ארכיון תגית: חרדה

עבודת סיום: פסיכולוגיה חיובית – סוגיות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית ג' – שנה ב' תשע"ג

המסלול האקדמי המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים
התוכנית המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית

 עבודת סיום: סוגיות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית (חלק ג' – פסיכולוגיה חיובית)

מרצה: פרופ' אורן קפלן

הנחיות:

לפני תחילת המענה על העבודה, אנא וודאו שבידיכם חומר הרקע בקורס. החומר מרוכז בחמש מצגות בפורטל הלימודים:

א.      מבוא לפסיכולוגיה חיובית – יום לימודים שהוקדש לנושא בשנה שעברה שכולל את הרציונל לזרם הפסיכולוגיה החיובית והנושאים המרכזיים שבו
ב.      זרימה וחוזקות
ג.       אושר וקבלת החלטות
ד.      יחס החיוביות של פרדריקסון
ה.     ארגז הכלים של פסיכולוגיה חיובית
ו.        השיעורים שהועברו השנה עם אורנה אנגל בנושא חוזקות

בעבודת הסיום שלהלן שתי שאלות/משימות המתייחסות לחומר הלימוד בקורס הבנויות כל אחת כתיאורי מקרה קצרים. אורך התשובה לכל שאלה עד שלושה עמודים (כ-800 מילה לכל היותר).

  • התשובה לכל שאלה אמורה לבטא את הידע וההבנה של הסטודנט לגבי הנושאים התיאורטיים לגביהם מתייחסת השאלה, כמו גם את יכולתו של הסטודנט ליישם אותם לעולם המעשה ובהקשר של תיאור המקרה.
  • בתשובה יש לכלול התייחסות לנקודות המרכזיות של החומר התיאורטי שעליו מבוססת השאלה, וכמובן לבחון כיצד הן רלוונטיות לתשובה.
  • בתשובתכם יש להניח שהקורא אינו מכיר את החומר התיאורטי, ולכן יש לכתוב בסגנון שיהיה מובן לקרוא אינטליגנטי שאינו מבין בתחום שלכם, למשל, קורא של עיתונות כלכלית או מנהל שלארגונו אתם מייעצים כמומחים לפסיכולוגיה שיווקית והתנהגות צרכנים.
  • עבודת הסיום הינה אינדיבידואלית ומבוססת על הידע והאסוציאציות של כל אחת ואחד מכם. לפיכך תהליך הכנתה והגשתה של העבודה הינו אישי ועצמאי, באופן דומה למצב בו היתה מתקיימת בקורס בחינת סיום.
  • מועד ההגשה 20 באוגוסט 2013 בפורטל הלימודי.

משימה ראשונה – מיקרו

הנכם מתבקשים להכין מסמך בן 3 עמודים (עד 800 מילה) המיועד לאנשים צעירים שסיימו שירות צבאי או לאומי ומתבלטים לגבי עתידם המקצועי. הוריהם מכוונים אותם ללימודים אקדמאים במקצוע מכניס ומכובד, חבריהם מנסים לשכנע אותם לעבוד בכמה עבודות זמניות ולטוס לתקופה ארוכה למזרח, הם עצמם מרגישים שהנה השתחררו סוף סוף מכל חובות המערכת של ביה"ס והצבא, והנה הגיע תורם למימוש עצמי וליהנות מהחיים כראוי לאנשים בגילם. נימה של חרדה ואף דכדוך מלווה שלב כזה בחיים, שכן צמתים רבות פתוחות בפניהם, אולם כל אחד דורשת השקעה עצומה, או ויתור על דברים רבים כל כך. גם מערכות היחסים מסביב אינן מקלות, שכן ההורים מציבים ציפיות ודרישות, קיימת מערכת יחסים אוהבת עם בן/בת זוג, אך כלל לא בטוח שזו האהבה הגדולה לחיים משותפים, וכך עוד רבות ניתן היה לכתוב, שכן תוכלו בוודאי לדמיין את המצב הזה של גיל 21, שנחשב, אגב, לגיל המאושר ביותר בחיים – בכל הפרסומות מציבים דמויות שנראות בגיל הזה, כיוון שבני ה- 20-40 רוצים להיראות כמותם, ובני ה 12-18 שואפים כבר להיות שם. מה לעשות שדווקא אז באמצע ה-21 לא תמיד הכל נראה ורוד כל כך?

למרבה מזלו או מזלה של אותו בחורה/ה הם נפגשו איתכם, בדיוק כעת בתום הקורס בפסיכולוגיה חיובית, אך לא פחות חשוב, בתום לימודי התואר השני שנחשבים כסופם הפורמאלי הממשי של הלימודים הפורמאליים מגן הילדים ועד כה.

במשימה הראשונה הנכם מתבקשים לכתוב לאותו / אותה נער/ה בסיום גיל ההתבגרות ובפתח החיים הבוגרים מכתב לפי הפורמט הנ"ל שמשתמש בחומר הקורס, מסביר אותו ומייעץ להם בשאלות או בתשובות פרקטיות ו/או קיומיות-פילוסופיות על החיים. ואם לרגע יהיה נדמה לכם שאתם כותבים גם לעצמכם, לא נורא, יהיה זה בונוס משני למשימה שעומדת לרשותכם.

