מטלה שנייה בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק – סמסטר ב' תשע"ד – מרחיצת כלים למחקר מדעי…

במטלה הראשונה של הקורס נחשפתם למונח ה"זרימה" וניסיתם לבחון כיצד חוויית הזרימה נראית בחיי היום-יום שלכם. במטלה השנייה נבקש להעמיק את תכני המטלה הראשונה ולהמשיך על בסיס ממצאיכם לבחון כיצד נראה הנוף מהמדרגה החמישית של מאסלו.

מטלה שנייה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ד | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

התיאוריה של אברהם מאסלו, שנראית היום כמעט טריוויאלית אך היתה חדשנית לתקופתה, חילקה את צרכי הפרט בהיררכיה של צרכים מהבסיסיים ביותר שנדרשים להישרדות וקיום ועד למימוש העצמי. במציאות של ימנו הפכו ארבע המדרגות הראשונות של ההיררכיה ל"ברירת מחדל". למעשה כולכם, אפילו מעצם נוכחותכם בתכנית הלימודים הנוכחית, נאבקים על קיומכם האקזיסטנציאליסטי במרחב המדרגה החמישית של מאסלו. חשוב לכם כמובן להצליח, להשתכר היטב, לזכות בהערכה חברתית, כל אלו במונחי ארבעת המדרגות הראשונות, אבל באופן פרדוקסאלי, ככל שהעולם נעשה עשיר ושופע יותר, ככל שמגוון ואפשרויות הבחירה מתרחבות, כך המצוקה דווקא גוברת. האדם מטבעו אינו מסתפק בהישגיו הבסיסיים, וכאשר אלו מתמלאים, נוצרים מייד יעדים חדשים שאינם מסופקים. הרכב הנפלא שאדם שואף לרכוש מספק מזור למספר שבועות לאותו צורך של הישג ומימוש, אך גאג'טים חדישים כגון אלו, יקרים וזולים כאחד, אינם מחזיקים זמן רב בייעודם זה. מכאן שבתקופה בה אנו חיים נדרשים עוגנים יציבים ומצפן בעל מחט מכוילת היטב לצפון האישי של כל אדם ואדם שיצביעו על הכיוון במעלה הגבעות והאתגרים שמציבה המדרגה החמישית, שבאופן מפתיע, אינה מהווה פסגה, אלא סדרה של קפלי קרקע חדשים, שלמרות שאינם עשויים מחומרים קשים כמו מזון וגג להגנה, הם נחשקים ונדרשים, אולי אף יותר מאלו שמצויים בבסיס הפירמידה.

החלק התיאורטי

אנא קראו את הפרק השביעי מתוך ספרו המתורגם לעברית של צ'יקסנטמיהאהי "זרימה", עמודים 179-201 בהוצאת אופוס המצורף להלן באישורה הנדיב של ההוצאה לאור.
הספר זרימה מאת מיהי צ'יקסנטמהיי יצא בישראל בעברית בהוצאת אופוס www.opus.co.il

פרק 7 בספר זרימה לקריאה

כותרת הפרק "עבודה כזרימה" והוא אחד הפרקים הרלוונטיים ביותר בספר להקשר שלנו בבית הספר למנהל עסקים. סכמו את הפרק בעמוד עד שניים (עד 500 מילה).

החלק היישומי

באחד מספריו של ד"ר טל בן שחר המתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית מציע בן שחר לערוך רשימת נושאים, פעילויות ודברים שאנו עושים בשלוש קטגוריות. ניתן ורצוי לחזור על פעילויות מסוימות בתוך שלושת הקטגוריות, וכמובן שרצוי להוסיף ולפרט נושאים שצריכים להופיע רק בקטגוריה מסוימת:

  1. חוזקות: מהן העוצמות שלי? דברים שאני טוב בהם, מקבל עליהם פידבקים טובים, שאני יודע שאני חזק בהם
  2. הנאה: מה גורם לי הנאה? מה אני אוהב/ת לעשות? גם הנאות קטנות של היום-יום שיש בהן "כיף" טהור, גם הנאות גדולות של הישגים שיש בהן סיפוק.
  3. משמעות: מה משמעותי עבורי? מה נותן לי תחושה של שליחות והגשמה עצמית? לא בהכרח רק דברים גדולים ונשגבים, אך דברים שכן נותנים השראה ומשמעות פנימית.

