ארכיון חודשי: פברואר 2014

Oren Kaplan – Curriculum Vitae – short version

See full CV in Hebrew

Contact:
Mobile: +972-54-8181849   Email: okaplan@colman.ac.il  Blog: www.orenkaplan.com
LinkedIn:
http://www.linkedin.com/in/okaplan  Facebook: https://www.facebook.com/or.n.kaplan

Current academic position: Dean, School of Business Administration
Current academic appointment: Associate Professor (Since 2007)
The College of Management Academic Studies (Since 1990)

Academic studies and degrees 1986-1999, Tel Aviv University, Israel
BA – Economics; MBA – Marketing; BA Psychology (Cum laude);
MA – Clinical Psychology of the Child (Cum laude); PhD – Cognitive Psychology

Professional training and licensing in Clinical Psychology:

  • Specialized in trauma and other anxiety disorders, depression, preventive & positive psychology, mental resilience and coping with stress. Private clinic since 1996.
  • The Israeli Ministry of Health: Licensed psychologist #4599 since 1994.
  • Psychiatric Department, Tel-Aviv Medical Center, Ichilov Hospital 1994-1999.
  • The Israeli Ministry of Health: Licensed clinical psychologist #5348 since 1999.
  • The Israeli Ministry of Health: Licensed in hypnosis – therapy and research #0499 since 2001.

Professional experience in Business Administration – non academic:

  • Management: Management & Business Psychology: Consultant and advisor for senior management and directors, career and decision-making support, organizational behavior.
  • Marketing: Consumer behavior, sampling, surveying, marketing research, advanced statistics and research methods, qualitative research, employees and HR survey & research.

Selected peer-review publications

Lubow, R.E.  & Kaplan, O. (1997). Visual search as a function of type of prior experience with target and distractor. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 23, 14-24.

Lubow, R.E., Dressler, R. & Kaplan, O. (1999). The effects of target and distractor familiarity on visual search in de-novo Parkinson's disease patients: Latent inhibition and novel pop-out. Neuropsychology, 13, 415-423.

Lubow, R.E., Toren, P., Laor, N. & Kaplan, O. (2000). The effects of target and distractor familiarity on visual search in anxious children: Latent inhibition and novel pop-out. Journal of Anxiety Disorders, 14, 41-56.

Lubow, R.E., Kaplan, O., Abramovich, P., Rudnick, A. & Laor, N. (2000). Visual search in schizophrenia: Latent inhibition and novel pop-out effects. Schizophrenia Research, 45, 145-156.

Kaplan, O. & Lubow, R.E. (2001). Context and reminder effects in a visual search analog of latent inhibition. Learning and Motivation, 32, 137-153.

Lubow, R.E., Kaplan, O. & De la Casa, G. (2001). Performance on the visual search analog of latent inhibition is modulated by an interaction between schizotypy and gender. Schizophrenia Research, 52, 275-285.

Kaplan, O. & Solan, M. (2002). Ghosts in the corridors of business administration schools: The “unconscious” at work. Organisational & Social Dynamics, 2, 53-74 [Karnac Books].

Cohen, E., Sereni, N., Kaplan, O., Weizman, A., Kikinzon, L., Weiner, I. & Lubow, R.E. (2003). The relation between latent inhibition and symptom-types in young schizophrenics. Behavioural Brain Research, 149, 113-122.

Lubow, R.E. & Kaplan, O. (2005). The visual search analog of latent inhibition: Implications for theories of irrelevant stimulus processing in normal and schizophrenic groups. Psychonomic Bulletin and Review, 12, 224-243.

Lubow, R.E., Braunstein-Bercovitz, H., Blumenthal, O., Kaplan, O. & Toren, P. (2005). Latent inhibition and asymmetrical visual-spatial attention in children with ADHD. Child Neuropsychology, 11, 445-457.

Kaplan, O., Dar, R., Rozental, L. & Lubow, R.E. (2006). Obsessive-compulsive disorder patients display enhanced latent inhibition on a visual search task. Behaviour Research and Therapy, 44, 1137-1145.

Shrira, A. & Kaplan, O. (2009). Latent inhibition in within-subject designs: The roles of masking, schizotypy and gender. Personality and Individual Differences, 47, 922-927.

