ארכיון חודשי: מאי 2014

מטלת סיום הקורס – פסיכולוגיה חיובית: מדעי האושר, ביה"ס לתקשורת סמסטר ב' תשע"ד

פסיכולוגיה חיובית: מדע האושר – סמסטר ב' תשע"ד
מרצה: פרופ' אורן קפלן, עוזרות הוראה: גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר

 

מטלת סיום הקורס

הקדמה

במהלך הקורס שלנו נפגשנו 13 פעמים. לאחר כל מפגש כתבתם והגשתם יומן מסע, כך שבסיומו של הקורס ברשותכם 13 יומנים. כן, כן, אני מודע לזה שפה ושם פספסתם שיעור או יומן מסע מסוים, אבל לפי תפיסתי שאותה הדגשתי שוב ושוב לאור הקורס, גם אם פיזית לא הייתם בשבוע מסוים בכיתה, בכל זאת נוכחות הקורס בכם היתה בתודעתכם, בצורה כזו או אחרת.

יומן המסע לא נועד להיות "סיכום שיעור", למרות שחלק מסוים ממנו בהחלט התייחס לתוכן השיעור. יומן המסע, כפי שמעיד שמו, נועד לשמר בכתב חוויות ומחשבות של מסע דווקא ברגעים של שהייה והתבוננות מהצד בערבו של יום, אבל בהחלט בתוך מהלך הדרך ותוך התבוננות על הבחירות, הצמתים, וההתנהלות שעוד צפויה ביום שלמחרת.

הפסיכולוגיה החיובית מנסה לשים את הדגש על מה שקיים – על החוזקות והמשאבים שעומדים לרשותנו. בעבודת הסיום לקורס ברצוני לכוון אתכם למקורות אלו – למה שהיה שם לאורך הסמסטר הנוכחי: הן כאשר נכחתם והרגשתם נוכחים, והן כאשר לא הייתם מעורבים, כאשר שהיתם פה כל כולכם, כאשר שוטטתם למחוזות אחרים, לציפיות מהקורס, לדברים שלא ציפיתם, למראות שהיו מהחלון של הקורס למקומות שונים, לעצמכם, לאחרים, למקומות שהייתם מעורבים, למקומות שהיו שוחקים, למה שאהבתם, למה שהיה בלתי נסבל, לצ'ט בסמארטפון בהיחבא מתחת למחברת במהלך השיעור, לשיחות עם חברים בקפיטריה, ובקיצור, לכל דבר שקרה בסמסטר האחרון, בציר החיובי, בציר השלילי, ובצירים האחרים של התוכן והתהליך שבהם אתם מעוניינים לגעת.

בהנחיות שלהלן תתבקשו להתייחס לכל שבועות הקורס ולכל יומני המסע. עבודת הסיום של הקורס אינה סיכום טכני של חומר הלימוד ואינה משוב לצוות ההוראה, היא בראש ובראשונה משוב לעצמכם, מראה מסוימת שמתבוננת על כמה חודשים שחלפו בחייכם, ולרובכם בצומת משמעותית לקראת סיום התואר הראשון. כפי שהודגש לא פעם בקורס, אנו מתבוננים בקשב רב לאירועים משמעותיים בעברנו, כמו גם לציפיות ולכמיהות לאירועים המשמעותיים בעתידנו. איננו מסוגלים להקצות קשב רב לשגרה היום-יומית ובד"כ אנו גם ממעיטים בערכה של שגרה זו. אולם דווקא בה טמון מקור האושר, החוסן, המימוש העצמי, ולמעשה כל מה שתחפצו לעצמכם בחייכם, וזהו כמובן, נושא הלימוד המרכזי של הקורס שעברנו יחדיו בסמסטר הנוכחי.

אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה (מסכת אבות פרק ב משנה ד), הייה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם (מהאטמה גנדי).

הנחיות להכנת מטלת סיום הקורס ואופן הגשתה

מטלת הסיום מהווה מעין יומן מסע מסכם, מאמר אישי שיחבר בין חומרי לימוד והתנסות. כדי להתארגן לצורך ביצוע המטלה, ארגנו לעצמכם בשלב ראשון את 13 יומני המסע של הקורס (ניתן, אך לא הכרחי, להשמיט עד 3 יומנים, לבחירתכם, או כמובן כאלה שלא הגשתם). קראו את היומנים ושחזרו לעצמכם בעזרתם את מהלך הקורס והסמסטר האחרון. כמו יומני המסע – כך גם עבודת הסיום של הקורס מתבצעת ומוגשת באופן אישי על ידי כל משתתף בקורס בפורטל המודל.

