ארכיון תגית: אסם

חדשנות לאורך הקו: מאסם-נסטלה למערכת החינוך

לאחר שבחנו את נושא היצירתיות וחדשנות בהיבט היותר אישי, נעבור כעת עם משימת הסיום של הקורס ליישום הנושא בהיבט הארגוני.

לפני כשנתיים ראיינתי את אילנית קבסה-כהן, מנהלת יחידת החדשנות בקבוצת אסם-נסטלה, לאחד מהקורסים שהעברתי אז בדומה לקורס הנוכחי שלנו. הראיון נהיה אף יותר רלוונטי כיום, כאשר תחום החדשנות תופס מקום מרכזי יותר ויותר בארגונים. הריאיון התקיים במשך כשעה במשרדי, ואתם מוזמנים לצפות בו באמצעות הקישור למטה.

אני מודה לאילנית קבסה-כהן על הריאיון, וכן לצוות ההפקה שכלל את גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר, וכמובן לקובי אשכנזי הצלם והמפיק של הסרט.

במסגרת המטלה הנוכחית נרצה להעמיק לסוגיה היישומית – כיצד ניתן להטמיע ערכים של יצירתיות וחדשנות לארגונים וכיצד ניתן להשתמש בהם ככלי ניהולי בשירות הצמיחה והשגשוג הארגוני. למטרה שכזו אין דרך טובה יותר מאשר לצלול לתוך ארגון אמיתי, ובמיוחד כזה כמו אסם שמהווה דוגמה לחדשנות, קיימות, מסורת ופתיחות גלובאלית.

לפני שאתם מתיישבים לצפות הכינו מראש כלי כתיבה. אינכם צריכים לתמלל את הריאיון, אלא לרשום לעצמכם תוך כדי הכתיבה סדרה של שאלות שינחו את משימתכם לאחר מכן. כמו כן תוכלו להיעזר ברישומים ורעיונות שיעלו אצלכם תוך כדי צפייה והאזנה לדבריה של אילנית.

הנכם מתבקשים לרשום לעצמכם לאורך הריאיון את השאלות והסוגיות שאני מעלה במהלכו בפניה של אילנית, הן לגבי נושא החדשנות בכלל, בוודאי לגבי חדשנות-ארגונית והטמעתה, וכמובן לגבי תפקידו הייחודי והחדשני בפני עצמו של מנהל חדשנות בארגון.

בסיום ההאזנה והצפייה בראיון אמור להיות בידכם מסמך קצר שמכיל בראשי פרקים את כל השאלות והסוגיות שאילנית התייחסה אליהם בראיון לחדשנות בכלל ולחדשנות ארגונית בחברת אסם בפרט.

וכעת נבצע פנייה חדה מעולם המוצרים והצרכנות, לאחד הנושאים החשובים והאקטואליים ביותר על סדר היום הציבורי במדינת ישראל – מערכת החינוך הישראלית שבראשה משרד החינוך. שנת הלימודים בבתי הספר נפתחה השבוע, ועמה גל של כתבות ותחקירים המתייחסים למצבה של מערכת החינוך, שכוללים לא מעט ביקורת על תפקודה.

בסקר החברתי האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי רוב הציבור בישראל מעריך את תפקודה של מערכת החינוך באופן שלילי, רוב הציבור סבור שמערכת החינוך אינה מספקת שירותים באופן שוויוני, וכשליש מהציבור סבור שמערכת החינוך היא הראשונה שראויה לשיפור מכל מוסדות המדינה – השיעור הגבוה ביותר מבין שירותי הממשל שנבחנו בסקר. עוד נמצא כי 62% מהתלמידים נעזרים בשיעורים פרטיים מחוץ למערכת החינוך, בסקר חדשות 2 שפורסם השבוע נמצא כי 81% מההורים חושבים שמערכת החינוך אינה מכינה את הילדים לחיים הבוגרים וכי 65% מהם מביעים אי שביעות רצון ממערכת החינוך. אלו כמובן נתונים קשים ולא מחמיאים למערכת המטפלת בילדי המדינה, ואשר תקציבה מגיע כיום לתקציב הביטחון.

