ארכיון תגית: אושר

"קונים כדי להרגיש טוב יותר? אל תתפלאו אם אתם מדוכאים" – כתבת מרקר TV בעקבות מאמרנו שפורסם

מתוך כותרות כתבת מרקר TV בה קרן ליפינסקי קלע ואני מתראיינים על מאמרנו במדור השיווק של דה מרקר: "על הקשר (המורכב) שבין אושר לצריכה: צמצום הצריכה ושיפור איכות החיים":

"קניות הן מהסמים החוקיים הממכרים ביותר במאה העשרים ואחת. רבים מאיתנו עושים בו שימוש קבוע, חלקנו מכורים של ממש. תחושת ההיי שקניה טובה מעניקה נעה בין שעות ספורות לכמה ימים. למעט מוצרי מזון בסיסי, אנחנו קונים כדי להנות מהתחושה הטובה. העניין הוא שמחקרים חדשים מראים שיש גבול מסויים, שכאשר חוצים אותו, שגרה של רכישת מוצרים ושירותים יכולה לגרום לנו לדיכאון, ריקנות ותחושת אובדן משמעות. מה הוא הגבול הזה, ואיזה קניות בכל זאת יעניקו לנו יותר משמעות ? על כך בכתבה הבאה".

כתבה בערוץ מרקר TV בעקבות המאמר המשותף של קרן ליפינסקי-קלע ושלי במדור השיווק של דה מרקר

על הקשר (המורכב) שבין אושר לצריכה: צמצום הצריכה ושיפור איכות החיים

על הקשר (המורכב) שבין אושר לצריכה: צמצום הצריכה ושיפור איכות החיים – מאמרנו המשותף של קרן ליפינסקי-קלע ושלי שפורסם בשני חלקים במדור השיווק של דה מרקר.

בתקופה שבה אדם יכול לבחור מקצוע ואורח חיים, בחירת מסלול חיים רק כדי לממש מטרה חומרית-צרכנית, עלול לגבות מחיר נפשי יקר. עם זאת, רוב האנושות עדיין נוטה לבחור כך נתיב קריירה וחיים, על פני בחירה ערכית בהתאם לנטיות אישיות שמימושן עשוי להביא למשמעות ומימוש עצמי.

במאמרנו תיארנו את הפרדוקס הקיים בין אפשרות הצריכה המוגברת של הפרט במאה ה-21 לתחושת הריקנות וההתמכרות לרכישות חוזרות ונשנות אליהן הוא נגרר בעל כורחו. סקרנו תופעות אלו תוך דיון בשלושת רכיבי האושר בהם מתמקד כיום ענף המחקר של הפסיכולוגיה החיובית: משמעות, מעורבות והנאה.

לקריאת החלק הראשון של המאמר במדור השיווק של דה מרקר

לקריאת החלק השני של המאמר במדור השיווק של דה מרקר

בעקבות פרסום המאמר פורסמה גם כתבה בה קרן ואני מתראיינים בערוץ מרקר TV, ניתן לצפות בה כאן

אושר אמיתי – גרסה 2.0: ראיון שערכתי במוסף הספרות של רשת א'

להלן קישור לראיון שקיימתי במוסף הספרות של רשת א' עם שמואל שם טוב עורך כתב העת אודיסיאה.

התוכנית בעריכת והגשת הדסה וולמן וצבי סלטון עסקה במאמר שפרסמתי בחודש שעבר באודיסיאה במסגרת גליון של כתב העת שעסק בנושא האושר.

קישור לראיון ברשת א'

לקריאת המאמר המלא באודיסאה גיליון 13 עמוד 30 והלאה: http://odyssey.org.il/224077

לקנות פחות, ליהנות יותר

צרכנים נוטים להאמין שרכישה של מוצר יקר יותר תסב להם הנאה לטווח ארוך יותר. למרות שהם לומדים עם הזמן והניסיון שההנאה שלהם ממוצרים פוחתת, הם נוטים להתעלם ממידע זה בתנאים רגילים של קבלת החלטות. הבנה טובה יותר של התהליכים האחראים להסתגלותם של צרכנים על פני זמן למוצרים, כמו גם תובנות על התהליכים המעכבים הסתגלות, עשויים לסייע לצרכנים לקבל החלטות רכישה טובות.

ניסוי המתואר בכתבה הנוכחית מדגים שלמרות שצרכנים לומדים עם הזמן והניסיון שההנאה שלהם ממוצרים פוחתת, הם נוטים להתעלם ממידע זה בתנאים רגילים של קבלת החלטות.

המירוץ ההדוניסטי נחשב לאחד ממקורות צריכת היתר המרכזיים בעולמנו והוא אינו מסתיים בשאלות המיקרו של הצרכן הבודד. קיימות סביבתית וגיבוש דפוסי צרכנות ברי קיימא הם צרכי השעה הן עבור הסביבה בה אנו חיים כיום והן עבור איכות חייהם של הדורות הבאים.

לקריאת חלקה הראשון של הכתבה המלאה של קרן ליפינסקי-קלע ושלי בדה מרקר שיווק שפורסם אתמול

למה אנחנו לא קונים את מה שיעשה לנו טוב?

