ארכיון חודשי: אוקטובר 2013

סילבוס הקורס סוגיות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית א' – פסיכולוגיה שיווקית וצרכנית, סמסטר א' תשע"ד

סוגיות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית א' – סמסטר א' תשע"ד
מרצה: פרופ' אורן קפלן
מתרגלת: גליה שוץ-לוי

Issues in Management & Business Psychology – Part A

סוג הקורס: לימודי ליבה של ההתמחות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית

תמצית הקורס סוגיות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית (חלקים א', ב', ג' ו-ד', סה"כ 8 ש"ס)

הפסיכולוגיה תורמת להבנתם של תחומים רבים במינהל העסקים המודרני. הקורס סוגיות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית נפרש על מספר חלקים לאורכה של תכנית הלימודים ומתמקד בעיקר בפרט בתפקידיו השונים: כצרכן, בן-משפחה, חבר בקהילה, עובד, מנהל, ובהיבטי חיים נוספים. עם התקדמות הקורס יבחנו היבטים מערכתיים רחבים יותר עד לחלקו האחרון והיישומי של הקורס שנועד להטמיע ידע אינטגרטיבי מקורסי התואר השני כולו במנהל עסקים עד לסיום תכנית הלימודים.

הנחת היסוד של הקורס הינה שקיימים מנגנונים פסיכולוגיים משותפים להתנהגויות רבות של אנשים בהקשר לעולם העסקים והניהול, ובמיוחד בתהליכי קבלת החלטות, מודעים וסמויים, אשר משפיעים על הפרט, החברה והתרבות שאליהם הוא משתייך. חלקיו השונים של הקורס בוחנים היבטים אלו מזוויות שונות: חלקו הראשון יתמקד בפסיכולוגיה שיווקית וצרכנית (חלק א'), חלקו השני בפסיכולוגיה ארגונית וניהולית (חלק ב'), חלקו השלישי ביישומים ניהוליים של פסיכולוגיה חיובית (חלק ג'), וחלקו הרביעי במחקרי שוק ואיסוף מידע, ויישומו תוך שימוש בידע ובתובנות המצטברות למקרים עסקיים וניהוליים מחיי המעשה שיובאו בפני הכיתה כפרויקטים לייעוץ וביצוע (חלק ד').

מטרות/יעדי הקורס:

להקנות לסטודנטים הבנה של תהליכים וגורמים פסיכולוגיים בעסקים ובניהול. הסמסטר ממוקד בחלקו הראשון מתוך ארבעה של הקורס אשר יעסוק בהיבטים פסיכולוגיים בשיווק והתנהגות צרכנים.

ייעודו של הקורס בסמסטר הנוכחי הינו לחשוף את הסטודנטים לידע והמחשה חווייתית המאפשרת הפנמה והבנה משמעותיים לגבי סוגיות הנוגעות למידת (אי-) הרציונאליות בקבלת החלטות צרכניות, לגבי השאלה עד כמה הן מתקבלות במודע ועד כמה באופן לא-מודע ואוטומטי, והאם הכרה וידע של הצרכן לגבי תהליכים שכאלה, כפי שנצברים למשל על ידי הסטודנטים באופן אישי לאורך הסמסטר הנוכחי, עשויים לתרום לשינוי התנהגותי חיובי ומקיים (Sustainable) ברמה האישית.

ברמה החברתית-עסקית מיועד הקורס ליצור תובנות על תחום השיווק והצרכנות, ובמיוחד לגבי השאלה האם הוא מעודד מניפולציה זרה בידיהם של תאגידים ובעלי אינטרסים, או שדווקא שיווק ממוקד-לקוח המשמש כיום כמוקד אסטרטגי בעולם העסקים עשוי להביא לגישה אחראית וחברתית.

תיאור תמציתי של חלקו הראשון של הקורס המועבר בסמסטר הנוכחי:

הפרט הינו מערכת המעבדת מידע ומקבלת החלטות, אשר מושפעת מגורמים חברתיים, רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים שונים. לכל אלו התייחסות בתכני חלקו הראשון של הקורס המועבר בסמסטר הנוכחי אשר מוקדש לפסיכולוגיה שיווקית וצרכנית. הסמסטר כולל התייחסות למספר תחומי ידע עדכניים בתחום השיווק והצרכנות הנשזרים זה בזה לאורך הסמסטר, ומתכנסים לשאלות על הפרט כצרכן וכאדם סביב נאמנות ומערכות יחסים, קבלת החלטות, ותהליכים קוגניטיביים מודעים וסמויים המעצבים את התנהגות הצרכן הדיגיטלי והמסורתי בעידן האינטרנט.

שיטות ההוראה:  הרצאות ודיונים בכיתה; שימוש במטלות קצרות לעיבוד חומר הלימוד בכיתה ובבית – ביחידים ובצוותים

תנאים לעמידה בדרישות הקורס: 

הגשת "תרגילי נושא" ממוקדים לאורך הסמסטר:

  1. הגשת "תרגיל נושא" מותנית בנוכחות בשיעור שבו עוסק התרגיל
  2. מועד ההגשה יצוין בתוך כל מטלה, ובד"כ כשבוע ממועד סיום נושא הלימוד בכיתה בהתאם לטבלה שבהמשך.
  3. ניתן להמיר עד 3 תרגילים שלא הוגשו במהלך הסמסטר במטלות עצמאיות להגשה אשר מבוססות על קריאה עצמית של מאמרים אשר יפורטו לקראת תום הסמסטר על ידי צוות ההוראה של הקורס.
  4. גם סטודנטים שאינם זקוקים להשלמה רשאים להגיש עד 3 תרגילים נוספים (כנ"ל). הציון הסופי במקרה זה יורכב מאוסף התרגילים בעלי הציונים הגבוהים ביותר שהוגשו על ידי הסטודנט.

חומרי הקריאה בקורס: 

א. ספר קורס:

Schiffman, L.G. & Kanuk, L.K. (2010). Consumer Behavior. Boston, MA : Pearson Prentice Hall, 10th ed. [A new edition will be released on January 3, 2014].

הספר הינו מקראה הזמינה בספרית הקמפוס אשר מכסה נושאים שונים בתחום התנהגות הצרכן, מתוכם מפורטים בנספח ב' וג' ארבעה פרקי החובה לקריאה עצמאית בתחום הסוציולוגיה של הצרכן שאינם מועברים בשיעורים בכיתה על ידי מרצה הקורס. פרקים אלה זמינים גם כתדפיס סרוק בפורטל הלימודים של הקורס.

בספר פרקים רבים נוספים להעשרה ולקריאת זכות בנושאים הבאים (לפי סדר הפרקים 1-16):

Consumer Behavior: Its Origin and Strategic and Applications; Introduction to the Consumer Research Process; Market Segmentation; Consumer Motivation; Personality and Consumer Behavior; Consumer Perception; Consumer Learning; Consumer Attitude Formation and Change; Communication and Consumer Behavior; The Family and Its Social Class Standing; Influence of Culture on Consumer Behavior; Subcultures and Consumer Behavior; Cross Cultural and Global Consumer Behavior; Diffusion of Innovations; Consumer Decision Making and Beyond; Consumers Social Responsibility and Green Marketing

ב. מאמרים:

בנספחים שלהלן מפורטים מאמרים ייעודיים לסיכום והרחבה של שיעורי הכיתה, המיועדים לחזרה על החומר ולהכנת מטלות הקורס.

תכנית שיעורי הקורס

13.10.13 מערכות יחסים צרכן-מותג: "נעים להכיר" – חלק א'

20.10.12 "מי אוהב אותך יותר ממני?" מערכות יחסים חלק ב' נספח א' (10%)

27.10.13 אסטרטגיה של חוויית לקוח כבסיס לנאמנות: חלק א' (+ פרקי קריאה בספר: נספח ב' 10%)

03.11.13 אסטרטגיה של חוויית לקוח כבסיס לנאמנות: חלק ב'

10.11.13 אסטרטגיה של חוויית לקוח כבסיס לנאמנות: חלק ג'

17.11.13 מפגש מרתון בסדנה במקום הקורס הנוכחי

24.11.13 מפגש מורחב בין 16:00-22:00 להשלמות הסדנה:

א. מפגש השלמה לשיעור באתיקה ואחריות תאגידית (קרן ליפינסקי – החלפה עם 27 בדצמבר)

ב. למידה צרכנית: עד כמה אנחנו מותנים להתנהגות? – נספח ג' (10%)

01.12.13 מפגש מרתון בסדנה במקום הקורס הנוכחי

08.12.13 רשתות חברתיות בעולם אינטראקטיבי: צרכנות 2.0 נספח ה' (כולל חומר קריאה על תרבות 20%)

15.12.13 נוירו-שיווק ותפיסה צרכנית: חלק א'

22.12.13 נוירו-שיווק ותפיסה צרכנית: חלק ב'

27.12.13 שיעור השלמה לחומר (יום שישי): תרגיל בכיתה –  אסטרטגיה של חוויית לקוח – נספח ד' (10%)

29.12.13 נוירו-שיווק ותפיסה צרכנית: חלק ג'

05.01.13 "פסיכולוגיה שיווקית": סיכום נספח ו' (30%)

סה"כ המטלות הנ"ל: 90%. בשל ביטול מטלה אחת שתוכננה במקור יתווסף משקלה 10% לשאר מטלות הקורס.

נספחים

נספח א' – מערכות יחסים צרכן-מותג

קפלן, א. (2007). מי אוהב אותך יותר ממני? – על מערכות יחסים בין צרכנים למותגים, סטטוס הירחון לחשיבה ניהולית, 194, 16-22. קישור למאמר: http://status.allmag.co.il/page/6234

קפלן, א. (2010). "חיזור גורלי": כיצד לקוחות נאמנים מפתחים שנאה יוקדת?. סטטוס הירחון לחשיבה ניהולית, 234, 18-21. קישור למאמר: http://status.allmag.co.il/page/16988

נספח ב' – פרקי חובה מספר הקורס בנושא סוציולוגיה של התנהגות צרכנים (תדפיס מצוי בפורטל)

Chapter 10: The family and its social class standing

Chapter 12: Subculture and consumer behavior

1א. נתחו את סרט הפרסומת הבא בעזרת העקרונות המוצגים בפרק מספר 10 בספר הלימוד על המשפחה וקבוצות התייחסות החברתיות שלה: להלן סרטון פרסומת ותיק של טויוטה קורולה. הפרסומת מציגה קבוצת הורים הממתינים ליד בית ספר לקראת סיום הלימודים. לפתע נשמע צלצול פעמון וילדי בית הספר יוצאים בריצה לקראת ההורים הנמצאים בחניון בית הספר תוך כדי נפנוף ידיים וקריאות שלום לכיוון חבריהם וההורים. הפרסומת מתמקדת בילדה חביבה אשר רצה לחניון ונכנסת לרכב שבו נדמה שממתינה אמא שלה. הרכב מוצב בחניון באופן בולט. לאחר כניסתה לרכב, שהינו נושא הפרסומת, היא מיד חוגרת חגורת בטיחות ונשאלת ע"י נהגת הרכב: "ג'ני, האם אין אמך נמצאת שם (ברכב החונה ליד)?" ובתשובה עונה הילדה בטון הלקוח מסרטי שוד: "רק שתקי וסעי".


לאחר סיום הסרטון מופיעה כתובית: "The New COROLLA – A Car To Be Proud Of”

1ב. אתרו ותארו דוגמה למוצר או שירות אחר שלאופן שיווקו או לצריכתו ניתן להיעזר בחומר הלימוד האמור מפרק 10 בספר הלימוד.

2. בעזרת עקרונות פרק 12 על תת-תרבות וכן פרק 28 בספרי חוקרים שתדפיס ממנו מצוי בפורטל הקורס אשר מתייחס לשיווק במגזר החרדי בישראל (או כל חומר אחר על נושא המגזר החרדי שמצוי באינטרנט או בספריה), המליצו לחברה שמעוניינת להחדיר מוצר ותיק שאינו נרכש כיום על ידי חרדים לתוך חנויות מותאמות למגזר זה ולצרכיו. בחרו מקרה אמיתי שכזה והסבירו את המלצותיכם.

אורך המטלה הכולל הוא עד 2 עמודים
הגשת המטלה בפורטל: עד 23 בנובמבר 2013

בשל בקשת הכיתה קובצו מטלות הסמסטר בצורה שונה, להלן הרצף החדש, מספור המטלות שונה בהתאם:

נספח ג' – למידה צרכנית: עד כמה אנחנו מותנים להתנהגות?

קריאה: היפנוזה ופרסום – ממצאי מחקר: http://orenkaplan.com/2013/10/07/hypnosis-advertising

בעקבות חומר הלימוד בכיתה בנושא התניה קלאסית ולמידה צרכנית, ובעקבות קריאת המאמר הנ"ל על תקשורת היפנוטית בתחום הפרסום, הסבירו כיצד ניתן להסביר את ממצאי המחקר המתוארים במאמר הנ"ל בעזרת "עקרונות ההתניה הסביבתית" כפי שהוסברו בכיתה. הדגימו את דבריכם בדוגמאות מתוך פרסומות/מסעי פרסום, או בכל דרך יישומית אחרת. השתמשו בכתיבתכם במונחים מקצועיים מתוך ההרצאה בכיתה שמתייחסים למנגנונים שמייצרים למידה קלאסית כגון גירוי מותנה ובלתי מותנה, זיווג גירויים וחזרתיות על חשיפת הזיווג, התניה, הכחדה, הכללה, הבחנה, וכו'.
היקף הכתיבה עד 2 עמודים. הגשה לפורטל הלימודי עד ליום שלישי 17 בדצמבר 2013.

נספח ד' – אסטרטגיה של חוויית לקוח כבסיס לנאמנות
התרגיל יועבר בכיתת הלימוד ב-27 בדצמבר 

נספח ה' כולל מיזוג של שתי מטלות שניתנו במקור בנפרד – על פרקי הקריאה בנושא תרבות ובין-תרבותיות + החומר על רשתות חברתיות בעולם אינטראקטיבי: צרכנות 2.0.

