ארכיון תגית: חוזקות

מטלה שנייה בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק – סמסטר ב' תשע"ד – מרחיצת כלים למחקר מדעי…

במטלה הראשונה של הקורס נחשפתם למונח ה"זרימה" וניסיתם לבחון כיצד חוויית הזרימה נראית בחיי היום-יום שלכם. במטלה השנייה נבקש להעמיק את תכני המטלה הראשונה ולהמשיך על בסיס ממצאיכם לבחון כיצד נראה הנוף מהמדרגה החמישית של מאסלו.

מטלה שנייה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ד | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

התיאוריה של אברהם מאסלו, שנראית היום כמעט טריוויאלית אך היתה חדשנית לתקופתה, חילקה את צרכי הפרט בהיררכיה של צרכים מהבסיסיים ביותר שנדרשים להישרדות וקיום ועד למימוש העצמי. במציאות של ימנו הפכו ארבע המדרגות הראשונות של ההיררכיה ל"ברירת מחדל". למעשה כולכם, אפילו מעצם נוכחותכם בתכנית הלימודים הנוכחית, נאבקים על קיומכם האקזיסטנציאליסטי במרחב המדרגה החמישית של מאסלו. חשוב לכם כמובן להצליח, להשתכר היטב, לזכות בהערכה חברתית, כל אלו במונחי ארבעת המדרגות הראשונות, אבל באופן פרדוקסאלי, ככל שהעולם נעשה עשיר ושופע יותר, ככל שמגוון ואפשרויות הבחירה מתרחבות, כך המצוקה דווקא גוברת. האדם מטבעו אינו מסתפק בהישגיו הבסיסיים, וכאשר אלו מתמלאים, נוצרים מייד יעדים חדשים שאינם מסופקים. הרכב הנפלא שאדם שואף לרכוש מספק מזור למספר שבועות לאותו צורך של הישג ומימוש, אך גאג'טים חדישים כגון אלו, יקרים וזולים כאחד, אינם מחזיקים זמן רב בייעודם זה. מכאן שבתקופה בה אנו חיים נדרשים עוגנים יציבים ומצפן בעל מחט מכוילת היטב לצפון האישי של כל אדם ואדם שיצביעו על הכיוון במעלה הגבעות והאתגרים שמציבה המדרגה החמישית, שבאופן מפתיע, אינה מהווה פסגה, אלא סדרה של קפלי קרקע חדשים, שלמרות שאינם עשויים מחומרים קשים כמו מזון וגג להגנה, הם נחשקים ונדרשים, אולי אף יותר מאלו שמצויים בבסיס הפירמידה.

החלק התיאורטי

אנא קראו את הפרק השביעי מתוך ספרו המתורגם לעברית של צ'יקסנטמיהאהי "זרימה", עמודים 179-201 בהוצאת אופוס המצורף להלן באישורה הנדיב של ההוצאה לאור.
הספר זרימה מאת מיהי צ'יקסנטמהיי יצא בישראל בעברית בהוצאת אופוס www.opus.co.il

פרק 7 בספר זרימה לקריאה

כותרת הפרק "עבודה כזרימה" והוא אחד הפרקים הרלוונטיים ביותר בספר להקשר שלנו בבית הספר למנהל עסקים. סכמו את הפרק בעמוד עד שניים (עד 500 מילה).

החלק היישומי

באחד מספריו של ד"ר טל בן שחר המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית מציע בן שחר לערוך רשימת נושאים, פעילויות ודברים שאנו עושים בשלוש קטגוריות. ניתן ורצוי לחזור על פעילויות מסוימות בתוך שלושת הקטגוריות, וכמובן שרצוי להוסיף ולפרט נושאים שצריכים להופיע רק בקטגוריה מסוימת:

  1. חוזקות: מהן העוצמות שלי? דברים שאני טוב בהם, מקבל עליהם פידבקים טובים, שאני יודע שאני חזק בהם
  2. הנאה: מה גורם לי הנאה? מה אני אוהב/ת לעשות? גם הנאות קטנות של היום-יום שיש בהן "כיף" טהור, גם הנאות גדולות של הישגים שיש בהן סיפוק.
  3. משמעות: מה משמעותי עבורי? מה נותן לי תחושה של שליחות והגשמה עצמית? לא בהכרח רק דברים גדולים ונשגבים, אך דברים שכן נותנים השראה ומשמעות פנימית.

