ארכיון חודשי: יולי 2014

"זרימה" – מטלה ראשונה בסמינר

"זרימה" – מטלה ראשונה בסמינר

כפי שהוסבר על ידי צוות ההוראה של הקורס קודם לכן, הקורס הנוכחי הוא קורס בלמידה מרחוק, או אפילו יותר במדויק – קורס בהתכתבות. בניגוד לשיטת הלימוד הנפוצה בה למדתם במהלך רוב לימודיכם האקדמיים, מטרתו לספק לכם הזדמנות לקרוא, לעסוק בתכנים, לכתוב, באופן עצמאי תוך שימוש בחומרי הלימוד שנספק לכם והזדמנויות הלמידה ההתנסותית שאליכם נזמין אתכם להצטרף.

המטלה הראשונה שמפורטת להלן תכלול רקע על נושא ה"זרימה" בהקשרים שונים, תיאורטיים ויישומיים.

תקציר הוראות המטלה:

המטרה: המחשה וניתוח של חווית זרימה באמצעות צילום תוך למידה התנסותית ומושגית של תיאורית הזרימה

מטלות קריאה: מאחר וה"שיעור" הנוכחי מועבר בלמידה עצמית מרחוק נפנה ראשית לקריאה והבנה של תיאורית הזרימה. בסיום שלב זה אמור כל אחד מכם לדעת להגדיר לעצמו את עקרונות היסוד של תיאורית הזרימה הן ברמה המושגית והן בהקשר האינדיבידואלי כיצד היא רלוונטית לעצמו וחייו.

משימות הקריאה מפורטות בפוסט הבא וכוללות דברי רקע ומאמר שכתבתי ל-ynet (אין צורך לכלול בסיכום את קריאת הרשות שכוללת את פרק 7 מתוך ספרו של צ'יקסנטמיהאהי). אנא סכמו את מכלול חומרי הקריאה ב-400 מילים או שני עמודים לכל היותר. שימו לב, הסיכום הוא תחליף להאזנה בכיתה, הכתיבה תעשה במילותיכם ללא העתקת קטעים שלמים מהטקסט תוך הפרדת עיקר מטפל.

תרגיל יישומי

כעת לאחר היכרות והבנה מעמיקים של תיאורית הזרימה (מומלץ לסיים את החלק הקודם לפני תחילת החלק היישומי) כל סטודנט יבחר "נושא אישי" שאותו הוא מעוניין לחקור, לבחון או לסקר, ויכסה אותו באופן ויזואלי באמצעות 10 תצלומים שונים, שיחייבו אותו להתמסר לנושא במשך שעתיים לפחות. קודם להחזקת המצלמה ויציאה לשטח קראו את הרקע שנותנת ליטל שמר-חיים לקורס ולמשימה הנוכחית בפוסט הבא ובראיון שקיימתי איתה כאן. הגדירו את הנושא האישי שבחרתם והוסיפו כפסקה המסבירה ומתייחסת בכל אופן שתבחרו לנושא זה.

כל אחת ואחד מכם מתבקש לבצע את המשימה הבאה, כמו גם את כל משימות הקורס, באופן אינדיבידואלי ועצמאי: "כל סטודנט יתעד את חוויותיו באופן שמתבסס על העקרונות של תיאורית הזרימה ובמיוחד על פי שמונה התנאים לחוויית זרימה על פי צ'יקסנטמיהאי (כפי שמפורטים בחומר התיאורטי). ההתבוננות על תהליך הזרימה יתבצע הן בהקשר של הנושא האישי שנבחר על ידי הסטודנט והן בהקשר של משימת הצילום עצמה כמכלול. רצוי לא לעסוק בבחינת תהליך הזרימה תוך כדי המשימה אלא להתבונן עליה בדיעבד כדי לבחון אלו מהתנאים התקיימו או לא התקיימו והאם התרחשה חווית זרימה". הגשת המטלה היישומית יכולה להתבצע בקובץ לפורטל הלימודי ביחד/בנפרד למשימות האחרות במטלה הנוכחית כפי שמפורטות בהמשך. היקף כתיבה מצופה – הגדרת הנושא האישי – כפסקה, תיעוד התהליך – בין עמוד לשלושה עמודים, כל אחד לפי רצונו וצרכיו.