חלק ראשון על חומרי הקריאה כולל את הרכיבים הבאים: פרקי חובה מספר הקורס בנושא סוציולוגיה של התנהגות צרכנים (תדפיס מצוי בפורטל):
Chapter 11: Influence of culture on consumer behavior
Chapter 13: Cross-Cultural consumer behavior: an international perspective
אהרון, ק. (2010). פרק 1: קווים סותרים לדמות הצרכן הישראלי. אצל: אהרון, ק. (2010). סודות הצרכן הישראלי. הרצליה: פוקוס

חלק שני על חומר הכיתה בנושא אינטראקטיביות ואינטרנט כולל את הרכיבים הבאים:
קפלן, א. (2013). שיווק עסקים בפלטפורמות WEB2.0 באמצעות שירות וחווית לקוח. "העולם כמרקחה" – מדור מחקרי בחסות themarker ואיגוד השיווק הישראלי. http://www.ishivuk.co.il/articles/873
קפלן, א. (2012). נהנית? ספר לחבריך, לא נהנית? ספר לנו. "העולם כמרקחה" – מדור מחקרי בחסות themarker ואיגוד השיווק הישראלי http://www.ishivuk.co.il/articles/822

הנחיות המטלה של נספח ה' (מבוססת על צירוף מטלת חומר הקריאה + מטלת חומר הכיתה)

רקע
בשנת 2009 ערכנו קרן ליפינסקי-קלע ואני קורס מתוקשב נסיוני במסגרת התואר השני במכללה למנהל. הקורס מתואר במאמר שהצגנו שנינו בכנס ויתפרסם בשנה הבאה, אך בינתיים כתוצאה מהעניין שגילה אחד ממשתתפי הכנס, הוא פרסם לפני מספר שבועות ראיון עימי בכתב בעת Cross Cultural Management. הראיון מופיע כאן, הוא פתוח לקריאה חופשית (מאמר אחרון בגיליון). חלק מרכזי בראיון מתייחס לתופעה שקרן ואני חקרנו בעקבות הקורס, הקשורה ללמידה בהקשר בין-תרבותי, כפי שאנו פירשנו אותו. טענתנו המרכזית היתה שקיימת התנגשות בין תרבויות למידה, זו האקדמית המסורתית, וזו אשר נוצרת בימנו הקשורה לאינטרנט ובמיוחד לאינטראקטיביות של WEB 2.0. מחד, "תרבות הלמידה האקדמית" היא פאסיבית יחסית: מרצה-תלמיד-כיתה-לוח, אשר מעודדת למידה על ידי שינון ואנליזה בתבניות מוגדרות מראש ולפיכך "אי-יציאה מהקופסה". תרבות זו ניזונה מתרבות-ציונים ותרבות-הישגים ספציפית מאוד, אשר מתפתחת במשך שנים רבות עוד מגיל צעיר בבית הספר היסודי ואולי אף קודם לכן. אל מול תרבות מסורתית זו צומחת לה כיום תרבות שונה לחלוטין באופייה, זו של בלוגים, טוקבקים ותוכן הנוצר על ידי המשתמש בעידן האינטרנט של WEB2.0.
אין להכחיש שארגונים רבים וצוותי עבודה רבים מתנהלים כיום כמו תרבות הלמידה המסורתית בפסי-ייצור אשר מבקשים סטנדרטיזציה מחשבתית ולא יצירתיות, אך יותר ויותר ארגונים, ובוודאי אלו המושתתים על מורכבות ועל איכותו ויצירתיותו של כוח האדם שלהם, מבינים שדווקא תרבותה האקטיבית והאקטיביסטית של האינטרנט היא מקור הקיימות שלה לשנים לבוא.
התופעה עליה כתבנו קרן ואני את מאמרינו, ולגביה התקיים הראיון הנ"ל, היתה התנגשות בין תרבותית שהתרחשה ומתרחשת כאשר קורס מתוקשב והתנסותי מועלה לאוויר. הסטודנטים בקורס מצאו עצמם נקרעים בין שתי התרבויות, האחת שדורשת מובנות והגדרה ברורה של מטלות וציונים, והשניה שמאפשרת גמישות, יצירתיות, ולמידה חווייתית. תחושת התסכול שחווינו במהלך הקורס כמנחיו נבעה מכך שחשנו שתרבות הלמידה הפאסיבית היא זו שמנצחת בסופו של דבר. אך אין זו הפתעה, שכן שנים רבות של ניסיונות כושלים להקים מערכי למידה מתוקשבת בתחום האקדמיה הוכיחו שהמסגרת המובנית אינה מוחלפת בקלות על ידי רובוט ממוחשב. לדבר אין רק חסרונות, שכן הוא מדגיש עד כמה תפקידיהם האנושיים של הלומד, המנחה, המרצה, החוקר, חשובים, ושפונקציית התוכן במהלך הלמידה, חשובה ככל שתהה, היא לא בהכרח הפונקציה הקריטית בתוצרי הלמידה. דווקא המעורבות, הסקרנות, העניין, הם אלו שיכולים להצית את הרצון ללמוד, כאשר במקביל דווקא הגבולות, המסגרת, הרוטינה היציבה, הם אלו שמכתיבים האם התלמיד יהיה מסוגל להתמיד בתהליך הלמידה ולהפיק ממנה תוצרים משמעותיים.

וכעת למטלה עצמה שתתבצע בעזרת ניתוח תיאור מקרה: דמיינו שבית ספר למנהל עסקים באחד מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל מעוניין לפתוח תכנית חדשה לתואר שני במנהל עסקים שיתבסס כולו על למידה מתוקשבת. מדובר על מטרה אסטרטגית שלא ניתן להמעיט בחשיבותה, אולם חששות מנהלי אותו מוסד אקדמי סביב מיזם זה משמעותיים.
הנכם מתבקשים לקרוא את כל הפריטים האמורים אשר נוגעים הן לחומר הרקע על תרבות, בין-תרבותיות, והצרכן הישראלי, וכן את פריטי הקריאה על השיווק האינטראקטיבי בשילוב עם חומר הלימוד בנושא זה בכיתה.
במטלה הנכם מתבקשים לכתוב חוות דעת בנוגע לעמדתכם האישית והמקצועית על אופן הפעילות המומלצת של תכנית זו, על סיכוייה של התכנית להצליח או להיכשל, וכו'. אין צורך לכסות את כל הנושאים הללו, ובהחלט אפשר גם לבחור מיקוד אחר שמעניין אתכם מסיבה כזו או אחרת. בכתיבתכם הנכם מתבקשים להביא לביטוי את העקרונות המרכזיים מכל חומרי הקריאה אליהם נחשפתם במטלה הנוכחית כולל הנושאים שעלו בכיתה. גישת הכתיבה הינה פתוחה לבחירתכם, כל עוד היא תביא לביטוי את בקיאותכם בחומר תוך הדגמת יכולתכם ליישם אותו במסמך הכתוב בהיקף שלא יעלה על 4-5 עמודים.
הגשת המטלה לפורטל הלימודי עד ליום שלישי 7 בינואר 2014 בפורטל הלימודי

נספח ו'  – מטלת סיכום הקורס

איקאה ישראל 2014: חנות חדשה ומכירות אונליין

במהלך הסמסטר האחרון ביקרנו בחנות איקאה ראשון לציון וקיבלנו הצצה על אופן התנהלות חנות הענק וחברת הענק מאחורי הקלעים. בעבודת הסיכום של הקורס הנוכחי שהתמקד בפסיכולוגיה שיווקית וצרכנית נעזר בלמידה ההתנסותית שרכשנו בביקור ובידע שהצטבר בקורס הנוכחי לאורך הסמסטר, כדי להרחיק מבט לפעילותה העתידית של איקאה ישראל שעומדת לעבור שינוי משמעותי במרץ 2014 עם פתיחתה של החנות החדשה בקרית אתא ועם שינוי באסטרטגית השימוש באינטרנט של החברה בהקמת מערכת למכירה מקוונת.

אנא עיינו ראשית במקורות המידע הבאים – בכתבת ynet על איקאה, ובאתר האינטרנט של החברה, הן על החזון של איקאה, והן על חלקים נוספים לבחירתכם, כולל ההתייחסות המופיעה באתר לסניף החדש.

סגנון ההגשה של מטלת הסיכום שלהלן נתון לבחירתו האישית של כל אחד מכם. הנכם יכולים לבחור להגיש את המטלה בסגנון של כתבה עיתונאית, פוסט אינטרנטי, נייר עמדה של מומחה, יועץ שיווקי לאיקאה, מרצה בפני סטודנטים או עובדים, וכדומה. הגדירו בתחילת כתיבתכם את הפורמט שבחרתם, השתמשו לחיזוק הטיעונים שלכם בחומרים מבוססים מהאינטרנט אודות איקאה והסביבה השיווקית והעסקית שלה. במידה ויהיו חסרים לכם נתוני אמת, ניתן להניח הנחות עבודה סבירות בהתאם לשיקול דעתכם.

בעבודה יש להתייחס באופן מורחב לנושא ה"נוירו-שיווק" והאופן שהוא משפיע על חווית הרכישה והשימוש של מוצרי איקאה, להיבטים העיצוביים שנובעים מכך בנוגע למוצרים, לחנות, ולאתר האינטרנט שסיפק עד כה מידע ומעתה גם חווית קניה.

בנוסף, הנכם מתבקשים להשתמש במגוון החומרים שנלמדו לאורך הסמסטר, ובמיוחד בדגש הפסיכולוגי שלהם שהתכנס לטענה מרכזית, אשר הודגמה לאורך הסמסטר במודולות השונות שלמדנו, על כך שהתנהגות צרכנים נובעת ברובה מתהליכים לא מודעים ולא רציונאליים.

היקף העבודה בין 4-6 עמודים לכל היותר (עד 1500 מילה לכל היותר, ניתן כמובן פחות), הגשתה ביחידים לפורטל הקורס.

הגשת המטלה עד יום שלישי 18 בפברואר 2014

חומר רקע ותרגיל חשיבה ראשון בסמינר היבטים אסטרטגיים בניהול משברים סמסטר א' תשע"ד

לתלמידי הסמינר בניהול משברים בארגון, ולכל מי שמתעניין בתחום,

להלן סקירה ראשונית שערכה שני בולוק עוזרת ההוראה של הסמינר שלנו ומסטרנטית תזה שחוקרת את הנושא. הסקירה מתבססת על חיפוש באינטרנט, היא אינה מתיימרת להיות מדעית, אלא מביאה תוצאות מובילות של חיפושי גוגל שאמורות לתת לנו קצות חוט ראשונים.

תלמידי הסמינר מתבקשים לקרוא את המסמך הרצ"ב, ולהגיש לפורטל עד ליום שלישי 5 בנובמבר מסמך קצר של עמוד עד שניים לכל היותר עם התייחסות לנקודות הבאות:

  1. מהם הנושאים שמעניינים את אותך ביותר מתוך הסקירה הרצ"ב
  2. חפש/י דוגמה אחת נוספת שאינה מופיעה להלן, מתוך האינטרנט, מאגרי מידע של הספריה, או אף ידע אישי מנסיבות שונות או היכרות עם אנשים שקשורים לתיאורי מקרה רלוונטיים
  3. ציינ/י  אירועים או תיאורי מקרה שהיית רוצה לשמוע ולהעמיק אודותיהם במהלך הסמסטר הקרוב
  4. מהו הנושא המרכזי שמעניין אותך לחקירה והעמקה במהלך הסמסטר הנוכחי ולאחר מכן לכתיבת עבודת הסיכום של הקורס – אין מדובר בהתחייבות, אלא בכיווני התעניינות ראשוניים.

להלן הסקירה הראשונית.

ראשית – מתוך ויקיפדיה: "משבר" הוא אירוע חריג, לא מתוכנן, בעל פוטנציאל השפעה שלילי על השם הטוב או מהימנות הארגון, שעלול לסכן את עצם קיומו של הארגון או לפגוע בו פגיעה קשה, או לסכן קו מוצרים/שירותים או יחידות-משנה, לפגוע בביצועים הפיננסיים, לפגוע בבריאותם או במצבם של צרכנים, עובדים, הקהילה מסביב והסביבה בכלל. טיפוסית, מצב כזה יוצא משליטת המנהלים. משבר כולל בתוכו את הגרעינים להצלחה ואת השורשים לכישלון. ניהול משברים הוא הפונקציה המנחה כיצד משתלטים על משבר, מצמצמים נזק ופגיעה בשמו הטוב של הארגון, תוך גריפת יתרונות מהמצב. משבר עלול לנבוע מתקלה חמורה שזכתה לפרסום רב ועוררה כעס בציבור, או מפעילות מתמשכת של הארגון שחשיפתה עוררה זעם בציבור.

מפורטים סוגי משברים, כגון תקלה טכנית, אסון טבע, עימות, חבלה מכוונת בשירות או במוצר, התנהגות לא ראויה, שמועות ועוד…

ניהול משברים מקצועי כולל:

  • איתור והערכת חולשות הארגון.
  • מניעת התרחשות המשבר.
  • מניעה מחולשות להתפרץ למצב ללא שליטה.
  • תכנון לקראת ניהול משבר.
  • ניהול המשבר.

ניהול משברים נע בשני אפיקים במקביל – תגובה למשבר עצמו ותגובה למדיה. מתחלק למספר שלבים:

  1. תשומת לב לסימני אזהרה.
  2. הכרה מתי משבר מתפרץ ומגיע לנקודת האל-חזור.
  3. השתלטות על האירוע.
  4. תקשורת עם האזרחים, העובדים, הלקוחות, צרכנים פוטנציאלים, נפגעים מהמשבר ובני משפחותיהם, חברי מועצת מנהלים, בעלי מניות, אנליסטים, ספקים, מפיצים, זכיינים, חברות ביטוח, ארגוני עובדים, משפחות עובדים, גורמי שלטון וחוק, פקידי ממשל ופוליטיקאים, מנהיגי קהילה, אנשי דת, תושבי הסביבה וארצות חוץ, והמדיה.
  5. פתרון, הפקת רווחים והפיכת המשבר להזדמנות.
  6. הערכת תפקוד הארגון.
  7. חיסון הארגון באמצעות שימור שמו הטוב ואמינותו. טקטיקות מקובלות בייזום או מנגד בהתמודדות מול משברים כוללות יצירת ספין תקשורתי

דוגמאות גלובליות למשברים שנוהלו בדרך כושלת:

  • אסון בופאל שבהודו, כשמפעל בת של חברת הכימיקלים האמריקאית יוניון קרבייד פלט גז רעיל לאוויר והביא למותם המיידי של 2,500 ולפציעתם של 50,000 בני-אדם ב-1984
  • ממשבר קוקה קולה בבלגיה – בשנת 1999 הושמעו טענות רבות של תלמידים וסטודנטים בבלגיה על תחלואה עקב שתיית משקה הקולה של החברה. ניהולו הכושל (הכחשה גורפת, ללא הסברים וייחס לחולים) הביא לפגיעה מיידית במכירות ובטווח הארוך לפגיעה במוניטין ומעמד המוצר והחברה, תופעה שהתפשטה מבלגיה לשאר מדינות אירופה וגרמה נזקים עצומים לחברה וזמן רב עד לשיקומם.
  • משבר שנוהל במתכונת מוצלחת היה משבר תרופות טיילנול של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון האמריקאית ב-1982, שהביא למותם של שבעה בני-אדם בעקבות החדרת רעל הציאניד לתרופות בקפסולה.
  • בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, האשמות כי ה-FBI וה-CIA נכשלו בתפקידם באיסוף מידע על טרוריסטים, ולא מנעו את מתקפת הטרור.
  • תרמיות ענק של מנהלים בתאגידים אמריקאיים – אנרון (Enron) ווורלדקום (WorldCom), והתרסקות המניות      בבורסה בניו יורק.
  • בישראל: משבר תנובה והסיליקון בחלב, משבר רמדיה, המשבר בסלקום ב 95, משבר הגזענות בארומה, המשבר בחברת YES ועוד.

משבר המכשירים התקולים של סלקום

החל מחודש מרץ 1995 החלו להצטבר במשרדי סלקום תלונות רבות על ניתוקים בלתי-מוסברים באזורי הקליטה. באותה תקופה היו לסלקום 85 אלף מנויים, ורבים מהם מצאו את עצמם מנותקים מהרשת. החשד היה שמקור הבעיה הוא בתשתית הסלולרית שהייתה מבוססת על ציוד של חברת "נורטל". לשם איתור התקלה הובאו 70 מהנדסי תקשורת מגרמניה, שפעלו במשך כחצי שנה, כשהם בודקים בכל פעם רכיב אחר של הרשת. בינתיים התקלות החריפו, וסלקום איבדה את המוניטין הטוב לו זכתה בתחילה, והחברה נקלעה למשבר תדמית קשה.

אורן מוסט, סמנכ"ל החברה באותה תקופה, סיפר: "היינו במשבר אדיר כיוון שבמשך כל תקופת המשבר לא ניתן היה לגלות בבקרת איכות את הסיבה לתקלה, וגם מומחים מהעולם לא הצליחו לעזור. נפח התעבורה ברשת סלקום באותם ימים ירד בעשרות אחוזים. משרד התקשורת איים להקפיא את הרישיון של החברה, ובתוך החברה היה אז תסכול עמוק מאוד… אבל בכל התקופה הזו הבנו שאנחנו אחראים בלעדיים לנעשה כלפי הלקוח, כי להם לא חשוב בכלל מי אשם ומי לא אשם" החברה הפסיקה לחייב את הלקוחות בתשלום עבור זמן אוויר למשך 3 חודשים.

ביוני 1995 גילו לבסוף מהנדסי "נורטל" שמקור התקלה הוא בבעיית תוכנה במכשירי הסלולר מסוג "מוטורולה אלפא", שהיו באותו זמן אצל כ-75% מהלקוחות. חברת "מוטורולה" התגייסה לפתרון הבעיה ופותחה גרסת תוכנה חדשה למכשירים. סלקום גייסה 500 סטודנטים שיסייעו למערך פעילות טעינת התוכנה החדשה, והחברה נאלצה לקרוא לכל בעלי המכשירים להגיע פיזית למשרדיה כדי להתקין את התוכנה המתוקנת. בשלב מסוים אף שכרה את היכל הספורט יד אליהו למתן שירות ללקוחות. עם תום המשבר החברה התאוששה, ובסוף 1995 התגאתה ב-195 אלף מנויים. כצעד ענישה נגד חברת מוטורולה, עברה סלקום למכירת טלפונים מתוצרת נוקיה ואריקסון.

