ארכיון תגית: אושר

סודות האושר: כיצד לעודד יצירתיות באמצעות מסגור מחדש של הנחות יסוד קיומיות

התחלנו את הקורס הנוכחי בפתיחת ספרה של גרטשן רובין "פרויקט האושר" – בסוגיית הגשמת החלומות, המימוש העצמי, מימוש האושר. נסיים לפיכך את הקורס תחת אותה מילה מסתורית ונפלאה "אושר" תוך בחינת השימוש שלה במימוש נטיות ורעיונות יזמיים.

כפי שתוכלו להתרשם מחומרי הלימוד ביחידה הנוכחית, האושר אינו רק בבואה סכרינית של אנשי עולם מערבי שבעים. האושר מייצג מצב קיומי אופטימלי – משאת שאיפות וכמיהה, ביטוי לשביעות רצון מהחיים, תוצאה של הצלחה במימוש. אך ככל שהוא טעון יותר בפנטזיות אנושיות, כך הוא עמוס במיתוסים לא ריאליים ולמעשה ביעדים לא מציאותיים שבינם לאושר בר קיימא, אין ולא-כלום.

האין חלומות היזמות דומים במובן זה? האם היזם אינו בעצם שוחר-אושר שמחפש את מימושו העצמי, האם אין במיזם ביטוי לפנטזיות הבלתי ממומשות שברצונו להגשים על ידי הפרויקט המדהים שיקים, ולא פחות – מתוך "האקזיט" המרשים שיפיק ממנו?

חומרי הלימוד ביחידה הנוכחית באים להפריך את מיתוסי האושר המסורתיים, אלו שקושרים בין הצלחה לשביעות רצון, בין יכולת בחירה לסיפוק, ועוד רבים אחרים, ובמקומם להציב יעדים ריאליים למימוש.

ביחידה הנוכחית תתבקשו מחד לפענח את הפסיכולוגיה של היזם, ולהציע מאידך מיזם יזמי שייתן מענה לחלומות האושר הבלתי ריאליים של צרכנים וקהלים נרחבים.

  1. אנא צפו בסרטון טד של שון אקור –The happy secret to better work https://www.ted.com/talks/shawn_achor_the_happy_secret_to_better_work?language=he
  2. אנא צפו בסרטון טד של פרופ' דניאל גילברט מהרווארד, מחבר רב המחר "להיתקל באושר"

The surprising science of happiness – https://www.ted.com/talks/dan_gilbert_asks_why_are_we_happy

  1. אנא קראו את מאמרי שפורסם לפני מספר שנים בכתב העת אודיסיאה תחת הכותרת:
    "אושר אמיתי
    גירסה 2.0" (המאמר נמצא לעיון בפורטל המודל)

משימת הסיום:

  • ערכו סיכום על גבי שני עמודים בנוגע לכל מיתוסי האושר, כפי שאתם מבינים אותם, מתוך הסרטונים והמאמר שקראתם. שרטטו טבלה עם שתי עמודות, כאשר בעמודה הימנית כתבו מיתוס אושר מסוים עם כמה מילות הסבר, ובעמודה השמאלית את ביטוי האושר האותנטי שיכול להחליף אותו לדעתכם (יתכן שבחלק מהמקרים יהיה רק מיתוס, ללא אפשרות לביטוי התחליף בעמודה השמאלית). אנא סכמו בטבלה זו את כל מיתוסי האושר המופרכים שזיהיתם בחומרי הצפייה והקריאה.
  • כתבו מנשר של עמוד אחר ליזם הנלהב המתחיל, אשר מתבסס על הסרטונים, חומרי הקריאה והטבלה שערכתם בסעיף הקודם, שבו תוכלו להזהיר ולעודד אותו לקראת התהליך הפסיכולוגי שאותו הוא עומד לעבור בהקמת המיזם שלו ובצפיות הגבוהות שהוא מפתח לקראת הצלחת המיזם. כמובן שזו בחירה אישית שלכם במה להתמקד, אין בתשובתכם ביטוי נחרץ ל"נכון" או "לא נכון" אלא שילוב של "תשוקה יזמית" כפי שאתם תופסים אותה מהקורס הנוכחי, קורסים אחרים, ומהחיים בכלל, ביחד עם חומרי הלימוד הנוכחיים.
  • לאור חומרי הלימוד השונים שאליהם נחשפתם ביחידה הנוכחית, נראה שהאושר האנושי כרוך בהרבה הטיות בקבלת החלטות ובהיעדר רציונאליות. אנא ערכו מינשר על פני עמוד אחד עד שניים, שבו תמציאו או תמליצו על מוצר או סדרת מוצרים, שיהפכו אנשים למאושרים יותר. התבססו על אלמנט אחד לפחות מכל אחד מחומרי הלימוד הנ"ל ושלבו אותם לתוך המינשר (שלושה בסה"כ לפחות). בכתיבתכם תארו את המוצר או השירות שהמצאתם, כיצד הוא יהפוך אנשים למאושרים יותר, תוך עיגון הממצאים בחומרי הלימוד הנוכחיים.

לבסוף, אנו מגיעים לישורת האחרונה של הקורס שלנו. אמנם חלק זה אינו ממושב עם ציון, אך נשמח לקבל את הפידבק שלכם לגבי הקורס, ממה הפקתם תועלת וממה נהניתם, וכמובן אם יש דברים שדורשים שינוי.

בהצלחה בהמשך!

אורן וצוות הקורס

אסטרטגיה של אושר 2.0 – חזון אישי: מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ו

לפני  מספר שנים התבקשתי לכתוב מאמר לכתב העת אודיסאה בנושא פסיכולוגיה חיובית. החלטתי להרחיב מעט את היריעה מעבר למבוא המקובל שהייתי מתאר בדרך כלל, ולצרף אל המאמר "תפיסת עולם" שהתגבשה אצלי בשנים האחרונות, המבוססת כמובן על המחקר בפסיכולוגיה חיובית, ומצויה על הגבול בין חשיבה הומנית – אישית לעובדות מדעיות.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים להוריד או/ו לקרוא את המאמר בקישור הבא . נסו לקרוא אותו ותוך כדי הקריאה התמקדו בשאלות האושר הסובייקטיבי שלכם, במיתוסים ובאמיתות שאתם מייחסים לאושר, לאכזבות ולהתפכחות מאשליות של אושר מזויף, ב"נוסחאות" לאושר ו/או לחיים מאוזנים אשר גיבשתם לעצמכם במהלך השנים.