כמובן שבחיים שלושת הקטגוריות הנ"ל לא חופפות. ישנם דברים שאנחנו חזקים בהם, אך אינם נותנים לנו בהכרח משמעות ואינם גורמים לנו בהכרח הנאה מיוחדת. אני למשל ממש מעולה ברחיצת כלים. אינני יכול להעיד שזו פעילות שגורמת לי הנאה מיוחדת ובוודאי לא משמעות. יש עם זאת חוויית זרימה מסוימת בתהליך רחיצת הכלים שעשויה להעיד על כך שמשהו בפעילות הזו עשוי לספק ולספר משהו מעניין על דברים שכן גורמים להנאה ומשמעות – נדון בכך מייד, אך נסיים קודם כל את רצף הסעיפים הנ"ל, נעבור מחוזקות למקורות ההנאה: אני נהנה מאוד ממנת סביח אצל עובד בגבעתיים, אני נהנה גם לשמוע מוסיקה ולטייל. איכשהו כל אלו אינם מתקשרים עבורי ישירות לחוזקותי (לעיתים דווקא לחולשותי, בכל מה שנוגע למתוקים), ולמרות שבהנאות הללו יש משהו שממחיש שטוב לחיות, ישנם כנראה דברים שנותנים לי תחושת משמעות גדולה יותר בחיים. ואם במשמעות עסקינן, הרי שיש דברים שאנו עושים שכנראה נראים לנו חשובים וערכיים. לדוגמה, כאשר אנו מקדישים יום לזיכרון הנופלים או לזכר אירועים חשובים, אנו מתמלאים בהשראה ותחושה של משמעות. עם זאת, תחושה זו אינה קשורה בהכרח לחוזקות, ובוודאי שאינה מהנה. לסיכום, ישנם דברים רבים שאנו נוהגים לעשות מתוך מוטיבציות שונות ומגוונות, ויתכן ששלושת הקטגוריות שציינתי אף לא מכסות את כולם. ולמרות שראינו שניתן לתאר פעילויות עצמאיות עבור כל קטגוריה (חוזקה, הנאה, משמעות), ישנם בוודאי דברים שחוזרים על עצמם בשלושת הקטגוריות. למשל אצלי – אני מניח שהכתיבה המחקרית שלי, מבטאת כנראה משהו שמגיע מהחוזקות שלי ואין ספק שאחרי למעלה מ-20 שנה באקדמיה אני מיומן בה מעצם העיסוק הקבוע שלי במחקר. אך היא אינה רק ביטוי פרגמטי של ביצועים, שכן היא מסבה לי בדרך כלל הנאה וסיפוק, וללא ספק גם נותנת לי גם משמעות לחיים. זו למשל דוגמה לפעילות שניתן לזהות בשלושת הקטגוריות. אך גם דברים שאינם מופיעים באופן טבעי בשלושתן עשויים לספק קצות-חוט לפעילויות אסטרטגיות של הפרט. רחיצת הכלים, למשל, שהוזכרה לעיל, לא כוללת אצלי אמנם הנאה ומשמעות, אבל אם נבחן את מהותה, ניתן להבחין שיש בה עקרונות מנחים של זרימה – היא כוללת רצף פעולות מובנה, שמצד אחד מספקות פידבק מיידי על כל כוס או צלחת שעברו טיפול, אך אינן רוטיניות לחלוטין שכן נדרש טיפול שונה בכוס עדינה, צלחת קרמיקה או מחבת שמעט נשרף על האש. חדי העין שבינכם בוודאי מגלים מייד עד כמה חוזקותי ברחיצת כלים יוצאי דופן, אך בינינו, זה אינו בהכרח הדבר המעניין. אך מאחר ואני סבור שמקורות הזרימה הם עדות לתופעות רחבות ומעניינות בהרבה, אני מנסה לאמץ את מחשבתי כדי להבין איזו התנהלות נוספת בחיי דומה קצת לרחיצת הכלים. לא היה צריך ללכת רחוק מידי. עבודתי המחקרית דומה מאוד לרחיצת כלים. עליך לבחון משתנים מסוגים שונים, להריץ על כל אחד מהם פרוצדורה סטטיסטית מסוימת, ולראות כיצד לאט-לאט אוסף הכלים המלוכלכים בכיור של המעבדה שלי, מתחיל להיראות נקי ומבריק, עד שבסופו של תהליך בן כמה שעות אני מוצא עצמי עם סט כלים שמאפשר לי לשבת ולכתוב מאמר. למרות שאין שאר-רוח רב ברחיצת כלים, אני מעריך שרבים מכם יוכלו להזדהות עם חווית הזרימה שמלווה אותי במהלך פיצוח של סוגיה מדעית עד לפתרונה במאמר. בהתבוננות מהצד אני מבין אולי שהזרימה שמתרחשת בזמן רחיצת הכלים היא אותה נטייה שמאפשרת לי "לשחק" עם הנתונים בתוכנת SPSS במשך שעות, ולהתכנס מהם לתוצר שמצוי בליבת העיסוק שלי כחוקר. רחיצת הכלים היא סיגנל שעשוי לעזור לי לבחון את חוזקותי, מקורות ההנאה, ומקורות המשמעות שלי בחיים, ואין ספק שהמחקר המדעי נמצא בנישה הזו.

