ארכיון תגית: חדשנות

חדשנות – אוקיינוס כחול או אדום? אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי

אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי – מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול

כולם רוצים להיות חדשניים, ובואו נכיר בכך כבר בפתיח זה – חדשנות היא עניין של רגע בודד, כמו כרוניקה של מוות ידוע מראש, כמו זיו הנעורים שחולף עם הזמן. חדשנות הפכה בתקופתנו לכדור הרגעה עבור מנהלים וחברות כנגד מה שפרויד כינה "חרדת כיליון" שכן החרדה העזה ביותר של אנשים, צרכנים, מנהלים, ארגונים, נובעת מהידיעה שגם במחזור חיים דינאמי ובועט, הסוף כבר ידוע מראש, למעשה רק עיתויו של רגע הסיום מצוי באי-וודאות… מכאן שמחד יש מקום לחדווה והתלהבות בכדי למצות את הרגע הנוכחי ואת החיים בכלל, מאידך קיימת דאגה קשה שמא הכל יגמר עוד בטרם נספיק להותיר את חותמנו, או חמור מכך, שמשהו יתקלקל בזמן הדעיכה ונאלץ לראות  את מהלך ההתדרדרות במו עינינו. זוהי ביטוייה של הדאגה המודרנית האקזיסטנציאליסטית שמאפיינת עידן שבו תוחלת החיים כפולה ממה שהיה מקובל מאה שנים קודם לכן, אך במקום שידיעה זו תרגיע ותיצור ביטחון, היא דווקא מגבירה לחץ, דאגה וחרדה שמתעוררים בשל קצב השינויים המהיר שמביאה עימה הקידמה, שטובים ונפלאים ככל שיהיו, מייצגים אי-וודאות. מכאן שבתקופתנו נוצר בקרב אנשם וארגונים צורך פרדוקסאלי – להאיץ את קצב ההתקדמות והפיתוח על ידי הובלת אסטרטגיות של שינוי וחדשנות, מה שעשוי להרגיע לזמן-מה את המחשבות המטרידות, וזמן קצר לאחר מכן, יעצים אותם עוד יותר – אנו חייבים להתחדש כדי לשרוד, ולאחר מכן "מרבה נכסים מרבה דאגה" – לחשוש לשרידותו של החדש, לעדכן את הגרסה הבאה-חדשה 2.01, וחוזר חלילה. זוהי אם כן הפרעה טורדנית-כפייתית של העולם המודרני – מחשבה טורדנית אובססיבית מתעוררת בשל חרדת הכיליון ויוצרת אובססיה לחדשנות ושינוי, וכאשר המטרה הנכספת מגיעה, אזי כמו אצל סיזיפוס, מתעוררת תגובה כפייתית  – "קומפולוסיה" – לשינוי נוסף, חוזר ונשנה, אשר מכונה לעיתים בטעות "חדשנות". דומה הדבר לדיון בו עסקנו ביחידת הלימוד הקודמת על engagement ובו ערכנו הבחנה בין "תשוקה הרמונית" בעבודה, המגיעה עם יצירתיות וחדוות העשייה, שאותה אולי נוכל להגדיר כחדשנות אמיתית ואותנטית, לבין וורקוהוליזם שמתבטא ב"תשוקה אובססיבית", שבה נחשוד כביטוי לחדשנות מלאכותית שאינה מביאה בהכרח ערך אמיתי, אלא אף מצוקה והתבצרות.

בעוד שבעבר יציבות ומסורת היו ערכים נעלים שיש להקפיד עליהם, הרי שכיום הם מייצגים לעיתים קרובות דעיכה ואנכרוניזם – הישן והמוכר הופך לנדוש וגנרי מידי, או כפי שהיטיבו יהודה פוליקר ויעקב גלעד לנסח: "אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה. אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה. אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי."

אגב, הקורס שלנו הוא מאותו סוג ישן-נושן, שמרני-אקדמי, זה שמחזיר את האות והמילה הכתובה לקדמת הבמה, גם אם בחסות של מודרניות לכאורה של "למידה מרחוק". אישית, הכתיבה הזו, גם אם מלווה ברחשי המקלדת ולא בחריקת העט הנובע על הנייר, מעוררת בי סקרנות ותחושה חדשנית. איך היא עבורכם? שהרי הסיפור המרכזי שאליו נחתור כעת נוגע לדיאלקטיקה הקיימת בין מסורת לחדשנות. האם ניתן להחזיק בו זמנית בשני ערכים מנוגדים אלו לכאורה?

המפתח לתשובה לשאלה זו, כך אטען כבר כעת בפתיח, תלוי בסוגיית האותנטיות של יצירתיות וחדשנות. חדשנות לשם חדשנות בלבד עלולה לגרום לצרימה ברצף ובמערכת היחסים. לעומת זאת, חדשנות אותנטית, שתורמת ומשתלבת בערכים ובחזון, עשויה להביא לצמיחה של דבר-מה חדש ושגשוג. אגב, גם היא מצויה במידת מה באזור הדימדומים, שכן אי הוודאות מצוייה גם בשינוי החיובי – לדוגמה, אפילו זוכים במיליונים בלוטו חווים סוג של טראומה מעצם ההסתגלות לאורח חיים חדש.

לאוהבי החדשנות שביניכם, לא נוכל להותירכם עם תחושת אכזבה מאהבתכם לגאדג'טים חדשניים. ננסה לפיכך להתבונן על סוגיית החדשנות האותנטית מול המלאכותית בפריזמה אסטרטגית נוספת.

הספר "אסטרטגיית אוקיינוס כחול" http://www.blueoceanstrategy.com התפרסם בעקבות סדרה של פרסומים מחקריים של מחבריו ב- Harvard Business Review משנת 1997 ועד 2004 שבהם ניתחו 150 מהלכים אסטרטגיים של עסקים ב-30 תעשיות שונות לאורך יותר מ-100 שנים. ממצאיהם הוכיחו שפריצות דרך והצלחות עסקיות משמעותיות מתרחשות ב"אוקיינוסים כחולים", כלומר, באזורים דלים בתחרות אך דווקא אטרקטיביים מבחינת מענה לביקוש וצרכים של לקוחות, זאת בניגוד למסורת התחרותית ב"אוקיינוסים אדומים" שפועלת בהשראת חוקי הכלכלה השמרנית של ביקוש והצע שאינם משאירים מטבע קיומם כל מרווח פרמיה משמעותי לטווח ארוך. לפי חוקי הכלכלה בכל אוקיינוס אדום שבו ימצא רווח עודף יחדרו מייד כרישים חדשים שינצלו את ההזדמנות בכדי למכור מעט יותר בזול ובסופו של דבר לצלול עם כל שאר הדגים לשיווי המשקל נטול הרווחים והמרווחים.

עקרונותיו של אוקיינוס כחול פשוטים וברורים למדי. ממצאיו עלולים להשלות את המנהל שחולם על כיבוש גן העדן, אך את ההזהרות נותיר עוד מעט להמשך. בינתיים נתבשם מעט על החלום.

אסטרטגיית אוקיינוס כחול מבטיחה בעת ובעונה אחת גם בידול ויתרון תחרותי בולט על מתחרים וגם מבנה הוצאות נמוך, מה שיביא מן הסתם לרווחים נאים בטווח קצר וארוך. אגב, אפילו לחסידי הגישה ברור כיום שההבטחה אפשרית לכל היותר לטווח בינוני בלבד, קצב הדימום של אוקיינוסים כחולים במאה ה-21 מהיר יותר מזה של 1880 או 1980 כפי שנותחו באופן מבריק על ידי קים ומאובורן.

מטרת אסטרטגיה של אוקיינוס כחול אינה למקסם ביצועים בתוך אוקיינוסים אדומים של תעשיות קיימות, אלא לייצר מרחבים ושווקים חדשים של אוקיינוסים כחולים שבהם מונח התחרות פשוט אינו רלוונטי.

והינה אנו חוזרים לסוגית החדשנות, שכן זוהי מילת המפתח באסטרטגיה של אוקיינוס כחול. ללא ייצור מתודולוגי ומובנה של יצירתיות וחדשנות בתוך ליבת העסק וערכיו, לא ניתן לשרוד לאורך זמן בתוך אוקיינוס כחול – זרמי האוקיינוס האדום ישאבו כל שביב של מים כחולים וזכים לתוך מערבולת התחרות האגרסיבית. אני בטוח שכך גם סבור סטיב ג'ובס אם הוא מתבונן שם מלמעלה על קרב הענקים שמתרחש כאן על הארץ לאחר לכתו בין התפוח המפתה לאנדרואיד הפופולארי.

למי שעדיין לא קרא את רב המכר "אסטרטגיית אוקיינוס כחול" אני משאיר את ההנאה הצרופה של הקריאה מבלי לחשוף פרטים נוספים, הוא אינו נחוץ לשם ביצוע המטלה הנוכחית, אך נראה לי קריטי לכל תלמיד MBA. עם זאת, ברצוני להדגיש שני היבטים חשובים שמשלימים זה את זה, ויובילו אותנו בעוד כמה פסקאות למשימה הנוכחית:

ראשית, הספר והשיטה מוצגים כאנטי-תזה שמתחרה במודלים האסטרטגיים, ואולי לא במקרה, בראשם אלו של מייקל פורטר – הפרופסור לאסטרטגיה מאוניברסיטת הרווארד. קים ומאובורן ניסו להיכנס על ידי ספרם לאוקיינוס כחול שלכאורה אינו מתחרה ישירות במודלים האסטרטגיים האחרים, אך חוו על בשרם את חוסר מושלמותו של המודל שלהם, שכן הוא נאלץ להתמודד באוקיינוס אדום מול מובילי דעה אחרים בתחום האסטרטגיה העסקית.

שנית, העובדה שהצלחות בולטות התרחשו על ידי אסטרטגיה של אוקיינוס כחול, אינה יכולה לפסול את הצלחתם ברת הקיימא של רוב החברות והעסקים בשוק שמתבוססים באוקיינוס אדום. אין זה סביר אפילו מבחינה סטטיסטית או גיאוגרפית שנתח משמעותי מהשוק יתנהל באוקיינוסים כחולים. למרבה הצער, אין מספיק אוקיינוסים כאלה שנמצאים גם במרחק סביר מיבשה.

שתי ההסתייגויות האמורות עשויות לכוון אותנו לגישה אינטגרטיבית וריאלית יותר, ולאוהדי הכדורגל שבינכם, אסכם אותם בצבעי הדגל הכחול-אדום של מועדון הכדורגל של ברצלונה http://www.fcbarcelona.com דהיינו – המציאות היא שאנו חיים בעולם תחרותי ורב ממדים של אוקיינוס אדום, עם פריצות מהירות לשער בנתיבים של אוקיינוס כחול. כל חברה, בכל שוק, נדרשת לבחון את מאפייני האוקיינוס האדום שלה, ולבדוק אם תוכל ליישם עקרונות של אוקיינוס כחול, בין אם להישג טריטוריאלי ארוך טווח של נישה ייחודית ללא תחרות, ובין אם להישג טקטי לטווח בינוני שיביא רווחים ופרמיה לנכסיות המותג, גם אם לא יוותר בגוונים התכולים והזכים לטווח הארוך.

נוכל לראות לפיכך חדשנות מהותית ואותנטית בפריצה חדשה של אוקיינוס כחול כאשר מוצר חדש ומהותי נכנס לשוק. אולם עדכון גרסאותיו, וחדשנותו הכמעט טכנית של המוצר בפיתוחיו הבאים ובמתיחת המותג עד לקצה, תחשב פעמים רבות כתחליף-חדשנות ומאבק בתוך אוקיינוס אדום.