משבר התקלות ב- -yes

בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2007  התמודדה חברת שידורי הלוויין  yes עם משבר חריף שנבע משיבושים בקליטת שידוריה שנגרמו על ידי גורמים שלא בשליטתה. השיבושים גרמו לתלונות של הלקוחות, שהלכו וגברו עם התמשכות השיבושים. בין השאר, הוגשו כנגד החברה תביעות ייצוגיות על סך עשרות מיליוני שקליםהטיפול של החברה במשבר כלל ניסיון לטפל בגורמים שלהם יוחסו השיבושים, פרסום מודעות הבהרה שבהן ייחסה החברה את השיבושים לפעילות ביטחונית חריגה בתקופה זו, מתן פיצוי ללקוחות בדמות גישה חופשית לסרטי קולנוע שניתנו בתשלום בימים כתיקונם ולאחר מכן פתיחת כל ערוצי החברה לכל הלקוחות ללא תוספת תשלום, לתקופה של שלושה חודשים צעד אחרון זה אינו רק בגדר פיצוי, אלא יש בו תרומה לשימור הלקוחות, מפני שעזיבת החברה ומעבר לספק אחר מביאה לאובדן הפיצוי.

מנכ"ל החברה, רון אילון, התייחס למשבר ואמר:

  אנחנו בעיצומו של צונאמי, ועם צונאמי כזה קשה להתמודד. זה פשוט סיפור הזוי שאנחנו יודעים מתי התחיל, אבל לא יודעים מתי ייגמר. מעולם לא הייתה בישראל חברה מסחרית שהתמודדה עם משבר כזה. משווים את המשבר שלנו לסיליקון בחלב או למשבר השניצלים של טבעול, אבל זה בכלל לא על אותה סקאלה. במקרה שלנו, לא יודעים מתי זה ייגמר. אם היו אומרים לי לפני עשרה ימים שזה יימשך עד עכשיו, הייתי אומר שמדובר בהזיה".

רוני לינדר-גנץ, מנכ"ל yes: אף חברה במשק לא התמודדה עם משבר כזה, באתר הארץ, 9.10.07

כתבות בעיתונות:

"האמת היא הנשק האסטרטגי הטוב ביותר"/  רונית שווה במגאזין "סטטוס" גליון מרץ 2004

לינק: http://www.idc.ac.il/publications/files/215.pdf

ראיון עם רמי הסמן ,מומחה לאסטרטגיה שיווקית, האיש שליוה את תנובה בפרשת הסיליקון בחלב וההתייחסות הגורפת שמתייחסת ללקיחת אחריות על ידי המנכ"ל ויציאה לתקשורת עם האמת. לדבריו, יש לחקור את האמת ולא לטייח להיות אמיתי עם הציבור. יש לעבור מתפיסה ייצורית לתפיסה  שיווקית ולשתף את התקשורת .

מתייחס למשבר רמדיה ולטעות האסטרטית של מנכ"ל החברה כשמנכ"ל החברה ירד למחתרת במקום לצאת מיידית בהודעה לתקשורת ולקחת אחריות בעיקר כשמדובר בילדים שנפגעו.

 

חזקים בתיאוריה/ טלי חרותי-סובר 07/10/2007  מאמר בעיתון "הארץ"

לינק:  http://www.haaretz.co.il/mobile/1.1448174?v=FD63EA76DBFDA2436E5FB85E6326DA66

המאמר סוקר משברים ארגוניים בישראל והדרכים השונות להתמודדות איתם:

להלן קטעים מהמאמר:

מאז פרשת הסיליקון בחלב העמיד של תנובה והזכוכיות של הייניקן, ועד העוף הממוחזר בטיב טעם והשיבושים הקשים בשידורי yes, נדמה שכולם יודעים הכל על ניהול משברים. כולם מלבד המנכ"לים שצריכים לעשות את זה. למה הם נכשלים?

על אף כל הידע והניסיון הנצבר, מנהלים נכשלים פעם אחר פעם (ע"ע רמדיה) ומוליכים חברות לאבדון. למה זה קורה?

"מנכ"לים גדולים ומוצלחים לא תמיד מסוגלים לפנות את הדרך לאדם אחר, במקרה זה מנהל משבר חיצוני ואובייקטיווי, אדם בעל ניסיון שאומר להם דברים שהצוות הקרוב לא יגיד. מנכ"ל עם אגו גדול רגיל לקבל החלטות טובות וחושב שהוא יודע את הפתרון בעצמו, גם כשהוא לא רואה את התמונה כולה. הוא ינסה להציל את הציפורן כשהנמק פושה כבר בכל הגוף, ויהיה משוכנע, הוא וצוותו, שהם עושים את הדבר הנכון.

"יש גם לא מעט מנהלים שלא יהיו מוכנים להודות בטעות, שינסו מתוך החרדה לעתידם האישי לעגל פינות או לתקוף בחזרה וכך יעשו טעות על גבי טעות. מנכ"ל שלא מבין שמשבר זו הזדמנות ליצור שוב ברית עם לקוחותיו – לא יוכל לנהל אותו כמו שצריך".

יש מנכ"לים שדווקא יודעים את העבודה

המודעות לניהול משברים עלתה לישראל בתחילת שנות ה-90. מדובר במתודולוגיה כוללת העוסקת בכל שלבי המשבר במטרה לצמצם נזקים ולהחזיר את הספינה שעלתה על שרטון זמני לנתיבה השגרתי. על פי מחקרים שנעשו בארה"ב ובאירופה, רק 5%-25% מהארגונים מוכנים לשעת משבר בשעה ש-75%-95% ייאלצו להתמודד אתו בשלב כלשהו. על השאלה אם ניתן להתכונן למשבר הדעות חלוקות. "חברות תעופה, למשל, מוכנות מאוד לרגעי משבר", אומר הסמן. "יש להן נוהל ברור וחד-משמעי שקובע מה בדיוק צריך לעשות כשמטוס, חלילה, מתרסק. אבל לרוב החברות בישראל ובעולם אין תוכנית מגירה והן נתפסות לא מוכנות".

על פי תאומים, לא יכולה להיות תוכנית מגירה: "משבר מגיע בבת-אחת, מכיוון בלתי צפוי ולרוב לא ניתן להתכונן אליו. מי שמכין 'ספרים אדומים' ימצא את עצמו ברגע האמת בעיקר עם כריכות".

ניתוח שני משברים שאירעו באחרונה מבהיר שיש מנכ"לים שיודעים את העבודה. גזי קפלן הודה קבל עם ועדה בבעיות המזון באסם, התנצל, אירגן החזרת מוצרים והלקוחות פוצו. משבר שעלול היה להוריד את החברה ביגון שאולה, יצא במהירות יחסית מהשיח הציבורי. באחרונה הודיעה חברת קרלסברג על זכוכיות פוטנציאליות בבירה והוכיחה כי למדה דבר או שניים ממשבר הייניקן. בין היתר דאגה קרלסברג למנוע את אפקט הדומינו כשיידעה באופן מיידי, ביקשה החזרת מוצרים ועשתה את הדבר הנכון כשדאגה לבודד את הבעיה. "ניהול טוב יוצר מצב שבו המשבר כלל לא נחשף בתקשורת", אומר תאומים. "כשלהבה קטנה-אך-פוטנציאלית מכובה הרבה לפני שהבית נשרף".

לדברי תאומים, "נוהל משבר משתנה בין חנות מחשבים קטנה בחדרה לתאגיד. הצעד הראשון של התאגיד חייב להיות הזמנת יועץ חיצוני והעברת המושכות אליו. היועץ יקים צוות שלם שמורכב מאנשי החברה, יועצי התקשורת, הפרסום ויועצים משפטיים, שיעבדו בהרמוניה ויתוו אסטרטגיה. מאוד חשוב שבמצב כזה החברה לא תפעל מתוך תחושה שיהיה בסדר והדברים יירגעו מעצמם".

הסמן מוסיף כי "כשהחברה מבינה שיש בעיה, היא חייבת ליידע את הציבור דרך התקשורת, לקבל אחריות מלאה, להתנצל ולשמור עם הצרכנים על קשר קבוע. היסטריה שנוצרת באינטרנט היא דבר רע במיוחד. בד בבד חשוב לתת ליישות שנקראת החברה 'פנים' של אדם, רצוי מנכ"ל או דובר אחר מתוך החברה שיוביל את המשבר.

"בטיב טעם טעו כשנתנו לפנים חיצוניות לייצג את החברה, ולא ראו את המנכ"ל. זה נותן תחושה של התחמקות. צעד נוסף הוא ליידע את רשויות הבריאות ולשתף עמם פעולה, אך לדאוג שההודעה הראשונה לא תצא מהם. אחת הבעיות בניהול משבר רמדיה היתה העובדה שלא החברה, אלא משרד הבריאות יידע את הצרכנים. לו החברה היתה עושה זאת בעצמה אולי עוד היתה קיימת. במקרה של מוצרים פגומים יש להקים קו חירום זמין מיידי וחינמי לצרכנים. לא יכול להיות שצרכן זועם לא יגיע למוקד כמו שקורה כיום ב-yes, למרות שניתן להרחיב בקלות את רמות השירות. זה רק מגביר את תחושת הזלזול ואת הכעס. יש להתארגן במהירות לתיקון הבעיה או להחזרת המוצר.

"אם מישהו נפגע ומתאשפז", מסכם הסמן, "יש לעטוף אותו ואת משפחתו בצמר גפן, לקבל אחריות טוטלית ולהוכיח לנפגעים שהם לא לבד. זה יעלה כסף ועליך לדעת שהחברה הולכת להפסיד, ולא לחסוך שם. את כל זה יש לעשות בתוך 24 שעות לכל היותר, אחרת אנשים בודדים הופכים לקבוצה זועמת והמשבר יוצא מפרופורציה. חשוב לציין שהכללים האלה נכונים הן לתאגיד והן לחנות המחשבים הקטנה בחדרה. אחריות, שקיפות והליכה לכיוון הצרכן הם שלושת כללי הבסיס שאסור לשכוח".

להתרכז בלקוחות

לא פעם אנו עדים לניסיונות למזער נזקים על ידי הכחשה, הסרת אחריות או תקיפת המקור החושף. פרץ: "התנהלות כוחנית ומתחמקת יכולה רק להזיק. טיב טעם הכריזה מלחמה ומעלה קמפיין ארצי נגד 'כלבוטק' שעולה מאות אלפי דולרים. זה לא נכון, כי עכשיו 'כלבוטק' לא יכולה להרשות לעצמה שלא לשדר את הכתבה. אם, לעומת זאת, היו אומרים ל'כלבוטק': 'אנחנו חושבים שעניין החתולים מבוים, אבל בואו נבדוק את העניין יחד' – זה היה פותח להם דלת אחרת לחלוטין. משבר ישראייר נופח באותה צורה הרבה מעבר לפרופורציות. ל-yes, כדאי לזנוח את ההאשמות ה'ביטחוניות' ולהתרכז בהרגעה מסיווית של הלקוחות. שיפסידו עכשיו כסף ולא בעתיד את המכנסיים".

ספר בנושא: "דרכו של לוחם האסטרטגיה" פרק 13 ע"מ 225 /רמי הסמן

(המחבר הוא ה"מרואיין" בכתבה במגזין סטטוס מ2004)

לינק:http://www.idc.ac.il/publications/files/245.pdf

בעמוד 9  הכותב מתייחס לאסון התאומים בניו יורק ווהתמודדות של ג'וליאני בשעות הראשונות של המשבר. המחבר מונה 10 קוים מנחים של התמודדות המנהיג בשעת משבר. מופיע החל מעמוד 10 מתוך 23

מידע שהוצג בכנס חוסן ארגוני במרכז הבינתחומי הרצליה על ידי פרופ. מולי להד:

התייחסות ל-PTSD בפרט ולPTSD-  בארגון

לינק: http://www.ippa.org.il/uploadimages/activities2012/muli2.pdf

בלוג " הבלוג הפתוח למנהל הפיתוח מאת משה קפלן "לצאת ממשבר"

לינק:  http://blogs.microsoft.co.il/blogs/vprnd/archive/2011/06/30/847900.aspx

הכותב דן בדרכים בהן מנהל בארגון יכול לפעול לפתרון המשבר, בהתאם לשלב בו המשבר מצוי. המאמר מתייחס לחמישה שלבים  ב"חייו של משבר"  על פי פרופ. אברהם כרמלי מאוניברסיטת תל אביב ודן בדרכים לפתור את המשבר בכל אחד מהשלבים:

  • עיוורון ארגוני: השלב הראשון – משהו קורה, אבל אנחנו מתעלמים ממנו
  • קיפאון: השלב השני – משהו קורה, אנחנו מבינים את זה, אבל יש 1001 סיבות למה אף אחד לא מטפל בזה
  • תגובה מוטעית: השלב השלישי "החלטנו כבר לפעול, אבל הבעיטה יצאה דרדל'ה"
  • הגעה למצב משבר: השלב הרביעי – דקה 90, אתה עובר את קו האמצע, עובר אחד, עובר שניים
  • הסגירה: השלב החמישי – האחרון שיוצא שיכבה את האור

ספרות משנת 2013:

לינק: http://www.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=PfgBAQAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA110&dq=organizational+crisis&ots=_jG3InaHJR&sig=bwD49cMpjVLRA5NDdLaDA9Fomq0&redir_esc=y#v=onepage&q=organizational%20crisis&f=true

Handbook of Research on Crisis Leadership in Organizations

By Andrew J. DuBrin

Leadership beyond rationality Emotional leadership in times of organizational crisis:

Galit Meisler, Eran Vigoda-Gadot  and Amos Drory

תקציר המבוא בתרגום חפשי:

העולם משתנה במהירות והארגונים נמצאים במרכז השינויים. בכלכלה, בחברה, ובפוליטיקה. מחקרים ארגוניים מסכימים שהשאלה אינה האם יקרו משברים ארגוניים אלא מתי הם יקרו וכיצד הם ישפיעו על חיינו. המאמר נותן לדוגמאות מהעשור האחרון כגון פרשת אנרון, טויוטה, קריסת לימן ברדרז ומריל לינץ', והתפוצצות בועת המשכנתאות בארה"ב. למרות הכל, המידע שיש על משברים ארגוניים עדיין מוגבל ביותר.המחקר בתחום ניהול משברים התמקד בעיקר במניעת המשברים ובתגובה להם. מחקרים קודמים חקרו ניהול של תקשורת בעת משבר ואת הנזק שנגרם למותגים ולמוניטין. עם זאת, מעט מאוד מחקרים חקרו את התרומה של המנהיגות בזמן משבר .

המאמר מפנה למחקר שדן במשברים כהזדמנות עבור המנהלים. החוקרים הציעו מספר פקטורים המשפיעים על נטייתם של המנהלים לתפוס את המשבר כהזדמנות.מחקר נוסף דן באתגרים היחודיים של מנהיגות ציבורית בזמן משבר. מחקר נוסף חקר את הנקודה שבה יו"ר צריך לקום ולפעול כדובר הארגון. לאחרונה, מספר חוקרים הכירו בתגובה הרגשית השלילית שעולה בקרב מנהיגים בעקבות למשבר ארגוני. למרות שמחקרים אלו מקדמים את הבנת המשחק הפנימי בין מנהיגות במשבר והרגש, שאלות אחרות הנוגעות  ליחס זה נותרו פתוחות למשל, אנחנו עדיין לא יודעים האם מנהיגות בעת משבר מוגבלת לחשיבה רציונלית וניהול אסטרטגי בלבד. זאת ועוד אנחנו עדיין צריכים לקבוע איזה תפקיד אם בכלל, יש לרמת האינטיליגנציה הרגשית של המנהיג בזמן משבר.הכותב עושה אינטגרציה בין ספרות על ניהול משברים לבין ספרות על אינטיליגנציה רגשית.אינדיקציה זאת מרחיבה את זוית הראיה שדרכה רואים מנהיגות בעת משבר אל מעבר לחשיבה הרציונלית. במילים אחרות: המאמר אומר לא רק מדובר בחשיבה רציונלית אלא גם באינטיליגנציה רגשית. החוקרים טוענים שעל ידי שימוש ביכולות רגשיות, מנהיגים יכולים לשלוט ולחסום את ההשלכות השליליות של ארועי משבר על רגשות העובדים ועל תומרי עבודה אחרים לטובת הארגון.בנוסף, טוענים שארועי משבר מעוריים תגובות רגשיות מעובדים , תגובות המשפיעות על גישות והתנהגויות בעבודה.

