ארכיון מחבר: admin

יזמות – היא התמכרות או התאהבות?

יזמות – היא התמכרות או התאהבות?

עַזָּה כּמָּוֶות אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה (שיר השירים, ח', ו')

האם כבר התארסתם? המונח "אירוסין" בעברית מתייחס לאירוע או מועד ההתחייבות ההדדית של בני זוג לקראת נישואיהם. בשלב הנוכחי – המוקדם יחסית של הקורס שלנו, מתאים לעסוק בסוגיות של אירוסין – היא/הוא רוצה אותי או לא? עד כמה הוא רציני? האם יש כאן התחייבות, התאהבות? האם הקורס הנוכחי יהיה עוד מערכת יחסים חולפת בזרם הלימודים, או שתהיה כאן התחייבות משמעות יותר, או שמא, אף התאהבות… לאלו מכם ששאלות רומנטיות שכאלה בתוך קורס אקדמי מפתיעות אותם, זיכרו שרוב העסקים והמותגים בעולם מחזרים כיום אחר לקוחות ועובדים, כדי שיהיו מחוייבים, נאמנים, ומלאי תשוקה… כך שאיננו עוסקים רק במונח ששייך לעולם מערכות היחסים האישיות, אלא לסוגיה אסטרטגית בניהול בעולם המודרני.

המילה Engagement במובנה האנגלי מחזיקה כפל משמעות – מעורבות אך גם "אירוסין". מעורבות היא התחייבות אשר נצבעת בעוצמה במשמעות של קשר הנישואין והזוגיות. אך באותה מידה של אי-מקריות, הביטוי Engagement מופיע גם בהקשר התעסוקתי – למשל, פגישה שנקבעה, "התחייבויות קודמות", ואפילו יציאה לקרב אבירים. ריבוי הפירושים לאותו ביטוי עמום "מעורבות" מצדיק לא-בכדי את הקישור בין "מעורבות" ל"תשוקה", שהרי תשוקה היתה תמיד לאורך ההיסטוריה מקור לאהבות וקשר מחד כמו גם לקנאה ונקמה מאידך, כאמור בשיר השירים ח', ו': "עַזָּה כַמָּוֶות אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה".

הביטוי Engagement, אם כך, אינו רק שם-עצם מופשט המייצג סוג של הסכם או הסכמה למחוייבות זוגית. זהו מונח המשמש גם לתיאור פעולה אקטיבית ומשמעותית – להיות מעורב ומחוייב, להיות מרותק למשהו עם סקרנות ודבקות, כך שמדובר למעשה, מקצה אל קצה, במונח המייצג את אחת הפעולות המייחדות את המין האנושי על תבונותיו, רגשותיו, והישגיו. למעשה, ללא מחוייבות שכזו, דבר אינו צומח, קשרים חברתיים אינם נרקמים, ארגונים, חברות ומדינות אינן משגשגות. האירוסין והמעורבות-מחוייבות מבטאים כמיהה ותשוקה – Passion, אותו מונח שכל כך הרבה אנשים כמו גם ארגונים, כמהים אליו, מתוך הבנה שהוא מקור מים-חיים לנאמנות ופריחה. בעולם היזמות "תשוקה" נחשבת לדלק ולאנרגיה האישית והצוותית של הסטארטאפ. אלמלא התשוקה קשה להניח שכל כך הרבה מיזמים היו מוקמים, שכן הסתברות ההצלחה של סטארטאפ חדש נמוכה למדי, אך התשוקה פורמת את רציונליות ההחלטה וגורמת ליזם להשקיע ולהיות מושקע במיזם שלו.

בהמשך הפוסט הנוכחי נעמיק מעט בפסיכולוגיה שעומדת מאחורי מעורבות ותשוקה, אך נקדים לה הדגמה המתייחסת לתשוקה יזמית דרך הספר "מתשוקה להצלחה" של דניאל לובצקי, המנכ"ל של KIND Healthy Snacks. אבקש מכם לקרוא את המאמר הבא בו מופיע ראיון עם לובצקי. אגב, מדהים לראות כיצד הבדלים תרבותיים בשפה משפיעים כל כך על החוויה, שכן בעוד שבאנגלית המילה Engagement היתה זו הרומנטית והתשוקתית יותר מהעברית שמסתפקת במילים כמו מעורבות ומחוייבות, הרי שכותרת ספרו של לובצקי באנגלית היתה Do The Kind Thing, עם רמז כמובן לשם המותג KIND Healthy Snacks, שנשמעת בתרגומה הישיר לעברית חיוורת מידי ושודרגה למה שמתאים כל כך לתרבות מדינת הסטארטאפ "מתשוקה להצלחה".

משימה ראשונה: לאור קריאת המאמר על לובצקי, נסו לתאר על פני עמוד אחד לכל היותר את מקור התשוקה וה Engagement של יזם זה. אינכם נדרשים לידע מקצועי או פסיכולוגי נוסף, פשוט קראו את הריאיון עימו, נסו להגדיר לעצמכם מהי תשוקה ומהי אותה מעורבות-אירוסין שנדרשת ליזמות פורצת דרך, ושררטו פרופיל יזמי של לובצקי, המסביר את מקור המעיין הנובע שהביא אותו להקמת המיזם, למסע היזמי, ולתהליך שהוביל מתשוקה להצלחה.

נעמיק כעת בהבנתנו לגבי המונחים מעורבות ותשוקה.
הערה: הקישורים המופיעים בטקסט להלן הינם קריאה מומלצת אך אינם חובה לעיון וקריאה.

האם אנו זקוקים למעורבות ולתשוקה בכדי להגיע לביצועים מעולים? והאם אלו אינם יוצרים מידה של מצוקה וחרדה שעלולים לפגוע בביצועים? שאלות אלו עולות בהקשרים רבים – כמובן בהקשרים הנוגעים לרומנטיקה ומערכות יחסים אך בעשור האחרון, ובמיוחד מאז החל המחקר המקיף בפסיכולוגיה חיובית, גם בהקשרים תעסוקתיים הנוגעים לעיסוקים מקצועיים, ביצועים בעבודה, מימוש עצמי ועוד. מאמר שעוסק בסוגיות אלו ודן בשאלה "עד כמה נדרשת תשוקה לעבודה" בקרב עובדים ומנהלים בכדי להגיע לביצועים מעולים נכתב על ידי גורגייבסקי ובייקר כפרק במקראה ערוכה מאת סימון אלברכט תחת השם: Handbook of Employee Engagement. שם הפרק אותו ניתן להוריד במקור באנגלית כאן הינו Passion for work: work engagement versus workaholism. מחברי הפרק פותחים את מאמרם בציטוט של הגל שמנבא בוודאי את מה שיכתבו לאחר מכן: "אין שום דבר עצום בעולם שנוצר ללא תשוקה". המחברים סוקרים סדרה של מחקרים שבחנו את נושא המעורבות בעבודה ובמיוחד את ההבדל בין מעורבות מתוך תשוקה לבין מעורבות מתוך דחף, וההבחנה החשובה שנובעת מכך בין "מעורבות בעבודה" ל"וורקוהוליזם" – התמכרות לעבודה – workaholism.

ואולי אתחיל בווידוי אישי: אין ספק שאני מכור לעבודה. לפחות כך עשוי להגדיר אותי מישהו שיסתכל על אופן פעולתי והאופן שאני עובד במובן הפורמאלי של המילה. למשל, משפטים אלו נכתבו במהלך סוף השבוע ביום שישי בערב, לאחר חזרה מנסיעה לחו"ל שבה קראתי מספר מאמרים שקשורים לדברים שאכתוב מייד. ולמרות כל זאת, לאורך המשימה, במטוס וכעת, לרגע לא חשתי שאני עוסק ב"עבודה". אז מה דעתכם? האם אני באמת מכור לעבודה? האם איזון ה-Work-Life-Balance" שלי משובש לגמרי? במונחים המחקריים והתיאורטיים שמלווים אותנו בסמסטר הנוכחי, ארצה לטעון שכלל-לא. מחברי המאמר האמור היו מכנים את גישתי לעבודה עד כה "מעורבות". אך לא אוכל לצערי לצבוע באור כה חיובי את מלוא גישתי לעבודה כיוון שישנם עוד מספר רכיבים שלא ציינתי. למשל את יחסי האמביוולנטי לדואר האלקטרוני. בעבר היה המייל ידיד חיובי ונחמד. שהרי מה יכול להיות יותר משובב נפש מאשר לפתוח את תיבת הדואר ולמצוא בה מכתב? אנשים בעבר היו ממתינים לדוור בקוצר רוח, ושולחים זה לזה מכתבים בכתב צפוף (הדואר בא היום באוטו האדום…). אני עדיין שייך לדור ששלח מכתבים וציפה לתגובה, ולכן לא שמתי לב איך אט-אט משתלט הדואר האלקטרוני על חיי. לא אאריך בהסברים, למי שמעוניין אני מצרף קישור למאמר קצר שפרסמתי בזמנו בנושא זה בטור השבועי שערכתי במדור השיווק של דה מרקר ואיגוד השיווק הישראלי. במאמר זה אני מתייחס לסוגיית הדואר האלקטרוני כהתמכרות, או אם תרצו "e-תמכרות", שללא ספק עוד הלכה והחריפה בשנים מאז התפרסם המאמר. מבחינתי האישית המצב כיום כה גרוע עד כדי כך שאם ארצה באמת להתייחס לכל הודעות המייל שאני מקבל מידי יום שעומדות על כ-250 במספר, אצטרך להקדיש את כל זמני למייל במקום לחיות, לעבוד, להיות בקשר עם אנשים… ואכן לעיתים כך מתרחש – ישנם ימים שבהם אני פותח לרגע את הדואר האלקטרוני "רק כדי להסתכל" ואני מוצא עצמי יושב שעות לקרוא, למיין, למחוק, לענות (להתענות). אם אתם רוצים להתבונן על התופעה המייסרת הזאת בצורה רומנטית תוכל להתענג לרגע בטריילר של You've got mail, אבל אל תשכחו את השנה שבה הוא יצא לאקרנים – 1998. אם תחזרו למציאות הנוכחית שנים מאוחר יותר ובמיוחד כאשר תקראו בעוד זמן קצר את התייחסותם של מחברי המאמר הנ"ל לוורקוהוליזם תוכלו להבחין בקלות שהתנהלות זו מצידי בנוגע לדואר האלקטרוני שונה באופן מובהק ומובחן מהתנהלותי מול קריאת המאמרים או כתיבתם. הטיפול שלי בדואר האלקטרוני הוא וורקוהוליזם מאחר שהוא מטרד טורדני עבורי, אני מרגיש הכרח לעשותו, אך הוא אינו מספק, הוא מרוקן משאבים ולא ממלא אותם, כפי שהיה קורה בעבודה שיש בה מעורבות. יתכן שאני כמו כל מכור שמנסה להיגמל, מאמין שהשלב הראשון מתחיל במודעות ובכמה הצהרות לסביבה עד כמה הוא מודע וכבר שונה ממה שהיה בעבר. ואתם… בסך הכל רציתם לעבור קורס אקדמי ולא לשמוע את וידויי ליבי על ה-eתמכרות שלי. אז בואו נחזור לסוגיית המעורבות בעבודה של גורגייבסקי ובייקר, ובכך גם אנסה להמחיש את ההבדל בין התייחסותי האישית לעבודתי המחקרית או הניהולית שאליה אני מתייחס כ"מעורבות בעבודה" לבין רכיבים מטרידים ומפריעים כמו קריאת מיילים וביצוע עבודות אדמיניסטרטיביות אחרות שמעסיקות אותי ושאליהם אתייחס כ"וורקוהוליזם". חשוב להדגיש שהשאלה איננה יכולה להיוותר בשדה ה"תחושה" אלא חייבת לעסוק בסוגיית הביצועים ומדידתם: ארגונים שואפים להגיע לביצועים מעולים ומעוניינים למדוד את עובדיהם ואת מנהליהם על בסיס הביצועים שלהם. לפיכך השאלה היא האם עובד מעורב (Engaged) ו/או עובד וורקוהוליסט מפיקים ביצועים טובים יותר מעובדים שאינם כאלה, ובין שתי קטגוריות אלה, מי מצליח יותר, המעורב או המכור לעבודה?

