ארכיון חודשי: מאי 2013

מצגת להרצאה "חוסן נפשי ואושר במחצית השניה של החיים" והקרנת הסרט "מלון מריגולד האקזוטי" – סינימטק תל אביב 31 במאי, 2013

מצגת למשתתפי ההרצאה

אורן קפלן orenkaplan.com קתדרה סינימטק תל אביב

מצגת הרצאתי על פסיכולוגיה חיובית בכנס השנתי של העמותה לניהול, פתוח וחקר משאבי אנוש בישראל

שם ההרצאה: מגמות בפסיכולוגיה חברתית: חוסן אישי וארגוני – עבר ועתיד
פרופ' אורן קפלן

הכנס השנתי של העמותה לניהול, פתוח וחקר משאבי אנוש בישראל
להוון את העתיד: האדם בעידן דיגיטלי ומשתנה הכנס השנתי של העמותה לניהול, פתוח וחקר משאבי אנוש בישראל, מלון הרודס תל אביב, 20 במאי, 2013

Oren Kaplan Presentation on Postive Psychology May20-2013

לקריאת מאמרים וכתבות של אורן קפלן בפסיכולוגיה חיובית

אינטליגנציה רגשית – או מניפולציה או אמפטיה

פורסם במקור בכתב העת סטטוס, 2009, כמאמר הפתיחה לגיליון 214 בנושא אינטליגנציה רגשית בניהול

אינטליגנציה רגשית – או מניפולציה או אמפטיה

פרופ' אורן קפלן

בשנת 1881 חוקק בצרפת חוק חינוך חובה. הדבר גרם לקריסת מערכת החינוך שלא ידעה להתמודד עם ההטרוגניות העצומה בין הילדים הרבים שזרמו למערכת החינוך. כך נוצר מבחן ה-IQ הראשון שחובר על ידי אלפרד בינה עבור משרד החינוך הצרפתי כדי למיין את הילדים ל"מוכשרים" ול"לא-מוכשרים". מבחן זה ודומיו מהווים עד היום מדד מרכזי למיון אנשים ללימודים ולעבודה. אולם די להזכיר שיכולת הניבוי של מוסדות אקדמיים בישראל להצלחה בלימודים בעזרת ציון הבגרות והציון הפסיכומטרי יחדיו עומדת על פחות מ-20% כדי להבין שמשהו בסיסי לקוי בשיטה. זאת ועוד – כאשר בוחנים מדדים אחרים כמו הצלחה מקצועית והצלחה בחיים, יכולת הניבוי של מדדים אלה פחות או יותר נמחקת כליל. הסיבה לכך פשוטה – ניבוי הצלחתו של אדם בתפקיד לא נעשית באופן אקראי באוכלוסיה. שני רופאים או שני מנהלים שמושווים זה לזה אינם שונים בצורה כה קיצונית במנת המשכל שלהם. מה שמבחין ביניהם הינם גורמים מוטיבציוניים, רגשיים, ומרכיבים נוספים שאותם ניתן לסכם בביטוי "אינטליגנציה רגשית". אלו מהווים מכלול של יכולות לזהות ולהתמודד עם גורמים רגשיים הן של העצמי והן של הזולת. האינטליגנציה הרגשית היא אותו חומר בערה אשר מניע את היכו לות האישיות של הפרט, ובלעדיה לא ניתן לממש פוטנציאל אינטלקטואלי וכישרון, גבוהים ככל שיהיו. העובדה שמוסדות רבים ממשיכים עד היום למיין אנשים בעיקר על בסיס ה-IQ נובעת הן מכך שהאינטליגנציה הרגשית היא מונח חדש יחסית שנכנס לשיח המקצועי לפני פחות מ-20 שנה ומכך ששיטות המדידה שלה בעייתיות לא פחות מאלו של ה-IQ. למרות זאת ניתן לומר בפסקנות שמנהל זקוק לאינטליגנציה רגשית גבוהה כדי להצליח בתפקידו, ושההבנה הטכנית שנדרשה ממנהל בעידן התעשייתי אינה רלונטית עוד בעידן המידע שבו אנו חיים כיום.

אך כאן יש צורך להזים את התדמית החיובית שיש לאינטליגנציה הרגשית ולהדגיש שיכולת זו יכולה לשמש בידי המחזיק בה לנזק לא פחות מאשר לתועלת. בגלל המילה "רגשית" רבים סבורים שמדובר ביכולת אמפטית, רגישות אנושית וחמלה. למעשה מדובר ביכולת לזהות רגשות ונימים דקים, אך אין בה בהכרח את טוב-הלב האנושי להשתמש בהבנה זו למען הזולת. מנהל מצליח יכול להיות בעת ובעונה אחת בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה ואדם קשה-לב, מניפולטיבי וחסר חמלה.