סיכום המטלה

לאור תיעוד חוויית הצילום ותוצרי הצילום כמו גם לאור חומר הקריאה, הנכם מתבקשים לכתוב עמוד עד שניים בהיקף של עד 400 מילים מחשבות, מסקנות, יישומים הנובעים מהמכלול אליו נחשפתם במהלך המטלה הנוכחית.

הגשת המטלה על שלושת חלקיה (רצוי במסמך אחד במידה וניתן, אך ניתן גם לפרק או להגיש על גבי בלוג, פייסבוק או כל מדיה אחרת, כל עוד ניתן יהיה להגיע בקלות אל החומר).

ההכנה של המטלה הינה אישית על ידי כל סטודנט.

ההגשה לפורטל הלימודי עד ליום חמישי 14 באוגוסט 2014.

שימו לב – מדובר במטלה עם מספר שלבים, מומלץ להתחיל לקרוא ולבצע את המשימות כעת ולא להמתין לרגע האחרון לפני ההגשה.

ראו גם:

שאלות ותשובות לסטודנטים לאחר העלאת המטלה

איך מספרים סיפור בתמונות? מאת ליטל שמר חיים

בהצלחה!

צוות ההוראה של הקורס

לסיכום – להלן מפתח קישורים למסמכים הרלוונטיים למשימת הקורס הראשונה בנושא זרימה:

  1. העמוד הראשי של הנחיות המטלה
  2. רקע ומשימת הקריאה התיאורטית כולל מאמר חובה וקריאת רשות
  3. הרקע שנותנת ליטל שמר-חיים למשימה היישומית ולראיון שקיימתי איתה לקראתה
  4. שאלות ותשובות לסטודנטים לאחר העלאת המטלה
  5. איך מספרים סיפור בתמונות? פוסט העשרה מאת ליטל שמר חיים

 

 

איך גיליתי את תיאורית הזרימה עוד לפני שהפסיכולוגיה החיובית נולדה? רקע וחומרי קריאה

בשנת 1989 התחלתי את עבודתי במחלקת הביקורת של בנק איגוד בתוך כלכלן צעיר. נלחמתי על המשרה שנראתה לי מקצועית, יוקרתית ומתאימה לשלבים הראשונים של הקריירה שלי. התפקיד היה מעניין, נחשפתי לרזי הבנקאות מכיוונים שאינך נגלה אליהם בתוך עובד בנק מתחיל.

אולם לאחר מספר חודשים קרתה תופעה מוזרה: הזמן לא זז…

לא שהפסיק להיות לי מעניין, אבל משום מה, בפרקי זמן הולכים ומתקצרים התבוננתי בשעון וחיכיתי שיום העבודה יסתיים. זו היתה הפעם הראשונה שנחשפתי למשמעותו של הזמן כסוג של חיישן או גלאי אשר מדווח על תהליכים עמוקים של עניין, שעמום, תסכול, מתח. באותה תקופה אולי עוד לא נתתי על כך את דעתי, אבל התוצאה היתה בלתי נמנעת – החלטתי להתפטר, ואף חמור מכך, הגעתי למסקנה שפשוט טעיתי בהחלטות האישיות והמקצועיות שלי, ובחירת הלימודים שלי בכלכלה ובמנהל עסקים היתה שגויה.