במטלה הנוכחית הרביעית והאחרונה במספר בקורס הנוכחי (לפני המטלה המסכמת הקצרה שתסיים את הקורס, אך בה לא נלמד חומרים חדשים), תתבקשו לתאר באופן אסטרטגי ואינרטרוספקטיבי (בהתבוננות פנימית) את מהלך חייכם המקצועיים בעתיד 2.0, כפי שהנכם מתכננים אותו כעת, כפי שאתם שואפים שיתפתחו עבורכם, וכל זאת ברוח המאמר שקראתם. ניתן להשתמש בשפה ספציפית ויישומית שממש מתארת פיתוח קריירה ומשימות, אך ניתן גם לתאר את הדברים בצורה "פילוסופית", רגשית, או בכל אוריינטציה אחרת שתחברו ובשילוב ביניהן. זוהי הזדמנות לפיתוח אישי ולכן מומלץ לבצע משימה זו על עצמכם, אך מי שאינו מעוניין בכך מכל סיבה שהיא, וללא צורך בהסברים, יכול לראיין אדם אחר ולתאר אותו בעבודה זו באופן אנונימי ללא חשיפת פרטיו האישיים.

לצורך ביצוע המשימה אנא בצעו את השלבים הבאים:

  1. כתבו כרטיס ביקור קצר על עצמכם הכולל כמה פרטים דמוגרפיים, מקצוע, תפקידכם המקצועי, השלב המקצועי בו אתם נמצאים בחיים, כמו גם "הדבר הבא" שתרצו לעשות. במידה והחלטתם לכתוב על מרואיין אחר, הציגו אותו כמובן עם פרטים (מגדר, תפקיד וכו') אך מבלי לחשוף את זהותו האישית. אם כתבתם על עצמכם הקפידו לכתוב רק דברים שאתם מרגישים נוח לכתוב אותם בעבודה זו, כאלה שמעוררים גאווה או השראה. אינכם נדרשים לחשיפה אישית, למעט הדברים שתרצו לספר.
  2. חלקו את המאמר לשלושה עד ארבעה פרקים לפי ראות עיניכם. כל פרק מייצג נושא שאליו תתייחסו בהמשך, בהקשר של חייכם המקצועיים ו/או תפיסתכם לאושר וסיפוק. יש אפשרות לצרף לפרק אחד חלקים שונים מתוך המאמר שאינם בהכרח ברצף. אין צורך לכסות את כל הטקסט.
  3. עבור כל אחד מהפרקים שהגדרתם כתבו פסקה קצרה המתארת אותו תוך ציטוט של כמה מילים/משפטים מתוכו. כמו כן הוסיפו כותרת ראשית ייחודית לכל פרק כזה, וכן שאלת מחקר אישית שברצונכם לבחון סביבו.
  4. לגבי כל פרק כתבו את הדילמות המקצועיות / האישיות שהנכם (או המרואיין שלכם) מתמודד עימם, נסו לתאר ממצאים ועובדות שעשויים לענות על שאלת המחקר האישית שניסחתם עבור פרק זה, הדברים שעוזרים לכם או מעכבים אתכם כדי לענות עליה.
  5. לאחר שנתתם מענה לכל אחד מהפרקים, כתבו מספר שורות "חזון אישי" לסיכום, המתכנסות ליעדים, המשימות, החלומות שלכם לאור כל מה שכתבתם עד כה, לאור השלב בו אתם מצויים בחייכם המקצועיים, וברוח המאמר שקראתם.

בהצלחה.

הגשה בפורטל עד ליום שלישי 5 בינואר 2016

עבודת סיום: פסיכולוגיה חיובית – סוגיות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית ג' – שנה ב' תשע"ג

המסלול האקדמי המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים
התוכנית המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית

 עבודת סיום: סוגיות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית (חלק ג' – פסיכולוגיה חיובית)

מרצה: פרופ' אורן קפלן

הנחיות:

לפני תחילת המענה על העבודה, אנא וודאו שבידיכם חומר הרקע בקורס. החומר מרוכז בחמש מצגות בפורטל הלימודים:

א.      מבוא לפסיכולוגיה חיובית – יום לימודים שהוקדש לנושא בשנה שעברה שכולל את הרציונל לזרם הפסיכולוגיה החיובית והנושאים המרכזיים שבו
ב.      זרימה וחוזקות
ג.       אושר וקבלת החלטות
ד.      יחס החיוביות של פרדריקסון
ה.     ארגז הכלים של פסיכולוגיה חיובית
ו.        השיעורים שהועברו השנה עם אורנה אנגל בנושא חוזקות

בעבודת הסיום שלהלן שתי שאלות/משימות המתייחסות לחומר הלימוד בקורס הבנויות כל אחת כתיאורי מקרה קצרים. אורך התשובה לכל שאלה עד שלושה עמודים (כ-800 מילה לכל היותר).

  • התשובה לכל שאלה אמורה לבטא את הידע וההבנה של הסטודנט לגבי הנושאים התיאורטיים לגביהם מתייחסת השאלה, כמו גם את יכולתו של הסטודנט ליישם אותם לעולם המעשה ובהקשר של תיאור המקרה.
  • בתשובה יש לכלול התייחסות לנקודות המרכזיות של החומר התיאורטי שעליו מבוססת השאלה, וכמובן לבחון כיצד הן רלוונטיות לתשובה.
  • בתשובתכם יש להניח שהקורא אינו מכיר את החומר התיאורטי, ולכן יש לכתוב בסגנון שיהיה מובן לקרוא אינטליגנטי שאינו מבין בתחום שלכם, למשל, קורא של עיתונות כלכלית או מנהל שלארגונו אתם מייעצים כמומחים לפסיכולוגיה שיווקית והתנהגות צרכנים.
  • עבודת הסיום הינה אינדיבידואלית ומבוססת על הידע והאסוציאציות של כל אחת ואחד מכם. לפיכך תהליך הכנתה והגשתה של העבודה הינו אישי ועצמאי, באופן דומה למצב בו היתה מתקיימת בקורס בחינת סיום.
  • מועד ההגשה 20 באוגוסט 2013 בפורטל הלימודי.