הביטוי "תשוקה לעבודה" מגיע מתוך מחקרים איכותניים שמנסים לבחון את מקורות המוטיבציה של יזמים. תחום היזמות משתמש רבות בביטויים מתוך עולם הרומנטיקה והארוטיקה: היזם הסדרתי והעיקש, אשר מצליח למרות כל הסיכויים, נחשב לאדם בעל תשוקה שמשיכתו לפרויקט היזמי חזקה מההיגיון. חלק מהחוקרים הגדירו את התשוקה לעבודה כאהבה שמגיעה לא רק מתוך תשוקה אלא אף מתוך אנוכיות. כלומר, יש חשש מסוים שהעובד המעורב אשר מבצע את עבודתו מתוך מניעים פנימיים ונפשיים עמוקים עלול אולי לפעול לא רק לטובת הארגון וביצועיו, אלא בתשוקתו למימוש עצמי עלול לסטות מדרך הישר, כמו בן או בת זוג שמרוב אהבה הופכים לקנאים כפייתיים (לקריאה נוספת בנושא חפשו את מאמריו של סקוט שיין על יזמות ומעורבות). יתכן שמעילתו של ברנרד מיידוף ושערוריות הונאה כגון אנרון ודומיה הובלו על ידי אנשים שהתשוקה והחמדנות בערו בהם יותר מכפי שיכלו להכיל. מטרתם היתה כספית וחומרית, אולם הפסיכולוגיה היזמית לא מונעת מחומרנות, למרות שזו מהווה תירוץ ומניע מצוין עבורם. מדובר בחומר בערה עמוק ומשמעותי יותר שקשור לצורך במימוש עצמי והישגיות. את הביצועים והמוטיבציה בעבודה כיום קשה להסביר במונחים כלכליים, מדובר במשהו עמוק שקשור במעורבות, תחושת מסוגלות, רצון באוטונומיה ושליטה ועוד (ראו את הרצאת TED הבאה במידה ותרצו לדעת עוד על כך).

גורגייבסקי ובייקר כתבו את פרקם בכדי לייצר הבחנה והשוואה בין שני הקונספטים של"מעורבות בעבודה" מול "וורקוהוליזם", אשר מייצגים שניהם ביטוי של מוטיבציית עובדים אשר נראית למתבונן מהצד כתשוקה והישגיות לביצוע בעבודה, ללא הבדל מיוחד ביניהם. אגב, נושא התשוקה וההתמכרות בהקשרים שונים (ספורט, מערכות יחסים ועוד) נחקר רבות, למשל על ידי פרופ' וולרן (Robert J. Vallerand) שכיהן כנשיא השלישי של האיגוד הבינלאומי לפסיכולוגיה חיובית והרצאותיו מלאות בתשוקה והומור (בזמנכם החופשי…). וולרן הגדיר "תשוקה לפעילות" כנטייה חזקה לפעילות שאנשים אוהבים, תופסים כחשובה ובה הם משקיעים זמן ואנרגיה על בסיס קבוע. שתי צורות שונות ומבודלות של תשוקה מוגדרות על ידו כ"תשוקה הרמונית" לעומת "תשוקה אובססיבית". במקרה הראשון לפרט יש שליטה בפעילות הנחשקת אשר תופסת חלק משמעותי מזמנו או חייו אך לא משתלטת על מרחב המחייה הכולל של הפרט. לעומת זאת במקרה של תשוקה אובססיבית הפעילות הנחשקת משתלטת על מרחבי המחייה האחרים של הפרט ולמעשה גוזלת חלק לא פרופורציונאלי בזהותו של הפרט וגורמת לו קונפליקטים עם תחומי חיים אחרים. לא קשה לראות את היישום של הגדרות אלו להקשר תעסוקתי. מעורבות בעבודה מוגדרת על ידי החוקר ההולנדי מאוניברסיטת אוטרך פרופ' וילמר שאופלי כמצב תודעה שקשור לעבודה אשר מאופיין ברגשות חיוביים, בתחושה אנרגטית, התמסרות והעמקה. עובדים בעלי מעורבות גבוהה מרגישים חיבור רגשי לפעילויות העבודה, הם עובדים במרץ ובהתלהבות, זוכים לתחושת משמעות, השראה, גאווה, אתגר. הם דבקים במטרה וחשים מרותקים בצורה מאושרת ומעמיקה בעבודה. עובדים מעורבים נוטים להשפיע על אירועים שמשפיעים על חייהם, יש להם חוללות/מסוגלות עצמית.

לעומת המעורבות בעבודה, הרי שהסוג השני של המקבילה לתשוקה אובססיבית, הוא "וורקוהוליזם". גורגייבסקי ובייקר השתמשו במאמרם הנוכחי בהגדרה הדורשת שני רכיבים בזיהויו של וורקוהוליסט: 1. מימד התנהגותי – נוכחות זמן ממושכת בפעילויות של עבודה; 2. כולל שני תת-רכיבים: א. מימד טורדני (אובססיבי) – הוורקוהוליסט מתקשה להיפרד מהעבודה. הוא חושב על העבודה באופן עקבי ותדיר גם כשאינו נמצא בעבודה כולל במצבים שבעליל אינם מותאמים למחשבות כאלה, ב. מימד כפייתי (קומפולסיבי) – הוורוקוהוליסט פועל מתוך דחף פנימי שאינו נשלט, לדוגמה – לקרוא מיילים או הודעות טקסט בטלפון הנייד בזמן נהיגה ובנסיבות אחרות שאינן מותאמות לכך.

ההבדל המהותי בין וורקוהוליזם למעורבות בעבודה הינו שהראשון נעדר את הרכיב הרגשי-חיובי ("כיף") של ההתמסרות לעבודה בעוד שהשני כולל רגש חיובי או לפחות אינו כולל דחף כפייתי לבצע פעילויות תעסוקתיות.

עד כה עסקנו בחוויית העובד. אין ספק שלפחות לפי ההגדרה הנוכחית ההבדל העיקרי עד כה הוא פנימי, כלומר, ההתמכרות לעבודה כרוכה, לפחות בטווח הארוך, בסימפטומים שליליים בשל המצאות יתר בעבודה, בשל היעדר הנאה או סיפוק ברי קיימא מהעבודה, ובשל השתלטות של פעילות העבודה על האיזון של העבודה והחיים work-life balance. אך האם יש לדבר מחיר גם מבחינת המעסיק? אולי אפילו להיפך – האם עובד וורקוהוליסט הוא אפילו נכס לארגון? תשובת המחקר אינה חד משמעית, והדבר נובע כנראה משונות גדולה בין סוגי עבודות. עבודות הדורשות חשיבה ויצירתיות עלולות להיפגע קשות מסגנון עבודה וורקוהוליסטי, אך כנראה שעבודות טכניות המבוססות על "פס ייצור" יבוצעו ביעילות רבה יותר על ידי וורקוליסטים, ולו בשל האלמנט הכמותי שככל שמתג הפעולה מכוון ל "הפעל" הרי שהמכונה מייצרת יותר פריטים והביצועים בפועל גדלים. אך גם את היתרון האחרון כדאי לקחת בערבון מוגבל בשל רכיב השחיקה המוגבר הצפוי לוורקוליסטים לעומת חוסן ועמידות טובים יותר של עובדים מעורבים. האחרונים נהנים גם מבריאות פיזית ונפשית טובה לטווח הארוך, הם מפגינים סבלנות ויוצרים קשר בין-אישי טוב יותר, ומביאים בסופו של דבר לביצועים טובים יותר כולל במדדים פיננסיים כמו מחזור הכנסות. כאמור, הוורקוהוליסט מסור ומושקע בעבודה, ולכן פעמים רבות תפוקתו גבוהה, אולם הוא עלול ליצור סרבול מערכתי ולהיות לא גמיש בשינויים. לדוגמה, נמצא שוורקוהוליסטים נוטים להגדיל פרויקטים שבאחריותם ולעשותם מורכבים יותר מהנדרש. מאחר והם נוטים לסבול מפרפקציוניזם, נוקשות וחוסר גמישות, הם ממעטים לקיים שיח משתף בארגון ולפיכך מועדים פוטנציאלית ליצור קונפליקטים בין-אישיים וקשיים בעבודת הצוות עם חבריהם לעבודה. עם זאת, נושא זה דורש עוד מחקר מקיף, שכן לא נמצא עדיין מחקר מעמיק הבוחן את הקשר בין וורקוהוליזם לביצוע בעבודה, באופן מובחן ממעורבות בעבודה, שכאמור, למתבונן מהצד יכולה להיראות כתופעה זהה. אחד מההבדלים הברורים שנמצאו הוא בפונקציית ההתאוששות מעייפות ושחיקה. נראה שוורקוהוליסטים מתקשים לווסת את זמן, קצב, וסגנון עבודתם, ולכן מכלים את משאביהם בעבודה. לכן הם מועדים לסבול מאיכות קשרים נמוכה והיעדר איזון בין העבודה לחיים שמחוץ לעבודה. מערכות יחסים משפחתיות וחברתיות נחשבות לגורם חוסן ועמידות משמעותי באופן כללי, ולכן יתכן שהמחיר אותו משלמים הוורקוהוליסטים אינו בהכרח ישיר בעבודה, אלא נובע משחיקתם מהיעדר איזון עבודה-חיים, ויש כמובן מקרים שבהם העבודה מהווה בריחה ותוצאה של קשיים בחיים שמחוץ לעבודה, אשר לטווח הקצר והבינוני יכולה להיות יעילה, אך בטווח הארוך פוגעת ביכולתם של הוורקוהוליסטים להתמודד עם מתח והם פגיעים יותר מבחינת בריאות גופנית ונפשית.