החלטתי לעשות הסבה מקצועית חדה, ובמשך עשר השנים הבאות חזרתי לספסל הלימודים – בפסיכולוגיה. האקדמיה לא עשתה עימי חסד, ונדרשתי ללמוד מחדש תואר ראשון בפסיכולוגיה בדרך למקצוע החדש. במהלך השנים הללו סיימתי את המסלול לפסיכולוגיה קלינית של הילד, עשיתי את ההתמחות הקלינית במחלקה הפסיכיאטרית של בי"ח איכילוב וסיימתי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. בכדי להשתכר למחייתי התחלתי ללמד בשנת 1990 בביה"ס למנהל עסקים של המכללה למנהל שהיתה אז בתחילת דרכה, הייתי מרצה לסטטיסטיקה והעבודה הזמנית שמצאתי נראתה לי פתרון מוצלח עד שאסיים את לימודי. העובדה שאני כותב כרגע את הפוסט הנוכחי מבהירה כנראה ש"העבודה הזמנית" שנמשכת כבר 24 שנה הפכה לדבר הקבוע ביותר בחיים המקצועיים שלי, זאת למרות שלא החלטתי על כך מעולם, וכל מסלול הקריירה שלי אמור היה להוביל למקום אחר. במשך שנים עסקתי בו בעת בתחומי המקצוע השונים שלי – בעבודה טיפולית קלינית, בעיקר בהפרעות חרדה ופוסט טראומה, בעבודה ייעוצית לארגונים וחברות עסקיות, וכמובן בהוראה ומחקר במכללה. בשנת 2007 קראתי לראשונה את ספרו של מרטין סליגמן "אושר אמיתי" שעוסק בתחום מחקר שסחף אותי מאז המכונה "פסיכולוגיה חיובית". תחום זה בוחן את מקורות הכוח, המוטיבציה, העמידות והחוסן של אנשים, זאת לעומת מקורות החרדה, הדיכאון, והמשבר, עליהם הוכשרתי לאורך השנים. לא במקרה הביאה עבורי הפסיכולוגיה החיובית מפגש בין שני תחומי החיים שלי – בפסיכולוגיה ובמנהל עסקים, כיוון שגם בניהול השאלה המרכזית איננה כיצד לצאת ממשבר, אלא כיצד לגייס עובדים וארגונים נורמטיביים בעלי "בריאות" סבירה ומעלה, ולהפוך אותם למצוינים ובעלי הישגים. הפסיכולוגיה החיובית בוחנת גם היא "מה עובד", כיצד ניתן לטפח יכולות לייצר אנרגיה ומוטיבציה בקרב אנשים וארגונים בגישה מניעתית, בגישה של קיימות, ולא בדיעבד אחרי שהמשבר התרחש.

אך אליה וקוץ בה. המדע החדש של הפסיכולוגיה החיובית, שנעשה פופולארי והביא לפרסומים מחקריים רבים בעשור האחרון, אינו יכול תמיד להשתמש בכלים בו השתמשה הפסיכולוגיה עד כה. וכאן מסיפור "השעון שלא זז" בבנק מלפני 25 שנה, אני חוזר להווה ולקורס שלנו. ברצוני לטעון שחוויית הזמן היא כלי אבחוני חשוב. יש להיזהר, כמו בשימוש בכל כלי מדידה, שלא לקבל הטיות. לדוגמה, יתכן שהזמן זז באיטיות סובייקטיבית לא בגלל המטלה הספציפית שאנו עוסקים בה, אלא בגלל לחץ וטרדות שמגיעות מבחוץ – למשל חשש ממחלה של אדם קרוב, או כל נושא מטריד שגורם להסחת הדעת, ופוגע בהתמסרות לכל מטלה, מעניינת ומשעממת כאחת. אבל במצבים רגילים שבהם אדם מכיר את עצמו ואינו מצוי במצוקה מיוחדת, ניתן בהחלט לטעון שאם הזמן לא זז, ובוודאי אם נוצר שעמום, כדאי לבחון האם דבר-מה לא בסדר. אך מאחר שבפסיכולוגיה חיובית עסקינן, נעבור מייד אל צידה המלא של הכוס – ההזדמנות שהקורס הנוכחי תזמן לכם היא דווקא למצוא את הדברים החיוביים המפתיעים והבלתי צפויים שבמהלכם הזמן חולף מהר, בעוד שאתם מבחינתכם לא שמתם לב שמדובר בעשייה, מטלה, מטרה, משמעותיים. מיהאלי צ'יקסנטמיהאהי כינה חוויה זו "זרימה" או Flow באנגלית. חוויית "זרימה" הינה מצב של מעורבות בחוויה אופטימלית שלא דורשת דחיפה או שכנוע, אלא שקוראת באופן טבעי. היא כוללת על פי רוב:

  1. ריכוז קשב
  2. אתגר
  3. ביטוי של מיומנות אישית (חוזקות)

באופן רחב יותר הזרימה מתרחשת תחת שמונה תנאים שהוגדרו כך ע"י צ'יקסנטמיהאהי:

  1. התמודדות עם משימה שניתן לסיים
  2. יש צורך להתרכז כדי להצליח במשימה
  3. הריכוז במשימה אפשרי כי יש לה מטרות ברורות
  4. הריכוז אפשרי כי ניתן לקבל משוב מיידי
  5. פעולה מתוך מעורבות עמוקה אך חסרת מאמץ, מה שמסיר מהתודעה דאגות ותסכול
  6. נוצרת חווית שליטה אישית על הפעולה
  7. דאגה לעצמי נעלמת במהלך הפעולה, אך תחושת העצמי מתגברת לאחר תום ההתנסות
  8. השהייה של תחושת הזמן: שעות הופכות לדקות, דקות הופכות לשעות

כפי שניתן לראות, תנאי הזרימה מנוגדים לתפיסה הרווחת שכדי ליהנות ולעשות דברים משמעותיים בחיים נדרשת מידה רבה של ספונטאניות –שהדברים יקרו מעצמם. נראה שכדי לייצר אושר ומשמעות נדרשת דווקא פעולה מובנית למדי שמשתלבת בתוך רוטינה מוגדרת, ושרק כך ניתן באמת להתמסר למשימה המביאה לסיפוק. ההתמסרות היא כזו שלרגע תודעת העצמי נעלמת, כך שבמהלך המשימה הפרט אינו מודע לגמרי לנוכחותו, והוא כולו מושקע בחוויה (למשל אי אפשר ליהנות מסרט עלילתי מבלי לנתק את בוחן המציאות ואת תחושת העצמי ולהתמסר לעלילה).

סיכום ורקע נוסף על זרימה נמצאים במאמר הבא אשר נכתב על ידי לפני מספר שנים עבור כתב העת סטטוס ואשר פורסם על ידם לאחר מכן גם ב-ynet. עד כאן קריאת החובה.

למי שמתעניין בנושא, מצורף להלן קישור לקריאת רשות – הפרק השביעי מתוך הספר זרימה שתורגם לעברית ויצא לאור בישראל בהוצאות אופוס המצוי כאן.

 

עקרונות שימוש במצלמה, וההקשר שלהם לפסיכולוגיה חיובית – מאת ליטל שמר-חיים

פסיכולוגיה חיובית מבעד עדשת המצלמה סמינר קיץ לתלמידי תואר שני בניהול במסלול האקדמי המכללה למנהל

שלום לכם,

המפגש בינינו היה אמור להתקיים ביום שישי 25 ביולי, בו היינו אמורים לבלות יחד בפתיחת הסמינר "היבטים נבחרים בניהול", במפגש שבו תכננתי לספר לכם על הקשר בין צילום לפסיכולוגיה חיובית, ולהעניק לכם תדרוך קצר לקראת התרגילים המעשיים בצילום שתבצעו בקורס.

היות שהמפגש בוטל, לאור הנסיבות הביטחוניות, ואת הרצאות המבוא שתוכננו בו בוודאי כבר ראיתם, בסרטונים בבלוג של פרופ' אורן קפלן, נותר לנו כעת להשלים בקצרה את התדרוך ביסודות הצילום. לצורך כך, חשבתי שכדאי לרתום את שפע המקורות והתכנים באינטרנט, ולשתף כמה סרטוני הדרכה שערכו צלמים מוכשרים ברחבי העולם. זה הולם לרוח הקורס המתוקשב, אבל גם לעקרונות הפסיכולוגיה החיובית: למנף את היכולת שלכם כתלמידים וכאנשי תקשורת, ולעודד אתכם לשכלל את יכולתכם בכוחות עצמכם, באמצעות ההזדמנות שנוצרה ושפע האמצעים ללימוד עצמי ברשת.

חיפוש פשוט ביו-טיוב, על לימוד צילום או טיפים לצילום מעלה מיליונים של תוצאות. איך משייטים באוקיאנוס הזה בלי לשקוע במצולות? רשימת הנושאים שלהלן, והקישורים שבחרתי לשתף (באנגלית), אמורים להיות לכם לעזר, ולכסות את הידע שיסייע בביצוע מטלות הקורס. אבל זוהי רק הצעה ידידותית לסרטוני הדרכה, שלדעתי מעניינים, ברורים יחסית, ואפילו משעשעים. מי מכם שיבחר להעמיק ולחפש מקורות נוספים או אחרים ברשת, מוזמן להיעזר במילות החיפוש באנגלית בכל נושא. ולמתקדמים שביניכם, כללתי ברשימה גם חומרים מורכבים יותר (המסומנים בכוכבית), שבעיני חשובים לכל צלם, אך לא נדרשים במסגרת מטלות הקורס.