משימה ראשונה – מיקרו

הנכם מתבקשים להכין מסמך בן 3 עמודים (עד 800 מילה) המיועד לאנשים צעירים שסיימו שירות צבאי או לאומי ומתבלטים לגבי עתידם המקצועי. הוריהם מכוונים אותם ללימודים אקדמאים במקצוע מכניס ומכובד, חבריהם מנסים לשכנע אותם לעבוד בכמה עבודות זמניות ולטוס לתקופה ארוכה למזרח, הם עצמם מרגישים שהנה השתחררו סוף סוף מכל חובות המערכת של ביה"ס והצבא, והנה הגיע תורם למימוש עצמי וליהנות מהחיים כראוי לאנשים בגילם. נימה של חרדה ואף דכדוך מלווה שלב כזה בחיים, שכן צמתים רבות פתוחות בפניהם, אולם כל אחד דורשת השקעה עצומה, או ויתור על דברים רבים כל כך. גם מערכות היחסים מסביב אינן מקלות, שכן ההורים מציבים ציפיות ודרישות, קיימת מערכת יחסים אוהבת עם בן/בת זוג, אך כלל לא בטוח שזו האהבה הגדולה לחיים משותפים, וכך עוד רבות ניתן היה לכתוב, שכן תוכלו בוודאי לדמיין את המצב הזה של גיל 21, שנחשב, אגב, לגיל המאושר ביותר בחיים – בכל הפרסומות מציבים דמויות שנראות בגיל הזה, כיוון שבני ה- 20-40 רוצים להיראות כמותם, ובני ה 12-18 שואפים כבר להיות שם. מה לעשות שדווקא אז באמצע ה-21 לא תמיד הכל נראה ורוד כל כך?

למרבה מזלו או מזלה של אותו בחורה/ה הם נפגשו איתכם, בדיוק כעת בתום הקורס בפסיכולוגיה חיובית, אך לא פחות חשוב, בתום לימודי התואר השני שנחשבים כסופם הפורמאלי הממשי של הלימודים הפורמאליים מגן הילדים ועד כה.

במשימה הראשונה הנכם מתבקשים לכתוב לאותו / אותה נער/ה בסיום גיל ההתבגרות ובפתח החיים הבוגרים מכתב לפי הפורמט הנ"ל שמשתמש בחומר הקורס, מסביר אותו ומייעץ להם בשאלות או בתשובות פרקטיות ו/או קיומיות-פילוסופיות על החיים. ואם לרגע יהיה נדמה לכם שאתם כותבים גם לעצמכם, לא נורא, יהיה זה בונוס משני למשימה שעומדת לרשותכם.

משימה שניה – מאקרו

למדינה ישראל יש ממשלה חדשה יחסית, ובתוכה פועל שר אוצר שזו משימתו המיניסטריאלית הראשונה, בתפקיד זה, ובכלל. למרבה המזל הוא גם פתוח דווקא בשל כך לייעוץ ורעיונות שמגיעים לא רק מ"נערי האוצר" אלא ממקורות רעננים וחדשים, למשל, כמוכם, בוגרי התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית.

בפני הממשלה שנים לא קלות של התמודדות עם מצב גלובאלי לא יציב מבחינה כלכלית ומבחינה מדינית, באזורנו יש געש רב בשל האביב הערבי שפרץ זה מכבר ואותותיו נגלים בסוריה, שלא נדבר על האיום האיראני. תפקיד שר האוצר הוא קשה תמיד, אך במצב הנוכחי הוא קשה מנשוא, ותרומתכם כמומחים לפסיכולוגיה חיובית ויישומיה עשויים להעניק נקודת מבט חשובה לשר האוצר. זו ההזדמנות שלכם להשפיע על פני המדינה והחברה, וליצור בה חוסן ותהליכי קבלת החלטות נכונים שיביאו להתפתחות בר קיימא של הסביבה בה כולנו גרים.

הנכם מתבקשים להכין מזכר לשר האוצר לפי הפורמט הנ"ל שמשתמש בחומר הקורס, מסביר אותו, ומייעץ לו בשאלת או בתשובות פרקטיות ו/או קיומיות על החיים במקומותינו. כמו קודם, אם לרגע יהיה נדמה לכם שאתם מתייחסים גם לחיים בסביבתכם הקרובה, זה מצוין, יהיה גם זה בונוס משני למשימה שעומדת לרשותכם.

 בהצלחה וברכות לסיום התואר, שעבודה זו תסמל גם את סופו הפורמאלי !

מצגת להרצאה "חוסן נפשי ואושר במחצית השניה של החיים" והקרנת הסרט "מלון מריגולד האקזוטי" – סינימטק תל אביב 31 במאי, 2013

מצגת למשתתפי ההרצאה

אורן קפלן orenkaplan.com קתדרה סינימטק תל אביב

מטלה ראשונה בקורס "סוגיות נבחרות בניהול": עד כמה מלא הדלי שלך?

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ג

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

רקע והקדמה

הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" שונה מרוב הקורסים האקדמיים שלמדתם או שבהם תלמדו במהלך התואר שלכם. הוא יותר מתאים למונח "קורס בהתכתבות", הוא אינו טרנדי במובן שאינו מספק לכם טכנולוגיות און-ליין מתוחכמות, במובן מסוים הוא גורס דווקא את ההיפך – "בחזרה למקורות" – כתיבה אישית, מעורבות אישית, אחריות אישית. תוכלו לקרוא מעט יותר על רעיון הקורס בלוח המודעות האלקטרוני שלו המצוי כאן ובו תוכלו להתעדכן על המשימות שעומדות בפניכם לאורך הסמסטר.

כפי שתשימו לב, המטלות מוגשות כל שבוע שני מעתה והלאה. סטודנטים טוענים לעיתים שהקורס עמוס, יתכן שהדבר נכון מבחינת ההשקעה במטלות, אך בהתחשב בכך שאין צורך להגיע לכיתה ולשבת בשיעור פרונטלי, עומס ההשקעה הכולל בקורס הנוכחי אינו גדול יותר מקורס אקדמי רגיל. כל האינטראקציה בינינו תתקיים דרך הדואר האלקטרוני והפורטל הלימודי.

הקורס הנוכחי עוסק מידי סמסטר בנושא אחר. בשורות הבאות אסביר כיצד יתנהל הקורס בסמסטר הנוכחי.