מבנה עבודת הסיום

  1. כותרת והקדמה: נסחו כותרת שמתאימה לדעתכם לעבודת הסיכום שהינכם מגישים, ואחריה כתבו הקדמה בת 100-200 מילים. כאן ולאורך המשך העבודה, ניתן להיות יצירתיים, אך הקפידו לשמור על אותנטיות הכתיבה לאורך כל הדרך ועמידה במתווה.
  2. סיכום יומני המסע – הכנת חומר גלם לעבודה: שילפו את יומן המסע המצטבר על פני הסמסטר, צרפו אותו כנספח בסוף העבודה. השתמשו בו כעת והקדישו פסקה קצרה בת 50-100 מילים עבור שמונה משיעורי הסמסטר לפי בחירתכם. התייחסו בכל פסקה שכזו לנושא מסוים ומרכזי מתכני השיעור שדיבר אליכם או/ו שעורר בכם מחשבות. נסו מחד להגדיר את הנושא הזה ברמה התיאורטית, רצוי במונחי הקורס, ולאחר מכן כיצד הוא מתקשר לחייכם, אישית או מקצועית או בכל אופן אחר. חיזרו על תהליך זה עבור כל שמונת השיעורים ויומני מסע שבחרתם, כל פסקה נפרדת ובלתי תלויה באחרת. אל תחברו בין השיעורים/יומני המסע, כל שיעור עומד כאן בפני עצמו. סעיף זה מהווה שחזור של הסמסטר ויצירת חומר גלם שעימו תוכלו לענות על שני הסעיפים הבאים. ניתן כמובן להשתמש בטקסטים ובפרטים שהנכם מציינים בחלק זה לצורך כתיבת הסעיפים הבאים (כולל שימוש במשפטים מסוימים לצורך תשובה גם בסעיף 3 וגם בסעיף 4 אם יש צורך).
  3. סיכום החומר התיאורטי (על בסיס החומרים שאורגנו בסעיף 2 הנ"ל, מצגות הקורס וסיכומי השיעור שלכם): דמיינו שקיבלתם הזמנה על ידי עיתון מוביל לכתוב כתבה המסכמת את החומרים התיאורטיים של הקורס, כפי שבאו לביטוי בשיעורים, ביומני המסע, ובסיכום הנ"ל שעשיתם. שימו לב, מדובר על כתבה "אקדמית" המתייחסת לחומרים התיאורטיים של הקורס בלבד ולא לתהליך או להשלכות אישיות של הקורס. אורך הכתבה הנדרש 400-600 מילים (כעמוד וחצי עד שניים).
  4. פוסט סיום (על בסיס החומרים שאורגנו בסעיף 2 הנ"ל ומחשבותיכם): נניח שהיה לכם בלוג, והחלטתם לנסח פוסט עבור בלוג זה אשר מסכם את המחשבות, התחושות, התהליך, ההשלכות וכיוצא באלה, כפי שבאו לביטוי ביומני המסע ובסיכום יומני המסע הנ"ל. יש כמובן להשתמש במונחים תיאורטיים אולם חלק זה מתייחס לאופן בו תכני הקורס רלוונטיים (או שאינם) לחיים, ליישומים האישיים, המקצועיים והניהוליים שלהם, עבורכם באופן אישי ולחיים החברתיים שמסביב בכלל. כלומר, במשימה זו תבטאו את הבנתכם בחומר הקורס ואת יכולתכם להשליך אותו לחיי המעשה בהקשרים שונים. אורך הפוסט הנדרש 400-600 מילים (כעמוד וחצי עד שניים).

הערכת העבודה: ציון העבודה אינו מתייחס באופן שיפוטי לדעתכם האישית, לחוויה האישית או לכל הקשר אישי אחר שאליו תתייחסו, כך שבהיבט הזה אתם חופשיים לחלוטין לכתוב כל דבר שתראו לנכון. כמו בכל משימה אקדמית, אנו מנסים לבחון תוך כדי קריאת העבודות את המידה בה חומרי הקורס הובנו, נלמדו ועברו אינטגרציה, ואת יכולתכם לאסוף את חומר הלימוד ולקשר אותו לאירועים מציאותיים, שהרי במידה רבה זו מטרת הלימודים האקדמיים באופן כללי.

כאמור, עבודת הסיום מוגשת, כמו כל מטלות הקורס, באופן אינדיבידואלי, אלקטרוני, לפורטל הקורס.

תאריך אחרון להגשה: 30 ביולי, 2014.

זו הזדמנות להודות למתרגלות הקורס לירון חזן-טנדלר וגליה שוץ-לוי וכמובן לכולכם על השתתפותכם הפעילה בקורס.

בהצלחה במבחנים ובהמשך הדרך.

אורן

הנחיות למטלת הסיום

במהלך הסמסטר הנוכחי עסקנו במסגרת הקורס שלנו "סוגיות נבחרות בניהול" במספר היבטים הקשורים לתיאורית הזרימה והיישום שלה לפרט ולארגון. כעת אנו פונים למטלת הסיכום וכאן תעבור הבחירה לידיכם. במטלה זו אינכם מתבקשים להתמודד עם חומר לימוד חדש אלא לעבד את אשר למדתם, לבצע אינטגרציה כלשהי, ולאסוף את מחשבותיכם לגבי הקורס בכללותו, מהפרטים הקטנים ועד למכלול השלם.