למי שמעוניין (צפיית/קריאת זכות – לא חובה) תוכלו לצפות בראיון שערכתי לפני מספר שנים עם אילנית קבסה כהן מנהלת יחידת החדשנות בקבוצת אסם-נסטלה. https://www.youtube.com/watch?v=sTTn9FPetMo

משימת הכתיבה ליחידת הלימוד הנוכחית:

ראו למשל את הסרטון ההיסטורי הבא https://www.youtube.com/watch?v=vN4U5FqrOdQ בו מציג סטיב ג'ובס לראשונה את האייפון. אין ספק שמדובר בחדשנות פורצת דרך, וכל מחיאת כפיים שהוא מקבל מצדיקה זאת. הסרטון ארוך, אך כדאי לצפות בחלקים ממנו כדי להתרשם מעוצמת שינוי השוק שהוא עומד לחולל אחרי רגע היסטורי זה בעולם הצרכנות. אך מה לגבי גרסאות הטלפון הנייד המתחדשות כל יום ביומו? האם הן מביאות חדשנות אמיתית, או שמא זהו רק עוד גימיק פריפריאלי שמטרתו ליצור אשליה של חדשנות. מתי רכישת מכשיר נייד חדש מהווה חגיגה אמיתית של חידושים, ומתי היא צעד קטן של התלהבות רגעית שתסתיים באכזבה מרה ותחושת ניכור צרכנית.

כדי להיכנס מעט יותר לעומק הסוגיה אבקש מכם לקרוא מאמר http://www.mako.co.il/special-ishivuk/articles/Article-9ffbcb54db7b541006.htm שכתבתי לפני מספר שנים עבור איגוד השיווק הישראלי ואתר Mako ערוץ 2  שעוצב כסוג של דוח דיאגנוסטי הבוחן את החדשנות מזוויתה האותנטית, אל-מול זו האובססיבית והמלאכותית, וכן את כתבתה של נורית קדוש בכלכליסט מאותה תקופה (נמצא כתדפיס PDF בתוך פורטל המודל), אשר סוקרת בביקורתיות את התופעה לפיה חברות ממציאות חדשנות מדומה בכדי לייצר אשליית מיגוון, אשליית חדשנות, ואשליית ערך בעקבות זאת. אכן האתגר בתקופתנו הינו לייצר חדשנות שעונה על צורך אמיתי – תוצר בר קיימא שאינו רק "גימיק" או ריגוש רגעי.

לצורך ביצוע מטלת הכתיבה הנכם מתבקשים לראיין אנשים סביבכם ששידרגו לאחרונה את מכשירי הטלפון הניידים שלהם. נסו לאתר לפחות אחד שמרגיש שאכן התחדש באופן משמעותי, ולפחות אחד שמרגיש שכנראה ששילם סכום גבוה מידי בכדי לקנות חדשנות שאינה באמת פורצת דרך ואינה מביאה לו ערך אמיתי.

למי שמעוניין בכך – ניתן כמובן לבחור קטגורית מוצר או שירות אחרים מאשר טלפונים ניידים, לצורך הראיון וביצוע המשימה הנוכחית. בחרו חברה או ענף (כמו הסלולארי) שבו אתם מזהים שימוש היברידי באסטרטגיה של אוקיינוס אדום ואוקיינוס כחול במשולב, ובצורה שניתן וראוי לתאר אותה כפתרון "מנצח" בסביבה תחרותית ומשתנה.

הנכם מתבקשים לנסח פוסט/חיבור בהיקף של 3-4 עמודים אשר כולל:

הקדמה קצרה

תיאור קצר של הראיונות וניתוחם אין צורך להוסיף את הראיונות), תוך שילוב רעיונות מרכזיים מתוך:

  • מכלול טקסט הרקע הנ"ל
  • המאמר מאתר Mako
  • כתבתה של נורית קדוש.

בכתיבתכם נסו לשלב את מה שקראתם במגוון המקורות האמורים תוך ציטוט מרואייניכם ושילוב דעתכם המקצועית והאישית. סגנון הכתיבה ואופן הביצוע נתון כמובן לשיקולכם האישי וסגנון החדשנות שלכם.

דווקא לא לצאת מהקופסה – חדשנות וזרימה

דווקא לא לצאת מהקופסה – חדשנות וזרימה: יחידת לימוד ומטלה רביעית

ביחידת לימוד זו נמשיך את הדיון בחדשנות שהחל במטלה השלישית, ונחזור גם אל סטיב ג'ובס, החדשן האולטימטיבי של תקופתנו. אך הפעם נתהה לגבי משנתו האמיתית של סטיב ג'ובס, ונבחן אותה במבט מעט מעמיק יותר.

במטלה הקודמת ביקשתי מכם לצפות בנאומו של סטיב ג'ובס https://www.youtube.com/watch?v=vN4U5FqrOdQ כאשר חשף לעולם לראשונה באופן פומבי ונרחב את גרסתו הראשונה של האייפון. ג'ובס ייצג ללא ספק עבור רבים מודל לפיתוח חדשנות ויצירתיות.

זמן קצר לאחר שאובחן אצלו הסרטן סיפר ג'ובס בטקס בוגרים בסטנפורד על דרכו המקצועית: "עבדנו קשה ובתוך עשר שנים צמחה אפל משני אנשים שעובדים מהבית לחברה של 2 מיליארד דולר ויותר מ-4,000 עובדים. שנה קודם לכן הוצאנו לעולם את יצירתנו הטובה ביותר – המקינטוש".

ג'ובס הוסיף שבגיל 17 הושפע מהאמרה "אם תחיה כל יום כאילו היה זה יומך האחרון, יום אחד תגלה בוודאות שזה נכון". "ואם זהו יומך האחרון", חידד, "האם עדיין תרצה לעשות בהמשכו את מה שכבר תיכננת? אדם מפחד משינוי מכיוון שהוא חושש להפסיד, אך מאחר ואל מותך תגיע עירום בכל מקרה, אין לך מה להפסיד. לפיכך, אין כל סיבה שלא תלך אחרי לבך", אמר ג'ובס. דבר מעוררי השראה, אך כמובן שמנוגדים לנטיית הלב האנושית הטבעית. אנשים חוששים משינוי כיוון ששינוי כרוך באי-וודאות, ויותר מרצוננו בחדשנות, רצוננו בשקט ויציבות שחדשנות כמובן משבשת ומפריעה. מכאן שחדשנות פורצת דרך כסגנון חיים, כפי שמתאר ג'ובס, מחייבת מאבק במוסכמות. עד רמה מסוימת היא עשויה להיות מאתגרת, אך לאורך זמן היא עלולה להיהפך למקור לחץ וחרדה.

מה, אם כן, עשוי לאפשר לאנשי החדשנות לא רק לשרוד, אלא אף לשגשג? התשובה אינה מצויה בתעוזה נפשית. במלותיו של טום וייטס – "מעולם לא ראיתי את עיר מגורי עד שהתרחקתי לזמן רב מידי ממנה" – מצוי הרמז לכך שמקורות החדשנות והיצירתיות מצויים "מתחת לפנס", באותה חוויה פסיכולוגית שמכונה Flow – זרימה הקשורה לרסיסי הזמן הבלתי נתפשים של השגרה וההווה, לא בחלומות העתיד. עד כמה ניתן לבנות על רגעי חלומות עתידיים? מימושם אינו מחזיק לאורך זמן – הקידום הנכסף, הכיבוש המדהים של מטרות, מספקים אותנו לזמן קצוב. לפיכך דווקא אנשים שחלק גדול מזמנם מאופיין בחוויות של שגרה מספקת חושים שביעות רצון גבוהה מהחיים ומגיעים להישגים ולמימוש עצמי. רוב האנשים אינם מודעים למקורות הזרימה שלהם ולכן אינם יכולים להעצים אותן. אולם אם נרצה לטפח חדשנות וביצועים אופטימליים, נזדקק להן.

וכעת שימו לב לדבריו של סטיב ג'ובס – רובנו נמשכים לאמירות החזון וההשראה, תוך התעלמות מהרכיב הקריטי ביותר שהביא את ג'ובס להצלחה – "עבדנו קשה", אמר סטיב ג'ובס בהתייחסו למיליארדי השניות שמרכיבות את עשר השנים הקריטיות ליצירת המקינטוש  (קיראו שוב את הציטוטים הנ"ל של ג'ובס ובדקו עם עצמכם עד כמה שמתם לב למרכיב הזמן הממושך – 10 שנים! שנכלל באמירות החזון של ג'ובס. יש להכיר בכך שללא חווית מעורבות מעמיקה בעבודת השגרה, אדם לא יכול לעבוד קשה ולשרוד בהתמדה במשך עשר שנים בכדי לפתח תוצר יצירתי וחדשני. החלום והחזון היה שם, ללא ספק, אבל מה שבנה את מימושם היצירתי הייתה העבודה הקשה בשגרת השנים.

ומכאן יתחברו להם כל חומרי הלימוד הקודמים שלנו – ה engagement שלו הוקדשה יחידת הלימוד השניה, והחדשנות שלה הוקדשה יחידת הלימוד השלישית וכאן נפתח חלון הלמידה שלנו ל"זרימה" – Flow.

איך גיליתי את תיאורית הזרימה עוד לפני שהפסיכולוגיה החיובית נולדה?

בשנת 1989 התחלתי את עבודתי במחלקת הביקורת של בנק איגוד בתוך כלכלן צעיר. נלחמתי על המשרה שנראתה לי מקצועית, יוקרתית ומתאימה לשלבים הראשונים של הקריירה שלי. התפקיד היה מעניין, נחשפתי לרזי הבנקאות מכיוונים שאינך נגלה אליהם בתוך עובד בנק מתחיל.

אולם לאחר מספר חודשים קרתה תופעה מוזרה: הזמן לא זז… לא שהפסיק להיות לי מעניין, אבל משום מה, בפרקי זמן הולכים ומתקצרים התבוננתי בשעון וחיכיתי שיום העבודה יסתיים. זו היתה הפעם הראשונה שנחשפתי למשמעותו של הזמן כסוג של חיישן או גלאי אשר מדווח על תהליכים עמוקים של עניין, שעמום, תסכול, מתח. באותה תקופה אולי עוד לא נתתי על כך את דעתי, אבל התוצאה היתה בלתי נמנעת – החלטתי להתפטר, ואף חמור מכך, הגעתי למסקנה שפשוט טעיתי בהחלטות האישיות והמקצועיות שלי, ובחירת הלימודים שלי בכלכלה ובמנהל עסקים היתה שגויה. מאחר שכיום אני דיקאן ביה"ס למנהל עסקים, עולה כאן בוודאי תהייה האם היתה זו גחמה מקומית של אדם צעיר, או שמשהו יותר עמוק הוביל את החלטתי שם, וכמובן שאעדיף לחשוב שהאפשרות השניה היא הנכונה.

כדי להשלים את סיפורי האישי שמוביל לסוגית ה"זרימה" בה נעסוק ביחידת הלימוד הנוכחית, אספר בקצרה שלאחר התפטרותי מהבנק החלטתי לעשות הסבה מקצועית חדה, ובמשך עשר השנים הבאות סיימתי מסלול לימודים והכשרה לפסיכולוגיה קלינית של הילד, עבדתי כמתמחה במחלקה הפסיכיאטרית של בי"ח איכילוב וסיימתי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. בכדי להשתכר למחייתי התחלתי ללמד בשנת 1990 בביה"ס למנהל עסקים של המכללה למנהל שהיתה אז בתחילת דרכה, הייתי מרצה לסטטיסטיקה והעבודה הזמנית שמצאתי נראתה לי פתרון מוצלח עד שאסיים את לימודי. העובדה שאני כותב כרגע את הפוסט הנוכחי מבהירה כנראה ש"העבודה הזמנית" שנמשכת כבר יותר מחצי יובל שנים, הפכה לדבר הקבוע ביותר בחיים המקצועיים שלי, זאת למרות שלא החלטתי על כך מעולם. לכאורה גם עבודתי בבנק וגם עבודתי במכללה למנהל מצויות תחת תחום הכלכלה ומנהל העסקים, אבל בפועל "חווית המשתמש" ותפיסת הזמן שלי היו שונות לחלוטין. אטען לפיכך שהמקצועות, הנושאים המטרות שאנחנו מציבים אל מול עינינו כשאנחנו בוחרים מסלולי לימודים, קריירה ואף קשרים בין-אישיים, אינם בהכרח הגורם הקריטי שבאמת מכריע את "התשוקה ההרמונית" שלנו (במונחי יחידת הלימוד השניה) – כך למשל ביזמות – אינך צריך להיות מהנדס כדי לפתח סטארט-אפ טכנולוגי – אופי העבודה היומיומית שלנו בעידן הנוכחי הולך מתרחק ממקצועות הליבה שאותם למדנו.

