ארכיון חודשי: יוני 2015

חכמת ההמונים הלומדים מהצלחותיהם: משימת הסיכום של הקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר ב' תשע"ה

 

למידה מהצלחות – מאקרו

הגענו למטלת הסיכום של הקורס. במטלה זו לא ננסה להוסיף חומרים חדשים, אלא לחזור לחומרים קודמים, ולנסות לעבדם בצורה מעמיקה ונוספת בדרך אל קו הסיום של הקורס. במשימה הנוכחית ננסה לאסוף את מאגר החוכמה הקולקטיבית של הכיתה הוירטואלית שלנו, אנחנו שלא נפגשנו פנים-מול-פנים מעולם, ולמעשה, לא מודעים לקיומנו המשותף. יתכן שאנו צועדים זה ליד זה, אולי אפילו משוחחים או עוסקים במשהו, מבלי שידענו אפילו שעברנו סמסטר משותף יחדיו. ולמרות כל זאת, ובהסתמך על אמירותיו המעמיקות של פרופ' רוזנפלד, תפקידנו המסקרן הינו לדלות את הידע הסמוי מתוך הסביבה והמידע שאליו אנו נחשפים, וללמוד מכל אלו דבר-מה חדש. שכן, בינינו, את הנגלה והמוכר, אנחנו יודעים כל כך טוב, שקיים סיכוי נמוך למדי, שנצליח להפיק ממנו אוצרות ידע ולמידה משמעותית חדשה. האתגר שניצב בפנינו כעת הוא לפנות אל הידע שיצרתם כקולקטיב לא-מודע ולא-מתוכנן במהלך המטלה השלישית של הקורס, להפוך אותו למאגר קולקטיבי של חוכמת המונים, וממנו לנסות לדלות עקרונות חדשים, כמו גם העמקה של עקרונות מוכרים – לגבי למידה מהצלחות, ואולי למידה על דברים שלא הוגדרו עד כה בקורס, שאותם תעדיפו דווקא אתם להגדיר כעת. אז בואו נזנק לעבר קו הסיום והצלחותיו.

מטלת הסיכום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אז מה עליכם לעשות? כזכור, במסגרת המטלה השלישית צפיתם והאזנתם לראיון ולדיאלוג שערכתי עם פרופ' רוזנפלד. במהלך הצפייה מילאתם טבלת אקסל שכוללת 12 תאים: הראיון חולק לארבעה חלקים של 20 דקות כל אחד, ועל כל מקטע התבקשתם לציין שלושה דברים: פסקה לגבי התוכן, מחשבות והרהורים שעולים בעקבות התוכן, ורעיונות ליישום.

מהי חוכמת ההמונים? מונח זה מוכר בוודאי לרובכם, בבסיסו עומד הרעיון שהידע הנצבר מתוך הקבוצה וההמון טומן בחובו מידע משמעותי שטיבו עדיף ומדוייק פעמים רבות מזה שעומד בפניו של הפרט הבודד, אפילו אם הוא מומחה בתחומו. תוכלו בוודאי למצוא חומר רב על חוכמת ההמונים באינטרנט, שהוא בפני עצמו מאגר עצום שמאיץ מתודולוגיות יישומיות רבות של חוכמת ההמונים.

אנו נפעיל מתודה פשוטה ביותר שבה תשתמשו בקורס הנוכחי.

לגבי כל אחד מ-12 התאים שמלאתם באקסל (4 חלקי ראיון כפול 3 אלמנטים על כל חלק) ערכנו סכימת תוכן אנונימית ושמרנו אותה בקובץ ייעודי. מקבץ 12 הקבצים נמצא בפורטל הקורס בקבצי וורד והוא עומד לרשותכם. עשינו תיקונים קלים בלבד בטקסט, השמטות קלות פה ושם, תיקוני רווחים וכדומה, אך בסך הכל אתם נחשפים לאלפי מילות טקסט שנצברו מכיתת הלימוד הוירטואלית שלנו שניתחה במשותף, אך כל אחד בנפרד, את הראיון לפי המתווה של המטלה השלישית.