מטלת סיום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ד | תוכנית ה-MBA ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

במטלה הנוכחית הנכם מתבקשים לכתוב חיבור בן 3-4 עמודים (600-800 מילה) לפי ראות עיניכם המבטא מחד סיכום כלשהו של חומר ותהליך הלימוד בקורס הנוכחי ומאידך מביא משהו חדש שלא נאמר עד כה. אתם יכולים לדוגמה, לבחור נושא ספציפי בו לא עסקנו במהלך הקורס, ולנתח אותו במונחי חומר הלימוד, או בכל דרך אחרת שתראו לנכון.

הנכם מתבקשים להביא לפחות מקור אחד חיצוני ותיאורטי לחיזוק טענותיכם, רצוי מאמר אקדמי ומדעי דרך מאגרי המידע של הספריה, אך אפשר גם מאמר מקצועי מכתבי עת אינטרנטיים הפתוחים לחיפוש חופשי באנגלית או בעברית.

יצירתיות ובחירה חופשית מוזמנת ומבורכת, כל עוד יהיה בטקסט ביטוי מספק למה שהתרחש בקורס הן מבחינת תוכן והן מבחינת יישום. חישבו אולי מה הכי דיבר אליכם במהלך הסמסטר ונסו להתמקד בנושא זה (אך לבחון אותו מזוית ראיה חדשה – לא באותו אופן בו ביצעתם את המטלה הקודמת).

לבסוף, הינכם מוזמנים (אך לא חייבים) לצרף עמוד סיכום אישי יותר על מהלך הקורס ותחושתם הן לגבי נושא הקורס והן לגבי אופן הלימוד הייחודי שלו.

הגשת המטלה עד 17 ביוני 2014

סיום סמסטר מוצלח לכולכם ובהצלחה בבחינות!

מאיתנו צוות ההוראה של הקורס: אורן גליה ולירון

Released for publication in the Journal of Traumatic Stress

I am excited to announce the first fruits of our Positive Psychology & Resilience research project. A brief report of our first peer review paper "High Positive Affect Shortly After Missile Attacks and the Heightened Risk of Posttraumatic Stress Disorder Among Israeli Adolescents" was published in the site of the Journal of Traumatic Stress.

I would like to express my deepest appreciation to Dr. Yael Israel-Cohen, my post-doc and colleague researcher who did excellent and highly professional scientific work. It's been a privilege working with her on this project. I wish her luck and success in her next post-doc position in Chicago.

I would like also to acknowledge Dr. Gabriela Kashy-Rosenbaum our wonderful partner in the current study and in two additional papers which are going to be published soon, and hopefully in some more to come.

And last but not least, my thanks and warm gratitude to our friends and colleagues at Israel Sci-Tech and especially to Hagit Navaro and her team – undoubtedly the most engaged and impressive professionals in the Israeli school educational system. The study was supported by Israel Sci-Tech and the Research Unit of the School of Business Administration at the College of Management.

מעורבות ותשוקה בעבודה: ייעוד או התמכרות? מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק – סמסטר ב' תשע"ד

מעורבות ותשוקה בעבודה: ייעוד או התמכרות?

עַזָּה כּמָּוֶות אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה (שיר השירים, ח', ו')

לאורך הסמסטר האחרון אנו דנים בתופעת הזרימה (Flow). כזכור, זרימה הינה חוויה שנוצרת כתוצאה ממעורבות גבוהה של הפרט במשימה שיוצרת איזון אופטימאלי בין אתגר למיומנויות. המעורבות במשימה גורמת לשינוי בתפיסת הזמן באופן שהוא חולף מבלי שים במהירות. חווית הזרימה מאופיינת בהיעדר תחושה של מצוקה ולחץ ובמיקוד של הפרט כלפי חוץ (גם אם מתרחשת בדמיונו ולא בהכרח בסביבה החיצונית בפועל). זוהי חוויה שמביאה לצמיחה פסיכולוגית, ובאופן מצטבר בטווח הארוך עשויה לגרום לשגשוג, אושר והישגים. במשימה הנוכחית, הרביעית והאחרונה בקורס הנוכחי (למעט משימת הסיום שבה נעסוק באינטגרציה ולא בחומרים חדשים מצד צוות ההוראה) נתמקד בהיבט של המעורבות ונעמיק בו.

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ד | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

הערה: הקישורים המופיעים בטקסט להלן הינם קריאה מומלצת אך אינם חובה לעיון וקריאה.

מעורבות – Engagement, הינה לא במקרה גם התרגום האנגלי של הביטוי "אירוסין" בעברית. מעורבות היא גם התחייבות אשר נצבעת בעוצמה במשמעות של קשר הנישואין והזוגיות. אך באותה מידה של אי-מקריות, הביטוי Engagement מופיע גם בהקשר התעסוקתי – למשל, פגישה שנקבעה, "התחייבויות קודמות", ואפילו יציאה לקרב אבירים. ריבוי הפירושים לאותו ביטוי עמום "מעורבות" מצדיק לא-בכדי את הקישור בין "מעורבות" ל"תשוקה", שהרי תשוקה היתה תמיד לאורך ההיסטוריה מקור לאהבות וקשר מחד כמו גם לקנאה ונקמה מאידך, כאמור בשיר השירים ח', ו': "עַזָּה כַמָּוֶות אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה".