במטלה הנוכחית תתבקשו להשתמש בתובנות וברעיונות שהגעתם אליהם במהלך הריאיון הנ"ל ולתרום בעזרתם לפיתוח חדשנות במערכת החינוך הישראלית. בהמשך מצורפות מספר כתבות הנגישות באינטרנט שעשויות לעזור לכם להתמקד בנושאים לטיפול. אתם רשאים (אך אינכם חייבים) להשתמש בתכני הכתבות האלה לצורך המשימה המפורטת להלן.

נצפה לקבל מסמך בן 3-5 עמודים שמוגש כמו בעבר באופן אישי לפורטל הקורס, אשר מתייחס לשאלות שהוצבו בפניה של אילנית, אך בהקשר השונה לחלוטין של אותו מערך מורכב המכונה "מערכת החינוך של מדינת ישראל", או כל הגדרה אחרת שנראית לכם מתאימה ועליה תרצו לבצע את המשימה הנוכחית (למשל, ניתן לחליפין לקחת יחידה מסוימת של המערכת לבצע את המשימה בנוגע אליה – גני הילדים, בי"ס יסודיים, בי"ס תיכוניים, לימודי האנגלית, לימודי המתמטיקה, מערכת היחסים מורים-תלמידים, שיטת ההוראה וכו' וכו'). חלק ממה שנבחן במשימה היא יכולתכם היצירתית לקחת עקרונות מתוך ראיון הנוגע לחדשנות ארגונית בהקשר מוצרי-עסקי, ולהכליל אותו לתחום ממשל, שירותים וניהול מאקרו.

מאחר וההקשר היישומי שונה מההקשר של אסם, ניתן כמובן להציב השערות עבודה סבירות כאשר חסר לכם בסיס לכתיבה, או להסב את ההקשרים הספציפיים שנבחנו בראיון הנוכחי לצרכים שלכם במטלה זו.

חברת "אסם" הוקמה בשנת 1942 עוד לפני קום המדינה, וההיסטוריה שלה ושל מנהליה מהווה תמונת ראי מעניינת להיסטוריה של המדינה. מנהליה של חברת אסם היו יזמיים ובעלי חזון מספיק כדי למסד תפקיד חשוב המנהל את החדשנות הארגונית. בכדי שמערכת החינוך הישראלית תעבור את השינוי המיוחל תתבקשו לספק במשימה הנוכחית טיעונים וחומרים משמעותיים דיים אשר ידגימו עד כמה אפקטיבי ואסטרטגי יהיה מהלך כזה.

לצורך המטלה הנוכחית דמיינו שאתם מוניתם באופן אישי ורשמי למנהלי החדשנות של משרד החינוך. אתם מוזמנים במסגרת זו לישיבת בכירים במשרד החינוך בנוכחות השר ובכירי המשרד, בה הנכם מצופים להגיש לנוכחים מסמך עם תשובות, עמדות, הצעות, בדומה למה שעשתה אילנית בראיון שלה עימי בנוגע לארגון שלה ולתפיסותיה על חדשנות. אתם רשאים כמובן להשתמש בציטוטים מתוך דבריה של אילנית, ולהביא מקורות נוספים מכל מקור אחר שתחפצו.

הגשת המטלה עד 20 בספטמבר בפורטל

להלן מספר כתבות עדכניות על מערכת החינוך מתוך סדרת פרסומים של דה מרקר על מערכת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ז (כאמור, אין הכרח להשתמש דווקא בהן, אך יש להיעזר בחומרים חיצוניים כגון אלה למשימה).

"מכונת האי-שוויון: מערכת החינוך ומעגל הפערים שאינו נגמר" (ראו סדרת כתבות בקישורים הפנימיים) –  http://www.themarker.com/news/education/CARD-1.3053867

"מה גורם לילד להרגיש עצלן בלימודים?" – http://www.themarker.com/markerweek/1.3056225

ומספר נתונים על המערכת:

"תקציב החינוך עקף את הביטחון: מה יעשה בנט עם 72 מיליארד שקל?" – http://www.themarker.com/news/education/1.3037147

נתונים על מערכת החינוך לשנת הלימודים תשע"ז – http://meyda.education.gov.il/files/MinhalCalcala/NetunimTashhV2.pdf

הריאיון שערכתי עם אילנית קבסה-כהן מצוי בקישור הבא, או בצפייה ישירה להלן: https://www.youtube.com/watch?v=sTTn9FPetMo

 

איך "בוחרים" ניהול חדשנות? מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ה

במסגרת ההכנות לקראת המטלה הרביעית החלטנו לקיים ראיון עומק על חדשנות מוצרית ושיווקית עם אילנית קבסה-כהן, מנהלת חדשנות ופיתוח עסקי בקבוצת אסם-נסטלה. את הריאיון קיימתי במשך כשעה במשרדי, ואתם מוזמנים לצפות בו להלן בסיומו של הפוסט הנוכחי למטה.