מובן שהצפייה בסרטונים וביצוע המטלות לא נועדו להפוך אתכם לצלמים מיומנים. אבל אני מאמינה שעם מטען היכולת שברשותכם, ועם מעט תרגול, תפיקו מהמצלמה למידה, ולצידה הנאה רבה. במידה ומתעוררות שאלות, אנא, אל תהססו להעבירן אל עוזרות ההוראה בקורס, כדי שבעזרתן אפרסם תשובות באופן מרוכז.

אני מאחלת לכם צילום מהנה, מעשיר ומועיל.

שלכם,

ליטל שמר חיים

עקרונות שימוש במצלמה, וההקשר שלהם לפסיכולוגיה חיובית

אחיזה יציבה

כמו כלים אחרים בחיים, שאנו רוכשים במאמץ ובמשאבים יקרים, גם את המצלמה יש ללמוד, כדי להפיק ממנה את המרב. תרגלו אחיזה נכונה במצלמה, כמשל לאחיזה במציאות, והתמקדו תוך כדי כך רק במוחשי ובקונקרטי: מה המצלמה יכולה לבצע ומה אנו יכולים לעשות בה? התרגול בגבולות היכולת של המצלמה ימחיש בהמשך את גבולות היכולת שלנו, וילמד אותנו איך ניתן להרחיב יכולת מבלי להיקלע למלכודת של שיפוטים ודעות.

פוקוס (Focus, Autofocus Points)

במהלך הצילום אנו לומדים להתארגן בזמן ובמרחב, ולעשות שימוש בכלים הפיזיים שמצויים ברשותנו, וביכולת המתפתחת, לצורך הפקת תוצאה רצויה, למשל, תצלום מרהיב. בהמשך נוכל להעמיק ולחקור את משמעויות הזמן והמרחב, ולגלות גם מה מצוי בארגז הכלים שלנו ומה היינו רוצים להוסיף לו. את התובנות מהתהליך שניישם בצילום, נכליל על פעילויות אחרות בחיינו. אך תחילה עלינו ללמוד ליצור מיקוד במיקום הרצוי בתוך המסגרת.

קומפוזיציה (Composition)

פעולת ארגון החלקים השונים בתמונה ויצירת יחסים ביניהם מחייבת קבלת החלטות שונות. התבוננו בסרטונים וגלו דוגמאות לשיטות מקובלות ביצירת קומפוזיציה: חוק השלישים, מרווחי מבט ותנועה, קווים ואובייקטים להולכת עין, תבניות חוזרות, קווי מסגור טבעי, קווי אלכסון, ועוד. אנו נתייחס בהמשך אל נושא הקומפוזיציה, ננסה למצוא בו תובנות על תהליכי תכנון בחיינו, ונבחן איך ניתן ללמוד לעצב חיי יומיום מאושרים, באותה טבעיות שבה ניתן להפיק תצלומים יפים.

עומק שדה

(Depth of Field, DoF, Bokeh)

עומק שדה הוא אזור ממוקד (בפוקוס) סביב הנושא המצולם, שמעבר לו קיים טשטוש בתצלום. הסרטונים הבאים מדגימים כיצד ניתן לשלוט בעומק שדה, באמצעות המרחק מהנושא, אורך המוקד של העדשה, וגודל הצמצם. תרגלו עומק שדה: החליטו מראש אילו אלמנטים בתצלום יהיו חדים, אילו יהיו מטושטשים ובאיזו מידה של טשטוש. אנו נדון בהמשך בקשר בין תרגול עומק שדה לבין תגובתנו לנוף, לאו דווקא המצולם, אלא זה שנשקף במסע חיינו.