אל חשש – אינכם מתבקשים לקרוא לעומק אלפי מילים ועשרות עמודים, אך בהחלט כן, אתם עומדים לרפרף ולעבור על כולם בקריאה מהירה ביותר, ולנסות להפיק מהם תובנות בגישה מסוימת של חוכמת המונים וניתוח איכותני של טקסט. אין צורך להכיר את המתודה לעומקה, לכן לא אפרט לגביה. פשוט עקבו אחר המתווה שלהלן ופעלו לפיו:

מטרתכם המרכזית במטלה הנוכחית הינה לדלות את חוכמת ההמונים של עשרות תלמידי כיתתנו הוירטואלית. את מה שכתבתם אתם באופן אישי הנכם מכירים. כעת תוכלו להיווכח אילו תשובות ניתנו על ידי כל עמיתיכם במרוכז. עליכם לעבור במהירות רבה על כל אחד מ-12 הקבצים שנשמרו עבורכם בפורטל. עליכם להקדיש כ-3 דקות לכל היותר לכל קובץ וקובץ. נסו למדוד זמנים, אתם מתמודדים כעת עם האתגר המרכזי של המאה ה-21 שהעבירה אותנו בלי אזהרה מוקדמת מעולם של חוסר במידע וחיפוש אחר מידע לעולם של עודף מידע וחיפוש כלים לסינון מידע רלוונטי. חוכמת ההמונים מצוייה בעולם של "ביג דאטה" שבו כל מה שתרצו לדעת קיים היכן שהוא, רק עומס והצפת המידע מונעים מכם ללמוד ממנו לטובת הפקת ההצלחות הבאות שלכם.

אנא תכננו מראש כיצד הנכם מתכוונים לגשת למשימה. אתם מתבקשים לתאר בכחצי עמוד את הערכותכם זו, ומומלץ ביותר לכתוב חלק זה לפני ביצוע המשימה. למשל, האם תקראו קודם את קבצי התוכן של ארבעת החלקים ברצף, או שתעדיפו דווקא לקרוא קודם את שלושת המימדים של כל חלק ראיון בנפרד? האם תתחילו מהחלק הראשון לאחרון או בסדר אחר? כיצד הנכם מתכוונים לזכור, לחפש, לתעד דברים שישמשו אתכם עוד מעט בכתיבת המטלה? תכננו היטב ומראש את התנהלותכם, כי עוד מעט תתבקשו להתבונן על התכנון מול הביצוע, ולנסות ללמוד גם ממנו משהו.

אחרי שהגדרתם וכתבתם לעצמכם כיצד הנכם מתכוונים לפעול, אתם מתבקשים לקרוא כל אחד מ-12 מהקבצים זה אחר זה. כאמור, התהליך יתבצע ברפרוף ובמהירות, כך שלא תשקיעו יותר מ-3 דקות בכל קובץ כזה. מומלץ לא לכתוב כלום במהלך הרפרוף, אך מייד לאחריו לכתוב פסקה מסכמת על התובנות שיש לכם מחוכמת ההמונים שקראתם. זו מטבעה כאוטית, שהרי איש לא תכנן מראש כיצד טקסט יתחבר לטקסט, אפילו סדר הציטוטים מתוך העבודות שלכם אקראי לחלוטין. לכן הקריאה צריכה להיות מהירה ואסוציאטיבית, כפי שאנו מתבוננים על רוב האלמנטים בעולם ברגע של חיפוש. בסיום חלק זה יהיו לכם 12 פסקאות נפרדות שכתבתם לעצמכם עם תובנות שנובעות הן מהידע הפנימי שכבר רכשתם קודם לכן – שכן תזהו בוודאי בטקסט גם את מחשבותיכם האישיות והדברים המוכרים לכם, ולכן שימו לב לדברים המוכרים שמתכתבים עם מה שאתם כבר יודעים, אך הקשיבו וחישבו במיוחד על הדברים המעט מפתיעים, השונים, המסקרנים שעולים באופן לא צפוי ולא מוכר מחומרי הגלם.