האם אנו זקוקים למעורבות ולתשוקה בכדי להגיע לביצועים מעולים? והאם אלו אינם יוצרים מידה של מצוקה וחרדה שעלולים לפגוע בביצועים? שאלות אלו עולות בהקשרים רבים – כמובן בהקשרים הנוגעים לרומנטיקה ומערכות יחסים אך בעשור האחרון, ובמיוחד מאז החל המחקר המקיף בפסיכולוגיה חיובית, גם בהקשרים תעסוקתיים הנוגעים לעיסוקים מקצועיים, ביצועים בעבודה, מימוש עצמי ועוד. מאמר שעוסק בסוגיות אלו ודן בשאלה "עד כמה נדרשת תשוקה לעבודה" בקרב עובדים ומנהלים בכדי להגיע לביצועים מעולים נכתב על ידי גורגייבסקי ובייקר כפרק במקראה ערוכה מאת סימון אלברכט תחת השם: Handbook of Employee Engagement. שם הפרק אותו ניתן להוריד במקור באנגלית כאן הינו Passion for work: work engagement versus workaholism. מחברי הפרק פותחים את מאמרם בציטוט של הגל שמנבא בוודאי את מה שיכתבו לאחר מכן: "אין שום דבר עצום בעולם שנוצר ללא תשוקה". המחברים סוקרים סדרה של מחקרים שבחנו את נושא המעורבות בעבודה ובמיוחד את ההבדל בין מעורבות מתוך תשוקה לבין מעורבות מתוך דחף, וההבחנה החשובה שנובעת מכך בין "מעורבות בעבודה" ל"וורקוהוליזם" – התמכרות לעבודה – workaholism.

ואולי אתחיל בווידוי אישי: אין ספק שאני מכור לעבודה. לפחות כך עשוי להגדיר אותי מישהו שיסתכל על אופן פעולתי והאופן שאני עובד במובן הפורמאלי של המילה. למשל, אני כותב משפטים אלו ביום שישי בערב, לאחר שחזרתי מנסיעת עבודה בארצות הברית לפני שלושה ימים. במטוס קראתי מספר מאמרים, ולרגע לא חשתי שאני עוסק בעבודה. אז מה דעתכם? האם אני באמת מכור לעבודה? בהקשרים שאליהם התייחסתי עד כה כנראה שלא. מחברי המאמר היו מכנים את גישתי לעבודה עד כה "מעורבות". אך לא אוכל לצערי לצבוע באור כה חיובי את מלוא גישתי לעבודה כיוון שיש עוד כמה רכיבים שלא ציינתי. למשל את יחסי האמביוולנטי לדואר האלקטרוני. בעבר היה המייל ידיד חיובי ונחמד. שהרי מה יכול להיות יותר משובב נפש מאשר לפתוח את תיבת הדואר ולמצוא בה מכתב? אנשים בעבר היו ממתינים לדוור בקוצר רוח, ושולחים זה לזה מכתבים בכתב צפוף (הדואר בא היום באוטו האדום…). אני עדיין שייך לדור ששלח מכתבים וציפה לתגובה, ולכן לא שמתי לב איך לאט-לאט משתלט הדואר האלקטרוני על חיי. לא אאריך בהסברים, למי שמעוניין אני מצרף קישור למאמר קצר שפרסמתי בזמנו בנושא זה בטור השבועי שערכתי במדור השיווק של דה מרקר ואיגוד השיווק הישראלי. במאמר זה אני מתייחס לסוגיית הדואר האלקטרוני כהתמכרות, שללא ספק עוד הלכה והחריפה בשנתיים האחרונות מאז התפרסם המאמר. מבחינתי האישית המצב כיום כה גרוע עד כדי כך שאם ארצה באמת להתייחס לכל הודעות המייל שאני מקבל מידי יום שעומדות על כ-250 במספר, אצטרך להקדיש את כל זמני למייל במקום לחיות, לעבוד, להיות בקשר עם אנשים… ואכן לעיתים כך מתרחש – ישנם ימים שבהם אני פותח לרגע את הדואר האלקטרוני "רק כדי להסתכל" ואני מוצא עצמי יושב שעות לקרוא, למיין, למחוק, לענות (להתענות). אם אתם רוצים להתבונן על התופעה המייסרת הזאת בצורה רומנטית תוכל להתענג לרגע בטריילר של You've got mail, אבל אל תשכחו את השנה שבה הוא יצא לאקרנים – 1998. אם תחזרו למציאות הנוכחית 16 שנים מאוחר יותר ובמיוחד כאשר תקראו בעוד זמן קצר את התייחסותם של מחברי המאמר הנ"ל לוורקוהוליזם תוכלו להבחין בקלות שהתנהלות זו מצידי בנוגע לדואר האלקטרוני שונה באופן מובהק ומובחן מהתנהלותי מול קריאת המאמרים או כתיבתם. הטיפול שלי בדואר האלקטרוני הוא וורקוהוליזם מאחר שהוא מטרד קומפולסיבי עבורי, אני מרגיש נדרש לעשותו, אך הוא אינו מספק, הוא מרוקן משאבים ולא ממלא אותם, כפי שהיה קורה בעבודה שיש בה מעורבות. יתכן שאני כמו כל מכור שמנסה להיגמל, מאמין שהשלב הראשון מתחיל במודעות ובכמה הצהרות לסביבה עד כמה הוא מודע וכבר שונה ממה שהיה בעבר. ואתם… בסך הכל רציתם לעבור קורס אקדמי ולא לשמוע את וידויי ליבי על ה-eתמכרות שלי. אז בואו נחזור לסוגיית המעורבות בעבודה של גורגייבסקי ובייקר, ובכך גם אנסה להמחיש את ההבדל בין התייחסותי האישית לעבודתי המחקרית או הניהולית שאליה אני מתייחס כ"מעורבות בעבודה" לבין רכיבים מטרידים ומפריעים כמו קריאת מיילים וביצוע עבודות אדמיניסטרטיביות אחרות שמעסיקות אותי ושאליהם אתייחס כ"וורקוהוליזם". חשוב להדגיש שהשאלה איננה יכולה להיוותר בשדה ה"תחושה" אלא חייבת לעסוק בסוגיית הביצועים ומדידתם: ארגונים שואפים להגיע לביצועים מעולים ומעוניינים למדוד את עובדיהם ואת מנהליהם על בסיס הביצועים שלהם. לפיכך השאלה היא האם עובד מעורב (Engaged) ו/או עובד וורקוהוליסט מפיקים ביצועים טובים יותר מעובדים שאינם כאלה, ובין שתי קטגוריות אלה, מי מצליח יותר, המעורב או המכור לעבודה?