האם אנחנו נוהגים לבעוט בדלי החלב? מחשבות  והצעות על משמעות ה-MBA

לימודי מינהל עסקים מלווים בדרך כלל בציפייה ליישומיות ממשית וקונקרטית. תואר ה-MBA הוא ייחודי בנוף ההשכלה הגבוהה, כיוון שהוא התואר האקדמי היחיד שגם נלמד על ידי קהלים רחבים ביותר וגם ניתן להגיע אליו מכל רקע מקצועי קודם. שהרי תארים שניים בכלכלה, בפסיכולוגיה, בביולוגיה, וכו', מבוססים תמיד על תואר ראשון קודם באותו תחום. התואר השני במינהל עסקים, לעומתם, נולד במקורו כתואר מתקדם שמגיע אחרי רכישת מקצוע דיסציפלינארי אחר. אמנם כיום ניתן ללמוד מינהל עסקים גם ברמת התואר הראשון, אך זו תופעה חדשה יחסית, והיא אינה משנה את העובדה שעדיין קשה להגדיר בדיוק מהי דיסציפלינת "מדעי הניהול". מדובר למעשה במעטפת אקלקטית של מגוון מקצועות, שהקשר ביניהם מצוי בזיקה רק בשל העובדה שמנהל מודרני זקוק להם כקצה חוט לתפקידיו. מבחינה אקדמית-תיאורטית אין באמת קשר בין הבסיס המדעי של מימון, כלכלה, התנהגות ארגונית, שיווק, מערכות מידע וכו'. כל אחד מהם שייך לדיסציפלינה אחרת, והחיבור שלהם יחדיו עלול להיתפס כמקבץ חסר קוהרנטיות, לפחות עבור איש המדע המסורתי. כמובן שניתן לטעון מנגד, שאלו הם בדיוק היופי והייחודיות של התואר במינהל עסקים – לכאורה הוא תואר רב-תחומי שיוצר אריג רחב שעוטף את המנהל המודרני. למעשה, היינו רוצים אולי לדמיין רב תחומיות כזו במקצועות נוספים. למשל הרופאים המודרניים מתמחים בתחומים כל כך ספציפיים שכאשר מתרחשת תופעה רפואית מורכבת, פתרון רפואי אחד עלול להתנגש חזיתית עם פתרון רפואי אחר. נסו למשל להתייעץ עם כירורג, רופא פנימי, רופא עור, ואורטופד על תופעה מסוימת הקשורה לארבעתם – אתם עשויים לקבל פרוגנוזה והמלצות טיפול שונות לחלוטין. כמובן שהמטופל הנבוך כמהה לאינטגרטור שיהיה מסוגל להתבונן על התמונה הרחבה. ואכן הפנטזיה הניהולית המודרנית היא לרב-תחומיות כזאת. המנהל המודרני האידאלי כבר אינו "המהנדס המומחה" שיודע איך להפעיל את קו הייצור, למעשה הוא אינו זקוק למומחיות באף אחד מתחומי הליבה של העסק שלו. המציאות הניהולית המודרנית מורכבת כל כך, וכמות הידע והמידע שמצויים בסביבה העסקית גדולים כל כך, שנדרש לארגון המודרני המתמודד עם סביבה מורכבת, מנהל רב-תחומי, שיודע להחזיק את קצות החוט בידו, ולמשוך אותם בכל פעם בעיתוי המתאים ובקואורדינציה עם פעולותיו האחרות. תמונת הוירטואוזיות הזאת מעוררת ציפיות גבוהות עימם מגיעים הסטודנטים ללימודי מינהל עסקים, ועלינו להכיר בכך, גם אם הסוד שאציין אותו כאן בגלוי ידוע כל כך בכל העולם – שתואר ה-MBA הוא אחד המתסכלים ביותר שיש בעולם הפרופסיונאלי. את פנטזיית "המנהל הוירטואוז" קשה ליישם, אך מעבר לכך, לימודים אקדמיים באופן כללי אינם מיועדים בהגדרתם ליישום כל כך קונקרטי. אין בנמצא מנהל שרץ בבהילות אל ספר הלימוד, פותח אותו בעמוד 142 ומקריא ממנו את ההחלטה הניהולית החשובה. החיים מזמנים למנהל מציאות מורכבת שכל החלטה בה חדשה, ואינטואיציית הניהול שהוא מפעיל מבוססת על אינטגרציה של ידע רב ומיומנויות, שקשה לשייך אותם באופן כל כך ספציפי ללימודים. וכאן עלי לסייג את דברי, שכן בכל זאת, כדיקאן בית הספר למינהל עסקים הגדול בישראל, לא ניתן לחשוד בי שאני סבור שאין תוחלת ללימודי ה-MBA. אני סבור כמובן שלימודי מינהל עסקים הם בסיס מצויין להכשרה ניהולית, אך האורינטציה שהייתי מכוון אליה את הסטודנט ואת המוסד שמכשיר את הסטודנט, אינה מיועדת באופן כל כך קונקרטי לעיסוק הפרקטי "מחר בבוקר במשרד", אלא לשתי אורינטציות שונות מאוד. האחת מתבוננת גבוה למאקרו, הרבה מעל לעיסוק המקומי במשרד "מחר", השניה מתבוננת הרבה יותר קרוב פנימה אל הפרט, "כאן ועכשיו" בהווה, ולא לפרקטיות העתידית, שהיא פעמים רבות אשליה.

הדברים האמורים דורשים כמובן "תרגום", אתחיל מהחלק הפשוט יותר – המאקרו: אורינטצית המאקרו של ה-MBA שאליה אני רומז היא אותה תשתית בסיסית שמנהל צריך לדעת ולהכיר. מינהל עסקים היא שפה, וכמו תלמיד כיתה א' שלומד כללי יסוד של כתיבה וחשבון, כך נצפה מכל בוגר MBA לדעת לשוחח ולקיים דיאלוג בשפה בסיסית אחידה, שמאפשרת תקשורת טובה בינו לסביבה הקרובה והרחוקה, וקבלת החלטות מבוססת מבחינה מדעית. לאורינטציה זו לא אתייחס בהרחבה כעת, הרציונל שלה, אני מניח, די ברור מאליו. אפשר להתווכח כמובן כמה דגש לתת ליסודות במינהל עסקים – כלכלה, מימון, משפטים, שיווק, משאבי אנוש וכו', אבל יש הסכמה די ברורה שאלו תשתיות יסוד של מדעי הניהול. מצד שני, אף אחד לא מצפה מקורסים אלו להיות פרקטיים מידי. ישנה הסכמה גורפת שהם מהווים השכלת יסוד חשובה וכללית לכל סטודנט בתוכנית MBA. לפיכך אפנה כעת לשאלת הקורסים המתקדמים, "ההתמחות", הידע המקצועי-פרקטי שאמור להיות ליבת התואר, והוא זה שאמור ליצור יתרון יחסי ברור ומובחן למי שלמד MBA לעומת מי שלא למד תואר מהסוג הזה. מה שנוכחתי לאורך השנים, הוא ששביעות רצון הסטודנטים במהלך ההתמחות שלהם אינה קשורה באופן ישיר כל כך לפרקטיות של הלימודים למקצוע ולשימוש שלהם בחיי העבודה, אלא להנאה, לסיפוק, לעניין האינטלקטואלי, ולתחושת המסוגלות העצמית של הסטודנט. במצב האידיאלי, ה"כיף" מהלימודים מתחבר גם לפרקטיקה, זה הופך כמובן את ההנאה מהלימודים לחזקה עוד יותר, וכמובן שקל יותר להירתם ולגלות מעורבות בקורסים שמקבלים לגיטימציה מבחוץ. עם זאת, פרקטיקה שמגיעה ללא עניין וסיפוק, מעוררת פעמים רבות תסכול ושחיקה לאורך זמן. ולהיפך, קורסים מעניינים שלא קשורים לפרקטיקה, יכולים לעורר שביעות רצון גבוהה.