Lubow, R.E. & Kaplan, O. (2010). Psychopathology and individual differences in latent inhibition: Schizophrenia and schizotypality. In: Gruszka, A., Matthews, G. & Szymura, B. (Eds). Handbook of individual differences in cognition: Attention, memory and cognitive control. New York: Springer.

Manor, I., Kaplan, O., Tadmor, Y. & Lubow, E.R. (2010). The effects of methylphenidate treatment on latent inhibition in adults with ADHD. European Psychiatry, 25, Supp. 1, 6.

Kaplan, O. & Lubow, R.E. (2011). Ignoring irrelevant stimuli in latent inhibition and Stroop paradigms: The effects of schizotypy and gender. Psychiatry Research, 186, 40-45.

Lazar, J., Kaplan, O., Sternberg, T., & Lubow, R.E. (2012). Positive and Negative Affect Induce Opposing Processing of Task-Irrelevant Stimuli: Evidence from Latent inhibition Studies, Emotion, 12, 591-604.

Vera, E. (2013). Elio Vera interviews Oren Kaplan. Cross Cultural Management: An International Journal, 20, 635-639.

Lubow, E.R., Kaplan, O., & Manor, I. (2014). Latent Inhibition in ADHD Adults On and Off Medication: A Preliminary Study. Journal of Attention Disorders, 18, 625-631.

Ben Ami, M., Hornik, J., Eden, D, & Kaplan, O. (2014). Boosting Consumer Efficacy Beliefs by Repositioning the Self. European Journal of Marketing, 48, 1914-1938.

Israel-Cohen, Y., Kashy-Rosenbaum, G., & Kaplan. O. (2014). High positive emotions shortly after missile attacks and the heightened risk of PTSD symptoms among Israeli adolescents. Journal of Traumatic Stress, 27, 375-378.

Israel-Cohen, Y., Uzefovsky, F., & Kaplan, O. (2015). Gratitude and PTSD Symptoms among Israeli Youth Exposed to Missile Attacks: Examining the Mediation of Positive and Negative Affect and Life Satisfaction. The Journal of Positive Psychology, 10, 99-106.

 

In addition:

  • More than 30 articles invited by Israeli professional journals in Hebrew
  • More than 100 articles in financial news publications in Israel
  • More than 50
  • Presentations at academic & professional conferences and meetings
  • Kaplan, O. (Ed. Book) (2003) (2008). "Investigators speak": Market research and its applications in the Israeli market: A second extended edition. (Hebrew). Rishon LeZion: Globes.

Achieving Impact: Socio-economic Sciences and Humanities (SSH) in Horizon 2020 EU Project – Athens Meeting, February 26-27, 2014

Project idea: Positive Psychology, Personal & Social Resilience Projects in Education or in the Organizational & Business Environment
http://www.b2match.eu/horizon2020-ssh/pages/home

Contact details:
Prof. Oren Kaplan, The College of Management, Israel
+972-548181849; email: okaplan@colman.ac.il

Main areas of expertise
1. Positive Psychology, Interventions, Positive Organizational Behavior, Positive Leadership & Management
2. Resilience, Trauma, PTSD, Stress, Self-Help, Engagement, Community-Cohesion
3. Sustainability, CSR, Social Entrepreneurship
4. Consumer Behavior, Marketing, Innovation, Marketing Research

Target partner: Universities, researchers, corporates, consulting firms in Europe

Some potential Horizon2020 calls:

Early job insecurity, Lifelong-learning for young adults, Encouraging girls to study science: H2020-YOUNG-SOCIETY-2014; YOUNG-3-2015; H2020-GERI-2014-1

Disaster-resilience: safeguarding, securing society; Fight against crime and Terrorism; Urban security topic; Innovative solutions etc. H2020-DRS-2014; H2020-FCT-2014

An idea about our research (Accepted to the Journal of Traumatic Stress): High positive emotions shortly after missile attacks and the heightened risk of PTSD symptoms among Israeli adolescents.

An example for a project in Positive Psychology and social impact

Research and Projects that would enhance the resilience and strengths of individuals, communities, and organizations in order to build resilience & sustainability for confronting crisis and to foster wellbeing and performance in changing environments.