וכאן מסיפור "השעון שלא זז" בבנק מלפני חצי יובל, אני חוזר להווה ולקורס שלנו. ברצוני לטעון שחוויית הזמן היא כלי אבחוני חשוב לדברים שמעוררים בנו "תשוקה הרמונית" (ראו ביחידת הלימוד השניה בקורס זה). יש להיזהר, כמו בשימוש בכל כלי מדידה, שלא לקבל הטיות. לדוגמה, יתכן שהזמן זז באיטיות סובייקטיבית לא בגלל המטלה הספציפית שאנו עוסקים בה, אלא בגלל לחץ וטרדות שמגיעות מבחוץ – למשל חשש ממחלה של אדם קרוב, או כל נושא מטריד שגורם להסחת הדעת, ופוגע בהתמסרות לכל מטלה, מעניינת ומשעממת כאחת. אבל במצבים רגילים שבהם אדם מכיר את עצמו ואינו מצוי במצוקה מיוחדת, ניתן בהחלט לטעון שאם הזמן "לא זז", ובוודאי אם נוצר שעמום, כדאי לבחון האם דבר-מה לא בסדר. אך מאחר שבפסיכולוגיה חיובית עסקינן, נעבור מייד  אל צידה המלא של הכוס – ההזדמנות שהקורס הנוכחי תזמן לכם היא דווקא למצוא את הדברים החיוביים המפתיעים והבלתי צפויים שבמהלכם הזמן חולף מהר, בעוד שאתם מבחינתכם לא שמתם לב שמדובר בעשייה, מטלה, מטרה, משמעותיים. מיהאלי  צ'יקסנטמיהאהי כינה חוויה זו "זרימה" או Flow  באנגלית. חוויית "זרימה" הינה מצב של מעורבות בחוויה אופטימלית שלא דורשת דחיפה או שכנוע, אלא שקוראת באופן טבעי. היא כוללת על פי רוב:

  • ריכוז קשב
  • אתגר
  • ביטוי של מיומנות אישית (חוזקות)

באופן רחב יותר הזרימה מתרחשת תחת שמונה תנאים שהוגדרו כך ע"י צ'יקסנטמיהאהי:

  1. התמודדות עם משימה שניתן לסיים
  2. יש צורך להתרכז כדי להצליח במשימה
  3. הריכוז במשימה אפשרי כי יש לה מטרות ברורות
  4. הריכוז אפשרי כי ניתן לקבל משוב מיידי
  5. פעולה מתוך מעורבות עמוקה אך חסרת מאמץ, מה שמסיר מהתודעה דאגות ותסכול
  6. נוצרת חווית שליטה אישית על הפעולה
  7. דאגה לעצמי נעלמת במהלך הפעולה, אך תחושת העצמי מתגברת לאחר תום ההתנסות
  8. השהייה של תחושת הזמן: שעות הופכות לדקות, דקות הופכות לשעות

כפי שניתן לראות, תנאי הזרימה מנוגדים לתפיסה הרווחת שכדי ליהנות ולעשות דברים משמעותיים בחיים נדרשת מידה רבה של ספונטאניות –שהדברים יקרו מעצמם. נראה שכדי לייצר אושר ומשמעות נדרשת דווקא פעולה מובנית למדי שמשתלבת בתוך רוטינה מוגדרת, ושרק כך ניתן באמת להתמסר למשימה המביאה לסיפוק. ההתמסרות היא כזו שלרגע תודעת העצמי נעלמת, כך שבמהלך המשימה הפרט אינו מודע לגמרי לנוכחותו, והוא כולו מושקע בחוויה (למשל אי אפשר ליהנות מסרט עלילתי מבלי לנתק את בוחן המציאות ואת תחושת העצמי ולהתמסר לעלילה).

אך חווית הזרימה אינה קשורה רק להיבטים פסיכולוגיים ואישיים, אלא רלוונטית כמעט לכל פעילות עסקית ובוודאי צרכנית שקיימת כיום. למשל, ראו להלן רשימת קריטריונים מתוך מחקריהם של הופמן ונובק Donna & Novak בהקשר לחוויית הגלישה והזרימה באתרי אינטרנט בכלל, ובאתרי סחר אלקטרוני בפרט (עם התאמות קלות שערכתי בהם לצרכי הקורס הנוכחי, אשר מבוססים על תנאי הזרימה לפי צ'יקסנטמיהאהי):

  1. מידת הסינכרוניזציה שבין מיומנות ואתגר: יישום עקרונותיה הבסיסיים של חווית הזרימה באופן שבו המשימה והחוויה של הפרט סוחפים אותו בצורה אופטימאלית כאשר הוא "מרותק" לאתגר כלשהו אשר מסונכרן עם יכולותיו וחוזקותיו האישיות, ובד"כ כאשר הוא מצוי במצב מוטיבציוני גבוה. למשל, חוויית זרימה טובה עשויה להיווצר בתהליך גלישה באתר סחר אלקטרוני לרכישת מחשב נייד חדש, לצרכן שמתמצא במידה סבירה בתחום הרכישה ומבקש למצוא עסקה כדאית במיוחד, ונראה יושב במשך זמן רב מרותק למסך, ולבסוף "שולף" כרטיס אשראי ורוכש את המחשב.
  2. תחושת ההימצאות האוטנטית במרחב הוירטואלי: עד כמה החוויה הוירטואלית אוטנטית ואמינה, עד כמה יכול הצרכן לשקוע לחוויית הגלישה כאילו הוא צועד בקניון אמיתי או משתתף בחווייה אמיתית במקום כלשהו בסביבתו המציאותית. לעיתים הזרימה יכולה להתגבר דווקא במהלך הפוך של דברים כאשר המציאות המדומה virtual reality באתר מרשימה וסוחפת את הצרכן לעולם דמיוני שסיומו ברכישה שתוכל להפוך את מושא הדמיון הזה למציאות.
  3. מידת האינטראקטיביות בחוויית הגלישה: זהו משתנה קריטי אשר מבדל את האינטרנט מהטלוויזיה. מדובר במידת השליטה של הצרכן על החוויה וקצב השתנותה, ומידת האינטראקטיביות של תהליך הגלישה. מדובר ברכיבים שמאופיינים בפלטפורמה שמכונה באופן מסורתי WEB 2.0 הרומזת למעבר מ"לוח מודעות אלקטרוני" כפי שהיה בתחילת תקופת האינטרנט כאשר יוצר התוכן הפעיל תקשורת חד סטרית כפי שקורה למשל בעיתון. לעומתה הפלטפורמה האינטראקטיבית 2.0 אפשרה גם לגולש לייצר תכנים בתגובה ובאינטראקציה לתכני מערכת האתר. האינטראקציה יוצרת מעורבות ומחוייבות גבוהה יותר של גולשים, אך גם דורשת השקעת משאבים רבה יותר מצד הגולש, ובכך מחירה, לעיתים הכבד, כפי שיפורט בהמשך.
  4. מידת ההתמקדות והקצאת הקשב לחוויית הגלישה: זוהי כבר תכונה שאינה קשורה לפלטפורמת הקצה אלא לגולש / לצרכן עצמו. היא מושפעת ממאפיינים, צרכים, העדפות, מוטיבציה וגורמים אינדיבידואליים ומצביים נוספים של הפרט. אמנם לפלטפורמה אין אפשרות להשפיע ישירות על מאפייני הצרכן, אך מנהליה אמורים לבצע ניתוח צרכני מקיף כדי לפלח את אוכלוסיית המשתמשים ולהתאים את מבנה האתר ואת חוויית הגלישה לסגמנטים השונים שאותרו. למשל, בדוגמה האמורה לגבי גולש המחפש מחשב נייד, יש לייצר חוויה שונה ומותאמת אישית לצרכנים חסרי כל ידע בתחום המחשבים לצרכנים מנוסים שמגיעים עם ידע רב לתהליך הרכישה.

לסיכום – חוויית הגלישה באינטרנט משלבת בין פלטפורמות תקשורתיות שונות ומפצה על חסרונותיהן. למשל, אינטרנט מהיר יכול לספק כיום חוויית צפייה בטלוויזיה על העושר הרב-ממדי שלה (בתוכן, חזות, שמע, תנועה), אך מבלי לשלם את המחיר שחוויית הצפייה בטלוויזיה גובה ביצירת מעורבות צרכנית נמוכה יחסית שנובעת ממאפייניה הפאסיביים של הצפייה במדיה זו. אך בו בזמן, האינטרנט יכול לספק גם חוויה הדומה לקריאת עיתון אשר מאופיינת במצב מעורבות גבוהה בשל החוויה האקטיבית של הקורא אשר מדפדף ובוחר את התכנים אשר מעניינים אותו לקריאה, אך האינטרנט אינו סובל במקרה זה ממחיר חוויית מולטימדיה רדודה יחסית אל מול הטלוויזיה. אין ספק שהאינטרנט מחבר את חוויית הטלוויזיה הפאסיבית עם חוויית העיתון האקטיבית וככל שפס התקשורת עולה, מייתר האינטרנט את שתי הפלטפורמות הישנות, עד שבעתיד, כך אומרים, הם יאוחדו יחדיו באופן שהצפייה בטלוויזיה, באינטרנט, בעיתון תנוהל מאותו מכשיר במיזוג הרמוני ומלא.

תוכלו להיזכר בוודאי במאמר שקראתם ביחידת הלימוד השלישית המתייחס למקרה איקאה, ובו ציינתי את רכיב הזרימה בחוויית הקניה והשוטטות באיקאה:

http://www.mako.co.il/special-ishivuk/articles/Article-9ffbcb54db7b541006.htm

אחזור על עיקרי הדברים ממאמרי האמור ולאחר מכן נוכל להתקדם למשימה שאבקשכם לבצע:

מלכוד 22 של חווית הגלישה באתרי סחר אלקטרוני: המאבק בין עושר המראה לקיבולת המשאבים של הגולש וייעוד משימותיו בשלבים השונים של משימת הגלישה באתר:

אתר סחר אלקטרוני מספק בעת ובעונה אחת (לפחות) שתי פונקציות: הראשונה היא מסירת מידע על מוצרים באופן ידידותי שמאפשר צעידה וירטואלית במסדרונות המרחב הוירטואלי תוך יצירת סקרנות והצעה של מוצרים חדשים ואפשרויות נוספות שלא היו מודעות קודם לתחילת הגלישה (כפי שקורה גם במסע קניות רגיל במרחב פיזי). השנייה היא כמובן השורה התחתונה – מכירה והתחייבות של הצרכן לרכוש את מוצרי האתר.

אך אליה וקוץ בה – מדובר בשתי מטלות שונות כל כך זו מזו שחוויית הזרימה בשתיהן נבדלת מהותית זו מזו ועיצוב והתאמת האתר לכל אחת מהן כמעט ולא יכולים לדור זה עם זה. הבה נשרטט את השלבים האופייניים שעובר גולש-צרכן באתר סחר אלקטרוני ונדגיש את המלכוד בו נמצא ארכיטקט האתר:

בשלבי ההתחלה עם הגעתו של צרכן לאתר הסחר האלקטרוני עומדת חוויית הזרימה באיום שכן הגולש מבולבל, לא מכיר את המקום, לא מתמצא, ולפיכך על האתר לספק לצרכן אתגר קל ופשוט להתמודדות שיתאים למיומנות הדלה שעימה הגיע לאתר. עמימות, אפילו ברמה נמוכה, עלולה להיות תנאי מספיק לנטישה מיידית של הצרכן לטובת תשובות אחרות שקיבל במנוע החיפוש. אגב, כבר בשלב הזה עלולה להיות בעיית פילוח, שכן האתר נדרש להתאים עצמו גם לגולשים מיומנים, בין אם בשל מקצוענותם בתחום הסחר של האתר, ובין אם מכך שכבר גלשו באתר זה או בדומים לו בעבר ומכירים היטב את מסדרונותיו הוירטואליים.