הביטוי "תשוקה לעבודה" מגיע מתוך מחקרים איכותניים שמנסים לבחון את מקורות המוטיבציה של יזמים. תחום היזמות משתמש רבות בביטויים מתוך עולם הרומנטיקה והארוטיקה: היזם הסדרתי והעיקש אשר מצליח למרות כל הסיכויים נחשב לאדם בעל תשוקה שמשיכתו לפרויקט היזמי חזקה מההיגיון. חלק מהחוקרים הגדירו את התשוקה לעבודה כאהבה שמגיעה לא רק מתוך תשוקה אלא אף מתוך אנוכיות. כלומר, יש חשש מסוים שהעובד המעורב אשר מבצע את עבודתו מתוך מניעים פנימיים ונפשיים עמוקים עלול אולי לפעול לא רק לטובת הארגון וביצועיו, אלא בתשוקתו למימוש עצמי עלול לסטות מדרך הישר, כמו בן או בת זוג שמרוב אהבה הופכים לקנאים כפייתיים (לקריאה נוספת בנושא חפשו את מאמריו של סקוט שיין על יזמות ומעורבות). יתכן שמעילתו של ברנרד מיידוף ושערוריות הונאה כגון אנרון ודומיה הובלו על ידי אנשים שהתשוקה והחמדנות בערו בהם יותר מכפי שיכלו להכיל. מטרתם היתה כספית וחומרית, אולם הפסיכולוגיה היזמית לא מונעת מחומרנות, למרות שזו מהווה תירוץ ומניע מצוין עבורם. מדובר בחומר בערה עמוק ומשמעותי יותר שקשור לצורך במימוש עצמי והישגיות. את הביצועים והמוטיבציה בעבודה כיום קשה להסביר במונחים כלכליים, מדובר במשהו עמוק שקשור במעורבות, תחושת מסוגלות, רצון באוטונומיה ושליטה ועוד (ראו את הרצאת TED הבאה במידה ותרצו לדעת עוד על כך).