וכעת ניגש ללב המשימה: הנכם מתבקשים לכתוב "פוסט" בן עמוד עד שניים המתבססים על החומר שאספתם וערכתם במשימה הנוכחית, ובמיוחד 12 הפסקאות שכתבתם. למשל, אתם יכולים להתבונן במה שכתבתם במשימה השלישית באופן אינדיבידואלי ולהשוות לממצאיכם הקבוצתיים כאן – בכך תקבלו אולי תובנות על מה שניתן ללמוד ולהפיק בצורה אישית וכיצד ניתן לטפח "ארגון לומד" ולמידה מערכתית מתוך הצלחות. באופן כללי, עמודי הסיכום הנוכחיים מיועדים להתבוננות נוספת על הראיון בו צפיתם לפני מספר שבועות מזווית ראייה רחבה יותר, הן מתוך הידע ההוליסטי שצברתם במהלך הקורס, ובמיוחד מתוך התובנות שטמונות ב-12 הפסקאות שכתבתכם כעת. הדגשים והנושאים לדיון פתוחים בהתאם לסגנונכם האישי ובכל אופן שתרצו, כל עוד הם יתבססו באופן ברור על רכיבי הלמידה האמורים ובהתייחס למסקנותיכם וסיכומיכם העיקריים לגבי מתודת הלמידה מהצלחות. החליטו מראש מהו המסר המרכזי שהנכם מעוניינים להעביר בפוסט הנוכחי, מהן התובנות המרכזיות שאותן תסבירו על סמך חומר הגלם, ורק אז פנו לכתיבת הפוסט. זוהי משימת סיכום שמטרתה גם להביא לתובנות אינדיבידואליות לגבי חומר הלימוד, ולכן התוכן המרכזי שלה יקבע על ידיכם ולא לפי הנחיות צוות הקורס.

לאחר שסיימתם לכתוב על ליבת הנושא, הקדישו עוד כחצי עמוד לסיכום מתודולוגית הלמידה מתוך חוכמת ההמונים שגיבשתם לעצמכם. עיינו בחצי העמוד שניסחתם בתחילה שבו תכננתם את שיטת העבודה, מה עבד ומה לא עבד? האם וכיצד ניתן ללמוד מתוך היצף המידע שניתן לנו בנדיבות על ידי הסביבה ובמיוחד ברחבי הסייבר?

וכעת, עמוד אחרון וחגיגי לסיום הקורס הנוכחי – פוסט פרידה מהקורס, עמוד פתוח לבחירתכם לסיכום הקורס על משימותיו השונות, כותרתו המרכזית של "למידה מהצלחות", עמדתכם לגבי שיטת הלמידה השונה בה מתנהל הקורס הנוכחי, וכל היבט אחר שברצונכם לבטא הן מבחינה אקדמית והן מבחינה אישית עם אקט הפרידה שבסיומו תקלידו בוודאי את הנקודה הסופית של משימות הלמידה והביצוע של הקורס הנוכחי.

ברצוני להודות לכם על התעוזה לקחת את הקורס הזה בלמידה מרחוק, לקפוץ למים הקרים לעיתים לעבר הלא-נודע, בתקווה שאלו נעשו ברוח של חקרנות וסקרנות ללמוד. אני מודע לכך שהעמימות הקיימת לעיתים במתווה ובהנחיות של קורס מסוג זה אינם פשוטים, אבל מצד שני, וזאת מן הסתם כבר הדגשתי באופן סמוי וגלוי מהטקסט, אני מאמין שזו חווית למידה משמעותית, שכדאי להתנסות בה, לפחות פעם אחת במהלך לימודי התואר.

זו הזדמנות להודות לצוות הקורס המסור, לגליה ולירון שבלעדיהן לא ניתן היה לנהל את הקורס, לצוות המתרגלים ובודקי העבודות שמלווה אותנו לאורך הדרך, לקובי הצלם, ליקירי פרופ' יונה רוזנפלד, וכמובן לכולכם.