"מבוא למעצבי שיער מתחילים" – תספורות, הסדרי חוב והשפעתם על החברה בישראל: מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק – סמסטר א' תשע"ד

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול – סמסטר א תשע"ד
צוות ההוראה: אורן קפלן וגליה שוץ-לוי

המסמך הנוכחי כולל:

  1. תקציר המטלה הראשונה
  2. הקדמה כללית לקורס הנוכחי
  3. הקדמה לנושא הסמסטר הנוכחי והנחיות למטלה הראשונה

תקציר המטלה הראשונה

בחלקו הראשון של מסמך זה תינתן הקדמה לשיטת הלימוד בקורס הנוכחי ולנושא הקורס באופן כללי. למי שמעוניין "לרוץ קדימה" ולהתחיל קודם דווקא מהמשימות הביצועיות, להלן תמצית התהליך שמופיע באופן מפורט בחלקו האחרון של מסמך זה:

  1. קריאת חומרי מבוא על נושא הקורס ותמצותם בקצרה
  2. עריכת 3 ראיונות קצרים עם חברים/משפחה לגבי נושאי הקורס וסיכומם בקצרה
  3. כתיבת "פוסט" מסכם לידע, לתובנות, למחשבות, למסקנות אליהם הגיע כל אחד
  4. הגשת המטלה לפורטל הלימודי עד 6 בנובמבר 2013, אורך מקסימלי עד 5 עמודים
  5. זמן השקעה צפוי לביצוע המטלה הראשונה: כ-6 שעות לפי החלוקה הבאה:
    א. שעה אחת לקריאת ההנחיות וגיבוש הבנה על מבנה הקורס ודרישותיו
    ב. שעתיים לקריאת המאמרים וחומרי הרקע וכתיבת הסיכום התאורטי
    ג. שעה אחת לעריכת הראיונות וסיכומם
    ד. שעתיים לכתיבת הפוסט המסכם
  6. סעיף 6 מייצג את 6 בנובמבר 2013, מועד הגשת המטלה הראשונה, אבל יש לזכור שב-5 בנובמבר יש רק 24 שעות כמו בכל יום רגיל. לפיכך אין צורך להגיע אל הרגע האחרון, כפי שרובנו נוהגים לעשות בעולם העסוק בו אנו חיים. מדוע לפיכך לא לשבת ולבצע אותה… ממש עכשיו? כך גם תצברו ריבית והצמדה על הידע שיזכה לפירעון מוקדם, וגם יהיה לכם שקט תעשייתי לדברים אחרים. בין אם הצלחתם או לא, לבצע את המלצתי, תוכלו ללמוד מהתנהלותכם דבר-מה לגבי חומר הקורס שבליבו שאלות הנוגעות לקיימות, איכות חיים, ותכנון ארוך טווח.

הקדמה כללית לקורס הנוכחי

סטודנטים יקרים,

בסמסטר הנוכחי נרשמתם לקורס בהנחייתי ובהנחייתה של גליה שוץ-לוי: "סוגיות נבחרות בניהול". בפתח דברי ברצוני לכתוב מעט ולהסביר לכם על אופיו של הקורס, השונה למדי מהקורסים הפרונטליים המסורתיים בהם למדתם עד כה. קורס זה מועבר זו השנה ה-16 בקמפוס והוא הקורס הראשון שהועבר בפורמט של "למידה מרחוק" במסלול האקדמי המכללה למינהל. מדובר בגישת הוראה שאינה מצריכה הגעה לקמפוס אלא מאפשרת לסטודנט ללמוד מביתו, ממקום עבודתו או מכל מקום אחר ללא תלות במרכז ההוראה ובמרצה כפי שמקובל בקורסים רגילים.

מטלה ראשונה בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ד | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן וגליה שוץ-לוי | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

ישנן גישות שונות ללמידה מרחוק. אחד המשתנים החשובים ביותר היא השאלה האם הקורס מועבר ב"זמן אמת – " – Online מה שמכונה "קורס סינכרוני", או שמדובר בקורס "א-סינכרוני" בו הסטודנט (ואיש הסגל) קובע את המועד שבו מתאים לו ללמוד. הקורס הנוכחי שייך לסוג השני, כלומר, אין מדובר בהוראה מרחוק של פגישה שבועית אל מול מחשב, אלא בגישה הדומה יותר ל"קורס בהתכתבות" בו הסטודנטים מתבקשים לקרוא חומר מסוים ולעבד אותו דרך מטלות מונחות. לקורס ישנו לוח מודעות אלקטרוני על גבי האינטרנט, אולם אתר זה מהווה מוקד מידע בלבד שאינו אינטראקטיבי. תוכלו לראות סרטון קצר של קרן ליפינסקי-קלע מרכזת הקורס באחריות תאגידית אצלנו בבית הספר, הקורס שלנו אינו פועל במתכונת זהה אבל הוא היה ההשראה לפיתוח שלו וגישתו הכללית דומה.

אישית, אני עדיין מעדיף בד"כ הוראה בעלת נוכחות בין-אישית בכיתה אל מול הסטודנטים מאשר הוראה מרחוק ע"י מחשב. לפיכך אם מחליטים לעבור ללמידה מרחוק אני מעדיף שהיא לא תהייה תלויה במרצה ובזמן מסוים, אלא תאפשר גמישות מקסימאלית בתכנון הזמן של הסטודנטים, וכמובן גם שלי. לפיכך הקורס הנוכחי מועבר בגישה א-סינכרונית.

אופי הקורס מחייב משמעת עצמית ויכולת של הסטודנטים לעבוד לבד. זהו סוג שונה של למידה והיא מתאימה לסטודנטים המצויים בשלבים מתקדמים של לימודיהם, או לסטודנטים המרגישים בשלים מספיק לתהליך למידה עצמית. מניסיוני בשנים האחרונות בו מועבר הקורס אוכל לחלוק עימכם את רשמי הסטודנטים, המסווגים באופן כללי לשני סוגים. ישנם סטודנטים הסבורים שזו שיטת לימוד נפלאה והיו כמהים לקורסים נוספים בשיטה זו. לעומתם יש סטודנטים שסובלים ולא מצליחים להבין לשם מה קורס כזה קיים בכלל. מעניין לגלות שמעט סטודנטים נותרים בעמדת ביניים. כנראה שמדובר בשיטה שמעוררת אהדה או התנגדות. אז לאן ישתייכו כל אחת ואחד מכם? את זאת תוכלו לגלות בוודאי במהלך הסמסטר הקרוב.

הקורס הנוכחי כולל ארבע מטלות ליבה ומטלת סיום. היתרון של קורס מהסוג הזה הוא היכולת לשבור את מוסכמות המבנה החד-שבועי של שיעור-כיתה-מרצה, ולפיכך כל מטלה כוללת קריאה של חומר רלוונטי ויישומו, ובעקבותיהם תוגש גם עבודה קצרה. גם אם תחששו לעיתים שהיקף השקעת הזמן שנדרשת בקורס הנוכחי מהסטודנטים גבוהה מהרגיל, תוכלו להרגיע את עצמכם בידיעה שמדובר בהיקף השקעת זמן התואמת פחות או יותר להיקף השעות של קורס "מסורתי" בהיקף הנוכחי  בהתחשב כמובן בעובדה שאין צורך להגיע פיזית לשיעורים בקמפוס. מכאן שגם אם מטלות הקריאה והיישום בקורס הנוכחי רבות מאלו שניתנות בקורס "רגיל" הרי שהן מחליפות גם את זמן הנוכחות בכיתה (ואילו זמן פקקי התנועה בדרך אל הקמפוס – "עלינו"). פרטים מלאים תוכלו לקרוא בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ודרך פוסטים שאכתוב בבלוג האקדמי שלי. חומרים שדורשים חסיון, לדוגמה, תדפיסים המיועדים לתלמידי הקורס בלבד מטעמי זכויות יוצרים, או עבודות אישיות שתגישו ותגובות מתרגלי הקורס, יהיו זמינים לתלמידי הקורס בלבד בפורטל הלימודי תחת שם הקורס אחרי כניסתכם המאובטחת עם ססמה. אורחים שמשתתפים בקורס מחוץ למכללה מוזמנים לפנות אלי במייל במידה ונדרשת תמיכה, וזו ההזדמנות להוסיף דבר-מה על כל מה שציינתי קודם לכן לגבי יתרונות הפורמט של למידה מרחוק – על ההיבט הייחודי שלנו כמוסד להשכלה גבוהה שכמהה להעניק לחברה ולקהילה העסקית העשרה אקדמית כחלק מתפיסת האחריות התאגידית שלנו.

צוות ההוראה בקורס כולל אותי ואת גליה שוץ-לוי, יצטרפו אלינו מתרגלים נוספים מצוות המכללה כאשר היקף הבדיקה והעבודות יהיו רחבים מכפי יכולתנו. בכל מקרה, גליה ואני עוברים באופן אישי על כל העבודות, גם אם הבדיקה הראשונית מבוצעת על ידי הצוות המורחב. שנינו נהיה זמינים עבורכם דרך הדואר האלקטרוני לשאלות, הנחייה וייעוץ. הגשת המטלות והחזרתן תעשה דרך הפורטל הלימודי בלבד. הלמידה והגשתן של המטלות היא אינדיבידואלית, לא ניתן לעבוד בקורס זה בצוותים. במידה והנכם לומדים ודנים על חומרי הקורס עם חברים לספסל הלימודים, אין בכך כל בעיה כמובן ואנו מעודדים למידה בצוותא, אך במקרים כאלה אנא הקפידו הקפדה  יתרה על אתיקה כדי שעבודותיכם תוותרנה מקוריות ואישיות. לכן כדאי לתכנן מראש עד איזו נקודה אתם מקיימים דיון משותף ומאיזו נקודה עובדים לבד על המטלה עד להגשתה. במידה ונתקלתם בקשיים בהפעלת הפורטל הלימודי תוכלו להתייעץ עמנו, וכן תוכלו לפנות למחלקת התמיכה של אגף המחשוב במכללה.

להזכירכם, בקורס לא מתקיימות פגישות פרונטליות והקורס מתחילתו ועד סופו יתקיים בלמידה מרחוק. אני מקווה שנעבור יחדיו סמסטר מעניין ופורה.

הקדמה לנושא הסמסטר בקורס והנחיות למטלה הראשונה:

מטלה ראשונה: "מבוא למעצבי שיער מתחילים" – תספורות, הסדרי חוב והשפעתם על החברה בישראל

כפי שציינתי קודם לכן, בקורס הנוכחי מחליפות מטלות קריאה ויישום את ההרצאות והמשימות המסורתיות בקורסים הפרונטליים. נצלול לפיכך לתוך תוכן המטלה הראשונה והנחיותיה, ונתבונן תוך כדי הדיון גם למתווה הקורס בהמשך.

רקע לנושא הקורס הנוכחי

משבר אי.די.בי פרץ לתודעה הישראלית ביתר שאת בשנה האחרונה. גם בעבר חברות הסתבכו בקשיים כלכליים ומטבע הדברים השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון כזה או אחר ובכך אין חדש, שהרי מסיכון זה גם נובעת גם תשואתו המוגברת לעומת נתיבי השקעה סולידיים. עם זאת, נראה שבמקרה אי.די.בי, ואולי אף חשוב מכך – בתשומת הלב הציבורית לנוחי דנקנר בעל השליטה באי.די.בי שזכה לביקורת נוקבת, לעיתים בצדק ולעיתים שלא בצדק, על התנהלותו, הן זו העסקית ואולי אף יותר מכך, על מה שנתפס בציבור כלא-חברתית או ערכית. עוצמות הביקורת וההתלהמות בתקשורת אינם קשורים רק למשקיעים הישירים שמקווים להשיב את כספם – כאמור, שוק ההון כרוך גם בסיכונים, ומי שבוחר להשקיע בו צריך לנהל את סיכוניו בצורה מושכלת, ואין לו להלין על כך שהשקעותיו לעיתים מניבות ולעיתים מפסידות. הבעיה הינה דווקא בקולו החרישי והלא-נשמע של המשקיע העקיף, אותו אזרח קטן "ישראל ישראלי" שעובד עשרות שנים בשכר צנוע ומפריש מידי חודש סכומים ניכרים בכדי שבעת זקנתו תהיה לו פנסיה מכבדת יותר מקצבת הזקנה של הביטוח הלאומי. קרנות הפנסיה, או כפי שהן ודומותיהן מכונות – "המוסדיים" הן למעשה השחקן המרכזי והחזק ביותר בשוק ההון הישראלי. תופעה זו הופכת את קומץ המשקיעים הפעילים הקטן יחסית להמון זועם, שגם אם ברמה המקומית "התספורת" של אי.די.בי תשפיע באופן מזערי על הפנסיה שלהם בעוד שנים, הרי שאם נבחן את התספורת כמשל, ישנה כאן תופעה בעייתית וחמורה מבחינה אישית וחברתית, שבה ננסה להתמקד בסמסטר הנוכחי. אדגיש שאי.די.בי או דנקנר אינם הבעיה, לפחות ברמה הלאומית. קשישים שפנסיית הזקנה אותה חסכו כל חייהם נמחקת בעשרות אחוזים, כפי שקרה בעקבות משבר הסב-פריים בארצות הברית, היא הבעיה המאיימת בטווח הארוך גם על קשישי העתיד של ישראל, ואם לא הבנתם עדיין במי מדובר, הרי הם… אתם.

חוסכי הפנסיה הותיקים סובלים מבעיות אחרות, אך לא מתנודותיו של שוק ההון בעוצמה שממנה תסבלו אתם במידה והשיטה הנוכחית תמשיך בעינה עד יציאתכם לפנסיה, שאגב, את עיתוייה כלל לא ניתן לחזות כרגע, היא תהיה כנראה לא נמוכה מגיל 70, ואם תוחלת החיים תעלה משמעותית עד אז, הקצבה החודשית שתיוותר בקופתכם תהיה נמוכה בהרבה מזו שתכננתם, אם בכלל עשיתם זאת. שימו לב כיצד בכמה משפטים מתמוטטות להן חומות הוודאות שבהן אנו חיים בגלל רצף משתנים מצטבר, ולהלן הנקודות המרכזיות, לא בהכרח לפי סדר חשיבותן:

  • התנהלות עסקית של חברות ואנשי עסקים שספק אם עומדת בקריטריונים ראויים של אתיקה, אחריות תאגידית, ניהול סיכונים, ומחוייבות ללקוח.
  • התנערות הממשלה משמירה על אזרחיה תוך העברה נאיבית / חסרת אחריות של הפיקוח והניהול של כספי הפנסיה שלהם, ובכך את עתידם וביטחונם, לגורמים שאינם מתייחסים לכספים אלו כאילו היו-הם כספם שלהם. מכאן שרמת הסיכון, המחוייבות, והנחרצות לטפח נכסים אלו נמוכה מידי אל-מול מה שהחוסך "הקטן" היה רוצה (ואדגיש שאין בדברי ביקורת אישית או פרטנית על גוף כזה או אחר, אלא טענה מערכתית על שיטת הניהול הלאומית של כספי העתיד של אזרחי ישראל).
  • חוסר מודעות והעדר חינוך לחיסכון לפנסיה מגיל צעיר שגורם לכך שאזרחי ישראל מתחילים לחסוך לפנסיה בגיל מאוחר מידי, ואם יש מטלה חשובה לכל אחת ואחד מכם הוא לבדוק מיידית כמה אתם חוסכים לפנסיה כעת, והאם הסכומים הללו אכן תואמים למידת החיסכון המומלצת ולרמת החיים שאתם מקווים לשמור בעת זקנתכם. במידה ויש בלבכם ספק, פנו מיידית לייעוץ, ואם ישנם בקרבכם רבים כאלה, אולי כחלק מהקורס הנוכחי ראוי שגם נארגן באמצעות המחלקה למימון שלנו ייעוץ מתאים לכולכם על מצב החיסכון הפנסיוני שלכם לעתיד לבוא.
  • שינויים דמוגרפיים, סביבתיים וגלובאליים, ובמיוחד העליה בתוחלת החיים, מביאים לקושי בתחזית האקטוארית של קרנות הפנסיה. למשל, פריצת דרך משמעותית בחקר הסרטן ומחלות קשות אחרות עשויה להביא לשינוי אדיר בתחזיות, כפי שקרה עם המצאת הפניצלין – האנטיביוטיקה אשר העלתה את תוחלת החיים האנושית בכ-25 שנה. בסביבה המדעית בה אנו חיים, קפיצת מדרגה בת 10 שנים היא דבר אפשרי, ועם כל החיוביות שבה לאנושות, היא תביא לקריסת המודלים הסטטיסטיים שעל בסיסם מחושבת הפנסיה.