שיתפתי אתכם באריכות במחשבות שלי על קטגוריות המעשים והפעילויות שלי, בכדי להמחיש את מה שאבקש מכם לעשות במטלה הנוכחית:

  1. רשמו כמה שיותר פריטים של פעילויות, התנהגויות, מעשים, וכו' בכל אחת משלושת הקטגוריות הנ"ל באופן בלתי תלוי, כלומר, בלי לנסות לחבר ולקשר ביניהם. ניתן להשתמש בפריטים יותר מפעם אחת כמובן, עבור כל קטגוריה, בהתאמה.
  2. התבוננו על הממצאים שלכם מהמטלה הראשונה, נסו לבחון אילו פעילויות עלו במטלה הקודמת ואשר קשורות באופן כלשהו, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף, לפעילויות השונות שמופיעות ברשימה הנ"ל.
  3. בחנו אילו פריטים חוזרים על עצמם בשלושת הקטגוריות, בין אם באופן מלא ומיידי, ובין אם באופן עקיף דרך משמעות הפעילות (ראו לעיל את הקשר בין רחיצת כלים לעיבוד סטטיסטי).

תארו את ההתבוננות הנ"ל בכתיבה שמתארת את מחשבותיכם, את הדברים שהחלטתם לבדוק, קשיים בתהליכי קבלת ההחלטות שבהם נתקלתם, תובנות שעולות אצלכם תוך כדי תנועה וכדומה. נסו לקשור את הכתיבה היישומית לעקרונות שהופיעו בפרק הקריאה. (שניים עד שלושה עמודים למכלול הכתיבה בחלק התיאוריטי).

הגשה עד 01 באפריל 2014 בחצות.

בחזרה למקורות ובחזרה לליבת ביה"ס למנהל עסקים: ניתוח ניהולי-אסטרטגי למצב החיסכון הפנסיוני בישראל

בחזרה למקורות ובחזרה לליבת ביה"ס למנהל עסקים: ניתוח ניהולי-אסטרטגי למצב החיסכון הפנסיוני בישראל