המסקנה שלי איננה מבוססת בהכרח "מדעית" אלא יותר על האינטואיציה והערכים שלי שמגובים בכל זאת ב-22 שנות עבודתי בבית הספר שלנו למינהל עסקים ובהקשרים מקצועיים נוספים. אבל מאחר ואיני מתיימר להציג בפניכם תיאוריה מדעית, הרי שאני בהחלט אזמין אתכם להתווכח עימי, אם יש לכם תחושה שונה בהקשר זה, או אם יש לכם עדויות וממצאים שנוגדים את גישתי. ובכל זאת, אביע כעת את תפיסתי, ואחריה אציע לכם להתלוות אלי בקורס הזה למסע או ניסוי קטן, שעימו תוכלו לבחון את טיעוני, ואת עמדתכם כלפי התואר שאותו הנכם לומדים כעת, ואולי כלפי הקריירה והתפקידים המקצועיים שלכם באופן רחב יותר.

הטענה שארצה להניח כעת על שולחן העבודה שלנו, היא שהלימודים במהלך ה-MBA (כמו גם העיסוק המקצועי באופן כללי, גם מחוץ לאקדמיה) צריכים להתמקד בדברים "המעניינים והמספקים ביותר" שהסטודנט יכול לספוג במהלך התואר, ללא כל קשר לפרקטיות שלהם ל"מחר בבוקר במשרד". זאת בניגוד לאתוס המרכזי, הפרקטי והיישומי של התואר השני במינהל עסקים.

נניח שלפניכם קורס שכותרתו עונה בדיוק לצורך המקצועי שלכם ("תוכן") אבל… אין לכם "כימיה" עם מה שנאמר בו. אמנם אתם יודעים עד כמה זה חשוב לעבודה, לכן אתם גם משקיעים מזמנכם ומרצכם כדי להצליח בו, אבל בתוך תוככם אתם יודעים "שזה לא זה". לעומת זאת, פתאום אתם לוקחים קורס כלשהו, כזה שכותרתו ממש לא קשורה בכל אופן שהוא למשהו פרקטי (למשל "סוגיות נבחרות בניהול") אבל מסיבה לא מובנת, אתם נרתמים ונמשכים כמו מגנט למשהו שהקורס הזה מציע לכם (למען השקיפות וההגינות – לא הבטחתי שזה מה שיקרה בקורס הנוכחי, רק הצעתי שזו אפשרות שברצוני להעמיד כעת על הפרק). אגדיר את "הדבר הזה" כ"תהליך", בניגוד ל"תוכן", ואנסה גם לטעון שהסבר מרכזי במשיכה הזו קשור ל"מעורבות" בשני מובנים של המילה – engagement and involvement. שני אלו הם בסיס חשוב למוטיבציה והתפתחות אישית בכל הקשר, אישי ומקצועי, הרבה יותר מאשר תוכן. כדי לקצר ולהגיע אל השורה התחתונה – אורינטצית ה"מיקרו", זו היותר אישית, אותו חלק של התואר שאמור להתחבר אל הקריירה והיישום הנובע מהלימודים, היא הרבה פחות טריוויאלית מאורינטצית המאקרו. זאת מאחר ומה שיקבע את יעילותה ואת שביעות הרצון ממנה לא יהיה בהכרח "התוכן", אלא דווקא "התהליך".

אז איך יודעים מה לבחור? הייתי מציע להפוך את השאלה הזו לתוכן הקורס הנוכחי !

נניח שהייתי מציע לכם קורס, שבו אתם תכתיבו את התכנים. תוכלו לבחון מה הכי מעניין אתכם, מה הכי רלוונטי לחיים המקצועיים והאישיים שלכם, מה הכי ממלא אתכם מבפנים, בין אם אתם יודעים להסביר מדוע, ובין אם זה פשוט קורה. נניח שזה מה שאני מציע לכם עכשיו. האם אתם יודעים מה לעשות עם הצעתי? חלקכם כבר כותב את התשובה שממש היתה שם כמובן מאליו. חלקכם יצטרך עוד להתבלט בכך (יש שבועיים שלמים לעשות זאת), חלקכם מחפש אולי את טופס הביטול של הקורס עבור שבוע השינויים…

בכנות – אין לי מושג מה עומד לקרות בקורס הנוכחי. אמנם אני מעביר את הקורס הנוכחי כבר 15 שנה, תוכלו גם לעיין בשני הקורסים האחרונים כדי לקבל מושג על אופי הקורס והמטלות:

http://www2.colman.ac.il/business/kaplan1/2012A/index.htm

http://www2.colman.ac.il/business/kaplan1/2012B/index.htm

עם זאת חשבתי שאחרי 15 שנה, ואולי גם בהקשר לכך שאני מצוי בשבועיים הראשונים בלבד לתפקידי כדיקאן בית הספר, ששווה להשקיע את הקורס הנוכחי במיזם החיפוש, שאותו אני מטיל כרגע לכיוונכם, עבור המטלה הראשונה של הקורס הנוכחי. בעקבות קריאת המטלות שתגישו, יעוצב הקורס הנוכחי, בהתאם ל"מוסיקה" הקולקטיבית שתיווצר מתוך כתיבתכם.

מוסיקת שנות ה-80 חביבה עלי במיוחד. זה מתייג אותי כאדם מבוגר עבור הילדים שלי – כשהעברתי לבני את המוסיקה החביבה עלי לאייפוד, הוא הסביר לי את משמעות פער הדורות. אחד השירים הקיטשיים מהתקופה ההיא מצורף בראש לוח המודעות האלקטרוני של הקורס, יש שם גם שני קישורים שמתייחסים לספר מעניין, שהוא המקור להתייחסותי לדלי בכותרת הקורס ובכותרת המטלה הנוכחית. תוכלו לעיין גם בהם ולשאול את עצמכם "עד כמה מלא הדלי" ומה הוא מכיל.

אז מה אני מבקש מכם לעשות?

ראשית כתבו משהו על עצמכם. זו התחלה של קורס – אז בואו נכיר קצת. חצי עמוד, אבל לא קורות חיים פורמאליים. מה מתחשק לכם לספר על עצמכם בנסיעה קצרה של מעלית מקומת הקרקע לקומה העשירית  – 30 שניות  – 150 מילים.