אז מה נעשה בסמסטר הנוכחי?

לא ניתן לבחון בקורס אקדמי אחד את כל ההיבטים הרבים והמשמעותיים שסקרתי לעיל. לכן נתמקד ב"ביצה המקומית" שלנו ובמקרים שנובעים מהסדרי החוב שעלו לכותרות לאחרונה. בשתי המטלות הראשונות ננסה להבין את הסביבה העסקית והניהולית שבה אנו חיים, במטלה הראשונה נעמיק במשמעותו של הסדר החוב, הן לאלו מבינכם שלא עסקו בנושא זה מעולם, והן למומחים מבינכם שחיים את הנושא הזה ביום-יום. נרים מבט מעבר למשמעות הפיננסית והמשפטית של הסדר ההון אל עבר שאלות של אתיקה, חברה ואחריות תאגידית.

במטלה השניה ניעזר בדו"ח הטרי והחריף של מבקר המדינה שהתפרסם השבוע בנוגע להסדרי החוב, כאילו הוזמן ישירות עבור הקורס שלנו. בעזרת הדו"ח נעמיק את הבנתו על השלכותיה של "התספורת" ושל כל מה שעומד בבסיסו של הסדר החוב וההשלכות שלו על אופן ההתנהלות של מחזיקי העניין השונים הרבה לפני רגע המשבר, ולאופק הרחוק שאחריו.

בינתיים, ותוך כדי העיון, ההעמקה, והביצוע של שתי המטלות הראשונות, אנו נערך יחדיו לקראת הפקת חומרי הגלם של המטלות השלישית והרביעית. בכוונתי לערוך מפגש ראיונות ואירוח עם פאנל של קבוצת בכירים עימם נדון בסוגיות שהקורס הנוכחי שלנו מעלה. במידת האפשר נקליט את המפגש באולפן הטלוויזיה המשוכלל של החוג לתקשורת ונעלה אותו לטובת כל משתתפי הקורס לאוויר. במידה וטכנית הדבר לא יתאפשר נמצא דרך אחרת בה נוכל להפגין שיתופיות לחומר הלימוד והלמידה.

לנו, לצוות הקורס, יש כבר כעת מספר רעיונות וכיוונים למבנה הפאנלים המקצועיים הללו, אך נשמח לערוך בהקשר זה דיאלוג ודיון שיתופי עם כל תלמידי הקורס כדי להגיע לתוצר ממוקד שממנו נוכל כולנו ללמוד, וממנו תנוסחנה בהמשך המטלות השלישית והרביעית בקורס שתתבססנה על ממצאי שני הפאנלים. נטפל בנושא זה בעוד זמן מה לאחר שתתחילו להעמיקה בחומר הלימוד.

בשורה התחתונה – שתי המטלות הראשונות תתבססנה על חומרי קריאה טקסטואליים ואילו שתי המטלות האחרונות על חומרים יחודיים לקורס הנוכחי שיווצרו במהלכו. מטלת הסיכום תהיה מן הסתם מסגרת אינטגרטיבית לקראת סיומו של הקורס בה כל אחת ועד מכם יתבקש לבטא את הידע והתובנות הנצברות על ידי הכיתה כמכלול ועלי ידי כל סטודנט באופן פרטני.

הנחיות המטלה הראשונה

בניגוד לקורס פרונטלי בו חומר אקדמי מועבר על ידי מרצה הקורס וחומרי הקריאה מתלווים אליו, הרי שבמקרה הנוכחי חומרי הקריאה הם ליבת הלמידה, ותפקידו של המרצה עובר שינוי ממורה למנחה ולמקדם למידה. לפיכך גם אופן הקריאה משתנה, וכפי שבמהלך שיעור הנכם מסכמים את עיקרי דבריו של המרצה נבקשכם גם כאן לסכם את עיקרי הדברים שתקראו. בחלק השני שלהלן תתבקשו לבצע משימה יישומית שתביא לעיבוד החומר והפנמתו בצורה מעמיקה יותר, וגם מותאמת אישית לכל אחת ואחד מכם.

להלן מספר קישורים לחומרי קריאה סביב נושא הסמסטר הנוכחי, שכבר נשלחו אליכם לפני מספר ימים. חלקם מהם, כפי שכבר שמתם לב, לקוח מתוך עיתון הבוגרים הדיגיטלי של בית הספר למנהל עסקים "מנהלים" שהוקדש הפעם לנושא הסדרי החוב.

אנא קראו את המאמרים בהתאם לקישורים שלהלן וכתבו לאחר מכן סיכום אינטגרטיבי בין כ-400 מילה לכל היותר המבוסס על כולם. מאחר וזו התנסות ראשונה שלכם מסוג זה, נדגיש שאנו מצפים שתערכו ותיצרו מסמך מקורי במילותיכם שלכם, מבלי להעתיק ולהדביק את חומרי הקריאה. על הסיכום להיות מקיף אך עליו להפריד בין עיקר לטפל. הוא אמור לתת לקורא את מהות הדברים בצורה מעניינת ועניינית, ללא חזרה על נושאים משותפים למאמרים השונים. ידע זה נדרש הן לצורך הלמידה האקדמית שלכם והן לצורך החלק היישומי המפורט בהמשך.

לעיתים סטודנטים מופתעים מכך שהם נדרשים לסכם את החומר התיאורטי כחלק מהמטלה. ניסיוננו מראה שחלק זה של המטלה קריטי להטמעת החומר וליישום נכון של נושאי הלימוד, לפחות בפורמט של קורס בלמידה מרחוק ללא הרצאות פרונטליות. נראה שקריאה של חומר ללא צורך לעיבוד, פחות אפקטיבית ללמידה.

להלן שני פריטי קריאה מתוך גליון 13 של עיתון הבוגרים של בית הספר למנהל עסקים "מנהלים" אשר יצא לאור בתחילת חודש זה בנושא חדלות פירעון, פירוקים והסדרי חוב:. שניים מתוך מאמריו נכללים ברשימת הקריאה למטלה הראשונה:

המאמרים לקריאה:

1. מבחני כליות ולב
המאמר נכתב על ידי השופט איתן אורנשטיין, חבר סגל בית ספרנו למנהל עסקים. תקציר: שאלת תום הלב היא סוגיה חשובה, שעולה במסגרת הליכי פשיטת רגל. לבית המשפט יש מספר כלים שמסייעים לו לבחון את כוונותיו של בעל חוב. השופט איתן אורנשטיין מתאר במאמר זה על אחד מאזורי הדמדומים של הפסיקה [למי שמתעניין – קישור על הכותב]

2. הסדר וקוץ בו
המאמר נכתב על ידי עו"ד גיא גיסין המתמחה בתחום הסדרי חוב. תקציר: העלייה בהיקף הסדרי החוב בישראל מעשירה את החקיקה והפסיקה בנושא. כך סבור עו"ד גיא גיסין, שברשימת התיקים שבהם טיפל נמנים אפריקה ישראל, דלק נדל"ן ואי.די.בי. "כשהחברות, בעלי השליטה והפעילים ישנו את התנהלותם, יחזרו גם הצמיחה והתקווה לשוק ההון", הוא אומר ומפרט בראיון עמו תקדימים שבהם היה מעורב.

3. פריט שלישי מתוך איסוף עצמאי שלכם: מעבר לנ"ל נבקש מכם לעיין באתרי החדשות האינטרנטיים ולהתעדכן בנושא האקטואלי של אי.די.בי – מה בעצם התרחש בפרשה זו, מה הסוגיות המרכזיות שעל סדר היום, וכדומה. למשל, סקירה נרחבת וקישורים נוספים בנושא ניתן למצוא כאן, או כאן, ובמקומות רבים נוספים – אין צורך לקרוא כמובן את כל הפירוט, אך להשלים במידתיות את הידע שלכם בנושא האקטואלי ובהשלכותיו ארוכות הטווח מבחינה כלכלית, אישית וחברתית, בהתאם לשיקול הדעת שלכם, שכמובן עומד כמו בכל מטלה אקדמית למבחן סבירות של הבודק, עד כמה הבנתם מצד אחד את הנושא, והצלחתם להרחיבו בצורה אינטגרטיבית, בהתאם למתווה המטלה.

כאמור לעיל, עליכם לנסח מסמך של כ-400 מילה המסכם את חומרי הקריאה אליהם נחשפתם.

החלק היישומי:

את החלק היישומי יש לבצע רק לאחר סיום מלא של החלק הראשון, וזאת כדי להבטיח שאתם עצמכם מחזיקים בידע הרלוונטי והמקצועי בנוגע למשימה היישומית, וכן שגיבשתם כבר כמה עמדות בנושא המטלה.

לקראת ביצוע המשימה, בחרו שלושה אנשים שונים לראיון, רצוי כאלה שאתם מכירים ותוכלו לנהל איתם שיחה חופשית. אין בעיה לגייס בני משפחה, חברים, או כל מי שמתאים מבחינתכם, מדובר על שיחת חברים ולא ראיון מקצועי.

כל ראיון יארך בין 10-20 דקות (אפשר יותר למי שמעוניין) ואת מבנהו אתאר מייד. לפני כן אגדיר את אופי המרואיינים. הבחירה בשלושת האנשים שתראיינו צריכה להיות מתוכננת מראש ומתועדת לפי הקריטריונים הבאים:

א. מרואיין/ת שלדעתכם אינו מתמצא לעומק בתחום הסדרי החוב, שאולי שמע על אי.די.בי ועל ההסתבכות המשפטית סביב החברה, אבל כנראה לא יוכל לתת הסבר מעמיק על מקורות הבעיה, וכאן החלק החשוב יותר – גם לא כל כך מעורב רגשית בסיפור, דהיינו, יתכן שהוא/היא צעירים מדי ולא מבינים עדיין כיצד הסיפור קשור לפנסיה ולחיסכון הפנסיוני של הציבור, אינו מושקע באופן כללי בשוק ההון, או שאינו מושקע רגשית בעניין זה מכל סיבה אחרת.

ב. המרואיין השני (אין צורך לבחור מרואיינים לפי הסדר שבו מתוארים הדברים) נושא את אותו אופי כמו המרואיין הראשון מבחינת חוסר ההתמצאות שלו/שלה בשוק ההון, אך מצד שני הוא/היא אמורים להיות כאלה שמודאגים מהמצב הקיים, למשל בגלל שחושבים ועסוקים בשאלות הפנסיה שלהם, בגלל שמושקעים בשוק ההון על בסיס ייעוץ שקיבלו, וכדומה.

ג. המרואיין השלישי יהיה אדם שמבין להערכתם בשוק ההון, לכן הוא מבין את סוגיית אי.די.בי בצורה טובה, ויוכל להגיב ממקום שאינו רק אישי, אלא גם מתוך עמדה מקצועית.

לקראת ביצוע הראיונות בצעו את הפעולות הבאות:

תארו בכתב ומראש בפסקה קצרה כל מרואיין שבחרתם, אין צורך כמובן לחשוף את זהותו האישית, אלא רק לתאר את הסיבה שבחרתם בכל אחד מהם. נסחו כמה מילים לפני ביצוע הראיון כדי לאפשר לכם להתבונן לאחר מכן על פערים שעשויים לצוץ בין מה שתכננתם למה שקרה בפועל, ומהם ניתן בוודאי ללמוד משהו על נושא החקירה המשותפת שלנו.

הכינו מספר שאלות פתוחות לראיון. הנושאים הכלליים קשורים ל- א.ידע; ב. עמדות ורגשות וכן א. באופן ספציפי בנושא הסדרי חוב ואי.די.בי; ב. באופן רחב יותר על שוק ההון, חיסכון ארוך טווח ופנסיה. מבנה 2X2 זה יוצר ארבע סוגים של שאלות:

ידע מועט

ידע רב

מעורבות נמוכה   

צעירים ואחרים שאינם מושפעים ומעורבים רגשית, וכן שאינם יודעים פרטים רבים על ההתרחשות האקטואלית

מעורבות גבוהה   

מושקעים בשוק ההון ותלויים בו ולכן מעורבים רגשית, אבל אינם מחזיקים ידע רב בתחום

אנשים שמעורבים ומכירים את שוק ההון וגם מחזיקים ידע מקצועי על ההתרחשויות האקטואליות

  • מה הם מבינים או יודעים על ההתרחשות באי.די.בי, על נוחי דנקנר, על הסדרי חוב
  • האם יש להם עמדה או תפיסה קוגניטיבית ו/או רגשית לגבי הנושאים האמורים
  • עד כמה הם יודעים ומבינים היבטים הקשורים לשוק ההון, לחיסכון ארוך טווח ולפנסיה
  • האם יש להם עמדה קוגניטיבית ו/או רגשית בנוגע לנושא השקעות בשוק ההון, פנסיה וחיסכון ארוך הטווח.

בתום כל ראיון סכמו בכ-200 מילים לכל היותר את הדברים (כחצי עמוד לכל מרואיין, כפול שלושה מרואיינים).

ובסיום הכנת חומר הגלם הנ"ל תגיעו למטלת הכתיבה המסכמת:

נסחו "פוסט" בן 400-600 מילה הכתוב בסגנון טור-דעה בעיתונות הכלכלית (זהו ההיקף הנפוץ בטורי דעה שכאלה) אשר כולל התייחסות לכל חומרי הגלם שנתקלתם בהם במהלך עריכת המטלה הנוכחית: הרקע התאורטי, הראיונות, המחשבות שעברו בראשכם לאורך הביצוע, עמדותיכם לפני, במהלך ולאחר איסוף החומרים והעיבוד, וכו'. הסגנון נתון כמובן לבחירתכם האישית, וכן כיוון המסקנות ו"השורה התחתונה" שאליה תובילו את הכתיבה. מטרת המטלה הנוכחית לא רק לצבור ידע, אלא גם לפתח את יכולתם של משתתפי הקורס להשתמש באינטואיציה ובידע הנצבר באופן שוטף לטובת ביצוע המטלה, כפי שקורה כמובן גם בשדה הביצועי בעולם העבודה.

בסיום ניתן, אך לא חובה, לצרף פיסקת התבוננות עצמית קצרה על התהליך הנוכחי של הלמידה העצמית בקורס המשותף שלנו בלמידה מרחוק.

לסיכום, שלבי המטלה הינם:

  1. קריאת מאמרים וכתבות לצורך העמקת ידע וכתיבת סיכום תיאורטי – 400 מילה
  2. הכנת וביצוע שלוש ראיונות בנושא חומר המטלה – 600 מילה לסיכום הראיונות
  3. כתיבת "פוסט" סיכום למטלה – 400 מילה
  4. התבוננות עצמית ופידבק – לא חובה, 100 מילה.

אורך העבודה הכולל לא יעלה על 5 עמודים, וכפי שתואר בתחילתה, השקעת הזמן הכוללת עבורה מוערכת על ידנו בכ-6 שעות.

מועד ההגשה של המטלה הראשונה: יום שלישי 6 בנובמבר 2013 באמצעות הפורטל הלימודי. המטלות תיבדקנה ותוחזרנה לסטודנטים עם ציון לאותה תיבת הגשה של המטלה.

בהצלחה,

מאיתנו, אורן וגליה

תכנית הקורס סוגיות נבחרות בניהול סמסטר א' תשע"ד: לוח זמנים להגשה

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן גליה שוץ-לוי

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

תכנית עבודה לקורס – סמסטר א' תשע"ד

מטלה

 

תאריך הגשה

ראשונה

06.11.2013

שנייה

20.11.2013

שלישית

12.12.2013

רביעית

31.12.2013

מטלת סיום

31.01.2014

סילבוס – סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק – פרופ' אורן קפלן

בית הספר למוסמכים במינהל עסקים
שם הקורס: סוגיות נבחרות בניהול (בלמידה מרחוק)

Selected Issues in Management

שנה אקדמית תשע"ד
מרצה: פרופ' אורן קפלן
דואר אלקטרוני: okaplan@colman.ac.il

שעות קבלה ומיקום: בעיקרון האינטראקציה עם צוות ההוראה תתקיים באמצעות האינטרנט בשל היותו של הקורס בלמידה מרחוק. שעות קבלה למקרה הצורך בימי א' בין השעות 15:00-16:00 בלשכת דיקאן בית הספר.