Suggested project: From fighting the trauma of terror to organizational resilience and flourishing: A sustainable-preventative approach for education, business, and society

Background: At the Positive Psychology & Resilience Center in the College of Management in Israel, we have developed research and intervention protocols for confronting the challenges Israeli civilians face living in a society which is under constant security threats. The problem of how to deal with trauma in the aftermath of terror has become a global issue. One need only consider that as a result of 9/11, an estimated 422,000 New Yorkers alone suffer from PTSD to realize the widespread repercussions of terrorism on the functioning of a community.

The suggested project seeks to create interventions and programming that would provide a sustainable-preventative approach to buffer against the psychological effects of terror, crime and disasters. Over the past three years, our center has led a program working with teachers from a larges school networks. Our findings, as well as those of other institutes, suggest that the decline in quality of life and in cognitive resources due to PTSD and other anxiety and depression disorders could be reduced significantly by relatively simple interventions based on principles of Positive Psychology and CBT. Unique to our approach is its reliance on trauma prevention, rather than post trauma treatment, and its ability to reach out to large populations in the most vulnerable regions. The program would assist in reducing the debilitating and costly effects of wide spread post-traumatic stress.

Proposal idea: We believe that the above Positive Psychology & Resilience project could have a broaden impact beyond trauma prevention and beyond school settings. Organizational and managerial life today is filled with stress and anxieties and implementing stress reduction interventions in these settings before the onset of crisis, may help individuals both deal with their day to day stress as well as enlisting them to be part of the wider network of preventative action in the face of threats to the community. The goal of the program would be to create “ambassadors of resilience” in various settings.

An illustration for the process:

Teams of employees from a vast number and types of organizations could be trained in methods fostering resilience in their corporations and organizations.

  1. Corporations and organizations have more resources to invest in such projects, relatively to public sector bodies and NGOs.
  2. Corporations and organizations "host" the citizens of their societies, and therefore by strengthening the employees within the organization, they also generate byproducts strengthening the society and the community (while gain CSR reputation).
  3. Resilient employees and management can cope better with stress, communicate more and express more generosity to each other and to different stakeholders. They have more tolerance to diversity, and remain with more resources not only to fight against stress but also to receive better decisions and invest in activities that foster development and flourish.

We expect, therefore, that developing "ambassadors of resilience" within organizations could be "good business". It would create resilient workers, resilient community, and resilient-sustainable business.

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק – סמסטר ב' תשע"ד – זרימה: כחלוף הזמן…

רקע לנושא הסמסטר – "זרימה" ומטלה ראשונה בקורס

בשנת 1989 התחלתי את עבודתי במחלקת הביקורת של בנק איגוד בתוך כלכלן צעיר. נלחמתי על המשרה שנראתה לי מקצועית, יוקרתית ומתאימה לשלבים הראשונים של הקריירה שלי. התפקיד היה מעניין, נחשפתי לרזי הבנקאות מכיוונים שאינך נגלה אליהם בתוך עובד בנק מתחיל.

אולם לאחר מספר חודשים קרתה תופעה מוזרה: הזמן לא זז…

לא שהפסיק להיות לי מעניין, אבל משום מה, בפרקי זמן הולכים ומתקצרים התבוננתי בשעון וחיכיתי שיום העבודה יסתיים. זו היתה הפעם הראשונה שנחשפתי למשמעותו של הזמן כסוג של חיישן או גלאי אשר מדווח על תהליכים עמוקים של עניין, שעמום, תסכול, מתח. באותה תקופה אולי עוד לא נתתי על כך את דעתי, אבל התוצאה היתה בלתי נמנעת – החלטתי להתפטר, ואף חמור מכך, הגעתי למסקנה שפשוט טעיתי בהחלטות האישיות והמקצועיות שלי, ובחירת הלימודים שלי בכלכלה ובמנהל עסקים היתה שגויה.