כמובן שבחיים שלושת הקטגוריות הנ"ל לא חופפות. ישנם דברים שאנחנו חזקים בהם, אך אינם נותנים לנו בהכרח משמעות ואינם גורמים לנו בהכרח הנאה מיוחדת. אני למשל ממש מעולה ברחיצת כלים. אינני יכול להעיד שזו פעילות שגורמת לי הנאה מיוחדת ובוודאי לא משמעות. יש עם זאת חוויית זרימה מסוימת בתהליך רחיצת הכלים שעשויה להעיד על כך שמשהו בפעילות הזו עשוי לספק ולספר משהו מעניין על דברים שכן גורמים להנאה ומשמעות – נדון בכך מייד, אך נסיים קודם כל את רצף הסעיפים הנ"ל, נעבור מחוזקות למקורות ההנאה: אני נהנה מאוד ממנת סביח אצל עובד בגבעתיים, אני נהנה גם לשמוע מוסיקה ולטייל. איכשהו כל אלו אינם מתקשרים עבורי ישירות לחוזקותי (לעיתים דווקא לחולשותי, בכל מה שנוגע למתוקים), ולמרות שבהנאות הללו יש משהו שממחיש שטוב לחיות, ישנם כנראה דברים שנותנים לי תחושת משמעות גדולה יותר בחיים. ואם במשמעות עסקינן, הרי שיש דברים שאנו עושים שכנראה נראים לנו חשובים וערכיים. לדוגמה, כאשר אנו מקדישים יום לזיכרון הנופלים או לזכר אירועים חשובים, אנו מתמלאים בהשראה ותחושה של משמעות. עם זאת, תחושה זו אינה קשורה בהכרח לחוזקות, ובוודאי שאינה מהנה. לסיכום, ישנם דברים רבים שאנו נוהגים לעשות מתוך מוטיבציות שונות ומגוונות, ויתכן ששלושת הקטגוריות שציינתי אף לא מכסות את כולם. ולמרות שראינו שניתן לתאר פעילויות עצמאיות עבור כל קטגוריה (חוזקה, הנאה, משמעות), ישנם בוודאי דברים שחוזרים על עצמם בשלושת הקטגוריות. למשל אצלי – אני מניח שהכתיבה המחקרית שלי, מבטאת כנראה משהו שמגיע מהחוזקות שלי ואין ספק שאחרי למעלה מ-20 שנה באקדמיה אני מיומן בה מעצם העיסוק הקבוע שלי במחקר. אך היא אינה רק ביטוי פרגמטי של ביצועים, שכן היא מסבה לי בדרך כלל הנאה וסיפוק, וללא ספק גם נותנת לי גם משמעות לחיים. זו למשל דוגמה לפעילות שניתן לזהות בשלושת הקטגוריות. אך גם דברים שאינם מופיעים באופן טבעי בשלושתן עשויים לספק קצות-חוט לפעילויות אסטרטגיות של הפרט. רחיצת הכלים, למשל, שהוזכרה לעיל, לא כוללת אצלי אמנם הנאה ומשמעות, אבל אם נבחן את מהותה, ניתן להבחין שיש בה עקרונות מנחים של זרימה – היא כוללת רצף פעולות מובנה, שמצד אחד מספקות פידבק מיידי על כל כוס או צלחת שעברו טיפול, אך אינן רוטיניות לחלוטין שכן נדרש טיפול שונה בכוס עדינה, צלחת קרמיקה או מחבת שמעט נשרף על האש. חדי העין שבינכם בוודאי מגלים מייד עד כמה חוזקותי ברחיצת כלים יוצאי דופן, אך בינינו, זה אינו בהכרח הדבר המעניין. אך מאחר ואני סבור שמקורות הזרימה הם עדות לתופעות רחבות ומעניינות בהרבה, אני מנסה לאמץ את מחשבתי כדי להבין איזו התנהלות נוספת בחיי דומה קצת לרחיצת הכלים. לא היה צריך ללכת רחוק מידי. עבודתי המחקרית דומה מאוד לרחיצת כלים. עליך לבחון משתנים מסוגים שונים, להריץ על כל אחד מהם פרוצדורה סטטיסטית מסוימת, ולראות כיצד לאט-לאט אוסף הכלים המלוכלכים בכיור של המעבדה שלי, מתחיל להיראות נקי ומבריק, עד שבסופו של תהליך בן כמה שעות אני מוצא עצמי עם סט כלים שמאפשר לי לשבת ולכתוב מאמר. למרות שאין שאר-רוח רב ברחיצת כלים, אני מעריך שרבים מכם יוכלו להזדהות עם חווית הזרימה שמלווה אותי במהלך פיצוח של סוגיה מדעית עד לפתרונה במאמר. בהתבוננות מהצד אני מבין אולי שהזרימה שמתרחשת בזמן רחיצת הכלים היא אותה נטייה שמאפשרת לי "לשחק" עם הנתונים בתוכנת SPSS במשך שעות, ולהתכנס מהם לתוצר שמצוי בליבת העיסוק שלי כחוקר. רחיצת הכלים היא סיגנל שעשוי לעזור לי לבחון את חוזקותי, מקורות ההנאה, ומקורות המשמעות שלי בחיים, ואין ספק שהמחקר המדעי נמצא בנישה הזו.

שיתפתי אתכם באריכות במחשבות שלי על קטגוריות המעשים והפעילויות שלי, בכדי להמחיש את מה שאבקש מכם לעשות במטלה הנוכחית:

  1. רשמו כמה שיותר פריטים של פעילויות, התנהגויות, מעשים, וכו' בכל אחת משלושת הקטגוריות הנ"ל באופן בלתי תלוי, כלומר, בלי לנסות לחבר ולקשר ביניהם. ניתן להשתמש בפריטים יותר מפעם אחת כמובן, עבור כל קטגוריה, בהתאמה.
  2. התבוננו על הממצאים שלכם מהמטלה הראשונה, נסו לבחון אילו פעילויות עלו במטלה הקודמת ואשר קשורות באופן כלשהו, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף, לפעילויות השונות שמופיעות ברשימה הנ"ל.
  3. בחנו אילו פריטים חוזרים על עצמם בשלושת הקטגוריות, בין אם באופן מלא ומיידי, ובין אם באופן עקיף דרך משמעות הפעילות (ראו לעיל את הקשר בין רחיצת כלים לעיבוד סטטיסטי).

תארו את ההתבוננות הנ"ל בכתיבה שמתארת את מחשבותיכם, את הדברים שהחלטתם לבדוק, קשיים בתהליכי קבלת ההחלטות שבהם נתקלתם, תובנות שעולות אצלכם תוך כדי תנועה וכדומה. נסו לקשור את הכתיבה היישומית לעקרונות שהופיעו בפרק הקריאה. (שניים עד שלושה עמודים למכלול הכתיבה בחלק התיאוריטי).

הגשה עד 01 באפריל 2014 בחצות.