גורגייבסקי ובייקר כתבו את פרקם בכדי לייצר הבחנה והשוואה בין שני הקונספטים של"מעורבות בעבודה" מול "וורקוהוליזם", אשר מייצגים שניהם ביטוי של מוטיבציית עובדים אשר נראית למתבונן מהצד כתשוקה והישגיות לביצוע בעבודה, ללא הבדל מיוחד ביניהם. אגב, נושא התשוקה וההתמכרות בהקשרים שונים (ספורט, מערכות יחסים ועוד) נחקר רבות, למשל על ידי פרופ' וולרן (Robert J. Vallerand) שכיהן כנשיא השלישי של האיגוד הבינלאומי לפסיכולוגיה חיובית והרצאותיו מלאות בתשוקה והומור (בזמנכם החופשי…). וולרן הגדיר "תשוקה לפעילות" כנטייה חזקה לפעילות שאנשים אוהבים, תופסים כחשובה ובה הם משקיעים זמן ואנרגיה על בסיס קבוע. שתי צורות שונות ומבודלות של תשוקה מוגדרות על ידו כ"תשוקה הרמונית" לעומת "תשוקה אובססיבית". במקרה הראשון לפרט יש שליטה בפעילות הנחשקת אשר תופסת חלק משמעותי מזמנו או חייו אך לא משתלטת על מרחב המחייה הכולל של הפרט. לעומת זאת במקרה של תשוקה אובססיבית הפעילות הנחשקת משתלטת על מרחבי המחייה האחרים של הפרט ולמעשה גוזלת חלק לא פרופורציונאלי בזהותו של הפרט וגורמת לו קונפליקטים עם תחומי חיים אחרים. לא קשה לראות את היישום של הגדרות אלו להקשר תעסוקתי. מעורבות בעבודה מוגדרת על ידי החוקר ההולנדי מאוניברסיטת אוטרך פרופ' וילמר שאופלי כמצב תודעה שקשור לעבודה אשר מאופיין ברגשות חיוביים, בתחושה אנרגטית, התמסרות והעמקה. עובדים בעלי מעורבות גבוהה מרגישים חיבור רגשי לפעילויות העבודה, הם עובדים במרץ ובהתלהבות, זוכים לתחושת משמעות, השראה, גאווה, אתגר. הם דבקים במטרה וחשים מרותקים בצורה מאושרת ומעמיקה בעבודה. עובדים מעורבים נוטים להשפיע על אירועים שמשפיעים על חייהם, יש להם חוללות/מסוגלות עצמית.

לעומת המעורבות בעבודה, הרי שהסוג השני של המקבילה לתשוקה אובססיבית, הוא "וורקוהוליזם". גורגייבסקי ובייקר השתמשו במאמרם הנוכחי בהגדרה הדורשת שני רכיבים בזיהויו של וורקוהוליסט: 1. מימד התנהגותי – נוכחות זמן ממושכת בפעילויות של עבודה; 2. כולל שני תת-רכיבים: א. מימד טורדני (אובססיבי) – הוורקוהוליסט מתקשה להיפרד מהעבודה. הוא חושב על העבודה באופן עקבי ותדיר גם כשאינו נמצא בעבודה כולל במצבים שבעליל אינם מותאמים למחשבות כאלה, ב. מימד כפייתי (קומפולסיבי) – הוורוקוהוליסט פועל מתוך דחף פנימי שאינו נשלט, לדוגמה – לקרוא מיילים או הודעות טקסט בטלפון הנייד בזמן נהיגה ובנסיבות אחרות שאינן מותאמות לכך.

ההבדל המהותי בין וורקוהוליזם למעורבות בעבודה הינו שהראשון נעדר את הרכיב הרגשי-חיובי ("כיף") של ההתמסרות לעבודה בעוד שהשני כולל רגש חיובי או לפחות אינו כולל דחף כפייתי לבצע פעילויות תעסוקתיות.

עד כה עסקנו בחוויית העובד. אין ספק שלפחות לפי ההגדרה הנוכחית ההבדל העיקרי עד כה הוא פנימי, כלומר, ההתמכרות לעבודה כרוכה, לפחות בטווח הארוך, בסימפטומים שליליים בשל המצאות יתר בעבודה, בשל היעדר הנאה או סיפוק ברי קיימא מהעבודה, ובשל השתלטות של פעילות העבודה על האיזון של העבודה והחיים work-life balance. אך האם יש לדבר מחיר גם מבחינת המעסיק? אולי אפילו להיפך – האם עובד וורקוהוליסט הוא אפילו נכס לארגון? תשובת המחקר אינה חד משמעית, והדבר נובע כנראה משונות גדולה בין סוגי עבודות. עבודות הדורשות חשיבה ויצירתיות עלולות להיפגע קשות מסגנון עבודה וורקוהוליסטי, אך כנראה שעבודות טכניות המבוססות על "פס ייצור" יבוצעו ביעילות רבה יותר על ידי וורקוליסטים, ולו בשל האלמנט הכמותי שככל שמתג הפעולה מכוון ל "הפעל" הרי שהמכונה מייצרת יותר פריטים והביצועים בפועל גדלים. אך גם את היתרון האחרון כדאי לקחת בערבון מוגבל בשל רכיב השחיקה המוגבר הצפוי לוורקוליסטים לעומת חוסן ועמידות טובים יותר של עובדים מעורבים. האחרונים נהנים גם מבריאות פיזית ונפשית טובה לטווח הארוך, הם מפגינים סבלנות ויוצרים קשר בין-אישי טוב יותר, ומביאים בסופו של דבר לביצועים טובים יותר כולל במדדים פיננסיים כמו מחזור הכנסות. כאמור, הוורקוהוליסט מסור ומושקע בעבודה, ולכן פעמים רבות תפוקתו גבוהה, אולם הוא עלול ליצור סרבול מערכתי ולהיות לא גמיש בשינויים. לדוגמה, נמצא שוורקוהוליסטים נוטים להגדיל פרויקטים שבאחריותם ולעשותם מורכבים יותר מהנדרש. מאחר והם נוטים לסבול מפרפקציוניזם, נוקשות וחוסר גמישות, הם ממעטים לקיים שיח משתף בארגון ולפיכך מועדים פוטנציאלית ליצור קונפליקטים בין-אישיים וקשיים בעבודת הצוות עם חבריהם לעבודה. עם זאת, נושא זה דורש עוד מחקר מקיף, שכן לא נמצא עדיין מחקר מעמיק הבוחן את הקשר בין וורקוהוליזם לביצוע בעבודה, באופן מובחן ממעורבות בעבודה, שכאמור, למתבונן מהצד יכולה להיראות כתופעה זהה. אחד מההבדלים הברורים שנמצאו הוא בפונקציית ההתאוששות מעייפות ושחיקה. נראה שוורקוהוליסטים מתקשים לווסת את זמן, קצב, וסגנון עבודתם, ולכן מכלים את משאביהם בעבודה. לכן הם מועדים לסבול מאיכות קשרים נמוכה והיעדר איזון בין העבודה לחיים שמחוץ לעבודה. מערכות יחסים משפחתיות וחברתיות נחשבות לגורם חוסן ועמידות משמעותי באופן כללי, ולכן יתכן שהמחיר אותו משלמים הוורקוהוליסטים אינו בהכרח ישיר בעבודה, אלא נובע משחיקתם מהיעדר איזון עבודה-חיים, ויש כמובן מקרים שבהם העבודה מהווה בריחה ותוצאה של קשיים בחיים שמחוץ לעבודה, אשר לטווח הקצר והבינוני יכולה להיות יעילה, אך בטווח הארוך פוגעת ביכולתם של הוורקוהוליסטים להתמודד עם מתח והם פגיעים יותר מבחינת בריאות גופנית ונפשית.