מכאן שיש להפריד את השימוש במונח אינטליגנציה רגשית לשני תחומים. החלק הראשון הוא יכולת מודעות ורגישות אבחונית שיש לפרט, שהיא הבסיס החשוב ביותר כנראה להצלחה תפקודית. החלק השני הוא מה שנכנה בשפת הרחוב "להיות בן-אדם" במובן הרחב של המילה, ומסתבר שלרוע המזל הוא אינו בהכרח אינדיקציה להצלחה בתפקיד ניהולי או מנהיגותי.

אנו נתקלים בשנים האחרונות בנטייה גוברת לעיסוק באחריות חברתית, זאת כתנועת נגד לתהליכי גלובליזציה וקפיטליזם פרוע שאת פירותיו הבאושים אנו חווים במשבר הנוכחי ביתר שאת (לברנרד מיידוף היתה כנראה אינטליגנציה רגשית גבוהה ובאמצעותה הוא הצליח לזהות וללכוד את קורבנותיו למעילה שביצע). זה לכן הזמן להוסיף למדדי ה-IQ וה-EI מדד נוסף של יושרה (Integrity), לא בגלל שהיא מדד להצלחה תפקודית, אלא בגלל שבהתבוננות אסטרטגית וכנה, החמלה והרגישות הבין-אישית הן הבסיס לקיום חברתי לטווח הארוך. אני מקווה שלפחות מסקנה זו תהיה מוסר ההשכל של המשבר הקשה הנוכחי שיכול היה להימנע אילו רכיבים אלו של אינטליגנציה רגשית היו מיושמים במערכות הארגוניות והניהוליות שמסביבנו.

אנשי מדע לא עוסקים במערכות יחסים – מטלת סיום בקורס סוגיות נבחרות בניהול – סמסטר ב' תשע"ג

הנחיות למטלת הסיום

במהלך הסמסטר הנוכחי עסקנו במסגרת הקורס שלנו "סוגיות נבחרות בניהול" במספר היבטים הקשורים למערכות יחסים בעולם העסקי-ניהולי וכיצד היבטים פסיכולוגיים משפיעים ומתערבים בתהליכים שעד לפני מספר קטן של שנים נחשבו רציונאליים, ולעולם הפסיכולוגיה לא היה מקום בהסברם.

מטלת סיום בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ג | תוכנית ה-MBA ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

באחד השיעורים הראשונים שלמדתי באקדמיה שרטט המרצה לכלכלה על הלוח עקומות ביקוש והיצע  המיועדות למציאת שיווי המשקל בשוק של כמות ומחיר. בסוגריים הוסיף המרצה את האות ט' ליד עקומת הביקוש, ואמר שהדבר מייצג "טעמים" של צרכנים. כמובן ששינוי בטעמים יזיז את עקומת הביקוש למעלה ולמטה, אבל, מאחר ומדובר בנושא לא מדעי שלא ניתן לחזותו, אנחנו…, כך גרס המרצה, "יכולים להתעלם ממנו… זה נושא לפסיכולוגים, לא לכלכלנים".

עוד 16 שנים יחלפו מאותו אירוע ועד לזכייתו של הפסיכולוג פרופ' דניאל כהנמן בפרס נובל לכלכלה, שהפך את הביטוי "הלא מדעי" שבסוגריים לאחד מהנושאים האקטואליים ביותר בחקר הכלכלי המודרנית. פסיכולוגיה עסקית ומערכות יחסים הם לב הקונצנזוס כיום בחקר של כל תופעה ארגונית, ניהולית ועסקית, החל ממשמעותם של מותגים, נאמנות צרכנים ועובדים, מחוייבות לעבודה וללימודים, "סנטימנט שוק" בהשקעות בבורסה ותחומים רבים נוספים.

במהלך הסמסטר הנוכחי נחשפתם מעט לעולם התוכן הזה דרך ארבעת המטלות שמאחוריכם, והגענו כעת למטלת הסיכום. כאן הבחירה תעבור לידיכם. במטלה זו אינכם מתבקשים להתמודד עם חומר לימוד חדש אלא לעבד את אשר למדתם, לבצע אינטגרציה כלשהי, ולאסוף את מחשבותיכם לגבי הקורס בכללותו, מהפרטים הקטנים ועד למכלול השלם.