לאחר שסיימתם את הנ"ל כתבו כמה דברים לפי הסדר הבא. למרות שהרשימה הבאה "שקופה" למדי, נסו לפעול במהירות ובאופן ספונטאני, בלי להפעיל יותר מידי שיפוט. אתם יכול לנסות את זה גם על מישהו קרוב אליכם, כדי לבדוק את התוצאות לא רק על עצמכם (באופן כללי כדאי להתייעץ על מה שתרצו לעשות בקורס הנוכחי עם אנשים קרובים. אולי הם יציעו לכם דברים שאתם לא חשבתם עליהם). וכעת למשימה:

  1. ערכו רשימה בכתב של חמישה דברים שהייתם רוצים להשיג בעתיד כדי להיות מאושרים. קצר ולעניין – מותר לכם להיות חומרניים וכנים – חמישה דברים שאם כרגע קוסם מתחייב להביא לכם, אתם נותנים לו את הרשימה הבאה.
  2. אחרי שסיימתם את הנ"ל, ערכו רשימה של חמישה אירועים שקרו בעברכם, שבהם הרגשתם אושר משמעותי וסיפוק. אלו לא חייבים להיות הדברים הכי חשובים בחיים (אבל יכולים להיות כאלה), בקיצור, בשקיעה נוסטלגית לכורסא – חמישה אירועים מהעבר שהסבו לכם אושר משמעותי.
  3. ערכו השוואה קצרה בין  סעיף 1 לסעיף 2. אילו דברים קשורים, ואילו דברים אינם קשורים? הנחת היסוד שלי, שמבוססת בהחלט על מחקר מדעי שנוכל להתייחס אליו בהמשך הקורס אם תרצו, שמקורות האושר והסיפוק, האישי והמקצועי, אינם מצויים בהכרח בפנטזיה כלפי העתיד, אלא כבר כתובים בצורה ברורה בחוויות העבר. התייחסות רצינית שמסבירה את ה-DNA של מקורות האושר בסעיף 2, יכולה להניב ממצאים מעניינים.

ועכשיו, מה תרצו מהקורס הזה? מאחר ומדובר בקורס אקדמי עם שיטת הוראה ולמידה מסוימת, הרי שהמטלות הבאות צריכות להיות בתוך תבנית מסוימת. עם זאת, התוכן כרגע פתוח לחלוטין. נראה מה יקרה. כל המטלות צריכות לכלול העמקת ידע כלשהי, בהתבססות על מאמרים, הרצאות, או כל מקור אחר שייתן לנו עומק תיאורטי לקורס. כמו כן, כל מטלה בקורס צריכה להחיל דבר מה יישומי, משימה שתשתמש בידע התיאורטי ותיישם אותו באופן כלשהו בעולם המעשה, רצוי באופן שקשור לניהול, קריירה, עסקים וכדומה, אבל לא חייב להיות כזה. עיון בשני הקורסים הקודמים לפי הקישורים הנ"ל יוכל בוודאי לעזור לכם להביא את כוונתי ב"חומר תיאורטי" וב"יישום".

משימתכם כעת, אם כן, להביע משאלה לגבי ארבעת המטלות הקרובות. ראשית כתבו חיבור קצר בן כ-300 מילים על התהליך לבחירת המשאלות, התלבטויות, מחשבות, התלהבות, התנגדות, כל דבר שנראה לכם רלוונטי, וכמובן, שורה תחתונה עם 4 כותרות למטלות, שאליהם הייתם רוצים להקדיש את הקורס הקרוב. לאחר מכן הקדישו כחצי עמוד כדי לפרט כל אחת מהמטלות – עשו חיפוש באינטרנט, במאגרי המידע של הספריה, או בכל הקשר ושיטה אחרת שנראית לכם, וצרפו המלצות והסברים, כיצד המטלות הללו אפשריות ליישום.

בסיום כל התהליך רשמו פסקה או שתיים לסיכום והתבוננות על תהליך המטלה הנוכחית, מרגע העיון הראשון שלכם בה, ועד לסיום הכתיבה.

Disclaimer  – כמו בכל הבטחה עסקית, גם אני מצרף כוכבית ואותיות קטנות – מאחר ואנחנו בתחילתו של ניסוי, אין לי מושג מה יהיה השלב הבא. יתכן שהמשאלות האישיות שלכם לא יתממשו בקורס הנוכחי, יתכן שנבחר בשיטת "הרוב קובע", אולי נקבע פאנל, ולמעשה – אולי לכם עצמכם יש רעיון איך ממשיכים מכאן הלאה. מה שברור הוא שהמשימות הבאות אינן יכולות להיות הגשמה מלאה של המשאלה האישית, אלא כמו בכל ארגון (והרי אנחנו לומדים ניהול), צריך יהיה למצוא נתיב שיתאים לקבוצה הגדולה ששותפה למסע.

שיהיה לכולנו סמסטר מוצלח, הכדור במגרש שלכם.

הגשת המטלה עד יום שלישי 6 בנובמבר בחצות לפורטל הלימודי

הערה: הגשת המטלות בקורס זה אינדיבידואלית בלבד, פורמט ההדפסה בפונט 12, רווח נוח לקריאה בין השורות, ושוליים סבירים. אנא אל תשכחו לציין בבירור את שמכם ותעודת הזהות שלכם הן בתוך גוף הקובץ בכותרת והן בשם הקובץ, למשל: "ישראל ישראלי 11111 מטלה ראשונה". כיתוב כזה יעזור לנו להתמודד עם ריבוי הקבצים בקורס.

כאילו אפשר למתוח קו ולקבוע: כאן מתחיל העושר

בעוד לעוני יש קריטריונים מספריים ברורים, הרבה יותר מסובך לקבוע מה הופך אדם לעשיר, והגדרת העושר משתנה ממקום למקום ועל פני הזמן. אפילו העשירים עצמם לא ממש יודעים להגדיר אותו: מאמר חדש מאת מיכל וינדזברג פורסם במגזין דה מרקר על אושר ועל עושר. חלק ממנו מקבל חשיפה בגרסה האלקטרונית של העיתון, פה ושם גם התראיינתי לגבי הממצאים. לקריאת המאמר המלא.

אושר אמיתי גרסה 2.0 – מטלה חמישית

מטלה חמישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ב, תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

כסטודנטים למינהל עסקים, אין ספק שחלק ניכר מכם מחפש את דרכו בקריירה ובחיים. בפניכם עומדים בוודאי צמתי החלטה מורכבים ושיקולים רבים בדרך אל האושר ואל המימוש העצמי.  במטלה זו, החמישית והאחרונה בקורס (למעט מטלת הסיום שלא תוסיף חומר לימוד חדש), אפנה אתכם לקריאתו של מאמר שפרסמתי בכתב העת אודיסאה לפני זמן מה (ניתן גם להוריד את הקובץ בגרסת PDF למחשב). סכמו את הדברים בעמוד עד שניים (עד 500 מילה לכל היותר).