אך גם אם אתר הסחר האלקטרוני הצליח לייצר חוויית זרימה מצוינת המבוססת על סקרנות, מיקוד קשב, חיפוש אקטיבי, וכו', הרי שבסופו של המסע מגיע לפתע אזור חדש, כזה שלא קשור למסע הקודם, שעבור המשווק שמעוניין למכור נראה מובן מאליו – הנקודה שבה הגולש אמור לשלוף את כרטיס האשראי ולרכוש סוף סוף את אשר הוא חפץ בו לאחר שעמל עבורו זמן כה רב בעת מסעו באתר.

אך מה רבה האכזבה! אתרי סחר אלקטרוני רבים מדווחים שדווקא בשלב הקריטי הזה לא מתבצעת "טרנזקציה". מסיבה לא ברורה הצרכן חוזר בו לפתע, אינו מקליד את פרטי כרטיס האשראי שלו, מותיר את "עגלת הקניות" הוירטואלית ליד הקופה ונוטש.

במונחי תיאוריית הזרימה ניתן להבין התנהגות זו בקלות, שהרי אם חיפוש המוצר הנחשק אופיין בחוויית זרימה מעוצבת ומתוכננת שמסנכרנת בין אתגר למיומנות, הרי שכעת, בזמן הרכישה בקופה, נסוגה חוויית הזרימה בשני כיוונים "הרסניים":

א. האתגר מועצם מצד אחד וגורם לחרדה ודיסוננס קוגניטיבי – "אולי טעיתי?", "אולי יש מוצר טוב יותר?", "אולי פרטי כרטיס האשראי שלי יגנבו?", הרי המוצר הזה כבר "נמצא בכיס שלי", וכעת עלי לשלוף מהכיס את כרטיס האשראי. אולי תוצאת החיפוש שלי יקרה או לא אופטימאלית? השלב הזה מאופיין בחשש של הצרכן שהמיומנויות שלו אינן במיטבן ודאגה שמה אתר הסחר האלקטרוני ינצל זאת כנגדו.

ב. בו בעת להתגברות האתגר בהקשר המסחרי הנ"ל, הרי שאתגר החיפוש בהקשר למוצר עצמו נחלש או אף נעלם שכן המוצר שקודם היה נעדר ונחשק הפך באחת ממושא שאיפה לברירת מחדל. שהרי פעמים רבות בהקשרים שונים של החיים הזרימה וההתלהבות של הפרט נובעים מדחף הכיבוש אשר לאחר ההצלחה בא על סיפוקו הרגעי, עימו מגיעה גם נסיגה וירידה במוטיבציה, ואף אכזבה, ויצירת יעד חדש שאותו יש לכבוש. במונחי הזרימה נטען שבעוד שהחיפוש אחר המוצר הנכסף הביא לזרימה, הרי שהעמידה בקופה הוירטואלית נחשבת לחווייה משעממת במקרה הטוב ומאיימת במקרה הפחות מוצלח.

לסיכום, רגע לפני "גיהוץ" כרטיס האשראי, רבים מצרכני הסחר האלקטרוני נסוגים ולא מבצעים את הרכישה, זאת בהיקפים גדולים משמעותית מכפי שמתרחש בחנויות הפיזיות בשלב כה מתקדם של החלטת וכוונת רכישה.

אחד הפתרונות המעניינים, שאמנם לא מצוי במרחב הוירטואלי, אך יוכל להדגים את דפוס ההתמודדות עם המעבר מחוויית החיפוש לחוויית הרכישה, מופעל מזה שנים רבות בחנויות איקאה. המתחם של חנות איקאה בנוי באופן שבו הצרכן "נסגר" בתוך מבנה של קופסה כחולה גדולה המנותקת מהמציאות החיצונית. בתוך הקופסה מתהלך הצרכן על פי החיצים שמסומנים על הרצפה ומוזמן לחוות ולצפות צופה בסרטים ותסריטים שונים של חייו באזורי מגורים של ביתו, בחדרי המשרד, במטבח ובכל סביבה אחרת שמקבלת חזות ועומק. ההליכה במרחבי החנות של איקאה דומה במובנים רבים לחוויית גלישה איכותית באתר סחר אלקטרוני מעוצב. אך בסיום הסיור, איקאה לא קוטעת את החוויה בקופה משעממת אלא מציבה בפני הצרכן אתגר חדש וייחודי שאינו מאפיין אף מרחב קמעונאי אחר של מתחרים. כעת הוא מגיע למחסן עצום שבו מוטלת עליו משימה שונה לחלוטין מזו הקודמת. עליו לקחת עגלה בכדי לאתר ולהעמיס עליה את המוצרים שבחר. מדובר במבוך מורכב למדי שמזכיר מעט את המשחק "חפשו את המטמון". הלקוח המאושר מגיע לקופה עם אוסף הפריטים שערם על העגלה, ולמעשה גם אחרי הקופה עוד צפויות לו הרפתקאות נוספות – הוא יוכל לרכוש מוצרי מזון נורדיים, יטעם נקניקיה ביחד עם ילדיו, ויתלבט האם להעמיס את המוצרים למכונית בעצמו או לשכור את שירותיה של חברת הובלות והתקנות מקומית. כל אלו מציבים בפניו אתגרים ממשיים גם בשלב "הקופה" אשר יוצרים זרימה, וזאת בניגוד לרוב חוויות המכר הקונבנציונאליות שבהם הקופה מיוצגת על ידי תור ארוך מידי, בזבוז כסף וזמן לחרטה. אפילו "מוצרי הדחף" שנמכרו בהמוניהם בעבר בקופות נפגעים כיום בגלל… שהצרכן מתבונן בטלפון הסלולארי החכם בזמן העמידה בקופה במקום לבהות במוצרי הדחף ולכן אינו מתפתה לרכוש אותם.

לפני מספר שנים ערכתי ביקור עם צוות ערוץ 2 בחנות בנתניה עוד לפני השריפה הגדולה. תוכלו לעיין בסרטון וללמוד על האופן שבו נבנית הצלחה באמצעות תהליך זרימה מתוכנן היטב. https://www.youtube.com/watch?v=WnmKGs0KzyI

הנחיות המטלה הרביעית – דווקא לא לצאת מהקופסה – חדשנות וזרימה

הנכם מתבקשים לקרוא ולהאזין למספר מקורות כדי להעמיק מעט בסוגיה זו של התנאים הנדרשים ליצירת חדשנות בעזרת שיגרה אפורה של עבודה קשה לכאורה (במונחים הנ"ל של סטיב ג'ובס) – שאינה קשה כלל כאשר הזמן חולף ביעף מבלי משים – כאשר יש "זרימה".

סיכום ורקע נוסף על זרימה נמצאים במאמר הבא אשר נכתב על ידי לפני מספר שנים עבור כתב העת סטטוס ואשר פורסם על ידם לאחר מכן גם ב ynet.

קריאת רשות – מומלץ גם לקרוא את הפרק השביעי מתוך הספר זרימה שתורגם לעברית ויצא לאור בישראל בהוצאות אופוס המצוי כאן.

קראו מאמר קצרצר שכתבתי לקראת כנס חדשנות של themarker – לא לצאת מהקופסה (הקובץ מצוי בפורט המודל), ואת יכולים (לא חייבים) לקרוא ו/או לשמוע "על שיגרה אפורה כמנוע לחדשנות" בראיון שקיימתי עם ענת דולב ז"ל ברשת ב' בעקבות הכתבה הנ"ל (תמלול הראיון וקישור לשמיעת הראיון מצוי כקובץ במודל).

בעבודה זו תתבקשו לבצע שתי משימות:

א. ניתוח של אתר סחר אלקטרוני

  1. בחרו אתר אינטרנט כלשהו לסחר אלקטרוני, בחרו לעצמכם קטגורית מוצרים או מוצר יעד שהנכם מעוניינים לרכוש באתר זה (אין צורך לרכוש בפועל כמובן) ועברו את חוויית הגלישה שמספק האתר באופן הנרחב ביותר שניתן. מדובר למעשה בסוג של בדיקת "לקוח סמוי" שהנכם עורכים באתר.
  2. הערה אתית: הניתוח במטלה יתבסס על חווייתכם כצרכנים ללא קבלת נתונים פנימיים מהארגון שמפעיל את האתר, וללא יצירת השפעה של ממש על פעילותו של האתר. אם אתם קשורים לאתר כלשהו באופן עסקי אתם רשאים להשתמש בו לצורך העבודה, כל עוד הדבר תואם מראש עם המנהלים המוסמכים לכך בארגון.
  3. הנכם מתבקשים להכין דוח המתייחס לאתר שבחנתם אשר יכלול את הפרטים הבאים:
    • תיאור האתר באופן כללי וכתובת האינטרנט שלו – כחצי עמוד.
    • הסיבה שבחרתם דווקא באתר הזה (יכולה להיות סיבה/העדפה אישית) – פסקה.
    • תארו את חוויית הגלישה שערכתם כלקוח סמוי באתר ושלבו בתיאורכם ניתוח של החוזקות והחולשות של האתר בהתבסס על חווייתכם – כעמוד אחד.
    • הסבירו את מונחי תיאורית הזרימה בהקשר לחוויית הגלישה באתר סחר אלקטרוני כפי שפורטה לעיל, ושלבו את הסבריכם בניתוח מצבו של האתר ובמסקנות ובהמלצות שתנסחו למנהלי האתר, אילו הייתם יועצים שלהם – עמוד עד שניים.

ב. ניתוח של זרימה בעבודה (עד 2 עמודים סה"כ)

נסו להיזכר במשימה/ות שאתם נוהגים לעשות, או אירוע משמעותי שהייתי מעורבים בו בעבודה, ושימו לב ודגש מיוחד למימד הזמן שחלף. נסו להיזכר במקרה או מקרים שבהם עשיתם משימה משמעותית אך שמסיבה כלשהי הזמן פשוט "לא זז", ומקרה או מקרים הפוכים, שבהם הזמן חולף או חלף עבורכם במהירות מפתיעה.

תארו בקצרה (פסקה עד שתיים לכל היותר) את שני המצבים, ונתחו בעזרת חומרי הקריאה שנחשפתם אליהם על "זרימה" את המצבים ואת חווייתכם.

הנכם רשאים כמובן לבצע את המשימה על אדם אחר, במידה ואתם מעדיפים לראיין מישהו ולנתח את חוויותיו, במקום את אלו שלכם.

חדשנות לאורך הקו: מאסם-נסטלה למערכת החינוך

לאחר שבחנו את נושא היצירתיות וחדשנות בהיבט היותר אישי, נעבור כעת עם משימת הסיום של הקורס ליישום הנושא בהיבט הארגוני.

לפני כשנתיים ראיינתי את אילנית קבסה-כהן, מנהלת יחידת החדשנות בקבוצת אסם-נסטלה, לאחד מהקורסים שהעברתי אז בדומה לקורס הנוכחי שלנו. הראיון נהיה אף יותר רלוונטי כיום, כאשר תחום החדשנות תופס מקום מרכזי יותר ויותר בארגונים. הריאיון התקיים במשך כשעה במשרדי, ואתם מוזמנים לצפות בו באמצעות הקישור למטה.

אני מודה לאילנית קבסה-כהן על הריאיון, וכן לצוות ההפקה שכלל את גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר, וכמובן לקובי אשכנזי הצלם והמפיק של הסרט.

במסגרת המטלה הנוכחית נרצה להעמיק לסוגיה היישומית – כיצד ניתן להטמיע ערכים של יצירתיות וחדשנות לארגונים וכיצד ניתן להשתמש בהם ככלי ניהולי בשירות הצמיחה והשגשוג הארגוני. למטרה שכזו אין דרך טובה יותר מאשר לצלול לתוך ארגון אמיתי, ובמיוחד כזה כמו אסם שמהווה דוגמה לחדשנות, קיימות, מסורת ופתיחות גלובאלית.

לפני שאתם מתיישבים לצפות הכינו מראש כלי כתיבה. אינכם צריכים לתמלל את הריאיון, אלא לרשום לעצמכם תוך כדי הכתיבה סדרה של שאלות שינחו את משימתכם לאחר מכן. כמו כן תוכלו להיעזר ברישומים ורעיונות שיעלו אצלכם תוך כדי צפייה והאזנה לדבריה של אילנית.