ראשית ברצוני להודות לאילנית על נכונותה להגיע לתרום לקורס שלנו, וכן לצוות ההפקה שכלל את שתי חברות צוות ההוראה של הקורס גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר, וכמובן לקובי אשכנזי הצלם והמפיק של הסרט.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

זוהי מטלת הלמידה האחרונה, לפני מטלת הסיכום, ובתוכה נרצה להעמיק לסוגיה היישומית, כיצד ניתן להטמיע חדשנות לארגונים וכיצד ניתן להשתמש בחדשנות ככלי ניהולי בשירות הצמיחה והשגשוג הארגוני. למטרה שכזו אין דרך טובה יותר מאשר לצלול לארגון אמיתי, ובמיוחד כזה כמו אסם שמהווה דוגמה לחדשנות, קיימות, מסורת ופתיחות גלובאלית.

לפני שאתם מתיישבים לצפות הכינו מראש כלי כתיבה. אינכם צריכים לתמלל את הריאיון, אלא לרשום לעצמכם תוך כדי הכתיבה סדרה של שאלות שינחו את משימתכם לאחר מכן. כמו כן תוכלו להיעזר ברישומים ורעיונות שיעלו אצלכם תוך כדי צפייה והאזנה לדבריה של אילנית.

הנכם מתבקשים לרשום לעצמכם לאורך הריאיון את השאלות והסוגיות שאני מעלה במהלכו בפניה של אילנית, הן לגבי נושא החדשנות בכלל, בוודאי לגבי חדשנות-ארגונית והטמעתה, וכמובן לגבי תפקידו הייחודי והחדשני בפני עצמו של מנהל חדשנות בארגון. בסיום ההאזנה והצפייה בראיון אמור להיות בידכם מסמך קצר שמכיל בראשי פרקים את כל השאלות והסוגיות שאילנית התייחסה אליהם בראיון לחדשנות בכלל ולחדשנות ארגונית בחברת אסם בפרט.

וכעת נבצע פנייה חדה מעולם המוצרים והצרכנות אל אחד הנושאים האקטואליים ביותר על סדר היום הציבורי במדינת ישראל – בחירות 2015 לכנסת ישראל.

את התובנות והמחשבות שהגעתם אליהם במהלך הריאיון, תתבקשו ליישם ולתרום לשיטת הממשל במדינת ישראל, או למדינת ישראל כמותג-על באופן כללי, שלאור קשיי המשילות החוזרים ונשנים שנצפים בה בשנים האחרונות, דורשת כנראה מנהל חדשנות שיוביל אותה ואת פרנסיה לדרך חדשה שתביא אופטימיות ושגשוג לתושביה.

אדגיש שאנו עוסקים בנושא הנוכחי ממקום מקצועי וניטראלי. אנו לא עוסקים בסוגיות פוליטיות ישירות של מפלגה כזו או אחרת, גם לא בשאלה "מי אשם", מי יותר או פחות טוב מאחר, אלא בשאלות אסטרטגיות של חזון, פיתוח וצמיחה.

חברת "אסם" הוקמה בשנת 1942 עוד לפני קום המדינה, וההיסטוריה שלה ושל מנהליה מהווה תמונת ראי מעניינת להיסטוריה של המדינה. מנהליה של חברת אסם היו יזמיים ובעלי חזון מספיק כדי למסד תפקיד חשוב המנהל את החדשנות הארגונית. בכדי שהממשלה הבאה עלינו לטובה תמנה גם היא מנהל חדשנות שיוביל את השינוי והפריצה של מדינת ישראל לעתיד, נצטרך לספק במשימה הנוכחית חומרים משמעותיים מספיק אשר ידגימו עד כמה אפקטיבי ואסטרטגי יהיה מהלך כזה.