משימה שניה – מאקרו

למדינה ישראל יש ממשלה חדשה יחסית, ובתוכה פועל שר אוצר שזו משימתו המיניסטריאלית הראשונה, בתפקיד זה, ובכלל. למרבה המזל הוא גם פתוח דווקא בשל כך לייעוץ ורעיונות שמגיעים לא רק מ"נערי האוצר" אלא ממקורות רעננים וחדשים, למשל, כמוכם, בוגרי התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית.

בפני הממשלה שנים לא קלות של התמודדות עם מצב גלובאלי לא יציב מבחינה כלכלית ומבחינה מדינית, באזורנו יש געש רב בשל האביב הערבי שפרץ זה מכבר ואותותיו נגלים בסוריה, שלא נדבר על האיום האיראני. תפקיד שר האוצר הוא קשה תמיד, אך במצב הנוכחי הוא קשה מנשוא, ותרומתכם כמומחים לפסיכולוגיה חיובית ויישומיה עשויים להעניק נקודת מבט חשובה לשר האוצר. זו ההזדמנות שלכם להשפיע על פני המדינה והחברה, וליצור בה חוסן ותהליכי קבלת החלטות נכונים שיביאו להתפתחות בר קיימא של הסביבה בה כולנו גרים.

הנכם מתבקשים להכין מזכר לשר האוצר לפי הפורמט הנ"ל שמשתמש בחומר הקורס, מסביר אותו, ומייעץ לו בשאלת או בתשובות פרקטיות ו/או קיומיות על החיים במקומותינו. כמו קודם, אם לרגע יהיה נדמה לכם שאתם מתייחסים גם לחיים בסביבתכם הקרובה, זה מצוין, יהיה גם זה בונוס משני למשימה שעומדת לרשותכם.

 בהצלחה וברכות לסיום התואר, שעבודה זו תסמל גם את סופו הפורמאלי !

חרדת נטישה: מחבלת או מתבלת את הקשר? תלוי כנראה במינון

מתוך ראיון עם פרופ' אורן קפלן בכתבתה של שלומית לסקי "פרידה לאין קץ"על חרדת נטישה ב"לאשה". הדגש בחלק זה של הראיון מתייחס ל"נורמאליות" של חרדת הנטישה ואף לחשיבותה לשימור הקשר, כל עוד המינון שלה אינו קיצוני.

"כולנו סובלים במידה מסוימת מחרדת נטישה. חרדה הוא מנגנון הישרדותי בריא ואינסטינקטיבי של הגוף שלנו, שתפקידו להתריע בפני סכנות. חוויה של פחד מכך שיקרה לאדם יקר לנו משהו רע, פחד שיעזבו אותנו, געגועים כשהיקרים לנו לא בנמצא, אלו דברים חיוניים לקשר, כשהם במידה. למעשה, אהבה לא יכולה להתקיים בלי איזושהי רמה של חרדת נטישה. חרדת נטישה מתחילה להוות בעיה רק כאשר היא משבשת לנו את החיים, ומפריעה ליצירת קשרים בריאים ויציבים. במצב כזה החרדה הופכת למטרה בפני עצמה, כאשר הפרט עסוק בעיקר בהישרדות: איך להפחית את החרדה בכל דרך אפשרית, גם אם זה על חשבון הקשר הבין אישי – שהוא מקור החרדה".

"חרדת נטישה היא לא תמיד דבר שלילי. חרדת נטישה בעוצמה סבירה היא מנגנון בריא, שמביא למוטיבציה לשמירת הקשר. זה גורם לנו לקחת בחשבון שאי אפשר לעשות כל מה שרוצים לצד השני, אחרת הוא יעזוב. זהו גם בסיס לרצון להעניק לאחר. בהתנהלות תקינה, חרדת נטישה בעוצמה סבירה יכולה לגרום להתייחסות מכבדת ומתחשבת מצד בני הזוג. חרדת נטישה ברמה מסוימת שומרת על ערנות בזוגיות, ומעודדת להשקיע זמן ותשומת לב בקשר. כשזוגות נמצאים יחד שנים רבות והקשר נהיה בטוח ומובן מאליו, חרדת הנטישה יורדת, וכתוצאה מכך עשויים בני הזוג להזניח את הקשר לטובת חרדות אחרות, למשל השקעה בקריירה מחשש לאבד את מקום העבודה. לפעמים, כשחרדת נטישה צצה באופן נקודתי, היא אף יכולה להציל זוגיות שנכנסה למצב של שאננות יתר. פתאום קורה משהו שיכול לגרום לאובדן של בן הזוג, וחרדת הנטישה פורצת בעוצמה גדולה. במצב כזה החרדה מהאובדן גורמת לנו להתעורר ולהשקיע מחדש בקשר".

הציטוט פורסם במקור באתר פסיכולוגיה

לעיון במאמר הסקירה המלא שלנו על חרדה

לעיון במאמר סקירה על התקשרות בילדות והשפעתה על תפקוד בבגרות