הנכם מתבקשים לרשום לעצמכם לאורך הריאיון את השאלות והסוגיות שאני מעלה במהלכו בפניה של אילנית, הן לגבי נושא החדשנות בכלל, בוודאי לגבי חדשנות-ארגונית והטמעתה, וכמובן לגבי תפקידו הייחודי והחדשני בפני עצמו של מנהל חדשנות בארגון.

בסיום ההאזנה והצפייה בראיון אמור להיות בידכם מסמך קצר שמכיל בראשי פרקים את כל השאלות והסוגיות שאילנית התייחסה אליהם בראיון לחדשנות בכלל ולחדשנות ארגונית בחברת אסם בפרט.

וכעת נבצע פנייה חדה מעולם המוצרים והצרכנות, לאחד הנושאים החשובים והאקטואליים ביותר על סדר היום הציבורי במדינת ישראל – מערכת החינוך הישראלית שבראשה משרד החינוך. שנת הלימודים בבתי הספר נפתחה השבוע, ועמה גל של כתבות ותחקירים המתייחסים למצבה של מערכת החינוך, שכוללים לא מעט ביקורת על תפקודה.

בסקר החברתי האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי רוב הציבור בישראל מעריך את תפקודה של מערכת החינוך באופן שלילי, רוב הציבור סבור שמערכת החינוך אינה מספקת שירותים באופן שוויוני, וכשליש מהציבור סבור שמערכת החינוך היא הראשונה שראויה לשיפור מכל מוסדות המדינה – השיעור הגבוה ביותר מבין שירותי הממשל שנבחנו בסקר. עוד נמצא כי 62% מהתלמידים נעזרים בשיעורים פרטיים מחוץ למערכת החינוך, בסקר חדשות 2 שפורסם השבוע נמצא כי 81% מההורים חושבים שמערכת החינוך אינה מכינה את הילדים לחיים הבוגרים וכי 65% מהם מביעים אי שביעות רצון ממערכת החינוך. אלו כמובן נתונים קשים ולא מחמיאים למערכת המטפלת בילדי המדינה, ואשר תקציבה מגיע כיום לתקציב הביטחון.

במטלה הנוכחית תתבקשו להשתמש בתובנות וברעיונות שהגעתם אליהם במהלך הריאיון הנ"ל ולתרום בעזרתם לפיתוח חדשנות במערכת החינוך הישראלית. בהמשך מצורפות מספר כתבות הנגישות באינטרנט שעשויות לעזור לכם להתמקד בנושאים לטיפול. אתם רשאים (אך אינכם חייבים) להשתמש בתכני הכתבות האלה לצורך המשימה המפורטת להלן.

נצפה לקבל מסמך בן 3-5 עמודים שמוגש כמו בעבר באופן אישי לפורטל הקורס, אשר מתייחס לשאלות שהוצבו בפניה של אילנית, אך בהקשר השונה לחלוטין של אותו מערך מורכב המכונה "מערכת החינוך של מדינת ישראל", או כל הגדרה אחרת שנראית לכם מתאימה ועליה תרצו לבצע את המשימה הנוכחית (למשל, ניתן לחליפין לקחת יחידה מסוימת של המערכת לבצע את המשימה בנוגע אליה – גני הילדים, בי"ס יסודיים, בי"ס תיכוניים, לימודי האנגלית, לימודי המתמטיקה, מערכת היחסים מורים-תלמידים, שיטת ההוראה וכו' וכו'). חלק ממה שנבחן במשימה היא יכולתכם היצירתית לקחת עקרונות מתוך ראיון הנוגע לחדשנות ארגונית בהקשר מוצרי-עסקי, ולהכליל אותו לתחום ממשל, שירותים וניהול מאקרו.

מאחר וההקשר היישומי שונה מההקשר של אסם, ניתן כמובן להציב השערות עבודה סבירות כאשר חסר לכם בסיס לכתיבה, או להסב את ההקשרים הספציפיים שנבחנו בראיון הנוכחי לצרכים שלכם במטלה זו.

חברת "אסם" הוקמה בשנת 1942 עוד לפני קום המדינה, וההיסטוריה שלה ושל מנהליה מהווה תמונת ראי מעניינת להיסטוריה של המדינה. מנהליה של חברת אסם היו יזמיים ובעלי חזון מספיק כדי למסד תפקיד חשוב המנהל את החדשנות הארגונית. בכדי שמערכת החינוך הישראלית תעבור את השינוי המיוחל תתבקשו לספק במשימה הנוכחית טיעונים וחומרים משמעותיים דיים אשר ידגימו עד כמה אפקטיבי ואסטרטגי יהיה מהלך כזה.

לצורך המטלה הנוכחית דמיינו שאתם מוניתם באופן אישי ורשמי למנהלי החדשנות של משרד החינוך. אתם מוזמנים במסגרת זו לישיבת בכירים במשרד החינוך בנוכחות השר ובכירי המשרד, בה הנכם מצופים להגיש לנוכחים מסמך עם תשובות, עמדות, הצעות, בדומה למה שעשתה אילנית בראיון שלה עימי בנוגע לארגון שלה ולתפיסותיה על חדשנות. אתם רשאים כמובן להשתמש בציטוטים מתוך דבריה של אילנית, ולהביא מקורות נוספים מכל מקור אחר שתחפצו.

הגשת המטלה עד 20 בספטמבר בפורטל

להלן מספר כתבות עדכניות על מערכת החינוך מתוך סדרת פרסומים של דה מרקר על מערכת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ז (כאמור, אין הכרח להשתמש דווקא בהן, אך יש להיעזר בחומרים חיצוניים כגון אלה למשימה).

"מכונת האי-שוויון: מערכת החינוך ומעגל הפערים שאינו נגמר" (ראו סדרת כתבות בקישורים הפנימיים) –  http://www.themarker.com/news/education/CARD-1.3053867

"מה גורם לילד להרגיש עצלן בלימודים?" – http://www.themarker.com/markerweek/1.3056225

ומספר נתונים על המערכת:

"תקציב החינוך עקף את הביטחון: מה יעשה בנט עם 72 מיליארד שקל?" – http://www.themarker.com/news/education/1.3037147

נתונים על מערכת החינוך לשנת הלימודים תשע"ז – http://meyda.education.gov.il/files/MinhalCalcala/NetunimTashhV2.pdf

הריאיון שערכתי עם אילנית קבסה-כהן מצוי בקישור הבא, או בצפייה ישירה להלן: https://www.youtube.com/watch?v=sTTn9FPetMo

 

Creativity, Inc – מטלה שנייה + שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול

המטלה הנוכחית מורחבת, ולכן נחשיב אותה כשתי מטלות מצורפות בקורס: 2+3, כך שהניקוד המצרפי שלהם יהווה 50% מציון הקורס (הכולל 4 מטלות).

ראשית הנכם מתבקשים לקרוא את הפרק הראשון "Animated" מתוך ספרו של Ed Catmull שכותרתו "Creativity Inc" בהוצאת Random House. תדפיס הפרק מצוי בפורטל הקורס המחייב כניסה עם שם משתמש וססמה ופתוח לתלמידי הקורס בלבד בפורטל המודל.

מומלץ (אך לא חובה) לצפות גם בראיון עם מחבר הספר באתר האינטרנט של אוניברסיטת סטנפורד.

מאחר וביצירתיות וחדשנות עסקינן, גם את המטלה הנוכחית נבקש שתכינו באופן יצירתי. אנו לא נציב הוראות הכנה מדויקות כיצד לעבד וליישם את חומר הלימוד הנוכחי – בהתאם למתווה שלהלן הנכם מתבקשים לייצר מטלה המתאימה לרוח וכותרת הקורס הנוכחי שעיסוקה בחדשנות וביצירתית. במהלך ביצוע המטלה תתבקשו להמחיש ולבטא את הבנתכם בחומר הקריאה כמו גם את יכולתכם ליישם אותו למציאות העסקית והניהולית.

היקף הכתיבה הכולל מצופה להיות דומה למסגרת ולהיקף שהוגדרו במטלה הקודמת, אקוויוולנטי לבין 3-6 עמודי טקסט. נצפה למצוא במטלה שתכינו ביטוי ממצה לידע התאורטי שצברתם מקריאת הפרק ומיישומו בכל דרך שתחפצו. מקריאת הפרק נוכחתם שלא מדובר בתיאוריה חדשה אלא בתיאור כרונולוגי של התרחשויות. עם זאת, נהוג לומר שאם במערכה הראשונה מופיע אקדח, במערכה מתקדמת יותר הוא גם יירה. מכאן שהמחבר רומז בפרק הראשון על תפיסתו ושבירת הפרדיגמה שהוא עומד ליצור ולתאר בהמשך. שימו לב שהמחבר עצמו אינו נראה יצירתי במיוחד באופן כתיבתו או בראיון עמו בסרטון הנ"ל, שבהם הוא מתאר את הדברים היצירתיים ביותר שנוצרו על ידו.

תהליך ביצוע המטלה דורש מכם לחשוב מהם יצירתיות וחדשנות לאור מה שקראתם בפרק. יש כאן תהליך מקביל, שכן חומר הקריאה תחת הכותרת Animated רומז על מתודה יצירתית שבה תוכן כלשהו מועבר בדרך שונה וחדשנית אשר גורמת לקליטתו בצורה ידידותית אצל צופים/לקוחות. גם אנו במטלה הנוכחית, ובכלל, עוסקים בתוכן. גם אנחנו מחפשים דרכים לבטא ולהעביר את התוכן הזה באופן חדשני, יצירתי, ברור, בולט, אל צרכני התוכן.

נוכל לחשוב באנלוגיה, למשל, על כישרונו של איש השיווק או הפרסום המצליח להמיר את המסר המסחרי לפרסומת קליטה ויוצאת דופן. או – כישרונו של מתכנת האפליקציה הפופולרית אשר מצליח להעביר את המשתמש תהליך טרנספורמטיבי ממצב של מבוכה וחוסר אוריינטציה להתלהבות ורוח חקרנות וסקרנות על האפשרויות שאפליקציה זו מספקת. או במקרה הנוכחי – סטודנט שמעוניין להעביר במטלה אקדמית את התאוריה ויישומה, באופן יצירתי ומלהיב.

מטבע הדברים, יש לכם מרחב עצמאי ומגוון להחליט כיצד תביאו את עצמכם לביטוי. האופן שבו תדגימו את יישומיות החומר פועלת בשני מרחבים – האחד הוא זה המוכר לכם מהמטלה הקודמת – מציאת דרך לביטוי מילולי ו/או אחר אשר מראה כיצד טקסט תאורטי מוצא את ביטויו בעולם המעשה העסקי או הארגוני. ההיבט היצירתי השני הוא זה ה"טכני" יותר אשר ידגים משהו מתוך הבנתכם את מהותה של היצירתיות אליה מכוון מחבר הספר – בדרך שבה תבצעו את המטלה. כמובן שהיישום אינו חייב להיות קיצוני, מוגזם ויוצא דופן. הוא דורש מכם א) הפגנת הבנה של חומר הקריאה; ב) יישום החומר התאורטי לעולם המעשה בכל דרך וכיוון שתבחרו; ג) הפגנת מידה של יצירתיות בדרך הביצוע עצמה.

בכדי להסביר זאת בדרך מוחשית אדגים משהו מעולם הפדגוגיה והחינוך בדמות מה שמכונה "כיתה הפוכה".