אך לא נוכל להיפרד מהסקירה התיאורטית מבלי לחזור לדוגמה האישית שנתתי קודם לכן בהקשר של העבודה שלי, למשל בכתיבה או בקריאה המדעית שאליה ייחסתי "מעורבות" בעבודה, לעומת הטיפול בדואר האלקטרוני שאליו ייחסתי "וורקוהוליזם". בהבחנה הזו אני רומז כמובן שהפילוח הסוציולוגי בין מכורים לעבודה לאלו שאינם הוא רק היבט אחד, ולא בהכרח החשוב ביותר של התופעה. למעשה אני טוען, שבתוך תוכנו אנו, מצויים בעלי התפקיד השונים הללו, ואפילו בהקשר של אותו מקום עבודה או אותו עיסוק. תפקידי האקדמי והניהולי במכללה למנהל כולל בוודאי גם קריאת וכתיבת מאמרים וגם טיפול בדואר האלקטרוני. העובדה שאני מזהה בשעות הרבות והמיותרות שבהם אני בודק מיילים את שלושת הרכיבים הנדרשים כדי לאבחן את עצמי וורקוהוליסט בנוגע לסגנון הטיפול שלי במיילים, אינו מונע בעת ובעונה אחת להגדיר את תחום המחקר או ההוראה כמרחב שונה שבו ישנה מעורבות חיובית בעבודה, וסביר בהחלט לזהות גם אזורים שבהם אינני לא כזה ולא כזה. חשוב לציין שתופעת הזרימה מאפיינת במידה רבה גם את המעורבות בעבודה וגם את הוורקוהוליזם. אוכל להעיד על כך שלעיתים אני נאלץ או נגרר לעבוד עם הדואר האלקטרוני במשך יום שלם, וכמו כל התמכרות, הזמן חולף מהר וזרימה לכאורה קיימת. אולם מה שמבחין אותם מזרימה חיובית היא תחושת הלחץ לסיים את המשימה תוך כדי תנועה ותחושת התרוקנות מאנרגיה בשלב כלשהו או בסיום המשימה. לכן ניתן להשוות את הפעולה הקומפולסיבית של הוורקוהוליזם לזיפזופ חסר תוחלת בטלוויזיה, ששונה מהותית מבחירת סרט קולנוע בדיעבד והתמקדות מהנה בו במשך שעתיים.

עידן המידע שבו אנו נמצאים מציף אותנו באתגרים ופיתויים, בעבודה, בפנאי, במערכות יחסים. נראה שאנו נדרשים להקדיש תשומת לב רבה יותר לאיכות חלוף הזמן בהקשרים שונים של חיינו, וכדי להגיע לביצועים טובים בעבודה, כמו גם לאושר וסיפוק בחיים בכלל, עלינו לפתח חוויות המבוססות על מעורבות ובחירה, תוך הבחנה ברורה בינם לבין המעברים המהנים בין השלבים השונים של משחקי ה"קנדי-קראש". לא אוכל לסכם את הדברים בצורה טובה יותר מאשר לצטט את כללי משחק הקנדי קראש מתוך ויקיפדיה:

"חיים"

"כל שחקן מקבל כברירת מחדל חמישה מחזורי חיים. שחקן זקוק למחזור חיים אחד לפחות כדי לשחק שלב של המשחק. אם השחקן אינו מצליח לסיים את השלב, הוא מאבד מחזור חיים. חיים נוצרים מחדש מדי 30 דקות. ניתן לחדש מחזורי חיים גם באמצעות עזרה מחברי פייסבוק, תשלום בנקודות פייסבוק או תשלום בכסף".

לסיכום, מדוע שנאבד כל כך הרבה מחזורי חיים? זה הזמן אולי למפות את עיסוקי העבודה והחיים שלנו, לאתר את אלו שבהם ישנם רכיבים משמעותיים של מעורבות, לבחון היכן קיים וורקוהוליזם שממנו רצוי להיגמל, והיכן קיימים איים של פוטנציאל למעורבות וביצועיים אופטימאליים, במונחי הזרימה של צ'יקסנטמיהאי, אשר נוכל לצרף לאוסף הפריטים האהובים שלנו.

וברוח שיר הילדים הנ"ל "הדואר בא היום" אדקלם לכם לסיום חמשיר עדכני שמתמצת את המאמר ואולי את הקורס שלנו כולו:

מצאו תשוקה,
עשו ממנה תעסוקה,
ולעולם לא תצטרכו לעבוד…
אפילו דקה.

ואם לעומקים חפצה נפשכם, תוכלו לצטט בעת התלבטות את יהודה עמיחי ב"עצות האהבה הטובה" – "אל תאהב הרחוקות. קח לך מן הקרובות, כמו שבית נכון לוקח לו מאבני המקום שסבלו בקוֹר ולהטו בשמש ונצרבו"… או בגרסה הוורקוהוליסטית של שירו של עמיחי: "ועצות האהבה הרעה: בעודף האהבה, שנשאר לך מן הקודמת, עשה לך אישה חדשה, ועם מה שנשאר ממנה, עשה לך אהבה חדשה, עד שלא יישאר לך כלום…"

משימה שניה: ביצוע ראיון של יזם (לחליפין, תוכלו לבצע את המשימה על עצמכם באופן אישי, במידה ואתם מזהים בעצמכם תכונות יזמיות ויש או היה לכם מיזם או פרויקט שמה שנכתב עד כה מתאים ומתחבר אליו). תארו בקצרה את המרואיין שלכם, הסיבות שבחרתם בו, המיזם שלו וכדומה (ניתן לשמור על אנונימיות המרואיין אם יש צורך בכך). ערכו עמו ראיון שיאפשר לכם להביא את מקורות המוטיבציה, החזון, התשוקה, המעורבות, שעמום, שחיקה, אתגר, קשרים בין-אישיים (וכדומה) שמאפיינים את המרואיין-יזם שלכם כאדם ו/או כיזם בפרויקט הספציפי שעליו תתמקדו. נסו לברר אילו פעילויות ספציפיות תופסות וממלאות את זמנו, מה גורם לו התלהבות ומרץ, וכן מה מכבה אותו, מרפה את ידיו. מהי הדרך מתשוקה להצלחה, ומה המכשולים שהופכים את תשוקתו לעיתים לתסכול ומפח נפש – הכינו לעצמכם חומר גלם התואם לפחות לשניים-שלושה עמודים של תוכן שיחה. אינכם צריכים להציג את חומר הגלם בעבודה, אך הכינו מספיק אנקדוטות מחיי ואתגרי היום-יום בנוגע לגורם המתראיין, כדי שיספק מספיק חומרים לניתוח בהמשך.

בתום הכנת החומר הגולמי יתחיל החלק הפורמלי של הכתיבה. דמיינו לצורך התרגיל שהמרואיין שלכם שמע על נושא התרגיל הנוכחי וביקש מכם דו"ח הערכה אותנטי שישקף לו את מצבו מבחינת מעורבות בעבודה בכלל ובעיסוקיו השונים בפרט, כולל מצבו הכולל מבחינת work-life-balance (איזון בין עבודה לחיים שמחוץ לעבודה). המרואיין מודע כמובן לכך שאינכם בהכרח אנשי מקצוע בתחום, אך מעוניין לקבל את השיקוף והפידבק שלכם, כמו גם הסברים תיאורטיים שנובעים מהטקסט הנ"ל המשולבים בתיאורכם. הדו"ח האמור יהווה את העבודה היישומית למשימה הנוכחית. אורך המשימה עד שלושה עמודים.

 

סוגיות נבחרות בניהול – סמסטר א' תשע"ז: רקע לקורס ומטלה ראשונה – "עסקים חברתיים"

סוגיות נבחרות בניהול – סמסטר א' תשע"ז: רקע לקורס ומטלה ראשונה – "עסקים חברתיים"

סטודנטים יקרים, ברוכים הבאים לקורס סוגיות נבחרות בניהול.

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס שיועבר בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו משנת 1997 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למנהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

למי שמעוניין לדלג מיידית למטלה הראשונה – ניתן לגלול מטה אל המשימה

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.

אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.

לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס כולל מספר מטלות לחשיבה, למידה וביצוע. יתרונו של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רחבות יחסית, הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי, שיהיו זמינים עבורכם דרך הפורטל הלימודי תחת שם הקורס.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

הסמסטר הנוכחי יעסוק בשדה החדש של עסקים חברתיים

בימים אלו מוקם במסגרת בית ספרנו מרכז אקדמי חדש להשקעות חברתיות ועסקים חברתיים בשיתוף קרן דואליס, וקרן רוטשילד קיסריה. המרכז מייצג גישה חדשנית שמתפתחת בעולם כולו בנוגע לכלכלה שיתופית, השקעות חברתיות ועסקים חברתיים. הוא הוקם על רקע התגברות היקף הפעילות של עסקים חברתיים בישראל ובצורך שנוצר למיסוד תשתיות ניהול, ידע, מחקר והכשרה מקצועית בענף חדשני זה, אשר, כאמור, צובר תנופה בעולם. הקמת המרכז מהווה קפיצת מדרגה מערכתית במטרה להפוך את תחום ההשקעות החברתיות והעסקים החברתיים לתופעה נפוצה ומוכרת גם במשק הישראלי. פרטים נוספים ניתן לקרוא כאן.

האתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו בהקמתו של מרכז כזה, ובפיתוח של דיסציפלינה חדשה שכזו הן באקדמיה והן בשוק, היא ביסוסה של תורה ותיאוריה שתוכל לעמוד מאחורי היישום והעקרונות של השיטה. בסמסטר הנוכחי נעסוק בשדה חדש זה, נלמד עליו, וננסה גם לתרום לו משהו חדש, ואין זו חוויה שגרתית, שכן נדיר שיש בעולמנו תופעות חדשות בכלל, וכאלה שניתן להיות שותפים בפיתוחן בפרט.

למהלך מטלות הקורס הנוכחי תתבקשו לקרוא לחשוב לעבד  ולהגיב במסגרת 4 מטלות ומטלת סיכום על נושאים שונים בתחום של עסקים חברתיים, ננסה לסקור ולבחון סוגיות חברתיות במימון, שיווק, יזמות, משאבי אנוש וכדומה. את המטלה הראשונה נקדיש לרקע שהביא להתפתחות התחום ולכניסה שלכם לעולם תוכן זה.

עסקים (אוקי, ברור)… חברתיים (אוקי, גם זה ברור)… "עסקים-חברתיים" ??? זה פחות ברור

בישראל, בחן חלופות לכלכלה הקפיטליסטית (רדיקלית), אשר מקדשת באופן חסר מעצורים את רצון האינדיבידואל על בסיס עקרונות הכלכלה המסורתית-שמרנית (ראו למשל את כתביו של זוכה פרס נובל לכלכלה מילטון פרידמן), זו המבוססת על האקסיומה כי שווקים בריאים נוצרים בשווי משקל באמצעות עקרונות של כלכלה חופשית ללא מעורבות ממשלתית וללא עקרונות חברתיים. כוחות השוק הם אלו שאמורים לווסת את הסטיות ולמנוע כשל-שוק. אולם תיאוריה בנפרד ומציאות בנפרד. העדות הטריה והדרמתית לכשל הנחות אלו מגיע מהמשבר הכלכלי הגלובאלי שהחל ב-2008 עם התפוצצות בועת הנדל"ן של שוק ה"סב-פריים" בארה"ב שכמעט והחריבה את כלכלת ארצות הברית, כאשר בזה אחר זה החלו להתמוטט בנקים, בתי השקעות, וחברות ענק בלב הכלכלה האמריקאית. לממשל האמריקאי לא נותרה ברירה אלא לחרוג ממדיניות הכלכלה החופשית שאפיינה את ההיסטוריה הכלכלית בארה"ב מאז ומעולם – "שב והנח" – לה-ספ'ר – Laisser Faire, ולבצע הזרמה פעילה של כספים ואשראי לשוק. השבר האידיאולוגי ושינוי המגמה השפיעו גם על מובילי דעה מסורתיים של הקפיטליזם האמריקאים, ביניהם פרופ' מייקל פורטר המגיע ממעוז הקפיטליזם העולמי בביה"ס למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד. במאמרו עם קרמר (2011) שהפך בינתיים לקלסיקה בספרות האחריות התאגידית ספד פורטר למותו של הקפיטליזם המסורתי ולצמיחתה של כלכלה שיתופית חדשה תחת הכותרת: "The big idea: Creating shared value" (Porter & Kramer, 2011, HBR, 89). מאמרם של פורטר וקרמר מסמן אבן דרך על מפת הדרכים של האחריות החברתית-תאגידית (CSR) שהוצבה באחת לאור הכשלים שעלו ממשבר 2008 בראש הערכים האסטרטגיים של חברות מסחריות ואומות. טענות חריפות החלו להישמע כנגד תכניות ההכשרה של בתי ספר למנהל עסקים המובילים בעולם, כדוגמת הרווארד, שבוגריו לא השכילו להפעיל עקרונות של אתיקה ואחריות חברתית כנגד חמדנות חומרית אינדיבידואליסטית שהציבה את רווחי הפרט והתאגיד בראש סדר העדיפויות. טענתם במאמר ראויה לתשומת לב מיוחדת, שכן לראשונה מופיע בזירה הקפיטליסטית של HBR (הרווארד ביזנס ריוויו) טענה ששיתוף חברתי עם צרכנים ולקוחות עשוי להוות מנוף עסקי, כמו גם רשת ביטחון לקיימותו של העסק, גם תחת תפיסת שוק קפיטליסטית.

בישראל, המאבק החברתי שפרץ בשנת 2011 היווה סמן חשוב לכך שתפיסות שיתופית אלו בכלכלה רלוונטיות ומעסיקות גם את מחזיקי העניין בשוק המקומי שלנו. סוגיות סביב ריכוזיות המשק, שכר הבכירים, צדק חברתי ודומיהם, תופסים בשנים האחרונות מקום בולט בעיתונות הכלכלית ובחברה בישראל בכלל.

יתכן שנוצרה אם כך בעולם הקפיטליסטי תופעה חדשה של "כלכלה חברתית חדשה" המנסה לבנות מציאות חדשה אשר עושה שימוש בכלים עסקיים בכדי להגיע למטרות חברתיות, ולהשתמש בעקרונות של שיתוף וחברה בכדי להביא לקיימות ופיתוח בר קיימא למטרות עסקיות.

הכלכלה החברתית החדשה אינה חותרת לשוויון מלא בין בני אדם כמו במשטר סוציאליסטי, אך רואה בפערים חברתיים מוגזמים סכנה קיומית לחברה. היא מאמינה בשיתופיות אבל מעודדת יזמות אישית ויצירתיות של הפרט. היא מתייחסת לאדם כאל סובייקט ולא כאל "כוח עבודה" ומעודדת מיצוי הפוטנציאל האישי של כל פרט ושילובו בחברה כאזרח פעיל. היא רגישה להתערבות האדם בסביבה ומנסה למזער נזקים לכדור הארץ.

באמיתות אלה היא מבדלת עצמה מהתפיסה הקלאסית של כלכלת שוק המתנגדת להכנסת שיקולים זרים (לא-עסקיים) למערך העסקי, וגם מהתפיסה הקלאסית של מדינת הרווחה הרואה במדינה את הגורם המרכזי המנווט את ההתערבות בחברה.

המטלה הנוכחית

במטלות הבאות תקראו ותיחשפו להיבטים שונים בתחום העסקים החברתיים. אתם שואלים את עצמכם בוודאי "מהו עסק חברתי"? האם זו עמותה? האם עסק עסקי עם אחריות חברתית? אולי מנהיגות חיובית? יש הסבורים למשל, שעסק חברתי הוא בהכרח עסק ללא מטרת רווח. אחרים סבורים שזה עסק "רגיל" אך שבליבו ישנה פעילות חברתית, או שאינו ממקסם את הרווח לטובת החברה.

אז מהי הנחת העבודה שלנו בנוגע לעסקים חברתיים. אז למעשה, החלטנו… "לא להחליט". התחום נמצא בפיתוח, ולמעשה כלל לא ברור שיש עדיין לתחום העסקים החברתיים הגדרה מדוייקת. נרצה דווקא לאפשר לכם להגדיר אותו באופן שיתאים. המרכז החדש שהקמנו בביה"ס למנהל עסקים להשקעות חברתיות ועסקים חברתיים אימץ לעצמו את הגישה הליברלית שגורסת שבינתיים מי שמגדיר עצמו כעסק חברתי, ומסוגל להביא לכך טיעונים ותימוכין סבירים, יחשב עבורנו בתהליך החקירה הנוכחי כעסק חברתי.

אז לפני שנפנה אתכם למאמרים, קריאה ועיבוד של חומרים, נבקש מכם במטלה הנוכחית להגדיר לעצמכם, כל אחד באופן אינדיבידואלי, מהו עסק חברתי.

הנכם מתבקשים באמצעות חיפוש באינטרנט למצוא מקורות אשר מתארים עסקים חברתיים, לקרוא אותם, ולגבש בעצמכם את עמדתכם. אתם מתבקשים לנסח מסמך בן 3 עמודים לכל היותר, אשר מסכם את עיקרי הדברים שקראתם בחיפוש, מתמודד עם ההתלבטויות והסוגיות שעומדות בפניכם, עד ל"שורה התחתונה" שכוללת את הגדרתכם ל"עסק חברתי" ופסקת הסבר המתארת מדוע עמדתכם נכונה.

מועד  ההגשה עד יום שלישי 15 בנובמבר בחצות

העבודה וההגשה בקורס זה מתבצעת באופן אינדיבידואלי בלבד, לא ניתן להגיש מטלות בצוותים

בהצלחה ושיהיה סמסטר מוצלח וחברתי לכולנו

פרופ' אורן קפלן – מנחה הקורס ודיקאן ביה"ס למנהל עסקים

 

חדשנות לאורך הקו: מאסם-נסטלה למערכת החינוך

לאחר שבחנו את נושא היצירתיות וחדשנות בהיבט היותר אישי, נעבור כעת עם משימת הסיום של הקורס ליישום הנושא בהיבט הארגוני.

לפני כשנתיים ראיינתי את אילנית קבסה-כהן, מנהלת יחידת החדשנות בקבוצת אסם-נסטלה, לאחד מהקורסים שהעברתי אז בדומה לקורס הנוכחי שלנו. הראיון נהיה אף יותר רלוונטי כיום, כאשר תחום החדשנות תופס מקום מרכזי יותר ויותר בארגונים. הריאיון התקיים במשך כשעה במשרדי, ואתם מוזמנים לצפות בו באמצעות הקישור למטה.

אני מודה לאילנית קבסה-כהן על הריאיון, וכן לצוות ההפקה שכלל את גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר, וכמובן לקובי אשכנזי הצלם והמפיק של הסרט.

במסגרת המטלה הנוכחית נרצה להעמיק לסוגיה היישומית – כיצד ניתן להטמיע ערכים של יצירתיות וחדשנות לארגונים וכיצד ניתן להשתמש בהם ככלי ניהולי בשירות הצמיחה והשגשוג הארגוני. למטרה שכזו אין דרך טובה יותר מאשר לצלול לתוך ארגון אמיתי, ובמיוחד כזה כמו אסם שמהווה דוגמה לחדשנות, קיימות, מסורת ופתיחות גלובאלית.