שלכם, אורן

הגשה בפורטל הקורס עד 21 ביולי 2015

הצלחות שפוגשים בדרך – מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר ב' תשע"ה

"אנשים טובים באמצע הדרך, אנשים טובים מאוד
אנשים טובים יודעים את הדרך ואיתם אפשר לצעוד" (נעמי שמר)

אלברט איינשטיין אמר פעם "אני אוהב לטייל, אבל שונא להגיע". ההצלחה היא מטרה שאליה אנשים וארגונים רוצים להגיע. כשאנו חושבים על "הצלחה" אנחנו חושבים על הדברים "הגדולים" שיעשו אותנו מאושרים, אשר ישנו שאת החיים שלנו מקצה אל קצה – קידום מרשים בדרגה או קבלה לעבודה נכספת, רכישת דירה, חתונה, "אקזיט", דברים שלא קורים בחיי היום-יום, אלא נקודות קצה בחיים ובטווח ההישגים. בפועל, התוצאה אינה דומה בהכרח לתכנון, "האושר הגדול" מן ההישג נמוג יחסית מהר, ולכן מי שאינו שם ליבו למסע, לא רק שישנא להגיע, כפי שאמר אינשטיין, אלא גם יפספס את ההזדמנויות המשמעותיות שמזמנת לו הדרך.

חמשת הראיונות ביוטיוב שמהווים בסיס לניתוח במטלה הנוכחית מצורפים למטה בסוף ההנחיות שלהלן

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ה | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אדגיש כמובן שאין רע בהצלחות כאלה – רוב האנשים אוהבים "להגיע". אלו נקודות שיא שפעמים רבות נשמח להיזכר בהם ולספר עליהם לילדינו ונכדינו. אולם בחיינו האישיים והארגוניים ישנן הצלחות אותן אנו רואים מידי יום, אלו הדברים שחומקים מן העין כיוון שלא הוגדרו מראש כיעד להצלחה או לביצוע, אך אלו הדברים שבאופן מצטבר מביאים להצלחות והישגים לאורך זמן, הופכים את חיי השגרה למקום שטוב לשהות בו, ולמעשה, אם תבדקו בינכם לבין עצמכם עד כמה שבעי רצון הנכם או הייתם במקום כלשהו בו עבדתם או אליו השתייכתם לאורך זמן, תוכלו להבחין ששביעות רצונכם לא נוצרה בהכרח מתוך ההישגים הגדולים והיעדים הפורמליים שהוגדרו על ידי החברה או על ידכם, אלא מתוך תופעות ואנשים שהשפיעו באופן לא צפוי, בצורה מתונה לכאורה, אך "שעושה את ההבדל".

מאחר ומה שמאחד את כולנו כאן בקורס מבחינה ארגונית הוא שייכותנו המשותפת למכללה למנהל, החלטנו להדגים את רעיון "המשאבים שבדרך" ואבחונם באמצעות סיפורים קטנים וקצרים של אנשים שאת חלקם בוודאי פגשתם במהלך לימודיכם במכללה, ואת האחרים, גם אם לא פגשתם אישית, הכרתם אחרים שאולי יזכירו לכם משהו מתוך מה שהם מייצגים. אלו עובדים וסטודנטים שאינם נמצאים במעגל ההנהלה הבכירה, החוקרים המפורסמים, המרצים המובילים, אלו אנשים שאם הייתם צריכים להחליט האם ללמוד במכללה, כנראה שלא בגללם הייתם מחליטים ללמוד כאן, אבל מהצד השני, ובאופן מובהק, אלו האנשים שבזכותם או בזכות מה שהם מייצגים, אתם נשארים כאן ומידת שביעות רצונכם ומה שתזכרו לאחר מכן, תושפע מהם במידה רבה יותר מרוב הדמויות שלכאורה היו אמורות לקבוע את עמדותיכם כלפי המקום והארגון. זה אינו ספציפי או ייחודי כמובן למכללה למנהל, זו תופעה חברתית וארגונית שאם נשים אליה לב, היא עשויה להוות משאב ארגוני ומקור להעצמה, הן בתקופת משבר והן בתקופת שגשוג, וזאת דווקא בגלל שאינה קשורה לליבת העשייה האסטרטגית של הארגון.

