקציר סילבוס הקורס לצפייה ולהורדה. צוות ההוראה בקורס, שכולל כאמור אותי, את גליה ואת לירון, יהיה זמין עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשת המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה, לירון או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב. להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אנו מקווים שנעבור יחדיו סמסטר מעניין ופורה. המטלה הראשונה את הרקע לנושא הסמסטריאלי שלנו כבר פרשתי לפניכם, אבל עדיין הידע שלכם בתחום הלמידה מהצלחות הוא "נאיבי" ומבוסס על הרגלי הלמידה והשקפת העולם שלכם הסמויה והגלויה. במטלה הראשונה נבקש לשמר את האוטנטיות הנאיבית הזו ולא להשפיע עליה עם ידע. בכל אחת מארבעת מטלות הסמסטר תתבקשו לקרוא חומרי רקע תיאורטיים כאלה ואחרים, וכן לבצע מטלה יישומית. בדרך כלל המטלה התיאורטית והיישומית קשורות זו לזו, אולם הפעם נבצע הפרדה. נבקש מכם לקרוא מאמר רקע בתחום השוכן ליד נושא הלמידה הנוכחי, ואשר נזדקק לו בהמשך, ואת החלק היישומי תעשו בצורה אינטואיטיבית על למידה מהצלחות ללא רקע תיאורטי כדי לשמור על אוטנטיות הביצוע של הדברים. מטלת הסיום החמישית תהיה בהיקף דומה לארבע קודמותיה, אך תיצור אינטגרציה ולא תתבסס על ידע תיאורטי חדש, לפחות לא שאנו נעביר לעיונכם. נתחיל לפיכך דווקא מהסוף. הנכם מתבקשים לנסח ולתאר אירוע שהתרחש בעברכם, רצוי במקום העבודה או בהקשר כלשהו של קריירה והישגים מקצועיים, שמהווה מבחינתכם הצלחה, ולבחון מה ניתן ללמוד ממנו, וכיצד תוכלו ליישם למידה זו בעתיד. לאחר מכן עשו את אותו הדבר לגבי אירוע של כישלון, משהו שלא הסתדר או הצליח, וכיצד ניתן ללמוד ממנו וליישם את התובנות הללו לעתיד. הקדישו עמוד אחד לכל אחד משני המקרים הנ"ל, מתוכם כחצי עמוד לתיאור המקרה וכחצי עמוד לניתוח וליישום שלו כמיטב שיפוטכם. ברצוני להדגיש דבר-מה אתי ותהליכי: לאורך כל הקורס תתבקשו להשתמש בניסיונכם האישי, אולם מאחר וברצוננו שההשתתפות תהיה מתוך חוויית זכות ולא חובה, הנכם רשאים תמיד להציג מקרה שאיננו אישי שלכם אלא אירוע של אדם או ארגון אחר שבו לא הייתם מעורבים, אך שיש לכם לגביו ידע ומידע משמעותיים. במקרים של רגישויות וסודיות ניתן ורצוי לשנות את הפרטים האישיים במקרה כדי להפוך לתיאור שניתן להשתמש בו. בכל מקרה, תוכן העבודות נותר חסוי בפורטל הלימודי ונקרא רק על ידי צוות ההוראה. אנחנו סבורים שביטוי אישי ושימוש בתובנות אישיות עשויות לשפר את הלמידה, אך אלו לא יהיו אף פעם קריטריון שמשפיע על ציון המטלה. לגבי החלק התיאורטי של המטלה הנוכחית: למידה מטבעה שייכת למערכת חינוכית. למידה מהצלחות נוסתה ויושמה בצורה נרחבת במערכת חברתיות וחינוכיות, ולכן נעזר לאורך הקורס הנוכחי במקורות שמגיעים מתוך מערכות אלו. אחד מהמונחים המסקרנים והחדשניים בתחום הלמידה בהקשר הניהולי והארגוני פותח על ידי פיטר סנג'י ואחד משיאי פרסומיו היה בר-המכר "הארגון הלומד" – הדיסציפלינה החמישית (בעברית בהוצאת מט"ר) אין ספק שחלקכם כבר ניתקל במונח זה, נעשה בו שימוש רב במערכות גדולות, בצבא, ובמסגרות ניהוליות וחינוכיות שונות. כחלק מההתנסות הלימודית השונה, לא נכתיב לכם את מקורות הידע בתחום. אנו רואים את תפקידינו כצוות ההוראה של הקורס לקדם את הלמידה, אך לא בהכרח לייצר את תכניה כפי שמקובל בקורסים אקדמיים פרונטאליים. סוגיה זו של תפקיד המורה או ה"מלמד" ותפקידו של הלומד, הפרטני והארגוני, עומדת בוודאי גם היא בלב החקירה הלימודית שלנו בסמסטר הנוכחי. מאמרים רבים וזמינים מצויים בגוגל בעברית ובאנגלית בתחום, בין היתר החיפוש המהיר והמיידי שלי העלה כמה סיכומים, הארות ותובנות על כתיבתו של סנג'י ויישומיה. למשל, בפורטל התוכן של מופ"ת, ובפורטל התוכן של מט"ח, וכמובן בעוד רבים אחרים שתוכלו לאתר בעצמכם, כולל כמובן הספר עצמו הארגון הלומד המצוי בספרית הקמפוס בעברית ובאנגלית. הנכם מתבקשים לבצע חיפוש אינטרנט ו/או במאגרי המידע של ספרית הקמפוס, ולסכם בשניים עד שלושה עמודים לכל היותר את עקרונות הארגון הלומד. אנא שלבו לתוך הטקסט גם תובנות ודוגמאות שלכם מתוך ניסיונכם, או תגובות והתייחסויות לתיאוריה. את החומר עצמו בתחום הארגון הלומד נרצה לשלב בהמשך הקורס עם תחומי הידע הנוספים שנצבור לאורך הקורס. השורה התחתונה:

  1. הסמסטר הנוכחי מוקדש בקורס סוגיות נבחרות בניהול לתחום הלמידה מהצלחות.
  2. נקדיש ארבע מטלות בסה"כ + מטלת סיכום תמציתית להעמקת ועיבוד הלמידה בתחום הלמידה מהצלחות לאורך הסמסטר, כולן כוללות קריאה העמקה ויישום המתכתב, תרתי משמע, עם תוכן הקורס.
  3. במטלה הנוכחית הינכם מתבקשים לבצע מטלה יישומית בת שני עמודים, בכל אחד מהם לתאר מקרה של הצלחה וכישלון, בהתאמה, מה ניתן ללמוד ממנו וליישם בעתיד.
  4. כמו כן הנכם מתבקשים לבצע מטלה תיאורטית בה תסכמו ותערכו המשגה של המונח "ארגון לומד".

הגשת המטלה באופן אינדיבידואלי בתיבת ההגשה בפורטל הלימודי תתבצע עד ליום שלישי 24 במרץ 2015 בחצות. ההגשות הבאות תתבצענה בדילוגים של שבועיים-שלושה עד לסיום הקורס על חמשת מטלותיו. אנחנו מאחלים לכולכם סמסטר מלמד ופורה, של הצלחות ולמידה מהצלחות אורן, גליה, לירון – צוות ההוראה