לצורך המטלה הנוכחית דמיינו שאתם מוניתם כיועצים לממשלת ישראל כדי להתניע תהליך של מינוי מנהל חדשנות לממשלה ולתהליכים לאומיים של חדשנות ופיתוח. הנכם מצופים להגיש לראש הממשלה הבא מסמך עם תשובות, עמדות, הצעות, בדומה למה שעשתה אילנית בראיון שלה עימי. אתם רשאים כמובן להשתמש בציטוטים מתוך דבריה של אילנית, ולהביא מקורות נוספים מכל מקור אחר שתחפצו.

נצפה לקבל מסמך בן עד 5 עמודים שמוגש כמו בעבר באופן אישי לפורטל הקורס, אשר מתייחס לשאלות שהוצבו בפניה של אילנית, אך בהקשר השונה לחלוטין של אותו מותג תאגידי המכונה "מדינת ישראל", או "ממשלת ישראל" או כל הגדרה אחרת שנראית לכם מתאימה ועליה תרצו לבצע את המשימה הנוכחית. ניתן לחליפין, למי שמעוניין בכך, לקחת זרוע שלטונית ספציפית ולבצע את המשימה בנוגע אליה – כנסת ישראל, משרד ממשלתי ספציפי, רשות מקומית וכדומה. חלק ממה שנבחן במשימה זו היא יכולתכם האקדמית והיצירתית לקחת עקרונות מתוך ראיון הנוגע לחדשנות ארגונית בהקשר מוצרי-עסקי, וליישם אותו לתחום ממשל, שירות ציבורי וניהול מאקרו. מאחר וההקשר שונה, ניתן כמובן להציב השערות עבודה סבירות כאשר חסר לכם נתון כלשהו עבור הכתיבה, או להסב את ההקשרים הספציפיים שנבחנו בריאיון הנוכחי לצרכים שלכם במטלה זו.

התייחסו לעצמכם כמומחים, ולנועצים שלכם בממשלה כמי שזקוקים לעזרתכם. לכן למשל, בשאלה הראשונה בה אני שואל את אילנית מה זו חדשנות ומה הגדרתה לתפקיד מנהל חדשנות, נסו לתת את התשובות שלכם לחדשנות בכלל ולתפקידו של מנהל חדשנות היועץ ומנחה את ממשלת ישראל או את גורם הממשל שאותו בחרתם להציג במטלה הנוכחית.

הגשת המטלה עד ל-21 בינואר בפורטל הקורס

וכעת לריאיון עצמו – אילנית קבסה-כהן, מנהלת חדשנות ופיתוח עסקי בקבוצת אסם-נסטלה

ראיון למעריב שהתפרסם היום: אסם מוחקת את המותג גרבר

היום במעריב פורסמה כתבה בלעדית של נורית קדוש על מהלך המיתוג מחדש שעורכת אסם על גרבר שיופיע תחת מותג מטרנה. זהו ללא ספק מהלך מעניין, מאחר וגרבר הינו מותג מוביל ושם גנרי שחברות רבות היו רוצות לאמץ לעצמן. עם זאת, במידה וחברה משווקת שני מותגים שונים וחזקים בשני ראשי חץ נפרדים, היא גם משלמת על כך מחיר מסוים. לעיתים מועדפת אסטרטגיה של ראש חץ אחד בעל מובילות ברורה על המתחרים, שאומר באופן ישיר "אני הכי גדול". להלן כמה משפטים מתוך הדברים שעליהם רואיינתי בכתבה, ואח"כ  קישור לתוכן המלא במעריב:

"המהלך תואם את אסטרטגיית המיתוג המשפחתי של אסם: כמו שיש פסטה אסם, מרק אסם ועוגת הבית אסם, החברה פועלת כדי שמוצרי המזון לתינוקות יהיו כולם תחת משפחת מוצרי מטרנה. באסטרטגיית שיווק גלובלי יש דרכים שונות להפצה וכאן מדובר בשילוב בין מותג גלובלי לבין התאמות מקומיות. בישראל הושקע הרבה מאוד במותג מטרנה ובהחלט ייתכן שהוא חזק יותר מגרבר". קפלן משווה את המהלך לפעילות מותגים פרטיים, השואבים כוח מהמותג המוביל המייצר אותם עבור הרשת: "כשקונים כדור לשיכוך כאבים של המותג הפרטי לייף של סופר-פארם יודעים שיצרן תרופות גדול עומד מאחורי המוצר והידיעה הזאת מחזקת את המותג. גם כאן המותג גרבר יחזק את עוצמתה של מטרנה בישראל".

הכתבה מופיעה כאן: http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/320/165.html