התזה שלנו הינה לפיכך – לצידו של העורק המרכזי והאסטרטגי של מסלול חיים אישי ושל ארגונים מצויים דרכי גישה ומסלולים פריפריאליים, ולעיתים, אם נגדיר ל-GPA של חיינו להימנע מנסיעה בכבישים מהירים, הוא יוביל אותנו למסלול מרהיב בקצב נסיעה שפוי בין כפרים ונופים יפים שאלמלא סטינו מהכביש הראשי, לא היינו נפגשים עמם לעולם. דווקא סטיות בלתי צפויות אלו מהדרך, ישאירו בקרבנו זיכרון נעים ולעיתים אף רגעי שיא של המסע, שאותם לא יכולנו לתכנן. אך אמירה אחרונה זו אינה מדויקת לגמרי, כיוון שאם נחליט לשלב בשיטתיות אסטרטגית באורח חיינו האישיים והארגוניים הגדרות GPS כאלה, נדע בוודאות שהנסיעה הבלתי מתוכננת מחוץ לכבישי האגרה הגדולים, תגלה בפנינו מקורות ומשאבים משמעותיים.

ומתוך האנלוגיות והמטאפורות נחזור למטלה הנוכחית. צילמנו (בעזרת הצוות המדהים שלנו) חמישה ראיונות קצרצרים עם אנשים משמעותיים במכללה שהותירו בנו רושם. אך הקפדנו לצלם אנשים שאינם נמצאים על הנתיב הברור מאליו – לא את נשיא המכללה, לא את המרצה או החוקר המצטיין, אלא אנשים שלמרות שהם בולטים בשטח, סביר שלא הייתם מגדירים אותם ברשימת חמשת האנשים שאותם הייתם רוצים לראיין כדי לדבר על הצלחות במכללה למנהל. אבל דווקא אלו האנשים שצריך לראיין למטרה זו, כי בכנות, יש סיכוי סביר שאת מה שיספרו לכם חמשת הבכירים אתם כבר יודעים, מאחר ובגללם או בגלל מה שהם מייצגים הגעתם ללמוד כאן מלכתחילה.

את כל האמור לעיל אנו לומדים דרך אנשי המכללה, מאחר וכאמור, זהו הגורם הארגוני היחיד שמאחד את כולנו כאן בקורס, אך הלמידה ויישומה אפשריים ורצויים אצל כל אחת ואחד מכם בבית ובארגון. אם תחפשו ותזהו חמישה אנשים שאינם במעגל המוביל של חייכם, אך לאחר שתחשבו על כך תגלו שהם משמעותיים עבורכם ועבור איכות חייכם, כדאי יהיה לראיין ולשוחח דווקא עמם. את התהליך הזה אני משאיר לביצוע האישי שלכם מחוץ לקורס, אנחנו נתמקד בחוויה הנוכחית ובאנשים היקרים שאת הראיונות עימם אתם עומדים לראות כעת.

אני מצרף להלן קישור לחמשת הראיונות. לפני שתצפו בהם חזרו למטלה השניה שעשיתם שבה ניתחתם הצלחה, חזרו לעקרונות הלמידה מתוך הצלחות, סמנו לעצמכם את הנקודות המרכזיות והשאלות המרכזיות שעליכם לשאול את עצמכם בבואכם לנתח הצלחה, ורשמו בקצרה (עד חצי עמוד) כיצד בכוונתכם לבחון ולנתח את ההצלחות האישיות שכל אחד מהמרואיינים יספרו. שימו לב – נדרש הפעם "נוהל מקוצר", עליכם לפתח מיומנות מתקדמת שתמציותה אינה עושה אותה קלה יותר. ברצוננו שתוכלו לקחת את כלי העבודה הנוכחי אליכם לחיים ולעבודה, ושם לא תוכלו להיעזר בספר או במחברת. כמו "נאום המעלית" שמחייב אדם לספר ב-30 שניות על עצמו, כך היינו רוצים שיהיה לכם נוהל ניתוח הצלחות מהיר ואפקטיבי שאותו תוכלו להפעיל ברגע האמת בפגישת עבודה, בישיבת הנהלה, אפילו ב"דייט" או במפגש חברתי. הגדירו לעצמכם על בסיס פרוטוקול הלמידה מהצלחות את הפרוטוקול המקוצר, הדברים שאתם צריכים להתמקד בהם, השאלות שרק אתם יכולים לתת עליהם תשובה, כי המרואיין אינו יכול לענות כאן מתוך המסך, כפי שגם קורה בד"כ במצבי מציאות שבהם אינכם יכולים לקיים ראיון, אלא הנכם נפגשים עם מצב נתון.