עוזרת הוראה: גב' גליה שוץ-לוי
דואר אלקטרוני: GaliaLe@colman.ac.il
שעות קבלה ומיקום: ימי א' 14:00-15:00

תקציר הקורס:

א.  לוח המודעות האלקטרוני של הקורס באתר המכללה

ב.  http://www2.colman.ac.il/business/kaplan1/2014A/

מטרות/יעדי הקורס:

יעדי הקורס ניתנים להגדרה ברמת התוכן וברמת התהליך: ברמת התוכן מטרתו לחשוף את הסטודנטים לנושא אקטואלי ומתקדם המתקשר באופן אינטרדיסציפלינרי ללימודיהם במינהל עסקים. ברמת התהליך מטרת הקורס לפתח אצל הסטודנטים סקרנות אינטלקטואלית, יכולת קריאה ויישום של חומר אקדמי, ויכולת הבעה בכתב של פרויקט תיאורטי-יישומי תוך הפרדה של עיקר מטפל ויצירת עניין אצל הקורא.

תיאור תמציתי של הקורס:

הקורס כולל 4 מטלות שוטפות ובנוסף מטלת סיום אשר מוגשות בהפרש של כשבועיים זו מזו לאורך הסמסטר. כל מטלה עומדת בפני עצמה, למעט מטלת הסיום שמטרתה לייצר אינטגרציה לחומר הלימוד בסמסטר שחלף.  כל מטלה כוללת חומר קריאה בנושא מסויים ושיטת יישום כלשהי שתוגדר באופן ייעודי עבורה. רבים מחומרי הקריאה הם פרי עטו של מרכז הקורס, אך הסטודנטים מכוונים גם לחומרי קריאה נוספים ולפעילות יישומית מסוגים שונים במטרה להטמיע את חומר הלימוד. היקף ההגשה של כל מטלה נע בד"כ בין 3 עד 7 עמודים. הסטודנטים נדרשים להתמודד בקורס זה עם כתיבה חסכונית ותמציתית כמקובל בעולם הניהול המודרני.

 שיטת ההוראה: למידה מרחוק א-סינכרונית באמצעות הנחיה בהתכתבות ושיטות אלקטרוניות אחרות.

 תנאים לעמידה בדרישות הקורס:

חובות הסטודנטים ושקלול הציונים (באחוזים):

אחוז בציון הסופי: 100%

חמש מטלות הגשה – 20 נקודות לכל אחת

הסטודנטים נדרשים להתעדכן במועדי ההגשה של המטלות בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס ולהגיש את המטלות עד למועד האחרון הנקוב בו. הגשה באיחור עד שבוע תביא להורדה של 2% בציון העבודה עבור כל יום איחור. הגשה לאחר החזרת העבודות הבדוקות לסטודנטים תיפסל וינתן למטלה ציון 0.

ציון המעבר של הקורס 60 כמקובל בבית הספר למינהל עסקים, הצטברות ציוני מטלות שתהיה נמוכה מכך תביא לפיכך לאי מעבר של הקורס. סטודנטים שיודעים מראש על קושי בהגשת מטלות במועדן מסיבות הולמות כגון מילואים, לידה וכו' מתבקשים לתאם מראש עם צוות ההוראה את אופן ההגשה.

תוכנית הקורס: תוכנית ותוכן הקורס משתנים מסמסטר לסמסטר ברוח שמו של הקורס "סוגיות נבחרות בניהול". הם מפורטים, כאמור, בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס.

המטלות מתפרסמות זו אחר זו, ולא מראש, כדי לאפשר תהליך למידה ביניהן (לא ניתן להכין את כל המטלות מראש), ולעיתים אף לבצע שינויים במטלות הבאות כתוצאה ממסקנות צוות ההוראה תוך כדי הסמסטר. יעשה מאמץ על ידי צוות ההוראה להחזיר מטלות לפני הגשת אלו הבאות אחריהן כדי לאפשר לסטודנטים ללמוד ולהפיק לקחים על אופן ההגשה בין מטלה אחת למישניה.

רשימות קריאה:

רשימות הקריאה יפורטו לגבי כל מטלה ומטלה עם העלתה ללוח המודעות האלקטרוני של הקורס. במידה וחומר הקריאה פתוח לציבור יתווסף קישור לאינטרנט, במקרים אחרים ישמרו חומרי קריאה במחיצה מתאימה בפורטל הלימודי.

ליצירת קשר: business.dean@hdq.colman.ac.il

הנחיות כלליות לקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן קפלן וגב' גליה שוץ-לוי

הנחיות כלליות לקורס סוגיות נבחרות בניהול בלמידה מרחוק:

הנחיות ומתווה להתנהלות הקורס

הנחיות הקורס מופיעות על לוח מודעות אלקטרוני אשר פועל בשיטה מסורתית של קישורים והסברי טקסט. הוא פתוח כאן בכל עת ללא צורך בסיסמה. מאמרים וחומרים פתוחים לציבור יהיו מקושרים משם ישירות לאינטרנט, חומרים אחרים יעמדו במידת הצורך לרשותכם בפורטל תחת שם הקורס.

 פורטל הלימודים והגשת מטלות הקורס

פורטל הלימודים ה-Moodle. ישמש אותנו בקורס הנוכחי לצורך הגשת המטלות וקבלתן בצורה אלקטרונית. להלן מספר הנחיות בסיסיות לגבי אופן כתיבת המטלות והגשתן:

המטלות תוגשנה בגרסה אלקטרונית. יש להשתמש בגופן (פונט) ARIAL או DAVID בגודל 12 או תואמים לאלו. השוליים יכללו מרווח של 2 ס"מ לפחות מכל צד של הדף וברווח של שורה וחצי או רווח כפול.

המטלות תוגשנה, כאמור, לפורטל הלימודי עד למועד שמופיע בלוח המודעות האלקטרוני. הבדיקה של המטלות מתבצעת באופן אלקטרוני תוך שימוש בפונקציית "עקוב אחר שינויים" שמדגישה את הערות הבדיקה בצבע שונה ומאפשרת קריאה ברורה של התגובות. הציון יופיע גם בתוך המטלה עצמה וגם בפורטל הלימודי.

שעות קבלה

כקורס בלמידה מרחוק, המדיניות בקורס זה הינה שלא מתקיימות שעות קבלה פרונטליות ושאלות ובעיות הקשורות לקורס נפתרות על פי רוב באמצעות הדואר האלקטרוני עם אחד מאיתנו. שאלות הקשורות לאופן בדיקת תרגילים ניתן להפנות למתרגלת הקורס לירון חזן-טנדלר שתבדוק את התרגילים במהלך הקורס. במידה וייווצרו בעיות מיוחדות הדורשות מענה אחר, בטלפון או בפגישה אישית, הן יקבלו מענה ע"י צוות ההוראה בהתאם לצרכים.

צוות הקורס – סוגיות נבחרות בניהול, סמסטר ב' תשע"ד

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן קפלן וגב' גליה שוץ-לוי

oren kaplan

פרופ' אורן קפלן, דיקאן ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למנהל. פסיכולוג קליני וכלכלן, מנהל אקדמי של תכנית MBA בפסיכולוגיה עסקית וניהולית, חבר סגל ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל משנת 1990, יועץ לחברות ומנהלים בכירים. יצירת קשר: okaplan@colman.ac.il

galia

גליה שוץ-לוי, בוגרת תוכנית ה-MBA בפסיכולוגיה עסקית וניהולית וכן בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותקשורת מהמסלול האקדמי המכללה למנהל. סיימה גם הכשרה בפסיכודרמה ועסקה בתחום ההפקות שנים רבות. כיום מנהלת פרויקטים אקדמיים בביה"ס למנהל עסקים. יצירת קשר: GaliaLe@colman.ac.il

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק: התייחסות לשיטת הלמידה בקורס זה

המסלול האקדמי של המכללה למינהל
בית הספר למוסמכים במינהל עסקים

בחזרה ללוח המודעות האלקטרוני

סוגיות נבחרות בניהול – קורס בלמידה מרחוק
צוות ההוראה: פרופ' אורן קפלן וגב' גליה שוץ-לוי

בפוסט הנוכחי אנסה להסביר את עמדתי בנוגע לקורסי למידה מרחוק, ומה מאפייניו של הקורס הנוכחי מבחינות שונות.

זווית ההתבוננות של הסטודנט ומסגרת הקורס: במקום לבזבז זמן בפקקים בדרך אל ומהקמפוס, לשבת שעה וחצי בשיעור, לבקש שידליקו את המזגן, לבקש שיכבו את המזגן, לעמוד בתור בקפיטריה… אפשר לשבת בבית או במשרד מול המחשב בשעה שאת/ה בחרת, וללמוד. ניתן לחסוך זמן, אבל יותר חשוב מכך, איכות הלמידה בזמנך החופשי באווירה נינוחה בבית חשובה יותר מהכל. אולי לא את כל הקורסים שלכם במהלך התואר תרצו ללמוד בצורה כזו, אבל מוגשת לכם בזאת הזדמנות לחוויית לימוד אקדמית שונה מזו המקובלת. מעניין לציין שבמידה רבה גישה זו דווקא חוזרת אל המקורות ולמסורת האקדמית האוטנטית המבוססת על סקרנות, חקרנות וכתיבה. גם כיום בעידן הדיגיטלי, ואולי דווקא בעת זו, יש עדיין משהו חינני באות הכתובה. באופן פרדוקסלי, דווקא בקורס שכזה בלמידה מרחוק שבו צוות הקורס והסטודנטים לא נפגשים כלל זה עם זה בכיתת הלימוד, יש לעיתים משהו יותר אישי – אנו נחשפים ומכירים זה את זה דרך השמות והכתיבה האישית, מה שאינו מתאפשר בד"כ בכיתות לימוד רגילות, בהן מכירים יותר פנים ופרצופים, אך פחות שמות ואופני ביטוי אישיים.
מחקרים שונים על התנהגותם החברתית של ילדים מראים שאחוז לא מבוטל של ילדים (ומבוגרים) סובלים מחרדה חברתית ולכן אינם מעיזים לבטא את עצמם באופן מיטבי בכיתה ובסיטואציות חברתיות בכלל. מסתבר שהאינטרנט אינו כה מנוכר כפי שנדמה היה בתחילה, הוא מספק לאותם תלמידים שמתקשים לבטא את עצמם בכיתה הזדמנות להתבטא באופן יותר חופשי ממקום בטוח ומוגן מאחורי המחשב בבית, בין אם בתוך מסגרת של רשתות חברתיות, ובין אם במסגרות אחרות.
האם תידרש מכם בקורס הנוכחי מעורבות ברשת חברתית? לא בהכרח. הרשת משמשת אותנו להפצת תכני הקורס, אך היא אינה כלי עבודה מרכזי בתוכו. ישנם אמנם קורסים שבהם קיים בלוג אקטיבי שמחייב סטודנטים להגיב בפומבי. בקורס הנוכחי נשמור על קו שמרני וסולידי יחסית שמחזיר עטרה ליושנה  בכתיבה העצמאית, המיוסרת לעיתים כאשר נגמרות המילים, אך מאפשרת ביטוי אישי אוטנטי ללא חשש מביקורת עמיתים כפי שלעיתים מתרחשת בתוך רשת חברתית. הקורס שלנו אינו מקוון, אינו אינטראקטיבי (אם כי כל אחד מכם מוזמן להפוך אותו לכזה ולהגיב לתכניו ולתהליכיו בפומבי). הוא מהווה מסגרת מובנה לחשיבה והתמודדות אישית עם סוגיות נבחרות בניהול המשתנות מסמסטר לסמסטר.

לסיכום, הקורס הנוכחי מועבר בצורה "א-סינכרונית" כלומר, באופן שאינו מקוון "בזמן אמת" כך שלכל שותפיו ניתנת אפשרות לפעול בזמנם החופשי. אישית אני מעדיף פורמט שכזה של קורס למידה מרחוק על פני קורס "סינכרוני". מדוע? כי קורס מקוון מנסה להידמות לקורס פרונטלי הדורש כמובן מחוייבות לזמן ספציפי בו הכיתה מתאספת ללמידה, גם אם זו נעשית מרחוק. אני סבור שאם כבר מתחייבים לזמן משותף, אני מעדיף שהוא יהיה בקמפוס וייתן גם את יתרונות המפגש הבלתי אמצעי בין אנשים בכיתת הלימוד. אם הקורס הוא בלמידה מרחוק, אני מעדיף את גמישות הזמן המלאה שקורס כזה יכול להעניק. זו כמובן גישתי האישית וישנם כמובן מרצים וסטודנטים שלהם העדפות אחרות.

ההיבט המערכתי – המכללה והארגון: ארגונים רבים, אקדמיים, ציבורים ועסקיים, עסוקים כיום בשאלת ההפצה של המידע בעזרת האינטרנט, ובמקרה שלנו, בקורסי למידה מרחוק. בטווח הקצר קשה לשפוט האם קורס שכזה חסכוני למערכת מאחר והיקף העבודות שמוגשות באופן אינדיבידואלי גדול בהרבה מזה של קורס רגיל בשל החלפתה של ההרצאה המסורתית כמשאב החומר המרכזי לתהליכי קריאה וכתיבה. בקורסי הלמידה מרחוק ההמוניים שמועברים כיום בעולם – MOOC, מקובל שעמיתים בודקים זה לזה את העבודות כדי לענות על בעיית המשאבים האמורה. אנו כיום עדיין לא מבצעים תהליך שכזה בשל מורכבותו האתית והחברתית. הדבר מביא לכך שצוות ההוראה בקורס הנוכחי ובמסגרות דומות נחשף לקריאת מטלות וחומרים בהיקף גדול פי 10-20 מקורס רגיל ובקשר אישי ואינטנסיבי הדוק בהרבה עם תלמידי הקורס. לדבר יתרונות וחסרונות שונים, אך מבחינה כלכלית אין כיום מודל למידה מרחוק שנותן מענה היברידי של תוכן והנחייה בצורה חסכונית. עם זאת, בעוד שמערכות אקדמיות מתקשות עדיין לראות יתרונות משמעותיים של קורסים מסוג זה בטווח הקצר, הרי שבטווח הארוך מדובר בהזדמנות אסטרטגית, בנוסף לעובדה שכנראה ברורה כיום יותר מתמיד, שהעתיד נמצא בלמידה מרחוק, גם אם המפגש הפיזי בכיתת הלימוד לא יעלם מהעולם מסיבות אישיות וחברתיות. לדוגמה, פלח השוק הפונה כיום ללימודים בקמפוס המכללה שלנו או לאחרות מוגבל בהכרח מבחינה גיאוגרפית. סביר להניח שרוב הסטודנטים שלנו מגיעים לקמפוס מאזור שבין "חדרה לגדרה". קורסים בלמידה מרחוק יוכלו בעתיד לאפשר לסטודנטים המרוחקים מהקמפוס לרכז יום או יומיים של לימודים פרונטליים בקמפוס ולהשלים את לימודיהם בלמידה מרחוק (ומי יודע, אולי נוכל להציע תואר שלם בלמידה מרחוק). אמנם עוד חזון למועד אבל צריך להתחיל מאיזשהו מקום… תחום זה עובר שינויים אדירים בעולם האקדמי, גם אנו במסלול האקדמי מתנסים כיום בפורמטים חדשים בסגנון TED, Coursera, Khan Academy ואחרים, ולכן גם בקורס הנוכחי נתנסה מעט בשימוש בפלטפורמות שכאלה בתוך מסגרת ה"קורס בהתכתבות" המסורתי שלנו. למי שמעוניין רצ"ב ראיון שערכתי לכתב העת Cross Cultural Management בנושא הפערים התרבותיים בין הלמידה המסורתית לבין הלמידה בסביבת האינטרנט.

ובמבט רחב יותר אל החברה הישראלית והחברה בכלל בהקשר ללמידה מרחוק: הפערים החברתיים בישראל מהווים מוקד לדיונים ציבוריים רבים. ההשכלה הגבוהה אינה פתוחה לכל, גם אם שיפור ניכר חל בשנים האחרונות. למידה מרחוק מאפשרת גם לסטודנט שגר בישוב מרוחק בפריפריה ללמוד באקדמיה ולבחור את מוסד הלימודים המתאים לצרכיו ורצונותיו. בנוסף, אנשים שעובדים בתחומי עיסוק שאינם מאפשרים להגיע לשיעורים בשיטת הלימודים הרגילה יוכלו להשלים את לימודיהם בלמידה מרחוק בזמנם החופשי, גם אם לא כל מסלול הלימודים יהיה בלמידה מרחוק. אז מהו עתידה של הלמידה מרחוק? בהחלט לא ברור עדיין. האינטרנט חודר אמנם לחיינו בצורה עצמתית מאוד ולכן ברור שהוא ישפיע משמעותית על צורת הלימוד בעתיד, עם זאת, יש האומרים שהמחשב לא יכול להחליף את המגע האישי. אלו יאמרו שהמפגש החי "מרצה-סטודנט" הכרחי ומוסיף רבות לאיכות הלמידה. למען האמת, גם אני סבור כך במידה רבה, אם כי כיום יש בידנו יותר ויותר אפשרויות סבירות לקיים את מערכת היחסים הזו גם מרחוק, כפי שנעשה בצוותים וירטואליים בארגונים גלובאליים ומבוזרים.