מאפייני עדשות*

(Lens ,Focal length)

נושא זה מומלץ למתקדמים בצילום, ואינו הכרחי לצורך ביצוע המשימות בקורס. עדשות זום, ועדשות בעלות אורך מוקד שונה, מאפשרות הרבה יותר מאשר להתקרב או להגדיל את נושא הצילום. הסרטונים הבאים ממחישים כיצד עדשות שונות מאפשרות להציג את העולם באופן שונה מזה שהעין האנושית רואה. התבוננות באותו נושא דרך עדשות בעלות מאפיינים שונים, יכולה ללמד אותנו גם על תעתועי ראייה וחשיבה.

צילום ידני*

(Aperture, Shutter Speed, ISO, Exposure Triangle)

נושא זה מומלץ למתקדמים בצילום, ואינו הכרחי לצורך ביצוע המשימות בקורס. האיזון בין אור וצל, והאופן שבו אנו חושפים פרטים באזורים המוצלים, או נמנעים מלשרוף פרטים באזורים הבהירים, באמצעות מדידת האור, הנו אחד הנושאים החשובים ביסודות הצילום, אם לא החשוב שבהם. אך מה לגבי האורות והצללים המלווים את בחירות העשייה שלנו? מה נוכל ללמוד מהטיפול באור בצילום על אותם אזורים אטומים או שרופים בשגרת חיינו?

פסיכולוגיה חיובית מבעד עדשת המצלמה: הקרב על האושר בסמינר היבטים נבחרים בניהול

סטודנטים יקרים

מחר יום שישי 25 ביולי היינו אמורים להיפגש ליום מרוכז בו יפתח הסמינר שלנו היבטים נבחרים בניהול. הקורס במקורו התקיים מזה 15 שנה בפורמט של למידה מרחוק, והפעם החלטנו לפתוח אותו במפגש פנים מול פנים. אולם רצה הגורל ומצב המלחמה תקף אותנו, ואנו מודעים לכך שחלק מתלמידי הקורס לא יכולים להגיע מסיבות שונות. מאחר ובפורמט הנוכחי אי אפשר לעשות "שיעור השלמה" החלטנו פשוט לחזור למקורות, לבטל את המפגש מחר, ולהעביר אליכם את המסרים שהיינו אמורים להעביר בכיתה בצורה וירטואלית מרחוק. זו הסיבה שמחר אינכם צריכים להגיע לקמפוס, ואנו נשקע לכורסה, ונתחיל להתבונן בסרט. זו תהיה התבוננות דרך עדשת המצלמה על התמונות והסרטים שנצלם, זו תהיה התבוננות על הסרט של חיינו, זו תהייה התבוננות על חוויית הלימודים שנייצר ביחד, אך כל אחד גם לבד עם עצמו, לאורך הקורס הנוכחי.

נושא הקורס יתמקד ביישומיה הניהוליים והאישיים של הפסיכולוגיה החיובית, אך הטכניקה הייחודית שבחרנו להשתמש בה קשורה לרקע שלכם בתקשורת, ולמחשבה שהיתה לנו שתוכלו אולי להתחבר לתכני הקורס ויישומיו דרך עדשת המצלמה, הן במובן הקונקרטי של ההתבוננות, והן באנלוגיה שהיא תספק.

הנחיות מדויקות תקבלו בהמשך, בינתיים ברצוני להזמין אתכם לצפות בהרצאת מבוא קצרה שהקלטנו בחדרי בקמפוס לפני יומיים שהתקיימה בראיון שקיימתי עם גליה מתרגלת הקורס, ולאחר מכן בראיון נוסף שקיימתי אני עם ליטל, צלמת מקצועית, שתלווה את החלק היישומי של הקורס שיתבצע באמצעות חוויית ומשימות צילום והתבוננות.

ברצוני להודות לצוות ההוראה של הקורס עימי – לגליה שוץ-לוי וללירון חזן-טנדלר, לליטל שמר-חיים הצלמת והמרצה שמלווה את הקורס, וכמובן לקובי אשכנזי המוכר בוודאי לחלקכם מהכיתה, שהוא הצלם והמפיק הראשי של בית הספר למנהל עסקים.

אני מאחל לכולכם סמסטר מעניין ומלמד, ומקווה שמצב הלוחמה בדרום יסתיים במהרה ונוכל לחזור לשגרת החיים הרגילה.

להתראות ושבת שלום

אורן

קישור לקליפ המבוא לקורס עימי:

קישור לקליפ ההמשך עם המבוא של ליטל – "לשים את האושר בפוקוס":