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ד | תכנית המוסמך במנהל עסקים בבית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן, גליה שוץ-לוי ולירון חזן-טנדלר | מי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי מוזמן להתבונן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

החלטתי לעשות הסבה מקצועית חדה, ובמשך עשר השנים הבאות חזרתי לספסל הלימודים – בפסיכולוגיה. האקדמיה לא עשתה עימי חסד, ונדרשתי ללמוד מחדש תואר ראשון בפסיכולוגיה בדרך למקצוע החדש. במהלך השנים הללו סיימתי את המסלול לפסיכולוגיה קלינית של הילד, עשיתי את ההתמחות הקלינית במחלקה הפסיכיאטרית של בי"ח איכילוב וסיימתי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. בכדי להשתכר למחייתי התחלתי ללמד בשנת 1990 בביה"ס למנהל עסקים של המכללה למנהל שהיתה אז בתחילת דרכה, הייתי מרצה לסטטיסטיקה והעבודה הזמנית שמצאתי נראתה לי פתרון מוצלח עד שאסיים את לימודי. העובדה שאני כותב כרגע את הפוסט הנוכחי מבהירה כנראה ש"העבודה הזמנית" שנמשכת כבר 24 שנה הפכה לדבר הקבוע ביותר בחיים המקצועיים שלי, זאת למרות שלא החלטתי על כך מעולם, וכל מסלול הקריירה שלי אמור היה להוביל למקום אחר. במשך שנים עסקתי בו בעת בתחומי המקצוע השונים שלי – בעבודה טיפולית קלינית, בעיקר בהפרעות חרדה ופוסט טראומה, בעבודה ייעוצית לארגונים וחברות עסקיות, וכמובן בהוראה ומחקר במכללה. בשנת 2007 קראתי לראשונה את ספרו של מרטין סליגמן "אושר אמיתי" שעוסק בתחום מחקר שסחף אותי מאז המכונה "פסיכולוגיה חיובית". תחום זה בוחן את מקורות הכוח, המוטיבציה, העמידות והחוסן של אנשים, זאת לעומת מקורות החרדה, הדיכאון, והמשבר, עליהם הוכשרתי לאורך השנים. לא במקרה הביאה עבורי הפסיכולוגיה החיובית מפגש בין שני תחומי החיים שלי – בפסיכולוגיה ובמנהל עסקים, כיוון שגם בניהול השאלה המרכזית איננה כיצד לצאת ממשבר, אלא כיצד לגייס עובדים וארגונים נורמטיביים בעלי "בריאות" סבירה ומעלה, ולהפוך אותם למצוינים ובעלי הישגים. הפסיכולוגיה החיובית בוחנת גם היא "מה עובד", כיצד ניתן לטפח יכולות לייצר אנרגיה ומוטיבציה בקרב אנשים וארגונים בגישה מניעתית, בגישה של קיימות, ולא בדיעבד אחרי שהמשבר התרחש.

אך אליה וקוץ בה. המדע החדש של הפסיכולוגיה החיובית, שנעשה פופולארי והביא לפרסומים מחקריים רבים בעשור האחרון, אינו יכול תמיד להשתמש בכלים בו השתמשה הפסיכולוגיה עד כה. וכאן מסיפור "השעון שלא זז" בבנק מלפני 25 שנה, אני חוזר להווה ולקורס שלנו. ברצוני לטעון שחוויית הזמן היא כלי אבחוני חשוב. יש להיזהר, כמו בשימוש בכל כלי מדידה, שלא לקבל הטיות. לדוגמה, יתכן שהזמן זז באיטיות סובייקטיבית לא בגלל המטלה הספציפית שאנו עוסקים בה, אלא בגלל לחץ וטרדות שמגיעות מבחוץ – למשל חשש ממחלה של אדם קרוב, או כל נושא מטריד שגורם להסחת הדעת, ופוגע בהתמסרות לכל מטלה, מעניינת ומשעממת כאחת. אבל במצבים רגילים שבהם אדם מכיר את עצמו ואינו מצוי במצוקה מיוחדת, ניתן בהחלט לטעון שאם הזמן לא זז, ובוודאי אם נוצר שעמום, כדאי לבחון האם דבר-מה לא בסדר. אך מאחר שבפסיכולוגיה חיובית עסקינן, נעבור מייד אל צידה המלא של הכוס – ההזדמנות שהקורס הנוכחי תזמן לכם היא דווקא למצוא את הדברים החיוביים המפתיעים והבלתי צפויים שבמהלכם הזמן חולף מהר, בעוד שאתם מבחינתכם לא שמתם לב שמדובר בעשייה, מטלה, מטרה, משמעותיים.