לפני שאתם מתיישבים לצפות הכינו מראש כלי כתיבה. אינכם צריכים לתמלל את הריאיון, אלא לרשום לעצמכם תוך כדי הכתיבה סדרה של שאלות שינחו את משימתכם לאחר מכן. כמו כן תוכלו להיעזר ברישומים ורעיונות שיעלו אצלכם תוך כדי צפייה והאזנה לדבריה של אילנית.

הנכם מתבקשים לרשום לעצמכם לאורך הריאיון את השאלות והסוגיות שאני מעלה במהלכו בפניה של אילנית, הן לגבי נושא החדשנות בכלל, בוודאי לגבי חדשנות-ארגונית והטמעתה, וכמובן לגבי תפקידו הייחודי והחדשני בפני עצמו של מנהל חדשנות בארגון.

בסיום ההאזנה והצפייה בראיון אמור להיות בידכם מסמך קצר שמכיל בראשי פרקים את כל השאלות והסוגיות שאילנית התייחסה אליהם בראיון לחדשנות בכלל ולחדשנות ארגונית בחברת אסם בפרט.

וכעת נבצע פנייה חדה מעולם המוצרים והצרכנות, לאחד הנושאים החשובים והאקטואליים ביותר על סדר היום הציבורי במדינת ישראל – מערכת החינוך הישראלית שבראשה משרד החינוך. שנת הלימודים בבתי הספר נפתחה השבוע, ועמה גל של כתבות ותחקירים המתייחסים למצבה של מערכת החינוך, שכוללים לא מעט ביקורת על תפקודה.

בסקר החברתי האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי רוב הציבור בישראל מעריך את תפקודה של מערכת החינוך באופן שלילי, רוב הציבור סבור שמערכת החינוך אינה מספקת שירותים באופן שוויוני, וכשליש מהציבור סבור שמערכת החינוך היא הראשונה שראויה לשיפור מכל מוסדות המדינה – השיעור הגבוה ביותר מבין שירותי הממשל שנבחנו בסקר. עוד נמצא כי 62% מהתלמידים נעזרים בשיעורים פרטיים מחוץ למערכת החינוך, בסקר חדשות 2 שפורסם השבוע נמצא כי 81% מההורים חושבים שמערכת החינוך אינה מכינה את הילדים לחיים הבוגרים וכי 65% מהם מביעים אי שביעות רצון ממערכת החינוך. אלו כמובן נתונים קשים ולא מחמיאים למערכת המטפלת בילדי המדינה, ואשר תקציבה מגיע כיום לתקציב הביטחון.

במטלה הנוכחית תתבקשו להשתמש בתובנות וברעיונות שהגעתם אליהם במהלך הריאיון הנ"ל ולתרום בעזרתם לפיתוח חדשנות במערכת החינוך הישראלית. בהמשך מצורפות מספר כתבות הנגישות באינטרנט שעשויות לעזור לכם להתמקד בנושאים לטיפול. אתם רשאים (אך אינכם חייבים) להשתמש בתכני הכתבות האלה לצורך המשימה המפורטת להלן.

נצפה לקבל מסמך בן 3-5 עמודים שמוגש כמו בעבר באופן אישי לפורטל הקורס, אשר מתייחס לשאלות שהוצבו בפניה של אילנית, אך בהקשר השונה לחלוטין של אותו מערך מורכב המכונה "מערכת החינוך של מדינת ישראל", או כל הגדרה אחרת שנראית לכם מתאימה ועליה תרצו לבצע את המשימה הנוכחית (למשל, ניתן לחליפין לקחת יחידה מסוימת של המערכת לבצע את המשימה בנוגע אליה – גני הילדים, בי"ס יסודיים, בי"ס תיכוניים, לימודי האנגלית, לימודי המתמטיקה, מערכת היחסים מורים-תלמידים, שיטת ההוראה וכו' וכו'). חלק ממה שנבחן במשימה היא יכולתכם היצירתית לקחת עקרונות מתוך ראיון הנוגע לחדשנות ארגונית בהקשר מוצרי-עסקי, ולהכליל אותו לתחום ממשל, שירותים וניהול מאקרו.

מאחר וההקשר היישומי שונה מההקשר של אסם, ניתן כמובן להציב השערות עבודה סבירות כאשר חסר לכם בסיס לכתיבה, או להסב את ההקשרים הספציפיים שנבחנו בראיון הנוכחי לצרכים שלכם במטלה זו.

חברת "אסם" הוקמה בשנת 1942 עוד לפני קום המדינה, וההיסטוריה שלה ושל מנהליה מהווה תמונת ראי מעניינת להיסטוריה של המדינה. מנהליה של חברת אסם היו יזמיים ובעלי חזון מספיק כדי למסד תפקיד חשוב המנהל את החדשנות הארגונית. בכדי שמערכת החינוך הישראלית תעבור את השינוי המיוחל תתבקשו לספק במשימה הנוכחית טיעונים וחומרים משמעותיים דיים אשר ידגימו עד כמה אפקטיבי ואסטרטגי יהיה מהלך כזה.

לצורך המטלה הנוכחית דמיינו שאתם מוניתם באופן אישי ורשמי למנהלי החדשנות של משרד החינוך. אתם מוזמנים במסגרת זו לישיבת בכירים במשרד החינוך בנוכחות השר ובכירי המשרד, בה הנכם מצופים להגיש לנוכחים מסמך עם תשובות, עמדות, הצעות, בדומה למה שעשתה אילנית בראיון שלה עימי בנוגע לארגון שלה ולתפיסותיה על חדשנות. אתם רשאים כמובן להשתמש בציטוטים מתוך דבריה של אילנית, ולהביא מקורות נוספים מכל מקור אחר שתחפצו.

הגשת המטלה עד 20 בספטמבר בפורטל

להלן מספר כתבות עדכניות על מערכת החינוך מתוך סדרת פרסומים של דה מרקר על מערכת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ז (כאמור, אין הכרח להשתמש דווקא בהן, אך יש להיעזר בחומרים חיצוניים כגון אלה למשימה).

"מכונת האי-שוויון: מערכת החינוך ומעגל הפערים שאינו נגמר" (ראו סדרת כתבות בקישורים הפנימיים) –  http://www.themarker.com/news/education/CARD-1.3053867

"מה גורם לילד להרגיש עצלן בלימודים?" – http://www.themarker.com/markerweek/1.3056225

ומספר נתונים על המערכת:

"תקציב החינוך עקף את הביטחון: מה יעשה בנט עם 72 מיליארד שקל?" – http://www.themarker.com/news/education/1.3037147

נתונים על מערכת החינוך לשנת הלימודים תשע"ז – http://meyda.education.gov.il/files/MinhalCalcala/NetunimTashhV2.pdf

הריאיון שערכתי עם אילנית קבסה-כהן מצוי בקישור הבא, או בצפייה ישירה להלן: https://www.youtube.com/watch?v=sTTn9FPetMo

 

Creativity, Inc – מטלה שנייה + שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול

המטלה הנוכחית מורחבת, ולכן נחשיב אותה כשתי מטלות מצורפות בקורס: 2+3, כך שהניקוד המצרפי שלהם יהווה 50% מציון הקורס (הכולל 4 מטלות).

ראשית הנכם מתבקשים לקרוא את הפרק הראשון "Animated" מתוך ספרו של Ed Catmull שכותרתו "Creativity Inc" בהוצאת Random House. תדפיס הפרק מצוי בפורטל הקורס המחייב כניסה עם שם משתמש וססמה ופתוח לתלמידי הקורס בלבד בפורטל המודל.

מומלץ (אך לא חובה) לצפות גם בראיון עם מחבר הספר באתר האינטרנט של אוניברסיטת סטנפורד.

מאחר וביצירתיות וחדשנות עסקינן, גם את המטלה הנוכחית נבקש שתכינו באופן יצירתי. אנו לא נציב הוראות הכנה מדויקות כיצד לעבד וליישם את חומר הלימוד הנוכחי – בהתאם למתווה שלהלן הנכם מתבקשים לייצר מטלה המתאימה לרוח וכותרת הקורס הנוכחי שעיסוקה בחדשנות וביצירתית. במהלך ביצוע המטלה תתבקשו להמחיש ולבטא את הבנתכם בחומר הקריאה כמו גם את יכולתכם ליישם אותו למציאות העסקית והניהולית.

היקף הכתיבה הכולל מצופה להיות דומה למסגרת ולהיקף שהוגדרו במטלה הקודמת, אקוויוולנטי לבין 3-6 עמודי טקסט. נצפה למצוא במטלה שתכינו ביטוי ממצה לידע התאורטי שצברתם מקריאת הפרק ומיישומו בכל דרך שתחפצו. מקריאת הפרק נוכחתם שלא מדובר בתיאוריה חדשה אלא בתיאור כרונולוגי של התרחשויות. עם זאת, נהוג לומר שאם במערכה הראשונה מופיע אקדח, במערכה מתקדמת יותר הוא גם יירה. מכאן שהמחבר רומז בפרק הראשון על תפיסתו ושבירת הפרדיגמה שהוא עומד ליצור ולתאר בהמשך. שימו לב שהמחבר עצמו אינו נראה יצירתי במיוחד באופן כתיבתו או בראיון עמו בסרטון הנ"ל, שבהם הוא מתאר את הדברים היצירתיים ביותר שנוצרו על ידו.

תהליך ביצוע המטלה דורש מכם לחשוב מהם יצירתיות וחדשנות לאור מה שקראתם בפרק. יש כאן תהליך מקביל, שכן חומר הקריאה תחת הכותרת Animated רומז על מתודה יצירתית שבה תוכן כלשהו מועבר בדרך שונה וחדשנית אשר גורמת לקליטתו בצורה ידידותית אצל צופים/לקוחות. גם אנו במטלה הנוכחית, ובכלל, עוסקים בתוכן. גם אנחנו מחפשים דרכים לבטא ולהעביר את התוכן הזה באופן חדשני, יצירתי, ברור, בולט, אל צרכני התוכן.