מאמר של קרן ליפינסקי-קלע ושלי, פורסם היום במדור השיווק של דה-מרקר:

רוב החלטותינו הצרכניות, אם לא כולן, מונעות מהשאיפה להניב עבורנו את האושר הרב ביותר לאורך זמן. הצרכן אמור להעריך את ההבדלים בין האלטרנטיבות העומדות בפניו, את ההשפעה האפשרית של כל פרמטר על אושרו העתידי ואת האיכות של כל אחת מהאלטרנטיבות על פני כל רכיב רלוונטי. אך האם אנחנו באמת יודעים ובוחרים את מה שטוב עבורנו?

ב-2003 פירסמה קבוצת חוקרים אמריקאים מחקר שבחן התנהגות צרכנים בתחום הדיור. הוא בחן הקשר ספציפי של הקצאת מעונות סטודנטים באוניברסיטה גדולה בארה"ב, אך השלכותיו רלוונטיות לבחירות צרכניות מסוגים רבים וכלליים נוספים. המחקר הספציפי שנתאר כאן בוצע כחלק מעבודת תזה של אליזבט דן בהנחייתם של פרופ' טים ווילסון מאוניברסיטת וירג'יניה ופרופ' דניאל גילברט מאוניברסיטת הרווארד שרב המכר שלו "להיתקל באושר" פורסם בעברית בהוצאת מטר ומתאר מגוון תופעות דומות לאלו שמתוארים במחקר הנוכחי. אליזבט דן המשיכה לאחר פרסום מאמר זה בסדרת מחקרים ופרסומים מבריקים על הטיות אושר צרכניות שאחד משיאיהם היה פרסום מאמר בכתב העת Science ששורתו התחתונה ניתנת לסיכום במשפט שלא יעורר התלהבות רבה בקרב פרסומאים, אך הוא זה שזכה לכותרות בפורבס ובמקורות רבים נוספים: "אושר… לא ניתן לקנות בכסף" (גם אם זו לעתים הבטחת המפרסם). מחקר עדכני של שלושת החוקרים הללו התפרסם השנה ומומלץ לקריאה (ראו בסוף כתבה זו).

לקריאת הכתבה המלאה בדה מרקר-שיווק

אושר אמיתי גירסה 2.0 – מאמר חדש שפרסמתי בכתב העת אודיסאה החודש

ציטוטים קצרים מתוך המאמר:

אושר הוא משאת הנפש של כל אדם בוגר; מושג חמקמק, המקפל בתוכו את מושא שאיפותינו וחלומותינו. אבל על מה אנו חולמים כשאנו מבקשים להיות מאושרים? מה בתוכנו או בסביבתנו יגרום לנו לחייך חיוך גדול ולומר – אנחנו מאושרים? האם כל בני האדם מאושרים מאותן סיבות? האם הגדרת האושר דומה בכל התרבויות? מהו בשבילנו "אושר אמיתי"?

נראה שמיתוס גן העדן בפירושו המסורתי אינו מתאים עוד לאדם, שכן מרגע אכילת פרי עץ הדעת ייעודו על פני האדמה השתנה לחלוטין. חופשה בגן העדן המקורי עלולה להיות אחד הדברים המשעממים ביותר עבור האדם המודרני. אחרי שבועיים, לא כל שכן חודשיים, של בטלה ואכילה חסרת פשר מעצי התאווה יתחנן התייר המערבי לחזור הביתה לעבודתו. הפנטזיה על העושר המביא אושר מקורה בנרטיב שאינו רלוונטי יותר. שורשיה בהיסטוריה של עולם עני, שבו עצי הפרי של גן העדן המספקים מזון ללא הגבלה, מבטיחים קיום פיזי ומרגוע מחרדת המוות. "בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתו" היא תפילת החיים על אלו שהלכו לעולמם. ואכן, מקומם בגן העדן מובטח, שכן כמו האיילה החיה גם כיום בגן עדן, כך גם המתים אינם צריכים עוד לסבול מידיעת מותם המתקרב.

"וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת…"

אי-אפשר להתעלם מכך שנבואת האלוהים הקונקרטית לא התגשמה, שכן הוא לא הרג את אדם הראשון לאחר החטא הקדמון כפי שאיים. עם אכילת הפרי ברא האדם את מותו במו-ידיו – הוא גילה את תודעת המוות.

המצוקה שגורמת תודעת המוות, נובעת ודומה לסבל הנפוץ המוכר בשם הפרעת חרדה. התסמונת חסרת משמעות במהותה – דקות ספורות בלבד של אי-נעימות. בהתקף הראשון מגיע לעתים הסובל מחרדה לחדר מיון עם חשש להתקף לב, אך לאחר שהוא מבין כי אין מדובר בסכנה קיומית של ממש, הוא אמור לקבל בהכנעה את העובדה שמספר דקות ביום יעברו עליו באי-נעימות בלתי מזיקה שכזו. אך לא זה מקור המצוקה. מקורה הוא בחרדה מפני החרדה, וזו יכולה להתבטא בשעות ארוכות של המתנה מורטת עצבים להתקף החרדה הבא, לגרום לתסכול הנובע מאי-שליטה בעיתוי הופעתו, לפגיעה בביטחון ובדימוי העצמי. כך גם המוות. מרגע שאכל האדם מפרי עץ הדעת, ידיעת מותו הוודאי לא נותנת לו מנוח.