הנכם מתבקשים לכתוב חיבור בן 3-4 עמודים (600-800 מילה) לפי ראות עיניכם המבטא מחד סיכום כלשהו של חומר ותהליך הלימוד בקורס הנוכחי ומאידך מביא משהו חדש שלא נאמר עד כה. אתם יכולים לדוגמה, לבחור נושא ספציפי בו לא עסקנו במהלך הקורס, ולנתח אותו במונחי חומר הלימוד, או בכל דרך אחרת שתראו לנכון.

הנכם מתבקשים להביא לפחות מקור אחד חיצוני ותיאורטי לחיזוק טענותיכם, רצוי מאמר אקדמי ומדעי דרך מאגרי המידע של הספריה, אך אפשר גם מאמר מקצועי מכתבי עת אינטרנטיים הפתוחים לחיפוש חופשי באנגלית או בעברית.

יצירתיות ובחירה חופשית מוזמנת ומבורכת, כל עוד יהיה בטקסט ביטוי מספק למה שהתרחש בקורס הן מבחינת תוכן והן מבחינת יישום. חישבו אולי מה הכי דיבר אליכם במהלך הסמסטר ונסו להתמקד בנושא זה (אך לבחון אותו מזוית ראיה חדשה – לא באותו אופן בו ביצעתם את המטלה הקודמת).

לבסוף, הינכם מוזמנים (אך לא חייבים) לצרף עמוד סיכום אישי יותר על מהלך הקורס ותחושתם הן לגבי נושא הקורס והן לגבי אופן הלימוד הייחודי שלו.

הגשת המטלה עד 17 ביוני 2013

סיום סמסטר מוצלח לכולכם ובהצלחה בבחינות

אורן ולירון

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול – "רוחות רפאים בבית הספר למינהל עסקים"

מטלה רביעית – "רוחות רפאים בבית הספר למינהל עסקים"

יחסינו לאן? – בואו נדבר בכנות ובפתיחות. האם יש בינינו מערכת יחסים? אל תרימו את ראשיכם בכדי לחפש מסביב מישהו אחר, אני כותב אליך באופן אישי לחלוטין. לא אל סטודנט אחר בכיתה, לא לתיאור מקרה על סטודנט בכיתה (אם כי לגביו דווקא כן אתייחס עוד מעט), אלא ממש אליך, כאן ועכשיו. האם יש בינינו מערכת יחסים? האם את או אתה מרגישים משהו כלפי? האם אני מרגיש משהו כלפי כל אחד מכם?

מטלה רביעית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ג | תוכנית ה-MBA ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

ישנה כמובן דרך אלגנטית ודיפלומטית להתחמק מהשאלות המלחיצות הללו שעימן פתחתי את דברי הרקע למטלה הנוכחית – אותן שאלות של "יחסינו לאן?" שנדמה לעיתים שרק להסתבך אפשר דרכן, לו בשל הטון המאשים או מלא רגשות האשמה שמלווה אותן. למשל, אפשר לתת מעין תשובה טריוויאלית ש"כן" על כל דבר אנחנו מרגישים "משהו", אבל מה זה משנה? כאן אנחנו לומדים במסגרת אקדמית לקראת תואר, זו המשימה שעומדת בפנינו, ולמערכת היחסים שנוצרת כאן ברמת הפרט, אין משמעות של ממש.