אך לא נוכל להיפרד מהסקירה התיאורטית מבלי לחזור לדוגמה האישית שנתתי קודם לכן בהקשר של העבודה שלי, למשל בכתיבה או בקריאה המדעית שאליה ייחסתי מעורבות בעבודה, לעומת הטיפול בדואר האלקטרוני שאליו ייחסתי "וורקוהוליזם". בהבחנה הזו אני רומז כמובן שהפילוח הסוציולוגי בין מכורים לעבודה לאלו שאינם הוא רק היבט אחד, ולא בהכרח החשוב ביותר של התופעה. למעשה אני טוען, שבתוך תוכנו אנו, מצויים בעלי התפקיד השונים הללו, ואפילו בהקשר של אותו מקום עבודה או אותו עיסוק. תפקידי האקדמי והניהולי במכללה למנהל כולל בוודאי גם קריאת וכתיבת מאמרים וגם טיפול בדואר האלקטרוני. העובדה שאני מזהה בשעות הרבות והמיותרות שבהם אני בודק מיילים את שלושת הרכיבים הנדרשים כדי לאבחן את עצמי וורקוהוליסט בנוגע לסגנון הטיפול שלי במיילים, אינו מונע בעת ובעונה אחת להגדיר את תחום המחקר או ההוראה כמרחב שונה שבו ישנה מעורבות חיובית בעבודה, וסביר בהחלט לזהות גם אזורים שבהם אינני לא כזה ולא כזה. חשוב לציין שתופעת הזרימה מאפיינת במידה רבה גם את המעורבות בעבודה וגם את הוורקוהוליזם. אוכל להעיד על כך שלעיתים אני נאלץ או נגרר לעבוד עם הדואר האלקטרוני במשך יום שלם, וכמו כל התמכרות, הזמן חולף מהר וזרימה לכאורה קיימת. אולם מה שמבחין אותם מזרימה חיובית היא תחושת הלחץ לסיים את המשימה תוך כדי תנועה ותחושת התרוקנות מאנרגיה בשלב כלשהו או בסיום המשימה. לכן ניתן להשוות את הפעולה הקומפולסיבית של הוורקוהוליזם לזיפזופ חסר תוחלת בטלוויזיה, ששונה מהותית מבחירת סרט קולנוע בדיעבד והתמקדות מהנה בו במשך שעתיים.

עידן המידע שבו אנו נמצאים מציף אותנו באתגרים ופיתויים, בעבודה, בפנאי, במערכות יחסים. נראה שאנו נדרשים להקדיש תשומת לב רבה יותר לאיכות חלוף הזמן בהקשרים שונים של חיינו, וכדי להגיע לביצועים טובים בעבודה, כמו גם לאושר וסיפוק בחיים בכלל, עלינו לפתח חוויות "זרימה" המבוססות על מעורבות ובחירה אמיתיים, תוך הבחנה ברורה בינם לבין המעברים המהנים בין השלבים השונים של משחקי הקנדי קראש. לא אוכל לסכם את הדברים בצורה טובה יותר מאשר לצטט את כללי משחק הקנדי קראש מתוך ויקיפדיה:

"חיים"

"כל שחקן מקבל כברירת מחדל חמישה מחזורי חיים. שחקן זקוק למחזור חיים אחד לפחות כדי לשחק שלב של המשחק. אם השחקן אינו מצליח לסיים את השלב, הוא מאבד מחזור חיים. חיים נוצרים מחדש מדי 30 דקות. ניתן לחדש מחזורי חיים גם באמצעות עזרה מחברי פייסבוק, תשלום בנקודות פייסבוק או תשלום בכסף".