נוכל לחשוב באנלוגיה, למשל, על כישרונו של איש השיווק או הפרסום המצליח להמיר את המסר המסחרי לפרסומת קליטה ויוצאת דופן. או – כישרונו של מתכנת האפליקציה הפופולרית אשר מצליח להעביר את המשתמש תהליך טרנספורמטיבי ממצב של מבוכה וחוסר אוריינטציה להתלהבות ורוח חקרנות וסקרנות על האפשרויות שאפליקציה זו מספקת. או במקרה הנוכחי – סטודנט שמעוניין להעביר במטלה אקדמית את התאוריה ויישומה, באופן יצירתי ומלהיב.

מטבע הדברים, יש לכם מרחב עצמאי ומגוון להחליט כיצד תביאו את עצמכם לביטוי. האופן שבו תדגימו את יישומיות החומר פועלת בשני מרחבים – האחד הוא זה המוכר לכם מהמטלה הקודמת – מציאת דרך לביטוי מילולי ו/או אחר אשר מראה כיצד טקסט תאורטי מוצא את ביטויו בעולם המעשה העסקי או הארגוני. ההיבט היצירתי השני הוא זה ה"טכני" יותר אשר ידגים משהו מתוך הבנתכם את מהותה של היצירתיות אליה מכוון מחבר הספר – בדרך שבה תבצעו את המטלה. כמובן שהיישום אינו חייב להיות קיצוני, מוגזם ויוצא דופן. הוא דורש מכם א) הפגנת הבנה של חומר הקריאה; ב) יישום החומר התאורטי לעולם המעשה בכל דרך וכיוון שתבחרו; ג) הפגנת מידה של יצירתיות בדרך הביצוע עצמה.

בכדי להסביר זאת בדרך מוחשית אדגים משהו מעולם הפדגוגיה והחינוך בדמות מה שמכונה "כיתה הפוכה".

כיתה הפוכה הינה רעיון יישומי יצירתי לאופן שאנשים יכולים ללמוד טוב יותר. התלמידים צופים בסרטון של השיעור לפני הגעתם לכיתה ולמעשה לומדים את החומר מראש. בכיתה מתנהל שיעור לאחר שהתלמידים " מיישרים קו " בבית, ולכן השיעור מתקדם בקצב מהיר יותר. עד פה נוכחנו כיצד ממציא השיטה מפגין יצירתיות ביישום תיאוריות של למידה. וכעת במהלך הביצוע הוא יכול למשל להעביר את הקליפ בבית על ידי סרט אנימציה ולא על ידי הקלטת מרצה בכיתה, ולהראות שבגלל שהסרט המקדים הוא באנימציה והכיתה מתנהלת על ידי מרצה אמיתי, ולא כפי שבד"כ קורה שגם הסרט המקדים וגם השיעור מתנהלים על ידי מורים אמיתיים, ישנה הירתמות ולמידה טובים יותר של התלמידים. כמובן שדוגמה זו אינה רלוונטית ישירות למטלה הנוכחית, אך היא מדגימה את כוונתנו בשני ממדי היצירתיות – האחד אסטרטגי (יישומה של תאוריה) והשני טקטי (האופן היצירתי שבו הופעל היישום).

כמובן שנקבל דרכים שונות ומגוונות להביא את עצמכם לביטוי, כל עוד עקרונות המשימה יישמרו, דהיינו, הפגנת הבנתכם את חומר הקריאה כמו גם יכולתכם לבטא אותו באופן יישומי ויצירתי.

עם סיום כתיבת המטלה הנכם מתבקשים להוסיף עמוד סיכום שבו תתארו את ההתלבטויות שהיו לכם מרגע קריאת המטלה לראשונה, ועד ביצוע המטלה וסיומה בהצלחה – התלבטויות, שיקולים בדרך הפעולה, ובמיוחד, התבוננות על מה שאיפשר לכם להחליט על מידת היצירתיות שהושקעה ברעיון ובביצוע, ומה הקשיים שעמדו בדרככם. חלק זה מהווה אינטגרציה במובן שהוא מבהיר את הלך מחשבתכם בהכנת המטלה לאור עקרונות חומר הקריאה על יצירתיות. אגב, הוא אינו צריך להיות "יצירתי" באופיו, את היישום היצירתי אנו מצפים לראות בעיקר בחלק היישומי הקודם. ולבסוף, הערה אחרונה – גם לסופרים הגדולים ביותר יש לעיתים "תקופת בצורת" של יצירתיות, והם מתקשים להתבטא. גם קושי בהתמודדות עם המשימה היצירתית הוא חומר למחשבה ויישום.

הגשת המטלה עד ל-29 באוגוסט 2016

שתהיה לכם הנאה יצירתית מהעשייה האקדמית,

אורן וגליה

אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי – מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול

 

כולם רוצים להיות חדשניים.

חדשנות ויצירתיות הפכה בתקופתנו לתרופה מרגיעה עבור מנהלים וחברות כנגד "חרדת כיליון" (פרויד). הישן והמוכר עלול להפוך לנדוש וגנרי מידי, או כפי שהיטיבו יהודה פוליקר ויעקב גלעד לנסח: "אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה. אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה. אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי."

ברוכים הבאים לקורס "סוגיות נבחרות בניהול". יתכן שחלקכם סבר שהגיע לקורס למידה מרחוק המצוי בקדמת הטכנולוגיה, ולפתע התאכזב או נרגע כאשר גילה שמדובר למעשה במתודולוגיה וותיקה ומסורתית שבמקרה הנוכחי אני מנהל ומפעיל משנת 1997 ומחזירה את הקריאה והכתיבה האקדמית כעטרה ליושנה. הפערים בציפיות והתנועה המהירה בין הקדמה מחד לבין הגעגוע לפשטות ולמפגש האישי-שמרני "של פעם" מאפיין את הדור הנוכחי, אך למעשה את כולנו, והרי סגנון חיים זה, אף הוא חדשני בפני עצמו.

הקורס הנוכחי יוקדש ל"חדשנות ויצירתיות", ננסה לבחון אותם ממספר זוויות ולתרגל את עצמנו ביישום חומרי הקריאה בכדי להגיע לסיומו של הקורס (ולסיומו של התואר השני) עם תובנות חדשות או לפחות מעובדות טוב יותר בנוגע לאותו תחומים כמעט מיסטיים שמכונים "חדשנות" ו"יצירתיות". אנו מקווים שעד תום הקורס הנוכחי תוכלו, כל סטודנטית וסטודנט בקורס זה, להגדיר לעצמכם יעדים אישיים וארגוניים יצירתיים במונחי פיתוח חדשנות, ולהבחין בין אותה חדשנות מקיימת לחדשנות מניפולטיבית.

כל משימה ומשימה בקורס הנוכחי תכלול קריאה, כתיבה ויישום כלשהו של החומרים. ננסה לגוון ולחוות סוגים שונים של התנסויות בתחומים אלו.

זוהי המטלה הראשונה בקורס וננסה להקדיש אותה לבניית שפה ואתגור שאלת האותנטיות של יצירתיות וחדשנות. בשלב ראשון נבקש מכם ליצור לעצמכם תפיסה ראשונית על נושא הלימוד הסמסטר. הנכם מתבקשים לבצע חיפושים באינטרנט אחר קישורים, הגדרות וכל חומר אחר שתרצו בכדי לתאר חדשנות ויצירתיות. נסו לעיין בחומרים השונים, לגבש את עמדתכם, לבחון את תחושת לבכם, בנוגע למונחים אלה. נסחו כתוצאה מפעילותכם האינטרנטית כעמוד אחד של הקדמה לקורס הנוכחי בנוגע להגדרתה של "חדשנות", "יצירתיות" והחיבור ביניהם, ציינו מהם חדשנות ויצירתיות לפי מקורותיכם הנפוצים, ומה אינם, מהם חדשנות ויצירתיות בתחום עיסוקכם או תחום העניין שלכם באופן ספציפי, ואף עבורכם באופן סובייקטיבי מבחינה מקצועית ואישית. זו תהיה מבחינתנו גם הזדמנות להיכרות מעט יותר אישית עמכם והבנה מאיזה זווית והשראה הנכם כותבים ומתייחסים למטלות הקורס.

כעת אבקש מכם לקרוא מאמר שכתבתי לפני מספר שנים עבור איגוד השיווק הישראלי ואתר Mako ערוץ 2  שעוצב כסוג של דוח דיאגנוסטי הבוחן את החדשנות מזוויתה האותנטית, אל-מול זו האובססיבית והמלאכותית, וכן את כתבתה של נורית קדוש בכלכליסט מאותה תקופה, אשר סוקרת בביקורתיות את התופעה לפיה חברות ממציאות חדשנות מדומה בכדי לייצר אשליית מגוון, אשליית חדשנות, ואשליית ערך בעקבות זאת. אכן האתגר בתקופתנו הינו לייצר חדשנות שעונה על צורך אמיתי – תוצר בר קיימא שאינו רק "גימיק" או ריגוש רגעי.

הנכם מתבקשים להתמקד בשני נושאים מרכזיים מתוך המאמר הראשון ובנושא אחד מרכזי מתוך המאמר השני, ולנסח  פוסט או מאמר חדש מטעמכם המשתמש בשלושת הנושאים הללו (2 + 1), משלב בהם רכיבים מתוך הסקירה שערכתם קודם לכן, ומתייחס לתופעה או לתיאור מקרה מכל סוג שתרצו בצרכנות, בחברה, או בכל הקשר אחר, תוך שילוב דעתכם המקצועית והאישית. היקף הפוסט כ-600 מילים כמקובל בטורי דעה מסוג אלה. ברוח היצירתיות והחדשנות, כל דגש, היבט או פורמט אחר שתבחרו יהיה מקובל עלינו, כל עוד תתייחסו באופן מספק לנושאים שהוגדרו לעיל במאמרי הקריאה.

לסיום התבוננו על תהליך הלמידה שעברתם במהלך המשימה הנוכחית מקריאת הפוסט הנוכחי והקישורים שממנו, ועד סיום המשימה היישומית, ונסו לסכם בפסקה או שתיים מה למדתם, מה חדש וחדשני מבחינתכם, לאן תרצו לקחת את השאלות והתובנות הללו לחיים היישומים אי-שם מחוץ לאקדמיה.