אני מאמין שחשוב שיהיו לכולנו אפשרויות. בחברה דמוקרטית ופלורליסטית צריך לאפשר לפרט לבחור את מה שמתאים לו ביותר, לאישיותו, לרצונותיו, ולמגבלותיו (זמן, עבודה וכדומה). קורס בלמידה מרחוק מאפשר סגנון למידה נוסף לסטודנטים. זהו הקורס הראשון בלמידה מרחוק שנפתח במסלול האקדמי של המכללה למינהל בשנת 1998. מהניסיון שצברתי בהעברת הקורס מצאתי כי יש סטודנטים ששיטה זו מתאימה להם יותר מכל שיטה אחרת והם מאושרים ללמוד כך. לעומתם סטודנטים אחרים נרתעים ומעדיפים את המפגש הרגיל בכיתה. אז מה תהיה עמדתכם כלפי הקורס? נסו והיווכחו בעצמם. אשמח לשמוע את החוויות במהלך ובסיום הקורס.

אם אתם קוראים כעת טקסט זה ואינכם רשומים לקורס, הנכם מוזמנים להירשם ולהצטרף לחוויית למידה שונה בסמסטר הקרוב. ניתן לפנות בכל שאלה בדואר האלקטרוני המופיע להלן.

בהצלחה בקורס
פרופ' אורן קפלן

התכתבות ראשונה עם תלמידי הקורס בלמידה מרחוק: סוגיות נבחרות בניהול

לכל משתתפי הקורס "סוגיות נבחרות בניהול" בסמסטר א' הקרוב שלום

אני שמח לכתוב אליכם לראשונה במסגרת הקורס שלנו המועבר בשיטה של למידה מרחוק. תפקיד "המרצה" בקורס הנוכחי אינו שגרתי, ולפיכך אעדיף לכנותי כ"מנחה הקורס", כפי שעשיתי במהלך 15 שנות קיומו האחרונות של הקורס מאז פתחתי אותו כקורס הראשון בלמידה מרחוק במסלול האקדמי בכלל ובבית ספרנו בפרט. פרטים נוספים בהקשר זה תקבלו בהמשך.

ברצוני להכיר לכם את שותפתי לצוות ההוראה של הקורס גליה שוץ-לוי שתהיה אחראית על כל נושא המטלות, בדיקתן, והקשר עימכם סביב המטלות.

סילבוס הקורס מצוי בפורטל, אך כפי שתוכלו להתרשם בעצמכם – הוא מעט עמום לעומת סילבוסים נפוצים אחרים. הקורס הנוכחי נבנה למעשה בכל סמסטר מחדש סביב נושא חדש, ולכן גם מתווה הקורס משתנה בכל פעם.

בסמסטר הנוכחי בחרתי לעסוק בסערת אי.די.בי שהתעוררה בשנה האחרונה ומייצגת סוגיות רבות סביב מודל שוק ההון ברמת מקרו ומיקרו, אתיקה ואחריות תאגידית, אחריות אישית של מנהלים, צדק חברתי, כוחם של צרכנים ומשקיעים בעידן האינטרנט, ועוד.

אני מקווה שבמהלך השבוע הקרוב אוכל להעלות לאוויר את מרכז המידע של הקורס, אך לחרוצים שביניכם שאינם יכולים להתאפק מלקרוא את חומרי המטלה הראשונה של הקורס אני מצרף מספר קישורים שבהם נשתמש במטלה הראשונה מתוך ארבעת מטלות הליבה ומטלת הסיכום שתועבר כמובן בסיום. מאחר ומועד ההגשה של המטלה הראשונה יהיה רק בשבוע השלישי של הסמסטר אני מעדיף לקחת עוד מספר ימי חסד, שכן מספר סטודנטים נוספים אמורים להיכנס לקורס השבוע ולא הייתי רוצה שהם לא יתחילו עם כולם.

חשוב להדגיש שנושא הסמסטר הנוכחי אינו מימוני או משפטי במהותו. עם זאת, כדי שנוכל להיכנס להיבטים הניהוליים והחברתיים שלו אנו צריכים להתעדכן קודם כל בליבת התוכן שלו, ולפיכך במטלה הראשונה נתמקד בקריאת חומרי רקע שיעזרו לנו בהמשך להבין טוב יותר את סוגיית הסדרי החוב שנדונה בהרחבה בחודשים האחרונים, ואת כל ההיבטים הרבים האחרים שנמצאים בפריפריה של נושא זה.

כאמור, בהמשך השבוע יועברו פרטים מורחבים יותר על הקורס והמטלה הראשונה, בינתיים אני מאחל לכם סמסטר מוצלח ומקווה שיהיה לנו קורס פורה ומעניין.

כל טוב

אורן קפלן

להלן חומרי הקריאה לקראת המטלה הראשונה שתפורט בהמשך השבוע:

גליון 13 של עיתון הבוגרים של בית הספר למנהל עסקים "מנהלים" יצא לאור בנושא חדלות פירעון, פירוקים והסדרי חוב. שניים מתוך מאמריו נכללים ברשימת הקריאה למטלה הראשונה:

מבחני כליות ולב

מאת: השופט איתן אורנשטיין

שאלת תום הלב היא סוגיה חשובה, שעולה במסגרת הליכי פשיטת רגל. לבית המשפט יש מספר כלים שמסייעים לו לבחון את כוונותיו של בעל חוב. השופט איתן אורנשטיין מספר על אחד מאזורי הדמדומים של הפסיקה.

הסדר וקוץ בו

מאת: עו"ד גיא גיסין

העלייה בהיקף הסדרי החוב בישראל מעשירה את החקיקה והפסיקה בנושא. כך סבור עו"ד גיא גיסין, שברשימת התיקים שבהם טיפל נמנים אפריקה ישראל, דלק נדל"ן ואי.די.בי. "כשהחברות, בעלי השליטה והפעילים ישנו את התנהלותם, יחזרו גם הצמיחה והתקווה לשוק ההון", הוא אומר ומפרט בראיון עמו תקדימים שבהם היה מעורב.

מעבר לכך נבקש מכם לעיין באתרי החדשות האינטרנטיים ולהתעדכן בנושא האקטואלי של אי.די.בי – מה בעצם התרחש בפרשה זו, מה הסוגיות המרכזיות שעל סדר היום, וכדומה.

כרוניקה של בועה ידועה מראש: גורלו הטראגי של "המשקיע הקטן"

להלן שני מאמרים ברצף שפורסמו על ידי פרופ' אורן קפלן בעיתונות הישראלית בנושא בועות פיננסיות ופסיכולוגיה של השקעות.

הכתבה הראשונה פורסמה ב"כלכליסט" בעקבות משבר 2008

הכתבה השניה המופיעה מייד לאחריה פורסמה בשנת 2004 עם ההתאוששות ממשבר ה-2000 ולקראת הכרוניקה של המשבר הבא, פורסמה במהדורה הישראלית של מגזין "Forbes"

הפסיכולוגיה הטראגית של המשקיע הקטן: פרופ' אורן קפלן בכלכליסט – ספטמבר 2008

 

בסוף 2002 ירדה הריבית בארצות הברית לשפל חסר תקדים מאז מלחמת העולם השנייה – תגובה של הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) לשרשרת אירועים פיננסיים ולתנאי שוק עגומים שנגרמו עקב התפוצצות בועת ההייטק, אירועי 11 בספטמבר והאי-אמון הכלכלי במשק האמריקאי.

אז, כמו היום, הזרים הפד לשוק כספים כדי למנוע קשיי נזילות, ונהפך לגורם מתערב בשוק – בניגוד לתפיסה האמריקאית המסורתית של אי-התערבות בשוק.

הטראומה של המשבר בשנות השלושים הוציאה את מיטב הכלכלנים הקפיטליסטים משלוותם, והחשש מפני מיתון היה למשתנה העיקרי, שקבע החלטות מקרו-כלכליות.

התערבות זו עשתה את שלה. כספים רבים הוזרמו לשוק, שכן הריבית הנמוכה לא הצדיקה הפקדה סולידית של כסף בקופות חיסכון נעדרות תשואה. המשקיע הקטן חזר אט אט לבורסה, והשוק חזר לפרוח בתוך שנים מעטות. עם זאת, יש לזכור שעד אז הוא איבד חסכונות רבים, שצבר לא באמצעות מניפולציות בבורסה אלא בעבודה קשה של שנים. למרבה הצער, זוהי הכרוניקה הקבועה של השוק.

הריבית הנמוכה והאפשרות לקחת הלוואות זולות נהפכו למנוף גיוס חסר תקדים של לקוחות ללקיחת משכנתאות ולרכישת נדל"ן מכל הבא ליד. אזרחים אמריקאים שקודם לכן לא יכלו אפילו לחלום על קבלת משכנתה פותו לקפוץ לקרוסלת ההצלחות ולקנות בית. מחירי הנדל"ן בארה"ב עלו באופן לא ריאלי, והבועה הזו התנפצה בקול רם, באירוע שמכונה כיום משבר הסאב-פריים.

ערך הדירות ירד באופן ניכר ומספר חסר תקדים של לוקחי משכנתאות נעשו חדלי פירעון. חברות ענקיות שהיו מעורבות בתהליך החלו להתמוטט, וסחפו איתן למערבולת גורמים שעד לא מכבר נתפסו כעמידים באופן שאין לערער עליו. קריסתו של ליהמן ברדרס והעובדה שהממשל לא התגייס להצילו היו קוביית דומינו קריטית בהפלת הבורסות, בצניחה שאין זוכרים דוגמתה זה שנים. סכומי עתק נמחקו מהשוק בתוך ימים ספורים, אנשים פרטיים שהשקיעו בבורסה איבדו נכסים פיננסיים שנצברו במשך שנים.

בהתנהלות ההיסטרית הזו של השוק ברחו רבים החוצה כל עוד רוחם בם, מחשש שיאבדו את כל יתרת רכושם הדל. וכמובן, יום לאחר שצנחו השערים נמוך די הצורך, באו הגורמים המוסדיים והעשירים במשאיות ענקיות והעמיסו עליהן מניות במחירי מציאה, ואותם ימכרו בבוא היום ל"פראייר" הבא.

אם כן, מהו הגורם הפסיכולוגי שגורם לאנשים ליפול כך שוב ושוב?

האדם שונא סיכון מטבעו. אחרי נפילה דרמטית בשוק, המשקיע הקטן אינו נכנס לבורסה ומשקיף מהצד כיצד המשקיע המוסדי והעשיר רוכש מניות במחירים אטרקטיביים, שגורמים לה לעלות. לאחר כמה שנים של עליות מרגיש המשקיע הקטן בטוח דיו לחזור לשוק. הוא אינו מסוגל להתמודד עם המחשבה שכולם מרוויחים ואילו הוא אינו "שותף בחגיגה".

פעמים רבות ישקיע הרבה יותר מכפי יכולתו. מהי יכולתו? אלה הסכומים שאינם מסכנים את איכות חייו השוטפת אם ייעלמו יום אחד. כשסכומים אלה יהיו בסיכון, הוא לא יוכל להישאר שווה נפש, וייאלץ לפדות את הקרן בסכומים נמוכים בהרבה משווייה הקודם, רק מכיוון שהוא נעדר מרווח פיננסי שמאפשר לגדולים ממנו לחכות בסבלנות עד חלוף המשבר.

חשוב לציין שהבורסה רווחית יותר מכל השקעה סולידית לטווח הארוך. כלומר המחקרים מורים באופן חד-משמעי שמי שישקיע בבורסה (בדרך שקולה, כמובן) לאורך כל חייו, למשל 1,000 שקל בחודש למשך 30-40 שנה, ייצא לפנסיה עם סכום גבוה יותר בממוצע ממי שישקיע את אותו הסכום בקופת חיסכון סולידית. זאת בלי קשר לעליות ולירידות בשוק. אך המשקיע הקטן נכנס בדרך כלל לבורסה עם תיאבון ועם נכונות לסכן את עצמו כדי "להכות את השוק". מאחר שעשה זאת כאשר הבורסה נמצאת בשערים גבוהים יחסית, רב הסיכוי שעדיין יימצא שם כאשר תתפוצץ הבועה.

כשהשערים נמוכים וחלק ניכר מכספו אבד, הוא יברח ויישבע שלעולם לא ישקיע עוד בבורסה. את הסחורה האטרקטיבית שהוא מוכר יקנו כאמור בזול גופים כלכליים, שישמחו למכור לו אותה שוב בהמשך, רק כדי שיוכל להתרסק איתה שוב.

כרוניקה של בועה ידועה מראש:

מאמרו של פרופ' אורן קפלן שפורסם במהדורה הישראלית של Forbes בשנת 2004

 

בתקופה בה שערי ריבית נמוכים הופכים אלטרנטיבות חיסכון סולידי ללא אטרקטיביות הציבור הרחב חוזר לבורסה לאחר שזו עלתה בשנה האחרונה בעשרות אחוזים. "המשקיע הקטן" עמד זמן רב מן הצד מתוך חשש להיכנס שוב למערבולת הפסדים כפי שקרה לא פעם בעבר. ההיסטוריה מראה שככל שהמשקיע פחות מתוחכם ופחות מקצועי כך הוא נבהל יותר מהפסדים ויוצא אחריהם מהשוק. הצטרפותו להבא תגיע רק לאחר שהשוק עלה באופן משמעותי ולמעשה הוא מפסיד את מנוף הרווח הגדול ממנו נהנו בד"כ המשקיעים המקצועיים. הוא מצטרף עם ההמון לתקופה מסוימת והוא זה שיפסיד את רוב הכספים בשעת המשבר הבאה. את הסיבות לתהליכים הללו אסקור בכתבה זו.

 

Chronicle of a Bubble Foretold

 

אפקט השכנוע העצמי

המשקיע הלא מקצועי, הנאיבי, מאמין ש"הרוב קובע". כלומר, אם הבורסה עולה כעת ומצליחה, סימן שזה הזמן המתאים להצטרף. הוא אינו מסוגל לבחון את העובדות הכלכליות כיוון שאינו מתמצא בהן. עיניו מסתנוורות מהכספים הרבים הזורמים בשוק והוא מעוניין לקחת חלק בעוגה. הוא סובל מזיכרון קצר ומאמין שמה שהיה לאחרונה כך יהיה לפחות מחר או מחרתיים. הוא מסוגל להכיר בכך שיתכן שבעתיד הרחוק יהיה שינוי במגמה אך סבור (באופן שגוי) שיש לו יכולת ניבוי ויכולת תגובה מהירים שיספיקו למנוע מפולת.

טעות תפיסתית נוספת שמאפיינת משקיעים קשורה לעובדה שאנשים מאמינים שהסיכוי שיקרה להם משהו חיובי גבוה מהסיכוי הממוצע באוכלוסיה, ולהיפך, "לי זה לא יקרה" – מייחסים הסתברות נמוכה להתרחשות דברים שליליים מזו המקובלת באוכלוסיה. אנשים קונים כרטיסי לוטו כי מרגישים שיוכלו לזכות, אך יסרבו להוריד רגל מהגז כי אינם מאמינים שיפגעו בתאונת דרכים קטלנית (לצערנו, ההסתברות לאירוע השני גבוהה מזה של הראשון). נניח שאדם השקיע את חסכונותיו בסך 100,000 שקלים – הוא צופה להגיע בסוף השנה לרווח של 50,000 שקלים מאחר והבורסה צמחה בשנה האחרונה בכ-50 אחוזים. אך האם הוא מוכן מבחינה פסיכולוגית גם להפסיד 50,000 שקלים? למרות שהדבר ריאלי באותה מידה רוב המשקיעים הנאיבים יאמרו חד משמעית שאינם מוכנים לסיכון זה ובאותה נשימה יסרבו להכיר בכך שזו אפשרות מציאותית שיכולה להתרחש.

תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי של פסטינגר יכולה להסביר חלק מההטיות הללו. התיאוריה מתייחסת לאותם מצבים בהם אנשים שמגבשים עמדה ממשיכים לדבוק בה ומתקשים להודות שטעו. הם מפעילים שיטות שונות של שכנוע עצמי כדי לעוות את המציאות, יחפשו באופן פעיל מידע שתומך בעמדתם ויתעלמו ממידע שתומך בעמדה מנוגדת. לדוגמא, משקיע יזהה באופן סלקטיבי את כל המקרים בהם המניות עלו בעבר במצבים הדומים למצב הנוכחי, אך יתעלם באופן לא מודע ממצבים דומים שהובילו לירידת שערים.

משקיע הגיוני חייב להגדיר שער מסויים בו הוא מודה שמגמה מסויימת התהפכה (מה שמכונה Stop Loss, שער הפסקת הפסד) ושאחרי התממשותו הוא "יוצא מן המשחק". אולם יש חשש שבנקודה זו יכנס הדיסוננס הקוגניטיבי לפעולה. המשקיע משוכנע שהשקעתו הראשונה היתה נכונה ושהשער רק "מתקן" כלפי מטה – "עוד כמה צעדים והוא ישוב לאיתנו" ויביא רווחים נאים למשקיע. אולם השער ממשיך לצנוח ותוך זמן קצר מוצא עצמו המשקיע בהפסד עצום הגבוה פי כמה מזה שהיה בתחילת או באמצע המפולת, אך חמור מכך, גבוה פי כמה מהסכום אותו היה מוכן מבחינה פסיכולוגית להפסיד מלכתחילה.

יש לציין שאנשים בעלי נטיות להימור ולקיחת סיכונים עלולים להיות קורבנות ההפסד הקיצוניים ביותר מאחר ונטייתם לעיוות המציאות לטובת ההימור חריפה יותר מזו של שונאי הסיכון המסורתיים. היטיב לתאר זאת דוסטוייבסקי בספרו המהמר: "… לאט לאט הוציא מן הארנק שלוש מאות פראנק במטבעות זהב, שם אותם על השחור וזכה. הוא לא לקח את הזכייה, אלא השאיר אותה על השולחן. שוב יצא השחור. גם הפעם לא לקח את הכסף, וכשבפעם השלישית יצא האדום, הפסיד הגנרל באחת אלף ומאתיים פראנק. הוא סר הצידה בחיוך, שומר על קור רוחו. אין לי ספק שלהקת חתולים כירסמה לו את הלב…" (עם עובד, בתרגומה של נילי מירסקי). הציטוט האמור מתאר בצורה מדוייקת למדי את הסיבה בגללה רבים מהמשקיעים הנאיבים מפסידים את כספם בהשקעות ספקולטיביות – הם אינם מקציבים נתח מוגבל בעוגת הנכסים שלהם להשקעה הספקולטיבית ולאחר צבירת רווח משמעותי נותנים לקרן לגדול עם הרווחים. בשל ההתלהבות מהרווח הם מוסיפים ומשקיעים גם סכומים שאינם פנויים. כאשר מגיע ההפסד הוא מוחק באחת את כל הרווחים שנוצרו כמו גם חלק נכבד מהקרן שעמדה לרשותם. משקיע מושכל יגדיר מראש את הקרן אותה הוא מסכן וכאשר נוצרים רווחים הם מוחזרים לחשבון הבנק ולא להגדלת ההשקעה הספקולטיבית. שינויים בגודל הקרן לא צריכים להתקבל באופן אימפולסיבי מתחושת בטן בעת הישיבה ליד "גלגל הרולטה" שכן במועדים אלו לא ניתן לקבל החלטה רציונלית.

אפקט הבועה

מתי נמצא השוק במצב בו כניסה להשקעה מבטיחה בהסתברות גבוהה רווח ריאלי? נהוג לחשוב שלאחר תקופה של ירידת שערים ודשדוש, כאשר שווי החברות בפועל או פוטנציאל הצמיחה הריאלי שלהן גבוה משווי המניות הנסחרות בבורסה, כדאי להיכנס למסחר. במצב זה יש הגיון כלכלי צרוף לעליית שערים.

הגדרת בועה פיננסית והזמן להימלט מהשוק כנראה יותר מסובכים. לכאורה מצב בועה נוצר כאשר שווי החברות בפועל נמוך משווי מניותיהן הנסחרות בבורסה. אולם שווי המניות בבורסה אינו מבטא רק את ערך החברה ברגע נתון אלא גם היוון של השווי העתידי שלה התלוי בצמיחה ובהצלחה אפשרית שתעלה את ערכה בפועל (ציפיות שחלקן כלכליות וחלקן פסיכולוגיות). לפיכך הגדרת הבועה ועיתוי היווצרותה הופכת לקשה ביותר. בהקשר זה כדאי להזכיר את הביטוי "סנטימנט" שמתייחס למצב הרוח במשק, בבורסה ובמסחר. כאשר הסנטימנט חיובי יש ציפיה לעליית שערים וכאשר הוא שלילי יש מגמת ירידה. מאחר וסנטימנט הוא ללא ספק ביטוי רגשי-פסיכולוגי הרי שלא ניתן לייחסו לגורמים רציונליים ועובדתיים בלבד. המסחר תלוי אם כך ב"קפריזות" רגשיות של מצב רוח קולקטיבי של ההמון.

נחזור כעת לשאלת הבועה וננסה להתייחס למצבו של הציבור הרחב ומעורבותו בבורסה. אטען שהשפעות פסיכולוגיות גורמות לכך שהציבור הרחב, כלומר המשקיע הנאיבי שאינו מתמחה במימון אלא נוהר אחרי העדר, מפסיד פעמיים. בפעם הראשונה באי קבלת רווחים פוטנציאליים כששוק המניות עולה אך הוא חושש להיכנס אליו מתוך זיכרון העבר של הנפילה הקודמת, ובפעם השניה לאחר ההצטרפות לשוק המניות שגדל עד למצב של בועה שמתנפצת בראש ובראשונה בפניו של המשקיע הנאיבי.

שלב א' – הציבור חובש את הפצעים, "שנאת סיכון": אך לא מזמן שוק המניות דשדש והיה צבוע עדיין בסנטימנט שלילי. יש הטוענים שהבורסה מקדימה אירועים מאקרו כלכליים וכי צמיחתה מעידה על התאוששות קרבה של הכלכלה כפי שצניחתה מעידה על נסיגה קרבה בנתונים מאקרו כלכליים. המשקיע המוסדי והמקצועי מזהה פוטנציאל השקעה במניות לפי ניתוחים כלכליים, למשל לפי שווי חברה לעומת שוויה בבורסה. ניתוח אובייקטיבי של ערך המניות לאחר התנפצות "הכלכלה החדשה" היה מזהה בוודאי חברות רבות שמניותיהם אטרקטיביות מאוד למסחר מאחר ושוויה הריאלי של החברה גבוה בהרבה משווי המניה בבורסה. עם זאת, המשקיע הנאיבי, "האזרח הקטן" שמחפש תשואה נאה לחסכונותיו לא מיהר לשוב לבורסה בשל החשש להתרסקות נוספת. מצב שכזה הוא ההפך מבועה. מדובר במצב בו יש פערים שליליים משמעותיים בין שווי חברה לערכה בבורסה, מה שמציב הזדמנות למשקיע מתוחכם עם מרווח פיננסי מספיק גדול לקחת סיכונים ולקבל סיכויי רווח נכבדים.

פרס נובל לכלכלה ניתן לאחרונה לפסיכולוג הישראלי-אמריקאי פרופ' דניאל כהנמן על מחקריו הרבים עם פרופ' עמוס טברסקי ז"ל. מחקרים אלו מדגימים הטיות בתהליכי קבלת החלטות שנובעים מגורמים פסיכולוגיים של הפרט. לדוגמא, תופעת "שנאת הסיכון" מראה שרוב האנשים מעדיפים לבחור 500 שקלים במזומן בוודאות מאשר להשתתף בהגרלה של 1000 שקלים בה הסתברות הזכייה היא 50%. מבחינה פיננסית שתי אפשרויות אלו זהות אך ההעדפה האנושית הינה שמרנית לכיוון הסכום הוודאי. עם זאת, כאשר הסתברות הזכיה או סכום הזכיה עולים, מתחילה מגמה שונה שמבטאת מוכנות גוברת לקחת סיכון מאחר ותוחלת הרווח בהגרלה עולה על גודל הרווח הוודאי. תרגום התיאוריה למצב השווקים הפיננסיים הינו שאחרי מפולת המניות הציבור תפס את שוק המניות כמסוכן, הריבית במשק היתה גבוהה ונראה היה שעדיף להשקיע בצורה סולידית את הכסף (מעדיף 500 שקלים בוודאות על פני ההגרלה). אולם בהמשך עלתה הסתברות הרווח בבורסה באופן משמעותי במקביל להורדת הריבית בשוק. הדבר הוריד את הסיכון הנתפס להפסד ומעלה את הסיכוי לרווח ולכן הקהל החל זורם לבורסה (1000 שקלים בהגרלה הסתברותית).

למעשה ניתן להסביר תופעה זו גם במונחים של תיאוריות הלמידה ובמיוחד ההתניה האופרנטית המתארת התנהגות במונחים של שכר ועונש. הצלחת הבורסה מהווה חיזוק חיובי ומעודדת את המשקיעים להיכנס למסחר. הפסדים נתפסים כעונש במונחי תיאוריות הלמידה ומלמדים את המשקיע להימנע ממסחר. המחקר הפסיכולוגי מורה שחיזוקים שליליים בעוצמה גבוהה מדי (הפסד גדול למשל) עלולים להוביל לתופעה של "חוסר אונים נרכש" שבו נוצרת פסיביות והעדר פעילות. זאת גם אם מופיעים חיזוקים חיוביים שמורים על כך שמצב העונש (נפילת הבורסה) הסתיים ולמעשה כדאי לחזור לפעילות. זו הסיבה שבגללה המשקיע הנאיבי מתעכב לחזור לשוק אחרי ההפסד האחרון (העונש) מחד גיסא ומאידך גיסא ממשיך להישאר בשוק מאוחר מדי בשל החיזוקים החיוביים שמניבים המניות עד לרגע המפולת.

שלב ב' – התנפצות הבועה, "שנאת הפסד": כל עוד הבורסה במגמת עליה לא נוצרת בעיה, אולם נקודת ההחלטה הבאה של המשקיע הנאיבי הינה כאשר המגמה מתהפכת והבורסה מתחילה לרדת. כאן עליו לקבל החלטה מהירה. האם לספוג את ההפסד של הירידות האחרונות ולצאת מהבורסה עד שהתמונה תתבהר (החלטה הגיונית פעמים רבות) או להישאר במסחר מתוך תקווה שמדובר רק בגל מתקן שיחזיר את המסחר למגמה העולה (וכאן פועלים פעמים רבות גורמי דיסוננס קוגניטיבי). במקרה הנוכחי כדאי להזכיר תופעה נוספת שתוארה ע"י כהנמן וטברסקי ומבטאת "שנאת הפסד". לדוגמא, אדם נתפס ע"י שוטר ולפניו שתי אפשרויות: 1. לשלם בו במקום קנס בסך 500 שקלים; 2. להגיש ערעור בו ההסתברות להצלחה היא 50% ואז יבוטל הקנס לחלוטין, אך אם יפסיד בערעור יאלץ לשלם 1000 שקלים. מסתבר שכעת, למרות הסימטריה לכאורה למקרה הקודם שתואר, אנשים מעדיפים את ההגרלה. לכאורה מוכנים לקחת את הסיכון ובלבד שלא להיתפס בהפסד. שנאת ההפסד גורמת למשקיע, שכבר הפסיד חלק מכספו כאשר הבועה החלה להתנפץ, להישאר בבורסה ולמעשה להפסיד סכומים נוספים. הוא מעדיף להמתין ולקחת את הסיכון של ההפסד הנוסף מאחר ויתכן ויוכל להימנע מההפסד הראשון במידה והמגמה תחזור למקורה. כאשר המציאות טופחת על פניו בדרך כלל כבר מאוחר מדי, ההפסדים כבדים והכרוניקה תחזיר את המשקיע הנאיבי לשנאת ההפסד. כאשר שערי המניות יגיעו לרצפה הוא ייצא מהשוק מתוך חשש שימשיך ויפסיד את מה שעוד נותר מכספו וימתין עד אשר יקבל שוב חיזוקים על כך שהבורסה מניבה פירות נאים. כאמור, הדבר יקרה כנראה אחרי שהקפיצה המשמעותית בבורסה כבר מאחוריו, כפי שקרה למי שרק כעת נכנס למסחר.

האם המשקיע הנאיבי לא מכיר את הכרוניקה הזו שידועה מראש? אוכל לציין לסיום הדגמה נוספת מבית ספרם של כהנמן וטברסקי. אדם מאבד בחצר 1000 שקלים. אבל וחפוי ראש הוא נכנס לחדר וכעת מציעים לו שתי אלטרנטיבות. באחת יקבל 500 שקלים שבעקיפין יפצו אותו על מחצית הסכום שאיבד. בשניה יוכל לקבל את מלוא ההפסד על סך 1000 שקלים אך בהגרלה שהסתברותה 50%. בוודאי תיזכרו כעת בדוגמא הראשונה שציינתי, בה בשל שנאת הסיכון בוחר הפרט ב 500 השקלים הוודאיים. אולם לא – הפעם יעדיף הפרט את ההגרלה. הפרט יעשה קישור לא רציונלי בין שני האירועים הבלתי תלויים – אובדן הכסף בחצר והמשחק שהוצע לו בחדר. מאחר ומצב רוחו עגום בשל הכסף שאבד הוא ירגיש ש 500 השקלים במזומן לא באמת יפצו אותו רגשית על 1000 השקלים שאיבד. הוא יעדיף להמר על 1000 השקלים שאולי יצליחו לשקם את בטחונו העצמי ואת מצב רוחו לאחר האובדן הקודם. אין צורך להכביר מילים על תחושת הדכדוך שתתקוף אותו אם יפסיד גם את 1000 השקלים הבאים בהגרלה, אך את נקודת המבט הזו הוא יסרב לראות מראש בשל תהליכים של דיסוננס קוגניטיבי. המשקיע מבין את הכרוניקה בדיעבד אבל במצב של לחץ נפשי הוא מקבל החלטות לא רציונליות, מחבר אירועים שאינם קשורים זה לזה ומגביר את ההפסד הפיננסי ואת מפח הנפש הפסיכולוגי.

בשורה התחתונה: למשקיע הנאיבי סיכוי גבוה להיגרר להפסדים כבדים בהשקעות פיננסיות בעלות אופי ספקולטיבי בשל העדר ידע מקצועי בתחום ונטייה להטיות פסיכולוגיות בקבלת החלטות. הסיכון הינו כפול, הן באובדן רכוש רב והן במחיר פסיכולוגי אישי. מומלץ לפיכך למשקיע נאיבי לקחת בחשבון כמה מרכיבים:

א. אין לסכן בהשקעה ספקולטיבית סכומים המשמשים למחיה השוטפת או לעתודות פנסיה. ניתן לסכן רק אותם סכומים עודפים שגם אם יעלמו לא יסכנו את הרווחה האישית והמשפחתית בטווח הקצר והארוך.

ב. יש לקחת בחשבון שאותו סכום אותו מצפה המשקיע להרוויח בצורה ספקולטיבית עלול גם ללכת לאיבוד, גם אם הדבר נראה בעליל בלתי סביר לחלוטין. המשקיע צריך להשתכנע מבחינה פסיכולוגית שהוא מוכן גם לאבד את אותו סכום אותו הוא מקווה להרוויח בהשקעתו.

ג. יש לתכנן אסטרטגית מסחר מראש ולא לשנות אותה בצורה אימפולסיבית תוך כדי המסחר, מאחר ושינויים אלו עלולים לסבול מחוסר רציונליות בשל תהליכי דיסוננס קוגניטיבי והטיות נוספות.

יש לקחת בחשבון את המבנה הנפשי של הפרט ויכולתו להישאר יציב ו"לישון היטב בלילה" גם לאחר הפסד משמעותי של ההשקעה הפיננסית. אדם שסבור שאיכות חייו הנפשיים יעמדו בסכנה לאחר הפסד משמעותי של כספים, עדיף שלא יכנס מראש לתחומי ההשקעה בבורסה שעשויים אמנם להניב פירות יפים אך באותה מידה עלולים לגרום לאובדן משמעותי של נכסים פיננסיים.