אנחנו מצויים כעת בשלבים הראשונים של הקורס, כך שאינכם צריכים עדיין להתמסר לרעיון החדש הזה, אך ברצוני לטעון שמדובר בנושא מפתח להגשמה עצמית, הצלחה, ומחויבות. מיצאו אנשים שהזמן שלהם "טס" כאשר הם בעבודה במקביל לתוצאות ביצועיות טובות – בד"כ יהיו אלה אנשים שבעי רצון מתפקידיהם, נאמנים לארגון, מחויבים לעבודתם, לעומת אחרים, שעבורם הזמן נע בקצב איטי.

המשימה התיאורטית

בסמסטר הקרוב נבחן את נושא הזמן, תפיסת הזמן, ומשמעויותיו בהיבטים שונים של ניהול, חווית לקוח, ביטוי אישי, מימוש עצמי ועוד. במטלה הראשונה הנכם מתבקשים לקרוא מאמר שפרסמתי לפני מספר שנים בכתב העת סטטוס לחשיבה ניהולית, שהתפרסם בהמשך גם ב-ynet, אשר מספק סקירה על אחת מהתופעות המרתקות והמפתיעות שמתגלות במחקרי הפסיכולוגיה החיובית – הזרימה.

המאמר מצוי בקישור הבא. אנא קראו אותו ותמצתו את עיקר דבריו בכ-300 מילים לכל היותר.

מאחר וזו מטלה ראשונה בקורס שלנו, ארחיב מעט על הנחיות הכתיבה בתמצות חומר אקדמי: ראשית, יש להקפיד ולסכם את החומר במילים שלכם ולא להעתיק את חומר הקריאה (העתקת קטעים שלמים מתוך הטקסט הכתוב עלולה להביא להורדת ניקוד). על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הסיכום אמור לתת לקורא את מהות הדברים בצורה מעניינת ועניינית, ועליה תתבסס העבודה היישומית שבהמשך. לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות. נראה שקריאה של חומר ללא צורך לעיבוד, פחות אפקטיבית ללמידה.

המשימה היישומית

קחו עמכם פנקס ועט למשך יום שלם באחד מימי השבוע. כוונו שעון באופן שיצלצל פעם בשעתיים פחות או יותר מהרגע שבו הגעתם לעבודתכם או מהרגע שהתארגנתם לתחילת פעילות היום בכל מקום אחר. אחת לשעתיים במהלך אותו יום התנתקו לכמה דקות ממה שאתם עושים וכתבו על דף בפסקה קצרה מה עשיתם. כמו כן, תנו ציון בין 1-7 לשלושת הפריטים הבאים המתייחסים לתפיסת הזמן הסובייקטיבית שלכם, כמו גם לחוויית הזרימה (אתגר ומיומנות). התשובה לשלושת הפריטים תתייחס לאירוע/ים שהיו לכם למיטב זיכרונכם בשעתיים האחרונות טרם מילוי השאלות. (הדפיסו לעצמכם את השאלון הקצר הבא בכמה עותקים). במידה והייתם מעורבים במהלך השעתיים שנבחנות במספר דברים, ניתן לפצל אותם ואז לענות על השאלון עבור כל פעילות בנפרד:

חשתי את הזמן חולף:

7

6

5

4

3

2

1

במהירות רבה

במהירות

די מהר

בצורה סבירה

די לעט

באיטיות

באיטיות רבה

עד כמה חשת שהאתגר שעמד בפניך בשעתיים האחרונות היה גדול מבחינה אובייקטיבית?

7

6

5

4

3

2

1

במידה רבה מאוד

במידה
רבה

במידה מסוימת

במידה סבירה

במידה מופחתת

במידה מועטה

במידה מועטה מאוד

עד כמה חשת שהיכולת והמיומנות האישיים שלך להתמודד עם האתגר שעמד בפניך בשעתיים האחרונות היו טובים?

7

6

5

4

3

2

1

במידה רבה מאוד

במידה
רבה

במידה מסוימת

במידה סבירה

במידה מופחתת

במידה מועטה

במידה מועטה מאוד

חיזרו על התהליך לפחות שלוש פעמים במהלך היום, כך שיצטברו לכם שלושה רישומים לפחות של אירועים בהם הייתם מעורבים, כמו גם מדדי זרימה על כל אחד שכוללים את החוויה הסובייקטיבית בנוגע למידת חלוף הזמן, כמו גם לעוצמת האתגר ומידת הסינכרוניזציה בינו לבין המיומנויות והמשאבים שעומדים לרשותכם.