כיתה הפוכה הינה רעיון יישומי יצירתי לאופן שאנשים יכולים ללמוד טוב יותר. התלמידים צופים בסרטון של השיעור לפני הגעתם לכיתה ולמעשה לומדים את החומר מראש. בכיתה מתנהל שיעור לאחר שהתלמידים " מיישרים קו " בבית, ולכן השיעור מתקדם בקצב מהיר יותר. עד פה נוכחנו כיצד ממציא השיטה מפגין יצירתיות ביישום תיאוריות של למידה. וכעת במהלך הביצוע הוא יכול למשל להעביר את הקליפ בבית על ידי סרט אנימציה ולא על ידי הקלטת מרצה בכיתה, ולהראות שבגלל שהסרט המקדים הוא באנימציה והכיתה מתנהלת על ידי מרצה אמיתי, ולא כפי שבד"כ קורה שגם הסרט המקדים וגם השיעור מתנהלים על ידי מורים אמיתיים, ישנה הירתמות ולמידה טובים יותר של התלמידים. כמובן שדוגמה זו אינה רלוונטית ישירות למטלה הנוכחית, אך היא מדגימה את כוונתנו בשני ממדי היצירתיות – האחד אסטרטגי (יישומה של תאוריה) והשני טקטי (האופן היצירתי שבו הופעל היישום).

כמובן שנקבל דרכים שונות ומגוונות להביא את עצמכם לביטוי, כל עוד עקרונות המשימה יישמרו, דהיינו, הפגנת הבנתכם את חומר הקריאה כמו גם יכולתכם לבטא אותו באופן יישומי ויצירתי.

עם סיום כתיבת המטלה הנכם מתבקשים להוסיף עמוד סיכום שבו תתארו את ההתלבטויות שהיו לכם מרגע קריאת המטלה לראשונה, ועד ביצוע המטלה וסיומה בהצלחה – התלבטויות, שיקולים בדרך הפעולה, ובמיוחד, התבוננות על מה שאיפשר לכם להחליט על מידת היצירתיות שהושקעה ברעיון ובביצוע, ומה הקשיים שעמדו בדרככם. חלק זה מהווה אינטגרציה במובן שהוא מבהיר את הלך מחשבתכם בהכנת המטלה לאור עקרונות חומר הקריאה על יצירתיות. אגב, הוא אינו צריך להיות "יצירתי" באופיו, את היישום היצירתי אנו מצפים לראות בעיקר בחלק היישומי הקודם. ולבסוף, הערה אחרונה – גם לסופרים הגדולים ביותר יש לעיתים "תקופת בצורת" של יצירתיות, והם מתקשים להתבטא. גם קושי בהתמודדות עם המשימה היצירתית הוא חומר למחשבה ויישום.

הגשת המטלה עד ל-29 באוגוסט 2016

שתהיה לכם הנאה יצירתית מהעשייה האקדמית,

אורן וגליה

אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי – מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

 

כולם רוצים להיות חדשניים.

חדשנות ויצירתיות הפכה בתקופתנו לתרופה מרגיעה עבור מנהלים וחברות כנגד "חרדת כיליון" (פרויד). הישן והמוכר עלול להפוך לנדוש וגנרי מידי, או כפי שהיטיבו יהודה פוליקר ויעקב גלעד לנסח: "אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה. אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה. אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי."

ברוכים הבאים לקורס "סוגיות נבחרות בניהול". יתכן שחלקכם סבר שהגיע לקורס למידה מרחוק המצוי בקדמת הטכנולוגיה, ולפתע התאכזב או נרגע כאשר גילה שמדובר למעשה במתודולוגיה וותיקה ומסורתית שבמקרה הנוכחי אני מנהל ומפעיל משנת 1997 ומחזירה את הקריאה והכתיבה האקדמית כעטרה ליושנה. הפערים בציפיות והתנועה המהירה בין הקדמה מחד לבין הגעגוע לפשטות ולמפגש האישי-שמרני "של פעם" מאפיין את הדור הנוכחי, אך למעשה את כולנו, והרי סגנון חיים זה, אף הוא חדשני בפני עצמו.

הקורס הנוכחי יוקדש ל"חדשנות ויצירתיות", ננסה לבחון אותם ממספר זוויות ולתרגל את עצמנו ביישום חומרי הקריאה בכדי להגיע לסיומו של הקורס (ולסיומו של התואר השני) עם תובנות חדשות או לפחות מעובדות טוב יותר בנוגע לאותו תחומים כמעט מיסטיים שמכונים "חדשנות" ו"יצירתיות". אנו מקווים שעד תום הקורס הנוכחי תוכלו, כל סטודנטית וסטודנט בקורס זה, להגדיר לעצמכם יעדים אישיים וארגוניים יצירתיים במונחי פיתוח חדשנות, ולהבחין בין אותה חדשנות מקיימת לחדשנות מניפולטיבית.

כל משימה ומשימה בקורס הנוכחי תכלול קריאה, כתיבה ויישום כלשהו של החומרים. ננסה לגוון ולחוות סוגים שונים של התנסויות בתחומים אלו.

זוהי המטלה הראשונה בקורס וננסה להקדיש אותה לבניית שפה ואתגור שאלת האותנטיות של יצירתיות וחדשנות. בשלב ראשון נבקש מכם ליצור לעצמכם תפיסה ראשונית על נושא הלימוד הסמסטר. הנכם מתבקשים לבצע חיפושים באינטרנט אחר קישורים, הגדרות וכל חומר אחר שתרצו בכדי לתאר חדשנות ויצירתיות. נסו לעיין בחומרים השונים, לגבש את עמדתכם, לבחון את תחושת לבכם, בנוגע למונחים אלה. נסחו כתוצאה מפעילותכם האינטרנטית כעמוד אחד של הקדמה לקורס הנוכחי בנוגע להגדרתה של "חדשנות", "יצירתיות" והחיבור ביניהם, ציינו מהם חדשנות ויצירתיות לפי מקורותיכם הנפוצים, ומה אינם, מהם חדשנות ויצירתיות בתחום עיסוקכם או תחום העניין שלכם באופן ספציפי, ואף עבורכם באופן סובייקטיבי מבחינה מקצועית ואישית. זו תהיה מבחינתנו גם הזדמנות להיכרות מעט יותר אישית עמכם והבנה מאיזה זווית והשראה הנכם כותבים ומתייחסים למטלות הקורס.

כעת אבקש מכם לקרוא מאמר שכתבתי לפני מספר שנים עבור איגוד השיווק הישראלי ואתר Mako ערוץ 2  שעוצב כסוג של דוח דיאגנוסטי הבוחן את החדשנות מזוויתה האותנטית, אל-מול זו האובססיבית והמלאכותית, וכן את כתבתה של נורית קדוש בכלכליסט מאותה תקופה, אשר סוקרת בביקורתיות את התופעה לפיה חברות ממציאות חדשנות מדומה בכדי לייצר אשליית מגוון, אשליית חדשנות, ואשליית ערך בעקבות זאת. אכן האתגר בתקופתנו הינו לייצר חדשנות שעונה על צורך אמיתי – תוצר בר קיימא שאינו רק "גימיק" או ריגוש רגעי.

הנכם מתבקשים להתמקד בשני נושאים מרכזיים מתוך המאמר הראשון ובנושא אחד מרכזי מתוך המאמר השני, ולנסח  פוסט או מאמר חדש מטעמכם המשתמש בשלושת הנושאים הללו (2 + 1), משלב בהם רכיבים מתוך הסקירה שערכתם קודם לכן, ומתייחס לתופעה או לתיאור מקרה מכל סוג שתרצו בצרכנות, בחברה, או בכל הקשר אחר, תוך שילוב דעתכם המקצועית והאישית. היקף הפוסט כ-600 מילים כמקובל בטורי דעה מסוג אלה. ברוח היצירתיות והחדשנות, כל דגש, היבט או פורמט אחר שתבחרו יהיה מקובל עלינו, כל עוד תתייחסו באופן מספק לנושאים שהוגדרו לעיל במאמרי הקריאה.

לסיום התבוננו על תהליך הלמידה שעברתם במהלך המשימה הנוכחית מקריאת הפוסט הנוכחי והקישורים שממנו, ועד סיום המשימה היישומית, ונסו לסכם בפסקה או שתיים מה למדתם, מה חדש וחדשני מבחינתכם, לאן תרצו לקחת את השאלות והתובנות הללו לחיים היישומים אי-שם מחוץ לאקדמיה.

כמה מילות רקע לפני שתעברו לקריאה עצמה –

סטיב ג'ובס ייצג עבור רבים מודל לפיתוח חדשנות ויצירתיות. זמן קצר לאחר שאובחן אצלו סרטן סיפר ג'ובס בטקס בוגרים בסטנפורד על דרכו המקצועית: "עבדנו קשה ובתוך עשר שנים צמחה אפל משני אנשים שעובדים מהבית לחברה של 2 מיליארד דולר ויותר מ-4,000 עובדים. שנה קודם לכן הוצאנו לעולם את יצירתנו הטובה ביותר – המקינטוש".

ג'ובס הוסיף שבגיל 17 הושפע מהאמרה "אם תחיה כל יום כאילו היה זה יומך האחרון, יום אחד תגלה בוודאות שזה נכון". "ואם זהו יומך האחרון", חידד, "האם עדיין תרצה לעשות בהמשכו את מה שכבר תיכננת? אדם מפחד משינוי מכיוון שהוא חושש להפסיד, אך מאחר ואל מותך תגיע עירום בכל מקרה, אין לך מה להפסיד. לפיכך, אין כל סיבה שלא תלך אחרי לבך", אמר ג'ובס.

חדשנות פורצת דרך כסגנון חיים, כפי שמתאר ג'ובס, מחייבת מאבק במוסכמות. עד רמה מסוימת היא עשויה להיות מאתגרת, אך לאורך זמן היא עלולה להיהפך למקור לחץ וחרדה. מה עשוי לאפשר לאנשי החדשנות לא רק לשרוד, אלא אף לשגשג? התשובה אינה מצויה בתעוזה נפשית. במלותיו של טום וייטס – "מעולם לא ראיתי את עיירת ביתי עד שנדדתי למרחקים" – מצוי הרמז לכך שמקורות החדשנות והיצירתיות מצויים "מתחת לפנס", באותה חוויה פסיכולוגית שמכונה Flow – זרימה הקשורה לרסיסי הזמן הבלתי נתפשים של השגרה וההווה, לא בחלומות העתיד. עד כמה ניתן לבנות על רגעי חלומות עתידיים? מימושם אינו מחזיק לאורך זמן – הקידום הנכסף, הכיבוש המדהים של מטרות, מספקים אותנו לזמן קצוב. לפיכך דווקא אנשים שחלק גדול מזמנם מאופיין בחוויות של שגרה מספקת חשים שביעות רצון גבוהה מהחיים ומגיעים להישגים ולמימוש עצמי. רוב האנשים אינם מודעים למקורות הזרימה שלהם ולכן אינם יכולים להעצים אותן. אולם אם נרצה לטפח חדשנות וביצועים אופטימליים, נזדקק להן.

שימו לב היטב לדבריו של סטיב ג'ובס – רובנו נמשכים לאמירות החזון וההשראה, תוך התעלמות מהרכיב הקריטי ביותר שהביא את ג'ובס להצלחה – "עבדנו קשה", אמר סטיב ג'ובס בהתייחסו למיליארדי השניות שמרכיבות את עשר השנים הקריטיות ליצירת המקינטוש. ללא חווית מעורבות עמוקה מאוד בעבודת השגרה, אדם לא יכול לעבוד קשה במשך עשר שנים, בכדי לפתח תוצר יצירתי וחדשני. החלום והחזון היה שם, ללא ספק, אבל מה שבנה את מימושם היצירתי היתה העבודה הקשה בשגרת השנים.

בהצלחה ושיהיה לכולנו סמסטר מוצלח

צוות ההנחיה של הקורס – אורן קפלן וגליה שוץ-לוי

חדשנות לאן? מטלת הסיום בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ה

מטלת הסיום של הקורס מיועדת לביצוע אינטגרציה ואיסוף של תכני הסמסטר השונים. במהלכה תתבקשו להגדיר באופן אישי ומקצועי מהי חדשנות עבורכם ועבור הארגון או הסביבה שבה אתם פועלים, וכיצד רצוי לבצע שינויים ולגלות פריצות דרך חדשניות שיביאו לביצועים יוצאי דופן ולשביעות רצון של מחזיקי עניין שונים בסביבה העסקית ובחיים בכלל.