להורדת המאמר המלא בתוך גיליון 13 של כתב העת אודיסיאה עמוד 30

 

ילדים זה שמחה? לא תמיד ולא כל הזמן, אבל ללא ספק שילדים הם תקווה

מאמר של כרמית ספיר-ויץ פורסם במעריב לפני מספר ימים ועוסק בשאלה האם שיקולים כלכליים חודשים להחלטות הכל כך אישיות של הבאת ילדים לעולם. התראיינתי לכתבה שאת פתיחתה אני מצרף להלן, וראיון המשך בנושא אושר ושמח יתפרסם במוסף החג הקרוב של סוכות. אעדכן כמובן.

ילד אחד, גג שניים: המשפחה הישראלית מתכווצת

כשגידול ילד עולה לנו 6,000 שקל בחודש, מי בכלל יכול להרשות לעצמו להביא שני ילדים, שלא לדבר על שלושה. גל המחאה האחרון העלה לדיון תופעה חדשה-ישנה: זוגות שמחליטים להגביל את מספר הילדים שיביאו לעולם בגלל שיקולים כלכליים. חומרנות, אנוכיות או הכרת במציאות? כתבתה של כרמית ספיר-ויץ במעריב.

לקריאת הכתבה המלאה לחצו כאן

האם אופטימיות תמיד משתלמת? לנשים בלבד

מחקר משותף של תמר איצקסון מאוניברסיטת בן גוריון ושלי שהוצג על ידינו לאחרונה בכנס הבינלאומי לפסיכולוגיה חיובית בפילדלפיה, פורסם היום בעמוד הראשי של האוניברסיטה (מוקף למטה בעיגול). תקציר המחקר מופיע כאן, וכתבה שפרסמתי בטור השבועי שלי בדה מרקר שיווק מתארת גם היא את הממצאים, עם קצת אינטרפרטציות שלי.

למי שיוצא לראות – תמר גם תופיע מחר ב"ערב חדש" ותספר על המחקר.

האם אופטימיות תמיד משתלמת

המקום שבו התנהגות הצרכן מתחילה: המסע אל האושר

הקדמה לפרסום פרק מספרו החדש של פרופ' יורם קירש: "מסע אל האושר: הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והמתמטיקה של האושר" בהוצאת עם עובד, ואחריה פרק מלא מתוך הספר באישור המחבר וההוצאה לאור: פרק מספר 10 – "מיקסום האושר – אופטימיזציה תחת אילוצים".

מסע אל האושר" איננו עוסק, כמובן, בהתנהגות צרכנים. הוא עוסק בשאלות האושר האנושיות באופן רחב ומקיף, החל מפילוסופית האושר היוונית ועד למחקרים העכשוויים בפסיכולוגיה חיובית. עם זאת, בעוד שספרות האושר מתעניינת ועוסקת בצרכנים באותה מידה בה היא עוסקת בעובדים, ילדים, מבוגרים, נשים וגברים, וכל סגמנטציה אנושית אחרת באשר היא, הרי שעולם השיווק דווקא מתעניין באושר במידה רבה, בין אם הדבר מבוטא ומוגדר באופן ישיר, ובין אם באופן עקיף.

השיווק המודרני הוא מדע האושר לענייני צרכנות. בעוד שבעבר נחשב השיווק לתחום פונקציונאלי, דהיינו, פעילות עסקית שמטרה לפקח על תהליך העברת הטובין במובן הרחב של המילה בין הפירמה לבין הצרכן, הרי שגישת השיווק המודרנית אינה עוסקת כמעט בפונקציונליות. כלומר, העובדה שלצרכן חסרים חומרי ניקוי בבית היא סיבה טובה לקנות חומרי ניקוי, אך היא אינה מסבירה מדוע הוא רוכש דווקא מותג מסויים ולא מותג אחר, ומדוע הוא מוכן לשלם פרמיה נכבדת ביותר למותג יקר לעומת אחר זול, כשההבדלים הפונקציונליים ביניהם כלל אינם ברורים מאליהם.

לקריאת הכתבה המלאה בדה מרקר שיווק ואחריה את הפרק המלא מתוך הספר

מה עושה אותנו מאושרים?

חלק מתך ראיון עימי על "מה עושה אותנו מאושרים?" בנושא פסיכולוגיה חיובית ששודר לפני מספר ימים בתוכנית המקצוענים בהנחיית שירה פליקס בערוץ 10: http://www.youtube.com/watch?v=lqQTWcwRuGc

מאמר מקיף של קרן ושלי על פסיכולוגיה חיובית באתר פסיכולוגיה: http://www.psychologia.co.il/positive1.htm