הטכניקה הנ"ל היא סימולציה בסיסית לשיטותיו של חוקר הזרימה צ'יקסנטמיהאהי שעוד נרחיב עליו את הדיבור בהמשך הקורס.

עם סיום איסוף הנתונים ערכו פרק תוצאות:

ראשית פרטו את האירועים שתיעדתם ואת הציונים שנתתם לעצמכם במהלך היום בנוגע לחוויית הזרימה.

שנית, נסו לשלוף מהזיכרון פעילויות שונות שאתם נוהגים לעשות במהלך השגרה בעבודה או במקום אחר, שלגביהם אתם יכולים להעיד שהם חולפים מבחינתכם במהרה או באיטיות. כתבו במספר שורות במה מדובר.

עד כאן תהליך המחקר הקטן שביצעתם. כעת נסו לסכם את התהליך ולהגיע למסקנות בנוגע למקורות הזרימה שלכם, האם תוכלו לזהות דברים אישיים או/ו מקצועיים שבהם הזמן חולף מהר/לאט, מה משמעות הדבר לדעתכם?

הערה: מי שמעוניין לא לערוך את מדידת הזרימה הנ"ל על עצמו, יכול לערוך אותה על אדם אחר, ולדווח את תגובותיו כנ"ל.

היקף כתיבה: עד ארבעה עמודים, כולל עמוד הסיכום הנ"ל.
הגשה עד 11 במרץ 2014 בחצות.

אני מאחל לכולכם בשמי ובשם לירון וגליה מתרגלות הקורס סמסטר מוצלח ולמידה זורמת.

אורן

תכנית עבודה לקורס סוגיות נבחרות בניהול – סמסטר ב' תשע"ד

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן גליה שוץ-לוי

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

תכנית עבודה לקורס – סמסטר ב' תשע"ד

מטלה

 

תאריך הגשה

ראשונה

 11.03.2014

שנייה

 01.04.2014

שלישית

 29.04.2014

רביעית

 27.05.2014

מטלת סיום

 17.06.2014

סילבוס הקורס סוגיות נבחרות בניהול – סמסטר ב' תשע"ד

בית הספר למוסמכים במינהל עסקים
שם הקורס: סוגיות נבחרות בניהול (בלמידה מרחוק)

Selected Issues in Management

שנה אקדמית תשע"ד
מרצה: פרופ' אורן קפלן
דואר אלקטרוני: okaplan@colman.ac.il

שעות קבלה ומיקום: בעיקרון האינטראקציה עם צוות ההוראה תתקיים באמצעות האינטרנט בשל היותו של הקורס בלמידה מרחוק. שעות קבלה למקרה הצורך בימי א' בין השעות 15:00-16:00 בלשכת דיקאן בית הספר.

עוזרת הוראה: גב' גליה שוץ-לוי
דואר אלקטרוני: GaliaLe@colman.ac.il
שעות קבלה ומיקום: ימי א' 14:00-15:00

תקציר הקורס:

א.  לוח המודעות האלקטרוני של הקורס באתר המכללה

ב.  http://www2.colman.ac.il/business/kaplan1/2014B

מטרות/יעדי הקורס:

יעדי הקורס ניתנים להגדרה ברמת התוכן וברמת התהליך: ברמת התוכן מטרתו לחשוף את הסטודנטים לנושא אקטואלי ומתקדם המתקשר באופן אינטרדיסציפלינרי ללימודיהם במינהל עסקים. ברמת התהליך מטרת הקורס לפתח אצל הסטודנטים סקרנות אינטלקטואלית, יכולת קריאה ויישום של חומר אקדמי, ויכולת הבעה בכתב של פרויקט תיאורטי-יישומי תוך הפרדה של עיקר מטפל ויצירת עניין אצל הקורא.

תיאור תמציתי של הקורס:

הקורס כולל 4 מטלות שוטפות ובנוסף מטלת סיום אשר מוגשות בהפרש של כשבועיים עד שלושה זו מזו לאורך הסמסטר. כל מטלה עומדת בפני עצמה, למעט מטלת הסיום שמטרתה לייצר אינטגרציה לחומר הלימוד בסמסטר שחלף.  כל מטלה כוללת חומר קריאה בנושא מסויים ושיטת יישום כלשהי שתוגדר באופן ייעודי עבורה. חלק מחומרי הקריאה הם פרי עטו של מרכז הקורס, אך הסטודנטים מכוונים גם לחומרי קריאה נוספים ולפעילות יישומית מסוגים שונים במטרה להטמיע את חומר הלימוד. היקף ההגשה של כל מטלה נע בד"כ בין 3 עד 7 עמודים. הסטודנטים נדרשים להתמודד בקורס זה עם כתיבה חסכונית ותמציתית כמקובל בעולם הניהול המודרני.