מטלת הסיום של הקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

לקראת מטלת הסיום קיימתי ראיון עם האדריכלית כרמלה יעקובי-וולק, דיקאנית ביה"ס לעיצוב במסלול האקדמי המכללה למנהל, ובמהלכו ביקשתי ממנה להגדיר חדשנות מהי לפי זווית ראייתה המקצועית כמומחית לעיצוב, יזמות וחדשנות. הנכם מתבקשים לצפות בראיון המופיע מטה ולסכם לעצמכם תוך כדי צפייה נקודות וסוגיות מרכזיות שבהם הוא מתמקד.

לאחר מכן קראו את ארבעת העבודות שהגשתם עד כה בקורס, ונסו לשלוף מתוכם אלמנטים הקשורים לתכנים שעולים בראיון עם כרמלה, וכמובן שקשורים לנושא המרכזי של הסמסטר – חדשנות.

הנכם מתבקשים לכתוב במטלת הסיכום פוסט / חיבור / מסמך בן 3-5 עמודים הבנוי על בסיס התכנים המרכזיים של הריאיון הנוכחי בנושא חדשנות, ומשבץ תוך כדי ההתייחסות לראיון ותכניו, כולל הסכמותיכם / התנגדויותיכם בנוגע אליו, רעיונות, תכנים ודעות שלכם המבוססים על תמות מרכזית שעלו בארבעת העבודות הקודמות.

התוצר הסופי צריך לפיכך להיות מסמך אינטגרטיבי הסוקר את תחום החדשנות על בסיס הריאיון הנוכחי ואלמנטים חשובים לכם אישית או מקצועית שהצטברו לאורך הסמסטר. אינכם חייבים להסכים עם כל מילה שנאמרת או נשאלת בראיון, הנכם יכולים לבחור את הדרך הנכונה ביותר לדעתכם לבצע את מטרת התרגיל שהיא גיבוש תפיסתכם של המונח חדשנות בכלל וחדשנות בארגונים בפרט, תוך סקירת נושאי הלמידה המרכזיים שהנכם נושאים עמכם מתוך מטלת הסיום הנוכחית החוצה אל מעבר לכיתה הווירטואלית שבה למדנו בסמסטר הנוכחי.

למי שמעוניין, ניתן להוסיף בעמוד נפרד הערות ותובנות כלליות לגבי חווית הקורס הנוכחי, לטוב ולרע, נשמח לשמוע את דעותיכם, חלק זה לא יהווה כמובן כל רכיב בציון המטלה.

אנחנו מאחלים לכולכם סיום סמסטר מוצלח, חופשת סמסטר מהנה והצלחה בבחינות ובהמשך לימודיכם בתואר

שלכם

אורן, גליה, לירון

הגשה: עד לתאריך 23 בפברואר 2015 לפורטל

 

 

איך "בוחרים" ניהול חדשנות? מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ה

במסגרת ההכנות לקראת המטלה הרביעית החלטנו לקיים ראיון עומק על חדשנות מוצרית ושיווקית עם אילנית קבסה-כהן, מנהלת חדשנות ופיתוח עסקי בקבוצת אסם-נסטלה. את הריאיון קיימתי במשך כשעה במשרדי, ואתם מוזמנים לצפות בו להלן בסיומו של הפוסט הנוכחי למטה.

ראשית ברצוני להודות לאילנית על נכונותה להגיע לתרום לקורס שלנו, וכן לצוות ההפקה שכלל את שתי חברות צוות ההוראה של הקורס גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר, וכמובן לקובי אשכנזי הצלם והמפיק של הסרט.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

זוהי מטלת הלמידה האחרונה, לפני מטלת הסיכום, ובתוכה נרצה להעמיק לסוגיה היישומית, כיצד ניתן להטמיע חדשנות לארגונים וכיצד ניתן להשתמש בחדשנות ככלי ניהולי בשירות הצמיחה והשגשוג הארגוני. למטרה שכזו אין דרך טובה יותר מאשר לצלול לארגון אמיתי, ובמיוחד כזה כמו אסם שמהווה דוגמה לחדשנות, קיימות, מסורת ופתיחות גלובאלית.

לפני שאתם מתיישבים לצפות הכינו מראש כלי כתיבה. אינכם צריכים לתמלל את הריאיון, אלא לרשום לעצמכם תוך כדי הכתיבה סדרה של שאלות שינחו את משימתכם לאחר מכן. כמו כן תוכלו להיעזר ברישומים ורעיונות שיעלו אצלכם תוך כדי צפייה והאזנה לדבריה של אילנית.

הנכם מתבקשים לרשום לעצמכם לאורך הריאיון את השאלות והסוגיות שאני מעלה במהלכו בפניה של אילנית, הן לגבי נושא החדשנות בכלל, בוודאי לגבי חדשנות-ארגונית והטמעתה, וכמובן לגבי תפקידו הייחודי והחדשני בפני עצמו של מנהל חדשנות בארגון. בסיום ההאזנה והצפייה בראיון אמור להיות בידכם מסמך קצר שמכיל בראשי פרקים את כל השאלות והסוגיות שאילנית התייחסה אליהם בראיון לחדשנות בכלל ולחדשנות ארגונית בחברת אסם בפרט.

וכעת נבצע פנייה חדה מעולם המוצרים והצרכנות אל אחד הנושאים האקטואליים ביותר על סדר היום הציבורי במדינת ישראל – בחירות 2015 לכנסת ישראל.

את התובנות והמחשבות שהגעתם אליהם במהלך הריאיון, תתבקשו ליישם ולתרום לשיטת הממשל במדינת ישראל, או למדינת ישראל כמותג-על באופן כללי, שלאור קשיי המשילות החוזרים ונשנים שנצפים בה בשנים האחרונות, דורשת כנראה מנהל חדשנות שיוביל אותה ואת פרנסיה לדרך חדשה שתביא אופטימיות ושגשוג לתושביה.

אדגיש שאנו עוסקים בנושא הנוכחי ממקום מקצועי וניטראלי. אנו לא עוסקים בסוגיות פוליטיות ישירות של מפלגה כזו או אחרת, גם לא בשאלה "מי אשם", מי יותר או פחות טוב מאחר, אלא בשאלות אסטרטגיות של חזון, פיתוח וצמיחה.

חברת "אסם" הוקמה בשנת 1942 עוד לפני קום המדינה, וההיסטוריה שלה ושל מנהליה מהווה תמונת ראי מעניינת להיסטוריה של המדינה. מנהליה של חברת אסם היו יזמיים ובעלי חזון מספיק כדי למסד תפקיד חשוב המנהל את החדשנות הארגונית. בכדי שהממשלה הבאה עלינו לטובה תמנה גם היא מנהל חדשנות שיוביל את השינוי והפריצה של מדינת ישראל לעתיד, נצטרך לספק במשימה הנוכחית חומרים משמעותיים מספיק אשר ידגימו עד כמה אפקטיבי ואסטרטגי יהיה מהלך כזה.

לצורך המטלה הנוכחית דמיינו שאתם מוניתם כיועצים לממשלת ישראל כדי להתניע תהליך של מינוי מנהל חדשנות לממשלה ולתהליכים לאומיים של חדשנות ופיתוח. הנכם מצופים להגיש לראש הממשלה הבא מסמך עם תשובות, עמדות, הצעות, בדומה למה שעשתה אילנית בראיון שלה עימי. אתם רשאים כמובן להשתמש בציטוטים מתוך דבריה של אילנית, ולהביא מקורות נוספים מכל מקור אחר שתחפצו.

נצפה לקבל מסמך בן עד 5 עמודים שמוגש כמו בעבר באופן אישי לפורטל הקורס, אשר מתייחס לשאלות שהוצבו בפניה של אילנית, אך בהקשר השונה לחלוטין של אותו מותג תאגידי המכונה "מדינת ישראל", או "ממשלת ישראל" או כל הגדרה אחרת שנראית לכם מתאימה ועליה תרצו לבצע את המשימה הנוכחית. ניתן לחליפין, למי שמעוניין בכך, לקחת זרוע שלטונית ספציפית ולבצע את המשימה בנוגע אליה – כנסת ישראל, משרד ממשלתי ספציפי, רשות מקומית וכדומה. חלק ממה שנבחן במשימה זו היא יכולתכם האקדמית והיצירתית לקחת עקרונות מתוך ראיון הנוגע לחדשנות ארגונית בהקשר מוצרי-עסקי, וליישם אותו לתחום ממשל, שירות ציבורי וניהול מאקרו. מאחר וההקשר שונה, ניתן כמובן להציב השערות עבודה סבירות כאשר חסר לכם נתון כלשהו עבור הכתיבה, או להסב את ההקשרים הספציפיים שנבחנו בריאיון הנוכחי לצרכים שלכם במטלה זו.

התייחסו לעצמכם כמומחים, ולנועצים שלכם בממשלה כמי שזקוקים לעזרתכם. לכן למשל, בשאלה הראשונה בה אני שואל את אילנית מה זו חדשנות ומה הגדרתה לתפקיד מנהל חדשנות, נסו לתת את התשובות שלכם לחדשנות בכלל ולתפקידו של מנהל חדשנות היועץ ומנחה את ממשלת ישראל או את גורם הממשל שאותו בחרתם להציג במטלה הנוכחית.

הגשת המטלה עד ל-21 בינואר בפורטל הקורס

וכעת לריאיון עצמו – אילנית קבסה-כהן, מנהלת חדשנות ופיתוח עסקי בקבוצת אסם-נסטלה

מטלה שלישית: Creativity, Inc בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ה

במטלה השלישית הנכם מתבקשים, כפי שעדכנו אתכם לפני זמן מה, לקרוא את הפרק הראשון "Animated" מתוך ספרו של Ed Catmull שכותרתו "Creativity Inc" בהוצאת Random House.

מומלץ (אך לא חובה) לצפות גם בראיון עם מחבר הספר באתר האינטרנט של אוניברסיטת סטנפורד:

http://ecorner.stanford.edu/authorMaterialInfo.html?mid=3321

מאחר וביצירתיות וחדשנות עסקינן, גם את המטלה הנוכחית נבקש שתכינו באופן יצירתי, ואנו לא נציב הוראות הכנה ברורות כיצד לעבד וליישם את חומר הלימוד הנוכחי.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים לייצר מטלה המתאימה לרוח הקורס הנוכחי, אשר בעשייתה תמחישו את הבנתכם בחומר הקריאה כמו גם את יכולתכם ליישם אותו למציאות העסקית והניהולית. היקף הכתיבה הכולל מצופה להיות דומה תואם למסגרת ולהיקף שהוגדרו בשתי העבודות הקודמות". כלומר, בחלק הראשון הנכם מצופים לעלות על הכתב את הידע התיאורטי שצברתם על ידי תמצות פרק הקריאה. מקריאת הפרק נוכחתם שלא מדובר בתיאוריה חדשה אלא בתיאור כרונולוגי של התרחשויות. עם זאת, נהוג לומר שאם במערכה הראשונה ישנו אקדח, במערכה מתקדמת יותר הוא גם יירה. מכאן שהמחבר רומז בפרק הראשון על תפיסתו ושבירת הפרדיגמה שהוא עומד ליצור ולתאר בהמשך. אגב, זה חלק במשימתכם שבו ניתן להפגין "פחות יצירתיות" (אם כי גם כאן ביטוי יצירתיות יתקבל בברכה), שהרי גם המחבר עצמו אינו נראה יצירתי במיוחד באופן כתיבתו או בראיון עמו בסרטון הנ"ל, שבהם הוא מתאר את הדברים היצירתיים ביותר שנוצרו על ידו. חלק זה מקבל 20 נקודות מהמשימה.