למעשה, פרויד עצמו התחיל את הקריירה שלו בשאלות כאלה אל מול מטופליו. הוא התחיל לעבוד בקליניקה בגישה הפסיכואנליטית שהגה, והתמקד במצוקות שהמטופלים הביאו בפניו. כאשר מטופלת התאהבה בפרויד, או אף מורכב יותר מכך, כאשר הוא עצמו הרגיש משהו כלפי מטופל או מטופלת, הוא ראה בכך בתחילת הדרך תקלה שמפריעה למהלך הטיפולי. עם זאת, בהמשך הדרך וכתיבתו הפסיכואנליטית של פרויד, הוא החל להכיר בכך שלמערכת היחסים שלו עם מטופליו יש משמעות עמוקה, ויש לא מעט גישות פסיכולוגיות כיום שרואות בקשר בין המטפל למטופל את הדבר החשוב ביותר לתהליך הטיפולי. ביטויים נפוצים בהקשר זה הוזכרו עוד קודם לכן בקורס, למשל "העברה" או "טרנספרנס", שאלו תחושות שמרגיש המטופל כלפי המטפל, ואשר מיוחסות לא רק לקשר הספציפי שבין השניים, אלא להשלכות מההיסטוריה האישית של המטופל – למשל לקשר עם הוריו או דמויות מטפלות אחרות המשפיע על יחסו ותחושותיו כלפי המטפל. באופן דומה ישנה "העברה נגדית" או "קאונטר-טרנספרנס" שזו השלכה רגשית של המטפל על מטופליו, למשל, תחושות שמתעוררות בו בשל ההיסטוריה האישית שלו מול אנשים מעברו הפרטי. מודעות של המטפל להעברה הנגדית היא מיומנות חשובה ביותר, שכן כדי להיות אפקטיבי ואתי בעבודתו הטיפולית, עליו להבחין בין תגובותיו שמתייחסות למטפל באופן אישי, לתגובות שנובעות ממקומות פרטיים שלו. אך עד כאן מדובר בהכרה בתהליכים הבינאישיים והפנים-נפשיים שקיימים בקרב אנשים מעצם היותם בני אדם. אולם משמעותם בפסיכולוגיה הטיפולית כיום גדולה הרבה יותר מכך. תיאורטיקנים ואנשי מקצוע רבים בתחום הטיפול הנפשי סבורים שבטיפול מתרחש "מיקרו-קוסמוס" של מה שמתרחש גם מחוץ לחדר הטיפולים. לפיכך האינטראקציה בחדר אינה רק אירוע מקרי של מפגש בין שניים, אלא חומר גלם יקר ומרכזי כדי להבין לעומק את עולמו הנפשי של המטופל, ואף מעבר לכך – בסיס ליצירת שינוי בתוך חדר הטיפול כמנוף לשינוי בעולם החיצוני. מחדר הטיפולים אל העולם הרחב, שכן הטרנספרנס אינו שייך רק לעולם הטיפולי. הוא אופייני לצרכן ומערכת היחסים שלו עם המותג, הוא אופייני לתלמיד ולמערכת היחסים שלו עם המורה, אפשר לומר למעשה שהוא אופייני לכל מערכת יחסים, אפילו של בני זוג, שכן הקשר ביניהם אינו מבוסס רק על האירועים הפרטיים שלהם, אלא גם להשלכות ודפוסים השייכים לעבר הפרטי של כל אחד מהם בנפרד. כל אלו גורמים לכך שהקשר המסויים בין שניים או בתוך קבוצה, צובר עוצמה ומשמעות גדולים בהרבה ממה שפריטי החוויה המשותפת יוצרים במפגש.

ומכאן, ששאלתי אליכם כעת – מהי מהותה של מערכת היחסים בינינו כעת כאן בקורס, אינה קשורה רק לקורס הנוכחי, אלא למשמעות שלה בחיים של כל אחד מאיתנו. ואם נצא מתוך גבולות הקורס הנוכחי, ונשאל – מהי למידה, כיצד ניתן להכשיר סטודנטים ועובדים? כיצד ניתן לפתח מערכות יחסים בארגונים? מה משמעותן של מערכות יחסים באופן כללי, הרי שהגענו למטלה הרביעית, האחרונה מסוגה בקורס זה (נותרה עוד מטלת הסיכום שבה לא נלמד חומר חדש, אלא נתבונן ונעבד חומרים שכבר למדנו לאורך הסמסטר הנוכחי). מטרת המטלה הרביעית הינה, לפיכך, להבין תהליכים פסיכולוגיים בפעולתם של אנשים בארגונים ושל תפקידם (Role) כפי שבאים לביטוי הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית.

נהוג לחשוב שאנשים פועלים מתוך נטיותיהם האישיות וקשריהם הבין-אישיים בלבד. אין ספק שלרכיבים אלו, המודעים ושאינם מודעים, השפעה מכרעת. עם זאת הגישה הפסיכואנליטית-מערכתית לייעוץ ארגוני, כפי שמיוצגת בחשיבה של מכון טוויסטוק בלונדון, מציעה היבטים נוספים על תפקידו של האדם בארגון. לדוגמה, לקבוצה יש אפשרות להפעיל באופן לא מודע אדם מסוים בתוכה בתפקיד שמייצג משהו עבור הקבוצה כולה. במקרים כאלה השלכות הקבוצה על הפרט מוכחשות וכאילו שייכות לאותו אדם בלבד. עם זאת, הן מייצגות חלק ששייך לכל משתתפי הקבוצה או הארגון כולו. למשל, משתתף מסוים בקבוצה מעביר כל הזמן ביקורת על הארגון ומנהיגיו. שאר חברי הקבוצה נשארים בשקט ונהנים מתפקידו התוקפני של אותו חבר קבוצה שמקבל בדרך כלל גם תגובות תוקפניות בחזרה. לפי החשיבה ה"טוויסטוקיאנית" (המכונה גישת יחסי קבוצות Group Relations) אותו אדם אינו בהכרח אדם תוקפני או ביקורתי מטבעו אלא הוא "נשתל" בתפקידו זה מטעם הקבוצה ועבור מטרותיה. מודעות לתהליכים לא מודעים שכאלה עשויה לתרום להבנה של תהליכים קבוצתיים, ארגוניים ואישיים. התעלמות מגורמים פסיכולוגיים בקבוצה, בארגון ובחברה עלולים לגרום לכשלים מהותיים בתפקוד ולאי עמידה במשימה המרכזית של הארגון ומשתתפיו.