במטלה הנוכחית תתבקשו להשתמש במיומנויות הניהוליות והלימודיות המוכרות לכם כסטודנטים למנהל עסקים וכאנשי מנהל עסקים, אשר משמשות על פי רוב מנהלים ויועצים בניתוח אסטרטגי פנים-ארגוני. תתבקשו הפעם ליישם אותם לא על ארגונכם העסקי או המלכ"רי, אלא למטרות של קביעת מדיניות ציבורית בתחומי העיסוק שלנו בסמסטר ובקורס הנוכחיים. המטלה הרביעית תתמקד לפיכך במדיניות וביעדים הרצויים של החברה והמדינה בישראל בנושא החיסכון הפנסיוני, תוך בחינת מספר נושאים חדשים ברמת המאקרו שבהם עדיין לא עסקנו, ואינטגרציה של נושאים מוכרים ממטלות קודמות, איתות לכך שזוהי למעשה מטלת הליבה האחרונה של הקורס, שאחריה תיוותר רק עבודת הסיכום והסיום שלו.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול | סמסטר א' תשע"ד | תוכנית המוסמך במנהל עסקים MBA |  בית הספר למינהל עסקים | המסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הסמסטר הנוכחי החל בשאלות על "התספורת" שחברות מבצעות, או ליתר דיוק, בעלי שליטה בחברות מבצעים, באופן שמשפיע על גורל חסכונותיהם של משקיעים שבטחו בהם. הימים האחרונים היו דרמטיים לכאורה בהקשר זה, עם החלטת נושי אידיבי ליטול את השליטה מידיו של דנקנר. כתבת גלובס אמרה בכותרתה "השבט אמר את דברו: שושלת דנקנר מפנה את מרכז הבמה". בסדרה "הישרדות" אשר הכניסה לשיח הציבור את הביטוי האמור, היה שימוש נפוץ גם בביטוי "אסטרטגיה". שני הביטויים "השבט אמר את דברו" ו"אסטרטגיה" מייצגים תהליכים ארגוניים חשובים ביותר בתהליכי ניהול ומנהיגות, אך למרבה הצער הם חדרו לשיח הציבורי באופן קלוקל, בעיקר כמילות קוד פוליטיות שמייצגות בגידה ונעיצת סכין בגבו של חברך בכדי להדיח אותו מהמשחק (מהארגון, ממקורות הכוח, מהתחרות). אני מקווה שהשימוש בביטוי הניהולי "אסטרטגיה" יזכה למוניטין טוב יותר במטלה הנוכחית, ובכלל. האסטרטגיה צריכה לשרת במקרה הזה את טובת האזרחים, אם ניתן יהיה בכלל להגדירם כ"שבט" הומוגני בעל אינטרסים דומים. כך או כך, דרך האסטרטגיה שתנתחו ותפתחו נרצה לענות על צרכים שיירתו לא רק את מוקדי הכוח בממשלה, לא רק את אינטרסי הועדים החזקים במשק, וגם לא רק תפיסות עולם נאיביות ואוטופיות שלרוב אינן מציאותיות כאשר מגיעים לשלב חלוקת העוגה-התקציב. הם אמורים לתת מענה ל"כ-ו-ל-ם". במטלה הנוכחית, אם כן, הנכם מתבקשים להתמודד עם שאלות של אסטרטגיה ומדיניות באופן שבו אם רוב השבט "היה אומר את דברו", כך הוא היה נשמע פחות או יותר. ננסה לבחון האם וכיצד ניתן לנהל את חסכונות הציבור לטווח ארוך כמו שמנהלים כל עסק ומשימה. תתבקשו במשימה זו לבצע ניתוח אסטרטגי בעזרת הכלי הבסיסי, הפשוט, והכל כך חשוב של SWOT – חוזקות, חולשות, הזדמנויות איומים, של החיסכון לטווח ארוך במדינת ישראל.

לפני שניגש לפרטי המטלה וביצועה הנכם מתבקשים בשלב ראשון לצפות בראיון שערכתי באולפן הטלוויזיה של בית הספר לתקשורת בקמפוס שלנו בראשל"צ עם פרופ' טל שביט, סגן דיקאן ביה"ס למנהל עסקים ומומחה במימון, ורו"ח עו"ד אלי אור, סגן ראש המחלקה לחשבונאות בבית הספר למנהל עסקים, שמתמחה בהיבטים מיסויים ומנהליים של התחום בו אנו עוסקים הסמסטר. שניהם התבקשו על ידי להציג בראיון דילמות וסוגיות אשר יכולות להשפיע על "החוסך הקטן", אך יותר מכך, צריכות להוות חומר גלם בידיו של קובע המדיניות הציבורית בעת תכנון אסטרטגיה ארוכת טווח לאיכות חייהם של אזרחי המדינה לעתיד לבוא.

ברצוני להודות לצוות עוזרי ההוראה שהשתתפו בהפקה ולצוות האולפן, ובמיוחד לגליה וקובי בתכנון, בהפקה ובעריכה.