כמה מילות רקע לפני שתעברו לקריאה עצמה –

סטיב ג'ובס ייצג עבור רבים מודל לפיתוח חדשנות ויצירתיות. זמן קצר לאחר שאובחן אצלו סרטן סיפר ג'ובס בטקס בוגרים בסטנפורד על דרכו המקצועית: "עבדנו קשה ובתוך עשר שנים צמחה אפל משני אנשים שעובדים מהבית לחברה של 2 מיליארד דולר ויותר מ-4,000 עובדים. שנה קודם לכן הוצאנו לעולם את יצירתנו הטובה ביותר – המקינטוש".

ג'ובס הוסיף שבגיל 17 הושפע מהאמרה "אם תחיה כל יום כאילו היה זה יומך האחרון, יום אחד תגלה בוודאות שזה נכון". "ואם זהו יומך האחרון", חידד, "האם עדיין תרצה לעשות בהמשכו את מה שכבר תיכננת? אדם מפחד משינוי מכיוון שהוא חושש להפסיד, אך מאחר ואל מותך תגיע עירום בכל מקרה, אין לך מה להפסיד. לפיכך, אין כל סיבה שלא תלך אחרי לבך", אמר ג'ובס.

חדשנות פורצת דרך כסגנון חיים, כפי שמתאר ג'ובס, מחייבת מאבק במוסכמות. עד רמה מסוימת היא עשויה להיות מאתגרת, אך לאורך זמן היא עלולה להיהפך למקור לחץ וחרדה. מה עשוי לאפשר לאנשי החדשנות לא רק לשרוד, אלא אף לשגשג? התשובה אינה מצויה בתעוזה נפשית. במלותיו של טום וייטס – "מעולם לא ראיתי את עיירת ביתי עד שנדדתי למרחקים" – מצוי הרמז לכך שמקורות החדשנות והיצירתיות מצויים "מתחת לפנס", באותה חוויה פסיכולוגית שמכונה Flow – זרימה הקשורה לרסיסי הזמן הבלתי נתפשים של השגרה וההווה, לא בחלומות העתיד. עד כמה ניתן לבנות על רגעי חלומות עתידיים? מימושם אינו מחזיק לאורך זמן – הקידום הנכסף, הכיבוש המדהים של מטרות, מספקים אותנו לזמן קצוב. לפיכך דווקא אנשים שחלק גדול מזמנם מאופיין בחוויות של שגרה מספקת חשים שביעות רצון גבוהה מהחיים ומגיעים להישגים ולמימוש עצמי. רוב האנשים אינם מודעים למקורות הזרימה שלהם ולכן אינם יכולים להעצים אותן. אולם אם נרצה לטפח חדשנות וביצועים אופטימליים, נזדקק להן.

שימו לב היטב לדבריו של סטיב ג'ובס – רובנו נמשכים לאמירות החזון וההשראה, תוך התעלמות מהרכיב הקריטי ביותר שהביא את ג'ובס להצלחה – "עבדנו קשה", אמר סטיב ג'ובס בהתייחסו למיליארדי השניות שמרכיבות את עשר השנים הקריטיות ליצירת המקינטוש. ללא חווית מעורבות עמוקה מאוד בעבודת השגרה, אדם לא יכול לעבוד קשה במשך עשר שנים, בכדי לפתח תוצר יצירתי וחדשני. החלום והחזון היה שם, ללא ספק, אבל מה שבנה את מימושם היצירתי היתה העבודה הקשה בשגרת השנים.

בהצלחה ושיהיה לכולנו סמסטר מוצלח

צוות ההנחיה של הקורס – אורן קפלן וגליה שוץ-לוי

ברוכים הבאים – סוגיות נבחרות בניהול

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס שיועבר בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו משנת 1997 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למנהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.

אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.

לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס כולל מספר מטלות לחשיבה, למידה וביצוע. יתרונו של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רחבות יחסית, הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי, שיהיו זמינים עבורכם דרך הפורטל הלימודי תחת שם הקורס.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

בהצלחה

אורן קפלן

כל סוף הוא התחלה חדשה: לפרוש בכבוד – משימת סיום של הקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר ב' תשע"ו

הקורס שלנו עומד לקראת סיומו, וכפי שכתבתי בתחילת הקורס, "כל סוף הוא התחלה חדשה". זהו הרעיון שעמד ועומד מאחורי הנושא המרכזי של הקורס שלנו, בנוגע לגיל הפרישה, ולחיים בכלל.

מטלת הסיום של הקורס מיועדת לאינטגרציה של הידע, המחשבות, הרעיונות שהצטברו אצל כל אחת ואחד מכם לאורך הקורס והפיכתו למסמך בר-משמעות. אין הכוונה להוסיף עוד ידע ומשימות קריאה נוספות, אלא לחזור לחומרי הקורס, למטלות שביצעתם, ולבחון כיצד ניתן לתרגם את כל אלו לרעיונות יישומיים ולרעיונות ומחשבות שישארו עמכם גם בעתיד.

מטלת הסיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אם אחזור לדברי המבוא שלי בתחילת הקורס, הרי שהזקנה והפרישה אינם פופולאריים במיוחד. אנשים שואפים להגיע לזקנה מכובדת, לפרוש בכבוד, אבל האסוציאציות שלהם, של כולנו, ואפילו של מוסדות עסקיים ומוסדות השלטון בנוגע לתקופה זו נוגעים לקושי, לחולי, לסיום החיים הקרב.

אך כל אלו סטריאוטיפים מיושנים למדי. גיל הפרישה הוא גיל צעיר למדי כיום, שאחריו לאדם פוטנציאל התפתחות ועשייה של 20-30 שנה. חשבו על עצמכם לפני 20 שנה או בעוד 20 שנה, זהו טווח זמן עצום שניתן לממש בו חלומות, יכולות, ניסיון חיים שהצטבר… אנו בתקופה ששינוי תפיסת הזקנה היא משימה חברתית וכלכלית מחייבת. התפיסה של גיל הפרישה כזקנה שמובילה לסוג של פרישה מהחברה ומחיי העשייה גורמת לנזק רב, הן לפורשים שאיכות חייהם נפגעת ופוטנציאל המימוש שלהם למעשה נבלם, אך גם לחברה כולה – לצעירים שלמעשה נדרשים לממן את האוכלוסייה המבוגרת שהיקפה הולך ומתרחב, לפריון העבודה של השוק, ועוד.

לצורך ביצוע עבודת הסיום הנכם מתבקשים לחזור לארבעת מטלות הקורס שהגשתם ולעיין בהם. היזכרו בדברים שכתבתם בהקשרים השונים. כעת לאחר הרענון גשו לביצוע המשימה הבאה:

דמיינו תחרות "תכניות עסקיות חדשניות" שפורסמה בשוק. הזוכה בתחרות (וירטואלית) זו יזכה בכבוד וגם במימון לתכנית העסקים שהציע. אגב, תחרויות כאלה מקובלות מאוד במקומות רבים בעולם, ולא מעט עסקים יזמיים של צעירים התחילו בצורה שכזו.

במשימה הנוכחית תבצעו סימולציה לעצמכם בהגשת תכנית שכזו בנושא פתרונות לגיל השלישי. שימו לב – אין הכוונה בבנית תכנית עסקית פיננסית – החלק הזה דווקא אינו החלק המהותי כאן. החלק המרכזי הוא "הרעיון" שעולה בדעתכם בנוגע לארגון / עסק / שירות או כל תוצר אחר שהייתם מעוניינים להקים, אילו היו לכם האמצעים לכך, ואשר מתקשר לפוטנציאל שעולה מאוכלוסית הגיל השלישי – אוכלוסיה של פורשים, אשר תפקודם בחיים תקין לא פחות מאלו שעדיין בשוק העבודה בעשור שקודם לגיל הפרישה.

יודגש ש"הרעיון" אינו חייב להיות קשור ישירות לגיל הפורשים, אינו חייב להיות פתרון לבעיה כמכלול, הוא יכול להתמקד אפילו בהיבט צר וספציפי של הנושא כולו.

המשימה הנוכחית תתפרש על פני 3 עמודים שמתוכם יוקדש עמוד אחד יוקדם לרציונל, לרקע, לרעיון העסקי / שירותי שהנכם מעוניינים להציע. מבוא זה יהיה מבוסס על ממצאי ארבעת המשימות שהגשתם לאורך הקורס עד כה, כמובן רק במה שרלוונטי, וכמובן שניתן להשלים בו פרטים בהתאם לצורך.

העמוד השני יוקדש לתיאור המיזם שלכם, הן למאפייניו וכיצד יפעל, והן לגבי השאלה מה הוא מחדש, במה הוא עונה על הצורך שהוגדר במשימה זו ובקורס כולו. נסו לתת גם הערכה תקציבית כללית לפרויקט, למרות שאין הכרח לעשות זאת.

בעמוד השלישי והאחרון נסו לסכם את האימפקט – ההשפעה, שהיתה לעיסוק בנושאי הקורס עליכם, האם התחברתם? מה עורר בכם סקרנות ורצון לפעול? מה גרם דווקא התרחקות ורתיעה. ניתן להוסיף כמובן כל הערה או התייחסות אישית שלכם, כעת עם סיום הקורס והפרידה.

הגשת המטלה עד ליום שלישי 21 ביוני

תודה לכולכם על ההשתתפות הפעילה בקורס, בהצלחה בבחינות ובמשימות האקדמיות השונות

לפרוש כנפיים, לפרוש בכבוד, או ליפול. זו השאלה. מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר ב' תשע"ו

בכדי לפרוש בכבוד, בכדי לפרוש כנפיים, נדרשים משאבים. חלק ניכר מתושבי מדינת ישראל אינם מחזיקים חסכונות מספיקים במהלך תקופת העסקתם לפני הפרישה בכדי לשמור על איכות חייהם עם פרישתם לגמלאות. חוק פנסיה חובה ("צו ההרחבה") המחייב מעסיקים להפריש סכומים לפנסיה עבור עובדיהם נכנס לתוקף מלא בשנה שעברה ועשוי לשפר את המצב, אך עדיין, עובדים רבים מתחילים את תהליך החיסכון לפנסיה בגיל מאוחר מידי מכדי לצבור הכנסות חודשיות משמעותיות שישמרו על רמת חייהם בעת הפרישה לפנסיה.