מטרת המטלה הנוכחית להעמיק בתהליכים הפסיכולוגיים בארגונים תוך שימוש בגישה הפסיכואנליטית-מערכתית של טוויסטוק. למעשה תהליכי למידה מתוך התנסות קיימים כמעט בכל מקום אך בד"כ נהוג להתעלם מהם. אולי ניתן דווקא בקורס הנוכחי לשים דגש גם על התהליך החוויתי והפסיכולוגי של הלמידה. נסו לשאול את עצמכם לאורך כל הדרך, לא רק מה למדתם (או לא למדתם) אלא מה גם קרה לכם ברמה האישית ובהתנהלות שלכם. התרומה שתוכלו לקבל מהקורס הנוכחי (ומכל חוויה לימודית אחרת) תהיה משמעותית הרבה יותר אם תתייחסו גם לתהליך ולא רק לתוכן.

החלק התיאורטי: קראו את המאמר "רוחות רפאים בבית הספר למינהל עסקים" שגרסה ראשונית שלו פורסמה בכתב העת הישראלי סטטוס וגרסה מתקדמת יותר בכתב עת בינלאומי המתמחה בהיבטים פסיכולוגים בניהול וארגונים Organisational & Social Dynamics . המאמר נמצא זמין בפורטל הקורס.
המאמר מתאר תהליך לימודי שנערך עם קבוצה של תלמידי MBA לפני מספר שנים בבית ספרנו (ומועבר גם כיום במסגרת התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית). כמו במטלות הקודמות, תמצתו את החומר התיאורטי בקצרה בהיקף של עמוד עד שניים (עד 600 מילה לכל היותר).

החלק היישומי: כעת, עם הגעתנו למטלה הרביעית, אנחנו בשלים אולי להיכרות מעט יותר אישית. דווקא בקורס בלמידה מרחוק ישנה אפשרות למפגש אישי, לעיתים יותר מזה הקורה בכיתה – להתכתבות יש את היתרונות שלה, וזהו קורס בהתכתבות (אימייל ומכתב הם לעיתים מפגש די אישי בין אנשים, לא?). לכן בשלב ראשון נשמח אם תכתבו על עצמכם עמוד אחד. אל תכתבו פרטים בצורה טכנית כמו בתמצית קורות חיים. נסו לכתוב מי אתם וכמובן ניתן לשלב בטקסט פרטים מתוך קורות החיים. נעים להכיר ! (חלק זה לא מקבל ניקוד. עשו אותו כפי הבנתכם ורצונכם).

בשלב שני נפנה ליישום החלק התיאורטי. נעשה זאת בשני היבטים (2-4 עמודים לכל היותר לשניהם יחדיו):

א. הביאו דוגמה מתוך מקום העבודה שלכם בהווה או בעבר – מקרה שקריאת המאמר הזכירה לכם או נראה לכם מתאים. מדובר על מצב בו תהליכים לא מודעים בצוות או בארגון גרמו להשפעה כלשהי אותה אתם מסוגלים לזהות כיום. מי שאין דוגמה ממקום עבודתו יכול להביא דוגמה ששמע מאדם אחר, אפשר לראיין מישהו בסביבתכם אם נדרש. נסו לנתח את התהליכים שמאפיינים את המקרה שתיארתם לאור המאמר.

ב. לאור חומר הלימוד התיאורטי והרעיון של "למידה מתוך התנסות" נתחו את תוכנית הלימודים הנוכחית שלכם בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל כפי שאתם מכירים אותה. נסו לתאר תהליכים פסיכולוגיים של קבוצה ופרט שיכולים להסביר את תיאורכם ותפיסתכם את תוכנית הלימודים, ולימודים אקדמיים בכלל.

מועד ההגשה: 21 במאי 2013