בשלב הבא צפו בכל אחד מהראיונות הבאים. שאלנו את המרואיינים על הצלחה, היא אישית שלהם, יכולה להיות קטנה גדולה, אולי ישנן שם מספר הצלחות, אולי כאלה שמרומזות מעבר או מסביב להצלחת הבסיס שמתוארת. בשלב זה אין להתייחס להקשר הארגוני אלא להצלחה האישית של המרואיינים. הקדישו כחצי עמוד ללמידה מתוך הצלחותיהם של המרואיינים, כל ניתוח באופן בלתי תלוי באחר, בהתאם כמובן לפרוטוקול הניתוח המקוצר שהגדרתם כנ"ל:

  • דני השומר משער 2
  • אולגה עובדת הקפיטריה
  • דור יו"ר אגודת הסטודנטים
  • נווה מנהל HUB הלמידה
  • מעיין סטודנט ללא תפקיד רשמי במכללה

קישור לראיונות נמצא בסוף הנחיות המטלה למטה, ניתן לצפות בהם גם ישירות שם.

בשלב האחרון תתבקשו לבצע "קפיצת מדרגה" שעדיין לא עשינו בקורס הנוכחי. מתוך אוסף המסקנות שהגעתם אליהם, ומתוך העובדה שכל חמשת הראיונות שבוצעו לוקטו מתוך המכללה למנהל, נסו לאבחן את שורשי ההצלחה הארגונית של המכללה למנהל, ומה על המכללה למנהל כארגון לעשות כדי לשמר משאבים שכאלה ולהביא לשגשוג ופיתוח הצלחות מסוג זה. כאמור, אנו משתמשים למטרת המטלה הנוכחית במכללה למנהל כארגון שמאחד את כולנו, אך בבואכם לארגון בו אתם עובדים עצם העובדה שתבחנו אפילו בצורה לא פורמאלית "הצלחות" של עובדים "מהשורה" תביא אתכם למסקנות חשובות ומעניינות, לא פחות מאבחון ארגוני מקיף ויקר במשאבים וזמן. אנשי מדע טוענים שמאפייני התא הבודד בגוף מאפיינים גם את המערכת הביולוגית המורכבת במלואה, וכך גם ארגונים, את מהותם ניתן לגלות לא רק דרך אסטרטגיה וחזון, אלא דרך סיפוריהם האישיים של אלו שממלאים את משימותיהם בשגרת העבודה. הנכם מתבקשים לפיכך לאתר רכיבים דומים או משלימים בסיפוריהם של חמשת המרואיינים שלנו, לשלב פנימה את היכרותכם האישית כסטודנטים במכללה, אולי רכיבים נוספים שאתם מכירים מתוך אתר האינטרנט או אמירות של חברים ואנשים אחרים על המכללה, ולבצע ניתוח למידה מתוך הצלחות שישי נוסף, אך הפעם על המכללה למנהל. כמו קודם כתבו בקצרה (חצי עמוד עד עמוד לכל היותר). הקפידו לבסס את דבריכם על הממצאים שאספתם בעמודים הקודמים.

לסיום, כפי שתיארתם בעמוד הראשון של עבודה זו את הפרוטוקול לאבחון שעמו תעבדו, סכמו בחצי עמוד אחרון למטלה זו את המסקנות שלכם, התובנות, ואת האופן בו תוכלו (או תתקשו) לקחת את הלמידה הנוכחית למציאות האישית והתעסוקתית שלכם מחוץ למסגרת הלימודים.

מבנה הגשת המטלה אם כן הוא:

  • פרוטוקול מקוצר לאבחון הצלחות (חצי עמוד)
  • חמשה אבחונים של למידה מתוך הצלחה (חצי עמוד כפול 5)
  • ניתוח ארגוני על בסיס האבחונים האישיים (חצי עמוד עד עמוד)
  • מסקנות, תובנות ושימושים של הלמידה הנוכחית (חצי עמוד עד עמוד)

הגשה עד סוף החודש 30 ביוני לפורטל.

חמשת הראיונות:

דני השומר משער 2


אולגה עובדת הקפיטריה


דור יו"ר אגודת הסטודנטים


נווה מנהל HUB הלמידה


מעיין סטודנט ללא תפקיד רשמי במכללה