 שיטת ההוראה: למידה מרחוק א-סינכרונית באמצעות הנחיה בהתכתבות ושיטות אלקטרוניות אחרות.

 תנאים לעמידה בדרישות הקורס:

חובות הסטודנטים ושקלול הציונים (באחוזים):

אחוז בציון הסופי: 100%

חמש מטלות הגשה – 20 נקודות לכל אחת

הסטודנטים נדרשים להתעדכן במועדי ההגשה של המטלות בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ולהגיש את המטלות עד למועד האחרון הנקוב בו. הגשה באיחור עד שבוע תביא להורדה של 2% בציון העבודה עבור כל יום איחור. הגשה לאחר החזרת העבודות הבדוקות לסטודנטים תיפסל וינתן למטלה ציון 0.

ציון המעבר של הקורס 60 כמקובל בבית הספר למינהל עסקים, הצטברות ציוני מטלות שתהיה נמוכה מכך תביא לפיכך לאי מעבר של הקורס. סטודנטים שיודעים מראש על קושי בהגשת מטלות במועדן מסיבות הולמות כגון מילואים, לידה וכו' מתבקשים לתאם מראש עם צוות ההוראה את אופן ההגשה.

תוכנית הקורס: תוכנית ותוכן הקורס משתנים מסמסטר לסמסטר ברוח שמו של הקורס "סוגיות נבחרות בניהול". הם מפורטים, כאמור, בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס.

המטלות מתפרסמות זו אחר זו, ולא מראש, כדי לאפשר תהליך למידה ביניהן (לא ניתן להכין את כל המטלות מראש), ולעיתים אף לבצע שינויים במטלות הבאות כתוצאה ממסקנות צוות ההוראה תוך כדי הסמסטר. יעשה מאמץ על ידי צוות ההוראה להחזיר מטלות לפני הגשת אלו הבאות אחריהן כדי לאפשר לסטודנטים ללמוד ולהפיק לקחים על אופן ההגשה בין מטלה אחת למישניה.

רשימות קריאה:

רשימות הקריאה יפורטו לגבי כל מטלה ומטלה עם העלתה ללוח המודעות האלקטרוני של הקורס. במידה וחומר הקריאה פתוח לציבור יתווסף קישור לאינטרנט, במקרים אחרים ישמרו חומרי קריאה במחיצה מתאימה בפורטל הלימודי.

ליצירת קשר: business.dean@hdq.colman.ac.il

ברוכים הבאים לקורס "סוגיות נבחרות בניהול" – סמסטר ב' תשע"ד

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס שיועבר בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו השנה ה-16 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר במסגרת של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת" – On Line, מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק בפגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי.

אישית, אני מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות.

לאן תשתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס כולל 4 מטלות ועבודת סיום. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי, בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רחבות יחסית, הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן הפקקים בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי, שיהיו זמינים עבורכם דרך הפורטל הלימודי תחת שם הקורס החל מהשבוע הבא.

למי שמעוניין יכול להתרשם ממבנה הקורס מצורפים להלן שני קישורים ללוח המודעות האלקטרוניים של שני הקורסים האחרונים. כמובן שבכל סמסטר אנחנו בוחרים מיקוד אחר, כך שבקישורים הבאים תוכלו לראות רק כיצד בנוי הקורס, את התכנים לסמסטר הנוכחי נציג בפניכם בשבוע הבא:

תשע"ג סמסטר ב', תשע"ד סמסטר א'

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. ההוראה והלמידה בקורס היא שלכם באופן בלעדי. הגשה המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד, כל הלמידה וההגשה של המטלות היא אינדיבידואלית ולא ניתן לעבוד בצוותים. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עם גליה או איתי, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של המחשוב.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור ביחד סמסטר מעניין ופורה.

בהצלחה

אורן קפלן