לסיכום, מדוע שנאבד כל כך הרבה מחזורי חיים? זה הזמן אולי למפות את עיסוקי העבודה והחיים שלנו, לאתר את אלו שבהם ישנם רכיבים משמעותיים של מעורבות, לבחון היכן קיים וורקוהוליזם שממנו רצוי להיגמל, והיכן קיימים איים של פוטנציאל למעורבות וביצועיים אופטימאליים, במונחי הזרימה של צ'יקסנטמיהאי, אשר נוכל לצרף לאוסף הפריטים האהובים שלנו.

וברוח שיר הילדים הנ"ל "הדואר בא היום" אדקלם לכם לסיום חמשיר עדכני שמתמצת את המאמר ואולי את הקורס שלנו כולו:

מצאו תשוקה,
עשו ממנה תעסוקה,
ולעולם לא תצטרכו לעבוד…
אפילו דקה.

ואם לעומקים חפצה נפשכם, תוכלו לצטט בעת התלבטות את יהודה עמיחי ב"עצות האהבה הטובה – אל תאהב הרחוקות. קח לך מן הקרובות, כמו שבית נכון לוקח לו מאבני המקום שסבלו בקוֹר ולהטו בשמש ונצרבו"… או בגרסה הוורקוהוליסטית של שירו של עמיחי: "ועצות האהבה הרעה: בעודף האהבה, שנשאר לך מן הקודמת, עשה לך אישה חדשה, ועם מה שנשאר ממנה, עשה לך אהבה חדשה, עד שלא יישאר לך כלום…"

הנחיות המטלה הרביעית

במטלה הנוכחית תתבקשו לבצע ניתוח עיסוקים אישי או ארגוני בעזרת חומר הקריאה הנ"ל. הנכם יכולים לבצע את המשימה על עצמכם באופן אישי, על הארגון שלכם, באמצעות ראיון של חבר/ה או אדם אחר שמוכן ומתאים לדעתכם לכך, או אפילו על ארגון שאתם מכירים מחיי היום-יום שלכם.

כמובן שסגנון המטלה יהיה שונה במידה ותחליטו לעשות את הניתוח על אדם או על ארגון, אך הרעיון והסוגיות המרכזיות לבחינה ודיון דומים: הנכם מתבקשים לעשות מיפוי של עיסוקים ופעילויות אשר מאפיינים וממלאים את זמנו של הגורם שעליו תבצעו את המשימה. במידה ומדובר בכם אישית או באדם כלשהו, מומלץ לתאר את סוג העיסוק, סגנון החיים, מאפיינים כלליים, ואז להיכנס לרזולוציות ספציפיות יותר לגבי פעילויות אופייניות אשר תופסות זמן משמעותי יחסית מנתח משאבי הזמן של המרואיין. במידה ותחליטו לנתח ארגון, ערכו את אותו אפיון עצמו, אך ברמה ארגונית, כלומר, נסו לתאר את הארגון ומאפייניו הכלליים, ולאחר מכן להיכנס לתיאור הפעילויות האופייניות והמהותיות באותו ארגון אשר תופסות זמן ניכר ממשאבי עובדיו.

הכינו לעצמכם חומר גלם התואם לפחות לשניים-שלושה עמודים ונסו להיכנס בראיון לשאלות הנוגעות לתיאורית הזרימה, דהיינו למידת מעורבות, שעמום, התלהבות, שחיקה, אתגר, מיומנויות, קשרים בין-אישיים בהקשרים הרלוונטיים לנ"ל, וכו'. אינכם צריכים להציג את חומר הגלם בעבודה.

בתום הכנת החומר הגולמי יתחיל החלק הפורמאלי של הכתיבה. דמיינו לצורך התרגיל שהמרואיין שלכם (גם אם זה אתם עצמכם במידה ובחרתם לנתח את העיסוק שלכם, ואם מדובר בארגון אזי מנהל בכיר מטעם הארגון) שמע על הקורס שעברתם הסמסטר ובמיוחד על נושא התרגיל הנוכחי, וביקש מכם דו"ח הערכה אוטנטי שישקף לו את מצבו מבחינת מעורבות בעבודה בכלל ובעיסוקיו השונים בפרט, כולל מצבו הכולל מבחינת work-life-balance (איזון בין עבודה לחיים שמחוץ לעבודה). המרואיין מודע כמובן לכך שאינכם בהכרח אנשי מקצוע בתחום, אך מעוניין לקבל את השיקוף והפידבק שלכם, כמו גם הסברים תיאורטיים שנובעים מהטקסט הנ"ל המשולבים בתיאורכם. הדו"ח האמור יהווה את העבודה היישומית למשימה הנוכחית.

אורך העבודה הכולל בין שלושה לחמישה עמודים להגשה בפורטל הלימודי

מועד ההגשה: 27 במאי 2014