לאחר שסיימתם לצפות בראיון ברצוני להפנות אתכם לדו"ח שעסק באסטרטגית שיווק והסברה של ארגונה חדש של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב. הדוח זמין לקריאה באינטרנט כאן. נושא התחבורה הציבורית לכשעצמו כלל אינו מענייננו, ברצוני לכוון אתכם דווקא למבנה הדוח ולא לתכנו. שימו לב במיוחד לניתוח ה-SWOT אשר מופיע בלב הדוח. אין לי ספק שניתוח שכזה מוכר לכולכם, ואולי חלקכם כבר מואס בו מרוב שימוש חוזר. אך מוצר שעובד טוב, אינו דורש החלפה, כל עוד משתמשים בו בצורה נכונה וראויה ומרעננים אותו מפעם לפעם. הדוח הנ"ל שנוגע לתחבורה בתל אביב כולל למעלה מ-40 שקפי מצגת ומבוסס על עבודה מקיפה שבוצעה על ידי יועצי הפרויקט, שהיא הרבה מעבר לטווח המצופה בעבודה הנוכחית. עם זאת, הוא מהווה מתווה מעניין וראוי שבעזרתו תוכלו להתמקד.

הנכם מתבקשים להכין דוח, מהסוג שמשרדי ממשלה מכינים, מהסוג שמשרד מבקר המדינה בוחן בבואו לבדוק יישום מוצלח או כושל של מדיניות ממשלתית. הדוח שלכם יעסוק כמובן בחיסכון ארוך הטווח של אזרחי מדינת ישראל, ובליבו תבצעו ניתוח אסטרטגי בעזרת מודל ה-SWOT אשר מתייחס לחוזקות של מודל חיסכון הטווח שנוצר כיום במדינת ישראל (כולל הרפורמות שכבר קרו), לחולשות של המודל הקיים, להזדמנויות בסביבה למינוף החיסכון ארוך הטווח, וכמובן לאיומים שקיימים בה. אנא השתמשו בכל הנושאים המרכזיים שעליהם שוחחנו בראיון המוקלט במהלך הניתוח, והוסיפו עליהם מספר גורמים נוספים מהעבודות הקודמות, מנסיונכם האישי, או מכל מקור אחר. כל נושא כזה שייך באופן ישיר או עקיף לאחד מארבעת נקודות המבט של ניתוח ה-SWOT, ולעיתים אף ליותר מאחד.

מבנה העבודה להגשה:

  1. רקע כללי לבעיה של חיסכון ארוך טווח/פנסיוני בישראל – חצי עמוד
  2. ניתוח SWOT של החיסכון ארוך הטווח בישראל תוך שימוש ומיפוי של כל הפריטים שעלו בדיון המוקלט הנ"ל וכן מעבודות קודמות וממקורות אחרים – כשני עמודים (כחצי עמוד לכל אות ב-SWOT). יש להקדיש כפסקה לכל פריט שמוכנס לניתוח ה-SWOT – לדוגמה, נניח שזיהיתם את הנושא "הזדמנויות עסקיות שצצות בתקופתנו בשל התארכות תוחלת החיים בפניה אל הגיל השלישי" כפי שהוסבר ע"י פרופ' טל שביט לקראת סוף הראיון. נושא זה שייך כמובן לקטגורית ה-O – ההזדמנויות, של ה-SWOT, ולתוכו יש לרשום אותו, בתוספת פסקת הסבר מתוך דבריו של פרופ' שביט. יהיו פריטים שתוכלו לסכם במשפט אחד, אחרים ידרשו פסקה מפורטת יותר.
  3. בתום ניתוח ה-SWOT ובעזרתו הסבירו את האתגרים המרכזיים שעומדים בפני קובעי המדיניות לחיסכון ארוך טווח בישראל והאמצעים המרכזיים בהם ניתן להשתמש כדי להתמודד עמם, כולל הסברים על בחירתכם – כעמוד.
  4. בחרו 2 קהלי יעד שונים בישראל שאותם כדאי לתעדף לדעתכם בנושא הטיפול הממשלתי בחיסכון ארוך הטווח. הסבירו את בחירתכם והוסיפו בקצרה תכנית עבודה ויעדים מומלצת לביצוע לכל אחד מהם מצד גורמי הממשל בישראל – כעמוד.
  5. סיכום הכולל את ההמלצות המרכזיות – חצי עמוד עד עמוד אחד.

הגשה עד יום שלישי 31 בדצמבר 2013 בפורטל הלימודי