הארכת תוחלת החיים והקדמה הטכנולוגית בעולמנו הן תופעות חיוביות בבסיסן, אך בצידן איומים לא מבוטלים על איכות חייהם את האזרחים המבוגרים. ניתן לשייך זאת לתחום "הקיימות" Sustainability הנוגע לפיתוח בר קיימא שפחות מוזכר בהקשר הנוכחי, אך אין מהותי ממנו ומשפיע על חייו של "האזרח הקטן" ומשפחתו.

בקורס הנוכחי אנו מתמקדים ב"גיל השלישי" שהוא טווח החיים בין היציאה לפנסיה ועד לגיל הרביעי שבו ניכרת ירידה תפקודית. הגיל השלישי הוא התקופה האידיאלית לחיים הטובים, כל עוד הם מתוכננים כראוי, וכיאה למטלה השלישית בקורס הנוכחי, שגם היא מצויה לפני המטלה הרביעית האחרונה ברצף הלמידה (לפני הסיכום), נקדיש אותה לנושא הקיימות האישית ותכנון החיסכון לאורך החיים עד הפנסיה בעידן הנוכחי.

מטלה שלישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הנכם מתבקשים לקרוא את מדריך החיסכון הפנסיוני של המועצה הישראלית לצרכנות , וכן לצפות בראיון שערכתי עם היועץ הפנסיוני דן שפרינצק בחדרי במכללה, דרך הקישור הזה, או למטה במסך הנוכחי. שני פריטי מידע אלו יספקו לכם כלים בכדי לבחון את מצבכם האישי בנוגע לחיסכון הפנסיוני, ולהסיק ממנו את מה שעליכם לעשות בכדי להבטיח את עתידכם.

  1. תארו בפסקה או שתיים מה שגיליתם על עצמכם בעקבות החומרים הנ"ל. מה מצב החיסכון הפנסיוני שלכם, מה עובד כשורה? האם היו דברים שהפתיעו אתכם לטוב או לרע? מי שמעדיף לעשות זאת, יכול לערוך "הערכת מצב" זו על מישהו אחר – קרוב משפחה או חבר ולא על עצמו.
  2. טור דעה לדה מרקר/כלכליסט/גלובס: מאחר ונושא הפנסיה מטריד רבים, נבקשכם לנסח טור דעה / כתבה לאחד מהעיתונים הכלכליים בישראל (אגב, את העבודה הטובה ביותר ננסה להציע ולפרסם בפועל באחד העיתונים הכלכליים בכפוף כמובן לרצונו של הכותב). הנכם מתבקשים לנסח מסמך שיתאים לדור הצעיר המסיים כיום תואר ראשון או שני ונדרש למעשה להיות בשיא תקופת החיסכון שלו בכדי להגיע בעתיד לפנסיה סבירה התואמת לצרכיו. רוב הצעירים ממתינים זמן רב מידי לפני שיתחילו לחסוך כראוי, וכנגד תופעה זו עליכם לפעול במסגרת המטלה הנוכחית למען שינוי המצב הקיים. ניתן להתמקד ב"סטודנט המצוי", בעצמכם, או אפילו במישהו מסוים שאתם מכירים מלימודיכם במכללה למנהל לקראת סיום תואר ראשון או שני, ואשר מתחיל לתכנן את צעדיו לקראת תקופת הבגרות האישית, התעסוקתית, ואחריה פרישה וגיל שלישי. השתמשו במדריך החיסכון הפנסיוני הנ"ל על סעיפיו השונים (ניתן להשתמש בטקסט, ולצרף כמובן קרדיט למקור), התבססו על טיעוניו של דן שפרינצק והנחיותיו, ועל חומרים נוספים שהנכם רשאי לאתר באמצעות האינטרנט אינכם חייבים לנסח את המסמך בפורמט המדויק של שאלות ותשובות, ניתן לבחור את דרך הביטוי הנוחה לכם. אורך הכתיבה עד שני עמודים 600 מילים לכל היותר כמקובל בכתבות עיתונאיות מסוג זה, עליה למצות את כל הנושאים הרלוונטיים שעלו מהחומר. במידה ולא מספיק המקום הנכם רשאים (רק אם ממש נדרש) להוסיף נספח בן עמוד אחד לכל היותר ובו לבטא נושאים פחות קריטיים או את הערותיכם.
  3. תנו למישהו אחר לקרוא את מה שכתבתם, בחרו מישהו/מישהי שנראה לכם מתאים לקריאת הטקסט מסיבה כלשהי (הסבירו את מי בחרתם ומדוע). בקשו תגובה/פידבק. שתפו בכשתי פסקאות את התגובות שקיבלתם ונסחו את מסקנתכם הכוללת למשימה הנוכחית.

הגשה בפורטל המודל עד לתאריך 19 באפריל 2016

ראיון עם היועץ הפנסיוני דן שפרינצק:

מי מפחד משיווק בעמותות? משימה שנייה בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר ב' תשע"ו

אז מי מפחד משיווק לעמותות?
במטלה הקודמת חלקתי עמכם את חווית הייעוץ שלי לעמותות למען הקשיש של ארגון אש"ל. לקראת המטלה הנוכחית, אחזור על ההקדמה בשנית:
לפני כעשר שנים פרסמתי מאמר תחת הכותרת הנ"ל בכתב העת "מסר לעניין", כתב העת של העמותות למען הזקן ומרכזי היום לקשיש בישראל. המאמר עוסק, כפי שתוכלו לקרוא במטלה הנוכחית, בשיווק בעמותות ובארגונים ללא כוונת רווח. לתחום זה הגעתי דרך אש"ל – "האגודה לפיתוח שירותים למען הזקן בישראל" שהוא ארגון הגג הגדול בארץ לטיפול בקשישים, ממעונות יום, מועדונים וכל שאר השירותים החברתיים ושירותי המידע בנושא זה.

מטלה שניה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ו | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הוזמנתי לאש"ל לאחר שחוק הסיעוד נכנס לתוקף והביא עימו גורמים פרטיים רבים לתוך תחום הסיעוד בשל המשאבים הרבים שזרמו אליו. אנשי השירות הציבורי שלא היו מיומנים בשיווק ומכירה, הפסידו מייד את הקרב מול הארגונים העסקיים, ואני התבקשתי לעזור לעובדים הסוציאליים, האחיות, ושאר צוותי העמותות למען הקשיש, להתמודד עם המצב. די מהר זיהיתי את הבעיה, שכן אנשי המגזר הציבורי לא ראו עצמם כאנשי שיווק לשירותים שהם מספקים ואף ראו בשיווק עצמי של שירותיהם כפחיתות כבוד. הפתרון שהצעתי היה כרוך בהגדרה מחדש של שיווק ומכירה, תוך שימוש במונח מתוך עולם הטיפול של העובדים הסוציאליים המכונה Reaching Out כפי שיוסבר בהמשך במאמר. הגדרה מחדש זו אפשרה לי יצירת שפה משותפת והזדהות של אנשי המגזר הציבורי המטפלים בקשישים עם שיטות אסטרטגיות ומכירתיות שתאפשרנה גם לעמותות חסרות האוריינטציה העסקית להצליח בשיווק וגיוס לקוחות, לא פחות מאותם גורמים שהגיעו מראש עם עמדה יותר אינטרסנטית.

בחודשים האחרונים אני מנסה לדון ולעסוק בנושא הגיל השלישי וההתמודדות עם היציאה לפנסיה בכיתות שונות של תוכניות ה-MBA שלנו בבית הספר, וכן עם חברים וקולגות לעבודה. התחושה שמלווה אותי לאורך כל הדרך, שאיך שלא נסתכל על זה, אנשים לא רוצים לעסוק בנושא הזה של היציאה לפנסיה. אין חולק על חשיבות הנושא, אך שוב ושוב אני מוצא, הן את עצמי, והן את שותפי לשיחה, מתקשים לצבור "אנרגיה" של יזמות ועשיה כדי לטפל בתחום הזה כפי שראוי שיקרה הן מבחינה ערכית והן מבחינת פוטנציאל עסקי. אינני יודע לומר אם הרתיעה היא מהגיל השלישי עצמו, או מהעיסוק העסקי-ניהולי הקשור לגיל השלישי, אך בשורה התחתונה, התחום זוכה לפחות תשומת לב ממה שהיה ראוי לו. ננסה בעזרת הקורס הנוכחי, וכעת בעזרת המטלה הנוכחית, לשנות משהו בסטטוס קוו.

במטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לקרוא את המאמר "מי מפחד משיווק בעמותות". לאחר מכן נסו להגדיר משימה עסקית שאליה אתם עומדים לייעץ במהלך המטלה הנוכחית. ניתן לבחור למשל עמותה שמתמודדת עם אתגרים כלשהם, בכל נושא שהוא, לא בהכרח שקשור לגיל פנסיה, או לבחור מיזם עסקי-חברתי שראוי להצליח ולקום, או אחד שכבר מתמודד עם הקמתו, ניתן לראיין גורם ניהולי בעמותה כלשהי, או גורמי ממשל / עירייה שקשורים לתחום העמותות, ובקיצור, למצוא אתגר ניהולי-עסקי-חברתי אשר מתמודד עם דילמה כלשהי, ושהמאמר הנוכחי והסוגיות שהוא מעלה עשויים לתרום לו.

כמובן שהייעוץ אינו חייב להיות הלכה למעשה, רובכם תכתבו תיאור מקרה המתאר כיצד הייתם מנתחים ומייעצים לגורם שבו הנכם מתמקדים, אך כמובן שיכול להיות מעניין ומספק לעשות את התהליך ישירות באמצעות שיחה וראיון עם גורם שטח אמיתי שמתמודד עם בעיה, כל עוד תהליך זה נעשה מצידכם בשקיפות ובצניעות הראויה לתהליך המתבצע במסגרת של קורס אקדמי-לימודי על ידי סטודנטים.

מבנה העבודה הינו:

  • תיאור הארגון או המיזם שהנכם עומדים לייעץ לו
  • תיאור הדילמה המרכזית עימו מתמודד הארגון
  • ניתוח הדילמה והמלצות לאופן ההתמודדות עימה לאור המאמר ובשילוב של כל מידע נוסף שתראו לנכון

היקף העבודה בין 3-5 עמודים לפי שיקול דעתכם.

הגשה בפורטל המודל עד יום שלישי 29 במרץ 2016