החלק של השני בעבודה דורש מכם לחשוב מהי יצירתיות וחדשנות לאור מה שקראתם וסיכמתם בפרק מהספר. יש כאן תהליך מקביל, שכן חומר הקריאה תחת הכותרת Animated רומז על מתודה יצירתית שבה תוכן כלשהו מועבר בדרך שונה וחדשנית אשר גורמת לקליטתו בצורה ידידותית אצל צופים/לקוחות. גם אנחנו במטלה הנוכחית, ובכלל, עוסקים בתוכן. גם אנחנו מחפשים דרכים לבטא ולהעביר את התוכן הזה באופן חדשני, יצירתי, ברור, בולט, אל צרכני התוכן. למשל – כישרונו של איש השיווק או הפרסום המצליח להמיר את המסר המסחרי לפרסומת קליטה ויוצאת דופן. או – כישרונו של מתכנת האפליקציה הפופולארית אשר בא לביטוי בטרנספורמציה שעובר המשתמש ממצב של מבוכה וחוסר אוריינטציה להתלהבות ורוח סקרנות וחקרנות להעמיק באפשרויות שאפליקציה זו מספקת. או במקרה הנוכחי – סטודנט שמעוניין להעביר במטלה אקדמית את התיאוריה ויישומה באופן יצירתי ומלהיב.

מטבע הדברים, יש לכם מרחב עצמאי ומגוון להחליט כיצד תביאו את עצמכם לביטוי. האופן שבו תדגימו את יישומיות החומר פועלת בשני מרחבים – האחד הוא זה המוכר לכם משתי המטלות הקודמות – מציאת דרך לביטוי מילולי ו/או אחר אשר מראה כיצד טקסט תיאורטי מוצא את ביטויו בעולם המעשה העסקי או הארגוני. ההיבט היצירתי השני הוא זה ה"טכני" יותר אשר ידגים משהו מתוך הבנתכם את מהותה של היצירתיות אליה מכוון מחבר הספר – בדרך שבה תבצעו את המטלה. כמובן שהיישום אינו חייב להיות קיצוני, מוגזם ויוצא דופן. הוא דורש מכם מציאת פתרון לבעיה – א) יישום החומר התיאורטי בדרך יצירתית; ב) הפגנת מידה של יצירתיות בדרך הביצוע עצמה. כדי להסביר זאת בדרך מוחשית אדגים משהו מעולם הפדגוגיה והחינוך בדמות מה שמכונה "כיתה הפוכה". זהו רעיון יישומי יצירתי לאופן שאנשים יכולים ללמוד טוב יותר. התלמידים צופים בסרטון של השיעור לפני הגעתם לכיתה ולמעשה לומדים את החומר מראש. בכיתה מתנהל שיעור לאחר שהתלמידים " מיישרים קו " בבית, ולכן השיעור מתקדם בקצב מהיר יותר. עד פה ממציא השיטה הפגין יצירתיות ביישום תיאוריות של למידה. וכעת במהלך הביצוע הוא יכול למשל להעביר את הקליפ בבית על ידי סרט אנימציה ולא על ידי הקלטת מרצה בכיתה, ולהראות שבגלל שהסרט המקדים הוא באנימציה והכיתה מתנהלת על ידי מרצה אמיתי, ולא כפי שבד"כ קורה שגם הסרט המקדים וגם השיעור מתנהלים על ידי מורים אמיתיים, ישנה הירתמות ולמידה טובים יותר של התלמידים. כמובן שדוגמה זו אינה רלוונטית ישירות למטלה הנוכחית, אך היא מדגימה את כוונתנו בשני מימדי היצירתיות – האחד אסטרטגי והשני טקטי. כמובן שנקבל דרכים שונות ומגוונות להביא את עצמכם לביטוי, כל עוד עקרונות המשימה יישמרו, דהיינו, שלאחר שהפגנתם את הבנתכם את חומר הקריאה בחלק הראשון, ביטאתם אותו באופן יישומי-יצירתי בחלק השני אשר מקבל 40 נקודות מהמשימה.

וכאן מגיע החלק השלישי והאחרון של המשימה שגם אליו נקצה 40 נקודות, והוא האינטגרציה: בסיום כתיבת המטלה הנכם מתבקשים להוסיף עמוד (עד שניים) בו תתארו את ההתלבטויות שהיו לכם מרגע קריאת המטלה לראשונה, ועד ביצוע המטלה ואף סיומה בהצלחה – התלבטויות, שיקולי פעולה, ובמיוחד, התבוננות על מה שאפשר לכם להחליט על מידת היצירתיות שהושקעה ברעיון ובביצוע, ומה הקשיים שעמדו בדרככם. חלק זה מהווה אינטגרציה במובן שהוא מבהיר את הלך מחשבתכם בהכנת המטלה לאור עקרונות חומר הקריאה על יצירתיות. אגב, הוא אינו צריך להיות "יצירתי" באופיו, את היישום היצירתי אנו מצפים לראות בעיקר בחלק השני הנ"ל, פחות בחלקים הראשון והשלישי.

לסיכום, לאור פרק הקריאה הינכם מתבקשים:

  1. לסכם בקצרה (כשני עמודים) את חומר הקריאה, בין אם בצורה שגרתית ובין אם באופן שונה מהמצופה (20 נקודות)
  2. למצוא יישום יצירתי לחומר הקריאה, ולהביאו לידי ביטוי בדרך יצירתית (40 נקודות)
  3. להתבונן על תהליך "הפקת" היצירתיות שעברתם ולהתייחס אליו לאור חווייתכם מחד ופרק הקריאה מאידך (40 נקודות)

ולבסוף, הערה אחרונה – גם לסופרים הגדולים ביותר יש לעיתים תקופת בצורת של יצירתיות, והם מתקשים להתבטא. גם קושי בהתמודדות עם המשימה היצירתית הוא חומר למחשבה ויישום.

בשל הארכת מועד ההגשה למטלה הקודמת והעלאת המטלה הנוכחית כעת, נדחה בשבוע גם את הגשת המטלה הנוכחית והבאות אחריה בשבוע ימים, וההגשה הנוכחית תהיה לפורטל הלימודי עד לתאריך 31 בדצמבר.

שתהיה לכם הנאה יצירתית מהעשייה האקדמית, וחג חנוכה שמח

אורן, לירון וגליה

חדשנות – מבוא: פתיח והתנסות ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ה

כולם רוצים להיות חדשניים. החדשנות הפכה לתרופה מרגיעה עבור מנהלים וחברות כנגד חרדת כיליון. הישן והמוכר עלול להפוך לנדוש וגנרי מידי, או כפי שהיטיבו יהודה פוליקר ויעקב גלעד לנסח: "אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה. אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה. אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי."

ברוכים הבאים לקורס "סוגיות נבחרות בניהול". יתכן שחלקכם סבר שהגיע לקורס למידה מרחוק המצוי בקדמת הטכנולוגיה, ולפתע התאכזב או נרגע כאשר גילה שמדובר למעשה במתודולוגיה וותיקה ומסורתית שבמקרה הנוכחי פועלת כבר 16 שנה, ומחזירה את הקריאה והכתיבה האקדמית כעטרה ליושנה. הפערים בציפיות והתנועה המהירה בין הקידמה מחד לבין הגעגוע לפשטות ולמפגש האישי-שמרני "של פעם" מאפיין את הדור הנוכחי, אך למעשה את כולנו, והרי סגנון חיים זה, אף הוא חדשני בפני עצמו.

הקורס הנוכחי יוקדש ל"חדשנות", ננסה לבחון אותה ממספר זוויות ולתרגל את עצמנו ביישום חומרי הקריאה בכדי להגיע לסיומו של הקורס עם תובנות חדשות או לפחות מעובדות טוב יותר בנוגע לאותו תחום כמעט מיסטי שמכונה "חדשנות".

במטלה הראשונה אבקש מכם לקרוא מאמר שכתבתי עבור איגוד השיווק הישראלי ואתר Mako ערוץ 2  שעוצב כסוג של דוח דיאגנוסטי הבוחן את החדשנות מזוויתה האותנטית, אל-מול זו האובססיבית והמלאכותית. בכתבת כלכליסט אליה התראיינתי לפני כשבועיים  סקרה נורית קדוש בביקורתיות את התופעה לפיה חברות ממציאות חדשנות מדומה בכדי לייצר אשליית מגוון, אשליית חדשנות, ואשליית ערך בעקבות זאת. אכן האתגר בתקופתנו הינו לייצר חדשנות שעונה על צורך אמיתי – תוצר בר קיימא שאינו רק "גימיק" או ריגוש רגעי.

אנו מקווה שעד תום הקורס הנוכחי תוכלו, כל סטודנטית וסטודנט בקורס זה, להגדיר לעצמכם יעדים אישיים וארגוניים במונחי פיתוח חדשנות, ולהבחין בין אותה חדשנות מקיימת לחדשנות מניפולטיבית.

לפני שנתחיל את הקורס ונצלול מעט לחומרי קריאה שונים, הנכם מתבקשים לבצע חיפושים באינטרנט אחר קישורים, הגדרות וכל חומר אחר שתרצו בכדי לתאר חדשנות. נסו לעיין בחומרים השונים, לגבש את עמדתכם, לבחון את תחושת לבכם, בנוגע למונח "חדשנות". נסחו כתוצאה מפעילותכם האינטרנטית כעמוד אחד של הקדמה לקורס הנוכחי בנוגע להגדרתה של "חדשנות", ציינו מהי חדשנות לפי מקורותיכם הנפוצים, מה אינה חדשנות, מהי חדשנות בתחומכם הספציפי, ואף עבורכם באופן סובייקטיבי מבחינה מקצועית ואישית.

לאחר מכן קראו את המאמר הנ"ל וסכמו בכ-200 מילים את הרעיונות המרכזיים של המאמר. חלק זה במשימה הנוכחית נראה לעיתים מוזר לסטודנטים המתנסים לראשונה בקורס בהתכתבות מהסוג הנוכחי, אולם ניסיוננו מראה שכאשר אין מרצה ולא מתקיימים שיעורים פרונטאליים, ישנה חשיבות לתשומת הלב והקשב המתמקדים בחומר דרך סיכום/תמצות, באותו אופן שבו סיכום שיעור מתבצע בשיעור מסורתי.

לאחר מכן הוסיפו את עמדתכם, הרחבותיכם, ומחשבות שעלו במהלך ובתום קריאה המאמר (100-200 מילים).

כל משימה ומשימה בקורס הנוכחי תכלול קריאה, כתיבה ויישום כלשהו של החומרים. ננסה לגוון ולחוות סוגים שונים של התנסויות בתחומים אלו. היישום הנוכחי שתתבקשו לבצע במשימה הנוכחית הוא לאתר דוגמה "מהשטח" של חדשנות "אמיתית" כמו גם דוגמה שעימה נפגשתם או אליה נחשפתם של חדשנות "מדומה". רצוי להביא דוגמאות שהכרתם ונוכחתם בפועל בקיומם "בזמן אמת" בשטח, אך במידה ואינכם מוצאים כאלה ניתן להביא דוגמאות מהעיתונות או ממקורות אחרים. תארו את המקרים הללו ומה התרחש במהלכם, וכן הגדירו את החדשנות או העדר החדשנות שהיו בכל אחד מהם, ואת מדדי ההצלחה בהם ניתן לעשות שימוש כדי להדגים אותם (או את העדרם). הקדישו כעמוד אחד לכל תיאור מקרה, בהמשך לכתיבה הנ"ל.

לסיום התבוננו על תהליך הלמידה שעברתם במהלך המשימה הנוכחית מקריאת הפוסט הנוכחי והקישורים שממנו, ועד סיום המשימה היישומית, ונסו לסכם בקצרה מה למדתם, מה חדש וחדשני מבחינתכם, לאן תרצו לקחת את השאלות והתובנות הללו לחיים היישומים שם מחוץ לאקדמיה.

בהצלחה ושיהיה לכולנו סמסטר מוצלח

אורן קפלן וצוות ההוראה גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר

ראיון עם ענת דולב "בשלוש" בקול ישראל על ההרצאה בכנס חדשנות של דה מרקר

סביב ההרצאה שנתתי בכנס החדשנות בדה מרקר "לא לצאת מהקופסה: שגרה אפורה כמנוע לחדשנות” פורסמה כתבה מקדימה שלי בדה מרקר, סקירת ההרצאה לאחר הכנס (אעלה קישור בתוך כמה ימים), ראיון עם ענת דולב בקול ישראל בתוכנית "בשלוש" ברשת ב'. כמו כן ניתן לראות את שקפי ההרצאה כאן וכמובן מאמר הסקירה המקיף על פסיכולוגיה חיובית עם קישורים רבים נוספים כאן.