אז מה היא גרסת 2.0 של האושר עבורכם? אנו מצויים בשלב מתקדם יחסית של הקורס, כבר קראתם חומרים שונים, נתקלתם בסוגיות הקשורות לאושר, לקבלת החלטות, לאורך חיים. זה הזמן להתכנס ולהקדיש זמן לשאלה מה מנחה אתכם בהחלטות הקריירה שלכם בחיים, האם שאיפותיכם המקצועיות והאישיות נותרו כפי שהיו בילדותכם, או שעברו שינוי במהלך השנים, ואילו שינויים ותהליכים ברצונכם לקדם כעת. כמו כן, כיצד כל זאת מתקשר לשאלות חברתיות וסביבתיות, שכן "גר זאב עם כבש" אינו רק ביטוי אישי, אלא קוד לחיים של אחריות חברתית וערבות הדדית. הנכם חופשיים לבחור את הפורמט בו תציגו את הדברים בהיקף של עד 3 עמודים (עד 1000 מילה לכל היותר). בדבריכם יש לתת ביטוי לשאלות מהותיות שעולות במאמר לגבי מהות האושר.

הגשת המטלה עד יום שלישי 5 ביוני 2012 בחצות

להיתקל באושר… ולהתרסק. קבלת החלטות בהשראתו של פרופ' דניאל גילברט: מטלה רביעית

"להיתקל באושר"

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ב

תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הקדמה

"שלוש דן" הוא ביטוי שנשמע כמו דרגה מתקדמת בקרטה. במקרה של קבלת החלטות זהו צירוף נדיר של לפחות שלושה אנשים בעלי שם פרטי דומה, שהפכו ל"סלבריטי מחקריים", דבר נדיר למדי בעולם המדעי. כוונתי כמובן לזוכה פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן, לפרופ' דן אריאלי שספריו הפכו זה מכבר לרבי מכר ("לא רציונאלי ולא במקרה"), ומושא דיוננו להלן, פרופ' דניאל גילברט, אחד הקומיקאים הטבעיים והמצחיקים ביותר שיש (לפחות בעיני).

בתור פתיחה למטלה הנוכחית, אני מציע שתקראו את המבוא לספרו של פרופ' דניאל גילברט, פרופסור לפסיכולוגיה מהארוורד, שאת כותרת ספרו "להיתקל באושר" בחרתי הפעם כנושא המטלה הרביעית.

חלק א': ההיבט התיאורטי

אם לא קלטתם עד כה את רוח ההומור הסרקסטי של פרופ' גילברט מתוך הטקסט, קחו לעצמכם כמה דקות של הנאה צרופה לשמוע את שתי ההרצאות הבאות של גילברט בפרויקט TED הנפלא (זהירות, זה ממכר) ומהן כבר תבינו לאיזה כיוון אנחנו הולכים במטלה הנוכחית (ניתן לבחור בתחתית המסך את האופציה לתרגום כותרות בעברית):

הרצאה ראשונה נמצאת כאן

הרצאה שניה נמצאת כאן

תמצתו בעמוד עד שניים את שתי ההרצאות של TED אותן ראיתם.

כעת, לאחר שהנושא כבר מוכר לכם, קראו עמודים 127-163 + שני עמודי הסיום של הספר "להיתקל באושר" מאת פרופ' דניאל גילברט. תוכלו למצוא קישור לתדפיס אלקטרוני של עמודים אלו בפורטל הקורס (כניסה עם שם משתמש וססמה למשתתפי הקורס בלבד. קיבלנו אישור מההוצאה לאור להכין עבורכם את התדפיס לצורך הלימוד בקורס הנוכחי, אולם אין להפיץ או להשתמש בו לכל מטרה אחרת מאחר והוא מוגן תחת חוקי זכויות יוצרים).

תמצתו בעמוד עד שניים את חומר הקריאה למטלה הנוכחית מתוך הספר.

בסיום עבודת התמצות, הוסיפו אסוציאציות ומחשבות שעולות אצלכם בעקבות הרצאותיו וכתיבתו של גילברט (חצי עמוד עד עמוד).

חלק ב': יישום

עשו לעצמכם רשימה בכתב של 10-20 דברים שהייתם רוצים להשיג, באופן אישי ובעבודה, דברים שיהיו לכם, שיהיו שלכם. ניתן לכתוב כל דבר, בין אם מדובר בחפצים, ערכים, יחסים, יכולות או כל דבר אחר. מדובר בסוג הדברים שאם יהיו שלכם – מובטח לדעתך שלא יהיה בעולם אדם מאושר כמוכם.

למרות שרובכם כבר מבינים מה אני זומם במשימה הזו, אין כל בעיה לעשות זאת. גם אני אחרי מספר שנים של הוראה והעמקה בתחומי הפסיכולוגיה החיובית, עדיין מקווה לזכות במליונים בלוטו. העובדה שהתיאוריה אומרת שזה לא יעשה אותי ליותר מאושר לאורך זמן לא ממש משכנעת אותי. ואכן, אם תשמעו ותקראו את דבריו של גילברט, תראו שאני לא יוצא דופן בכך. מבנה המוח שלנו גורם לנו לעסוק בעתיד, למרות שהוא מסוגל להרגיש ולחפוץ דברים אותנטיים רק בהווה. עם זאת, כאשר נבחן באמת מה יקרה כאשר כל הדברים הללו יתגשמו, לא ברמה של כותרות, אלא ברמה של חיי היום יום, של רסיסי הרגע בין כעת לבין עוד שניה, נגלה שאת רוב כיסופנו וכמיהותינו לאושר, ניתן להגשים כבר כעת, כאן ועכשיו.

נסו להשתמש בתיאוריות ובדוגמאות שמתאר גילברט כדי לנתח את רשימת המשאלות שלכם, ונסו לראות אם אתם יכולים לכייל אותה באופן שתביא אתכם לשביעות רצון רבה יותר מהחיים בכלל והעבודה בפרט, כעת.

אחרי שהתאמנתם על עצמכם, זה הזמן להעניק משהו למישהו שאתם אוהבים, וללמוד משהו גם ממנו. בחרו מישהו שמוכר לכם היטב ובקשו ממנו להסכים להתראיין למשימה הנוכחית. הבטיחו לו אנונימיות מוחלטת, ועימדו בהבטחתכם בעת כתיבת הממצאים. וכעת עשו עימו/עימה את אותו התרגיל שביצעתם על עצמכם. בקשו מהמרואיין/מרואיינת שלכם רשימת משאלות לאושר לעתיד, ובדקו איתו/איתה, מצויידים בידע של התיאוריות של גילברט, האם ניתן יהיה לקבל הלוואה מ"בנק האושר העתידי", פטורה מריבית והצמדה, וכבר להגיע למימוש עצמי ואושר בהקדם. הידע שצברתם עד כה בקורס עשוי לתמוך בתהליך הראיון גם כן.

תארו את התהליך האישי והבין-אישי שעברתם, הקדישו כעמוד לתיאור כל ראיון (אחד לעצמכם ואחד למרואיין) וצרפו בעמוד השלישי סיכום ומסקנות.

לסיכום – מסגרת העבודה:

הרצאות TED (קישור למעלה) – עמוד עד שניים

תדפיס מהספר (הפורטל הלימודי) – עמוד עד שניים

דיון אישי לנ"ל – חצי עמוד עד עמוד

תיאור תהליך עצמי – עד עמוד

תיאור ראיון לאחר – עד עמוד

סיכום ומסקנות מהתהליך היישומי – עד עמוד

הסטודנטים מוזמנים כמובן תמיד להוסיף הערות, הארות, תגובות, וכל מה שעולה בדעתם בסיומה של המטלה, כל אחד בהתאם לרצונו.

תאריך ההגשה: יום שלישי 15 במאי 2012 בפורטל הלימודי

[לבקשתכם להגדלת המרווחים בין המטלות: תאריך הגשת המטלה החמישית הוארך ל-5 ביוני, ומטלת סיום הקורס ל-26 ביוני]

שמחה זה דבר נפלא, אבל היא חלק קטן מאוד מהאושר – תגובה ראשונה למדד האושר העולמי

עיתון הארץ פרסם בעמוד הראשון יום את פרסומו של מדד האושר העולמי, התמונה שנבחרה, המצורפת להלן, מראה אנשים מחייכים בשמחה בסדנה יוגה צחוק. כמובן שלצחוק ולשמוח זה נפלא, אבל צר לי לקלקל את השמחה על הרושם שמתקבל מכך שחיוך ושמחה הם הבסיס לאושר. אין ספק שרגש חיובי כמו שמחה, הוא בהחלט מקום לנחת, אבל אם היינו צריכים לחייך כל היום כדי להיות מאושרים, שרירי הפנים שלנו לא היו מחזיקים מעמד זמן רב. מקורות שביעות הרצון מהחיים אינם כוללים בהכרח רגעי שמחה רבים. הם מבוססים בעיקר על מקורות פנימיים יותר של משמעות, מעורבות, עניין, סיפוק. כל אלו יכולים להעלות מידי פעם חיוך על פניו של האדם המאושר שזוכה בכל אלו, אך רוב הזמן הוא דווקא יעטה פנים רציניות של אדם שמרוכז במשהו שמאוד מעניין אותו.

מדד האושר העולמי לא מוטה לכיוון הזה, למעט השימוש במילה "אושר" שתופסת טוב מבחינת יח"צ. השימוש הנפוץ של הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה מזה מספר עשורים הוא דווקא בביטוי שביעות רצון מהחיים או רווחה מיטבית wellbeing שמייצגים מבחינה תוכנית יותר טוב את עולם התוכן של האושר. עם זאת, אני מודה, שאין כמו אושר כדי להעביר את המסר ולתפוס את תשומת הלב. הבעיה היחידה היא שיש לא מעט אנשים, שדווקא בגלל השימוש במונח הזה, נרתעים מהתחום המעניין והחשוב הזה.

קישורים רלוונטיים:

World Happiness Report

להורדת הדו"ח באתר אוניברסיטת קולומביה

סקר גאלופ העולמי לאושר (להורדת הסקר כאן)

הגישה האירופאית (והמועדפת עלי, לפחות בינתיים) – NEF Happy Planet Index

הישראלים של 2012 עדיין חולמים – אבל מגשימים פחות. דיינו?

התראיינתי לגיליון החג של דה מרקר שהתפרסם היום עם סקר מקיף על החלומות והמשאלות של הישראלים.

הדור המבוגר יותר מצטייר גם כמסופק ושמח יותר בחלקו – ולא בכדי. "העשור השישי בחיים טומן בחובו פוטנציאל לאושר גדול", אומר פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני וכלכלן מהמסלול האקדמי המכללה למינהל. "אנשים מבינים על אילו חלומות הם צריכים לוותר ומה הם כבר לא יהיו, ויש בכך השלמה ורגיעה"…. החלומות של דור ההורים היו צנועים – בית, משפחה, עבודה כשכיר – ו"כיום כדי להיחשב מצליחן אתה נדרש להישגים גרנדיוזיים. התחרות היא קיצונית ואגרסיבית. תקופת ההישרדות הסתיימה, עלינו אל השפיץ של פירמידת הצרכים של מאסלו, המדרגה החמישית, אחרי צרכים פיסיולוגיים, ביטחון פיסי, אהבה ושייכות וכבוד והערכה – שלב המימוש העצמי…. "כל היקום הוא המדרגה החמישית: זהו מגרש משחקים שבו אתה שואל את עצמך 'מה נשחק היום?' אחר כך אנשים מסיימים את החיים מסתכלים לאחור ואומרים לעצמם: 'המשחק נגמר. היה שווה?'… "החלום נותן משמעות, המטרות מייצרות מוטיווציה, אבל יש כאן גם ממד של אשליה – החלום, הפנטזיה על החיים המושלמים, הוא כמו האופק, כל הזמן מתרחק מאתנו", מסביר קפלן. "אנשים חולמים על שלווה ואז היא מגיעה, וכעבור יומיים הם משתגעים". למאמר המלא בדה מרקר

ואילו יכולנו להשתגע קצת משלווה וחופש בחופשת הפסח, דיינו

ואילו יכולנו רק להתרפק על האושר והבילוי עם יקירינו במפגשים המשפחתיים והחברתיים המרובים בחג, דיינו

ואילו יכולנו לסבול כמה שפחות  מהלחץ שתמיד כרוך (קצת או הרבה) במפגשים הללו, דיינו

ואילו יכולנו לדעת שלא נצטרך דיאטה חריפה אחרי כמות האוכל הבלתי סביר לשבוע אחד שאליו נחשף בחג, דיינו

ובינינו – דיינו? אנחנו ישראלים, והמונח "דיינו" לא ממש מסתדרים ביחד, כך שהייתי משנה את הכיתוב בהגדה של פסח:

אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמְּצָרִים וְלֹא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים וְלֹא עָשָׂה בֶּאֱלֹהֵיהֶם דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ עָשָׂה בֶּאֱלֹהֵיהֶם וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בַּחָרְבָּה דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בַּחָרְבָּה וְלֹא שָׁקַע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ שֶׁקַע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ וְלֹא סָפַק צָרַכְנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ סְפֵק צְרָכֵינוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא קָרַבְנוּ לִפְנֵי הַר סִינִי דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ קָרַבְנוּ לִפְנֵי הַר סִינִי וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּיֵּנוּ?

אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דַּיֵּנוּ?

חג שמח (-: