ארכיון חודשי: ינואר 2013

מטלת סיכום הקורס: אל קו הסיום

הנחיות למטלת הסיום

במהלך הסמסטר הנוכחי עסקנו בנושאים שונים במסגרת הקורס שלנו "סוגיות נבחרות בניהול". הקורס החל בשאלה "עד כמה מלא הדלי שלכם" ומהם באופן כללי עקרונות הבחירה שלכם במה שטוב ונכון עבורכם, כאשר יש לכם אפשרות לבחור. קיימת אולי הנחת יסוד מתחת לשאלה זו, שבחירה קיימת תמיד, אפילו במקומות שלכאורה היא איננה קיימת, וזאת ברוח כתיבתו האקזיסטנציאליסטית על האדם המחפש משמעות של ויקטור פרנקל.

מטלת סיום הקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ג | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

סוגית הבחירה ותחומי העניין שלכם ליוו את הקורס הזה עד לסיומו. המתיחות הביטחונית שכמעט נשכחה לה נתנה צבע מסוים לשאלות הקורס, ומעניין לחשוב אם התנהלותו הושפעה מכך.

הגענו למטלה האחרונה והמסכמת, שהיא דווקא המטלה הקצרה יותר בקורס, שכן אינה מתמדת בחומר לימוד חדש. אופן ביצועה פתוח לחלוטין לבחירתכם. מטרתה לבצע אינטגרציה כלשהי על תהליך הלימוד בסמסטר הנוכחי ולעבד את הסיום והפרידה ממנו.

הנכם מתבקשים לכתוב חיבור בן 2-4 עמודים (400-800 מילה) לפי ראות עיניכם המבטא מחד סיכום כלשהו של חומר ותהליך הלימוד בקורס הנוכחי ומאידך מביא משהו חדש שלא נאמר עד כה. אתם יכולים לדוגמה, לבחור נושא ספציפי בו לא עסקנו במהלך הקורס, ולנתח אותו במונחי חומר הלימוד, או בכל דרך אחרת שתראו לנכון. יצירתיות ובחירה חופשית מוזמנת ומבורכת, כל עוד יהיה בטקסט ביטוי מספק למה שהתרחש בקורס הן מבחינת תוכן והן מבחינת יישום. חישבו אולי מה הכי דיבר אליכם במהלך הסמסטר ונסו להתמקד בנושא זה (אך לבחון אותו מזוית ראיה חדשה – לא באותו אופן בו ביצעתם את המטלה הקודמת).

לבסוף, הינכם מוזמנים (אך לא חייבים) לצרף עמוד סיכום אישי יותר על מהלך הקורס ותחושתם הן לגבי נושא הקורס והן לגבי אופן הלימוד הייחודי שלו.

 הגשת המטלה עד 21 בפברואר 2013 בפורטל הלימודי

חופשת סמסטר מוצלחת לכולכם ובהצלחה בבחינות

אורן ולירון

חגיגה דמוקרטית: יום הבחירות לכנסת ה-19 ולמטלה החמישית

חגיגה דמוקרטית: יום הבחירות לכנסת ה-19 ולמטלה החמישית

יש משהו נחמד בסמליות הקטנה בכך שהבחירה שלכם בחומר הלימוד למטלה החמישית מתחילה היום ביום הבחירות לכנסת. בפוסט הנוכחי אתאר קצת את הרקע המצטבר לבחירתי במטלה הזו כמטלה אחרונה לקורס, וכמובן אפרט את ההנחיות לביצוע. הגשת המטלה היום בעוד שבועיים.

מטלה חמישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר א' תשע"ג | תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל | בהנחיית פרופ' אורן קפלן ולירון חזן-טנדלר | למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

אתמול התכנסנו ד"ר דפנה קריב ואני בחדר הישיבות של בית הספר למנהל עסקים עם קבוצה קטנה ובכירה של ראשי חברות מובילות בישראל שהרצו בפני הסטודנטים שלנו בסמסטר האחרון. רצינו להודות להם וגם לשמוע על ההתרשמות שלהם מהמפגש עם הסטודנטים והציפיות שלהם כנציגי התעשיה בישראל מהסטודנטים ומאיתנו כמוסד המכשיר את עובדי ומנהלי העתיד שהם יקלטו לארגוניהם. התובנות והרעיונות שעלו בשיחה משתלבים עם נושאים שבהם אני עסוק לאחרונה כדיקאן חדש יחסית של בית הספר למנהל עסקים, בעיקר סביב שאלות של חזון וייעוד – Mission and Vision של בית הספר שלנו. הסוגיה המעניינת והמאתגרת ביותר לדעתי היא המינון הרצוי במסגרת הלימודים ל"פרקטיקה" לעומת ה"תיאוריה", כמו גם ל"למידה" לעומת ה"התנסות".

לכולנו ברור שיכולתו של בוגר תואר במינהל עסקים לצאת לשטח עם סט כלים פרקטיים לעבודה היא חשובה ומהווה יתרון יחסי בטווח הקצר. עם זאת, כלל לא ברור שזו צריכה להיות המשימה שעומדת בפני הסטודנט למנהל עסקים. אם אכן התואר האקדמי מסתכם בהכשרה מקצועית, ניתן לחסוך זמן ומשאבים, ולהכשיר את הסטודנט תוך מספר שבועות או חודשים בודדים למשימותיו המקצועיות. גם אז, אגב, הפתרון לא יהיה מושלם כי בעולם כל כך מגוון ורב אפשרויות כמו בעולמנו, "את העבודה לומדים בעבודה" כמעט כמו השוליה בעולם העתיק שהיה לומד מהמאסטר שלו, ולא על ספסל הלימודים האקדמי. מהצד השני של המתרס היתה לפיכך דעה שעל הסטודנט למנהל עסקים לא ללמוד דברים פרקטיים, אלא דווקא לפתח חשיבה תיאורטית ויכולת לעוף עם היצירתיות והיכולת לתקופה הרחוקה 20 שנה קדימה, ואולי אף למחוזות הדמיון שאינם בהכרח פרקטיים בכלל, אך עוסקים בפיתוח תהליכי חשיבה שהם ליבת המיומנות של המנהל. בל נשכח שכלי העבודה המרכזי של המנהל אינו גליון האקסל, אלא הוא עצמו. ואם הסטודנט עצמו הוא כלי העבודה, כיצד יש לפתח אותו? הרעיון שסטודנט להנדסה, למשל, נדרש בתרגיל לפתח צינורית המזרימה עיסת מרשמלו נזילה מירושלים לתל אביב אינו הזוי כאשר המטרה היא האתגר וההתנסות, ולא הפרקטיקה שכנראה אין לה דבר  וחצי דבר עם תמצית המרשמלו שתטפטף מקדושתה של ירושלים אל השפלה. מחשבות אלו מלוות אותי במיוחד כבר כמה ימים בעודי קורא את תוצריה המעניינים של המטלה הרביעית שהכיתה הגישה לפני מספר ימים, וכולכם תחשפו אליהם כעת לקראת הכנת המטלה החמישית.

יתכן שקורס מימון אינטנסיבי על "אופציות אקזוטיות" וההבדל בינן לבין "אופציות ונילה רגילות" היה מגביר את הידע הפיננסי שלכם באופן ממוקד ומעמיק, וכאן מתחילה השאלה לגבי הקורס האקלקטי הנוכחי, שכונה לא בכדי "סוגיות נבחרות בניהול" – האם למידה ספיראלית ואסוציאטיבית כמו בקורס הנוכחי נחותה או עוצמתית לעומת קורס "רגיל", ואולי יותר נכון, מהו המינון הנכון של למידה מהסוג הזה, ועוד בהתכתבות ובלמידה מרחוק, לעומת למידה פרונטלית, למידת כלים, למידת מיומנויות. מסקנותיכם וניתוח המצב בעיניכם תהיה למעשה המשימה האחרונה שלכם בקורס – מטלת הסיום, שגם היא עולה היום לביצוע ביחד עם המטלה החמישית, כך שבזאת אנחנו מתקרבים באמת לסיום הקורס, ביחד עם סיום הסמסטר.

הקורס הנוכחי נפתח בשאלה "מה תרצו לעשות"? לאורכו של הקורס נדונה השאלה הזו בכמה הקשרים, ובמטלה הרביעית הבאתם לביטוי רצון זה באופן אישי, שכן התבקשתם להעניק לקהילת הכיתה, ולקהילת האינטרנט באופן כללי, תוצר למידה שמעניין אתכם, ונראה לכם חשוב או/ו מעניין לאחרים. כעת הגיע הזמן לעבור מעמדתכם כנותנים ומלמדים, לעמדה של לוקחים, לומדים, שואלים, ואולי גם מבקרים.

לירון מתרגלת הקורס העלתה את כל תוצרי העבודה של הכיתה לבלוג בית הספר למנהל עסקים. לקורס שלנו נפתחה מחיצה מתאימה, ובהמשך פוסט זה תוכלו למצוא קישורים לכל הפוסטים שהוגשו במסגרת המטלה הרביעית. ניסיתי לארגן אותם בסדר הגיוני כלשהו לפני נושאים, למרות שהרצף לא תמיד מושלם.

משימותיה של המטלה החמישית

נדגיש תחילה שהעבודה הנוכחית היא אישית ומוגשת לתיבת ההגשה בפורטל. החומר אינו עולה לאינטרנט כמו המטלה הרביעית ומוגש לצוות הקורס בלבד. עם זאת, תשתמשו במהלך המטלה בחומרים מתוך המטלה הרביעית שתוצריה ציבוריים.

חלק ראשון: Brain Stormingוהתכנסות

בשלב ראשון הנכם מתבקשים לעיין ברפרוף בכ- 6-10 פוסטים (אפשר גם יותר כמובן) בנושאים שנראים לכם מעניינים על פי כותרותיהם. הקדישו לא יותר מ 2 דקות לקריאת כל פוסט, וציינו בכתב את הכותרות שבחרתם. לאחר מכן רשמו כ-2 שורות על כל אחד משמונת החומרים שקראתם התרשמותכם הראשונה מהחומר – אסוציאציות כלליות ולא מחייבות, שיסבירו בין היתר מדוע בחרתם או לא בחרתם להמשיך ולהעמיק בכל אחד מהם.

אחד מאתגרי העולם בתקופתנו אינו להשיג מידע, אלא להתמודד עם שטף וכמות המידע האדיר שמציף אותנו. המיומנות לעבור על רשימה ארוכה של כותרות, לרפרף במהירות ולהצליח לפתח אינטואיציה לבחירה מוצלחת של משימות ממוקדות, נעשית יותר ויותר חשובה עבור כולנו. בעזרת אינטואיציה זו הנכם מתבקשים לבחור 3 טקסטים בלבד מתוך הרשימה ההתחלתית הנ"ל, שעליהם תבצעו את המשימה הנוכחית.

ציינו אילו 3 טקסטים בחרתם (כותרותיהם), הסבירו בקצרה כיצד ומדוע בחרתם דווקא אותם.

חלק שני: קריאה תיאורטית, ביקורתית, יישומית

א.      רשמו סיכום קצר בן 100 מילים לכל היותר על כל אחת משלושת העבודות שקראתם. בנוסף, ציינו חוזקות של התוכן והסגנון, מה מעניין ומלמד שם, כמו גם ביקורת על הדברים ומה חסר לדעתכם (סה"כ כ-400 מילים לכל הסעיף)

ב.      דמיינו שכל השלושה הנ"ל הופיעו במקבץ לימודים אחד כרצף, בין אם יש בו הגיון ובין אם מייצג מקבץ שנראה אקראי. מה חומר הקריאה ההמשכי שצריך לבוא עכשיו? כלומר, אם עכשיו תתבקשו למצוא חומר קריאה אחד ויחיד שיעשיר ויעמיק את הידע, הלמידה והמיומנויות שלכם, מה תחפשו? נסו למצוא קצה חוט כלשהו באינטרנט, בספרות או בכל מקום אחר, ורשמו אותו, הסבירו את בחירתכם (כ-100 מילים לכל הסעיף).

ג.       נניח שהוזמנתם לשאת דברים על ידי הנהלת ארגון כלשהו, או התבקשתם להציג בכיתה מאמר או הרצאה. המנהל שהזמין אתכם ביקש שתספרו על יישום אישי ו/או מקצועי של חומר לימוד כלשהו ממסלול לימודיכם, ואתם בחרתם בחומר הנ"ל על שלושת חלקיו למטרה זו. נסחו בכתב היבט יישומי למאמרים שהצגתם. היישום יכול להיות, למשל, כניתוח אירוע או מקרה שהופיע בעיתונות, שמעתם עליו, או קרה לכם. המאזינים ישמעו מכם "סיפור שקרה", אתגר, בעיה, פתרון, משימת קבלת החלטות או כל תהליך אחר שיכול להמחיש את היישום של חומר הקריאה לעולם החיצוני, האישי או המקצועי. נדגיש שאין צורך לקחת את הדברים בהכרח לתחום העסקי או הניהולי, חלק מחומרי הקריאה עסקו בסוגיות יותר אישיות, כמו קריירה אישית, משפחה, רוחניות וכו'. אם המנהל עצמו הוא כלי העבודה, הרי שגם נושאים אישיים הם חלק מכלי העבודה. היקף הכתיבה עד 300 מילים.

ד.      פסקת סיום קצרה לסיום המשימה, בהתאם לבחירתכם והסגנון שלכם.

הגשת המשימה עד יום שלישי 5 בפברואר 2013 בפורטל הלימודי

להלן רשימת הפוסטים שכפי שמופיעים בבלוג הקורס.

(במידה ומסיבה כלשהי הפוסט שאתם הגשתם לא מופיע כאן, אנא הודיעו לנו בהקדם האפשרי).

בלוג הפוסטים של המטלה הרביעית

אינטליגנציה רגשית וניהול / נורית רוט, טלי לוין

תרבות, אושר ומה שביניהם / משתתפות בקורס סוגיות נבחרות בניהול

אושר בעבודה איך נגרום לעובדים להיות מאושרים ולמה זה חשוב מאת פלדמן אלכסנדר

פסיכולוגיה חיובית והגשמת חלומות / לילך סטולר

"הדרך אל האושר ואל שלו" מאת אושרת פלח

חשיבות המגע ביצירת אושר ושיפור התקשורת הבינאישית/ שלי סקודיצקי

ביטחון עצמי מאת ברטוקן הדר סהבתה

על הקשר בין שכר למחויבות של עובד או במילים האחרות – It’s all about the money??? מאת אילן לוי

לגעת ביהלום / משתתפת הקורס סוגיות נבחרות בניהול

חוזקות / נטלי חדד

ניהול קריירות / ליאת לוי, נטלי עמית, גל קוצר

תקשורת בין אישית אפקטיבית-אינדיקטור להצלחה ניהולית? / עמרי חי

ניהול זמן / הדר ברונשטיין

שבעת ההרגלים לאפקטיביות אישיותית וניהולית (סטפן קובי) / ליאת חיים

פיקוד כניהול / לורי קדרון

בין מנהיג ומנהל בארגון / משתתף בקורס סוגיות נבחרות בניהול

מנהיגות וקונפורמיות ארגונית / לי בשור, סיון חן

נשים וקריירה / מורן קוממי

אישה-יותר קרייריסטית או יותר אמא? / יפעת מגלינר

שמים את המשפחה במרכז מאת דורית חנה קידן

פרדוקס הנישואים האזרחיים בישראל / ליאור לנדאו

מה הקשר בין חרדים לבין קבלת החלטות? / עופר ארונוביץ, קובי גנג'יאן, דניאל אבני

למה דתיים מאושרים יותר? / רן ויתקין

אושו – חיים, אהבה, צחוק / משתתפות בקורס סוגיות נבחרות בניהול

מיתוג עצמי / תמר ברוש

צרכנות רגשית / רוני בר סלע

כסף מטמטם את העולם?/ משתתפת בקורס סוגיות נבחרות בניהול

כלכלה התנהגותית (Behavioral Economics) / יהונתן דורון, רותם פאר דורון

גלובליזציה בישראל / יונתן כץ

ניהול סיכונים – ראיון עם מר בעז ליבוביץ מאת גלית טואשי

בדיקת נאותות עסקית לקראת השקעה בחברת מטרה מאת איתי קולונימוס ועומר בוביס

אגרות חוב קונצרניות בריבית משתנה – כיצד לתמחר ומתי נכון להשקיע ? / משה מאיר

Call for applicants: Postdoctoral fellowship for the research

Call for applicants: Postdoctoral fellowship for the research of

trends, changes and new directions in the insurance and finance sector

Personal 100,000 NIS postdoctoral scholarship for one calendar year, with an additional 50,000 NIS stipend for direct research costs

 Provision of the scholarship is conditional upon the researcher working full time during the postdoctoral track.

 We invite candidates with a PhD to apply for a postdoctoral fellowship consisting of a one year project (from March 2013-February 2014) that will be carried out in the research unit of the School of Business Administration at the College of Management – Academic Studies in cooperation with the Long-Term Savings Division of Migdal.

 As part of the postdoctoral track, the fellow will conduct comprehensive scientific and applied research on trends, changes and new directions in the insurance and finance sector in Israel generally, with a specific emphasis on long term savings (such as: financial and insurance needs among disadvantaged populations in Israel; the effectiveness and distribution models of insurance and long term savings products). These subjects will be part of interdisciplinary research in the areas of finance, social sciences, behavioural science, and the field of corporate-social responsibility (CSR) and sustainability.

 Scientific guidance for the fellow and project will be provided by Professor Tal Shavit, Associate Dean of the School of Business Administration and senior research staff of the School’s research unit. Professional guidance in the field of sustainability and corporate responsibility will be provided by the staff of the Center for Corporate Responsibility at the School of Business Administration under the direction of Brigadier General (Res.) Amira Dotan. Professional guidance in the field of long-term savings will be provided by experts from Migdal, led by the manager of the long-term savings division.

 The 150,000 NIS scholarship, which includes a 100,000 NIS stipend for living expenses for one calendar year and a 50,000 NIS research budget, is intended for researchers who have completed a PhD from a recognized academic institution in the last 7 years. The expertise of the researcher can be from a wide range of fields, but the applicant must have a deep background in research, which will serve as the basis for research in this field. Additionally the applicant must be proficient in the English language and be able to write research in English in order to be published in international scientific journals.

 Applications for the scholarship must be sent, along with a CV and references, to Anat (Nati) Rotstein anatro@hdq.colman.ac at the Center for Corporate Responsibility of the School of Business Administration at the College of Management – Academic Studies, no later than January 27, 2013.

 Note: in the event that suitable applicants are found before the aforementioned date, the position may be filled, and conversely, there is no obligation to fill the position by this date.

מלגת פוסט דוקטורט בביה"ס למנהל עסקים במכללה למנהל בשיתוף החטיבה לחיסכון ארוך טווח בחברת הביטוח מגדל

migdal-college

קול קורא: מלגת פוסט-דוקטורט לחקר מגמות, תמורות ואפיקים חדשים בעולם הביטוח והפיננסים

מלגת פוסט דוקטורט אישית בסך 100,000 ₪ לשנה קלנדרית

ועוד 50,000 ₪ תקציב למימון הוצאות מחקר ישירות

מתן המלגה מותנה בהקדשת זמן מלאה של החוקר בתקופת פעילותו במסלול הפוסט דוקטורט

אנו מזמינים מועמדים בעלי תואר שלישי להגיש מועמדות למלגת פוסט דוקטורטבפרויקט מחקר בן שנה אחת (בין מרץ 2013 ועד פברואר 2014) שיבוצע ביחידת המחקר של ביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל בשיתוף החטיבה לחיסכון ארוך טווח בחברת מגדל.

המלגאי/ת יבצע/תבצע במסגרת מסלול הפוסט דוקטורט מחקר מדעי ויישומי מקיף הקשור למגמות, תמורות ואפיקים חדשים בעולם הביטוח והפיננסיים בישראל בכלל ולחיסכון ארוך טווח בפרט (כגון: צרכים פיננסים וביטוחיים בקרב אוכלוסיות מוחלשות בישראל; אפקטיביות ומודלים להפצת מוצרי ביטוח וחסכון ארוך טווח). נושאים אלה יחקרו בשילוב דיסציפלינות מתחומי הפיננסים, מדעי החברה, מדע ההתנהגות ושדה האחריות החברתית-תאגידית (CSR) ותפיסת קיימות (Sustainability).

הנחייה מדעית לפרויקט ולמלגאי תינתן על ידי פרופ' טל שביט, סגן דיקאן בביה"ס למינהל עסקים וצוות חוקרים בכיר מיחידת המחקר של ביה"ס. הנחיה מקצועית בתחום קיימות ואחריות תאגידית תינתן ע"י צוות המרכז לאחריות תאגידית של ביה"ס למינהל עסקים בניהולה של תא"ל מיל. עמירה דותן. הנחיה מקצועית בתחום חיסכון ארוך טווח תינתן על ידי צוות מומחים מחברת מגדל בהובלת מנהל חטיבת חיסכון ארוך טווח של החברה.

המלגה בסכום כולל של 150,000 ₪, מתוכה מלגת מחיה אישית בסך 100,000 ₪ לשנה קלנדרית אחת ותקציב הוצאות מחקר ע"ס 50,000 ₪, מיועדת לחוקרים שסיימו תואר שלישי ממוסד אקדמי מוכר ב-7 השנים האחרונות. התמחותו/ה של החוקר/ת יכולה לנבוע ממגוון רחב של תחומים, אך נדרש רקע מחקרי מעמיק שיהווה בסיס למחקר בתחום זה. כמו כן, נדרשת שליטה מושלמת בשפה האנגלית ויכולת מוכחת לכתיבה מחקרית באנגלית לצורך פרסום בכתבי עת מדעיים בינלאומיים.

מועמדות למלגה יש להעביר לענת (נתי) רוטשטיין anatro@hdq.colman.ac.il מהמרכז לאחריות תאגידית בביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל בצירוף קורות חיים ושמות ממליצים לא יאוחר מיום 7 לפברואר 2013.

הערה: במידה וימצאו מועמדים מתאימים קודם לתאריך האמור, ההצעה עשויה לפוג קודם לכן, ולהיפך, אין בכך התחייבות לקלוט מועמדים בכל תנאי עד לתאריך זה.

"מלכוד 22" של הלמידה מתוך התנסות

אני מביא בפניכם חלק מתוך מאמר שהצגתי עם קרן ליפינסקי-קלע לפני כחודשיים בכנס באיטליה שעסק בתחום הלמידה מתוך התנסות. המאמר הציג קורס בלמידה מרחוק שקרן ואני העברנו במכללה לפני כמה שנים, מדובר בקורס שונה במהותו מהקורס הנוכחי, אך ההתמודדות הפדגוגית, והשאלה "מה למדנו היום?" ומה עלינו ללמוד בעתיד, היתה שם באוויר, כמו גם כיום, וכדיקאן בית הספר למנהל עסקים, היא מעסיקה אותי באופן אישי, אף יותר מתמיד.

מאחר והבלוג האקדמי שלי עובר בימים אלו דירה בין שרתים ועלול לא להיות זמין פה ושם אני מעלה את הפוסט הנוכחי ללינקדאין.

למי שקורא את דברי מחוץ להקשר, הם מתייחסים לקורס סוגיות נבחרות בניהול שמועבר הסמסטר, כמו ב-15 השנים האחרונות, בלמידה מרחוק. ניתן לעיין בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן:

http://www2.colman.ac.il/business/kaplan1/2013A

מצד אחד אנו יודעים שזכרוננו בוגד בנו בטווח הארוך. אפילו בקורסים מדהימים, כמות החומר שנשמרת בזיכרון כעבור זמן, בדרך כלל לא הרבה אחרי מבחן הקורס, מעטה ביותר, לא כל שכן בקורסים פחות מדהימים. במהלך השנים שעברתי כתלמיד במערכת החינוך בבית הספר ובאקדמיה צברתי 25 שנות לימוד ב-12 שנות בית ספר יסודי ותיכון ו-5 תארים אקדמיים. ועם זאת, אני חושש שאם אצטרך לעמוד מול בוחן מחמיר שיבדוק את כמות המידע שעדיין שמור בזכרוני כעת מאותם שיעורים רבים שלמדתי באותם כ-20,000 שעות לימוד פחות או יותר, אגלה למרבה המבוכה שקורס סמסטריאלי אחד או שניים מכילים את הידע הזמין עבורי כיום מכל אלו. אך לא רק שאין הדבר מביך, אלא הוא מזל גדול ביותר. זאת מאחר והמידע לא נועד לזכירה, כיוון שרובו באמת ראוי להישכח ברמה הפרגמטית, שכן אינו משמש אותי לחיי היום-יום, ויש מידע חשוב בהרבה שעלי לזכור כיום במקומו.

לתפיסתי, הקורסים והלמידה האקדמית אמורים לאמן ולשמן את אותם גלגלי שיניים המסתובבים באופן סימבולי במוח כדי שיוכלו להתמודד עם אתגרי העתיד באופן טוב יותר. מכאן שהלמידה האקדמית, כפי שאני מבין אותה, היא למידה התנסותית. היא באה ליצור סימולציות אתגריות לתהליכי למידה, תפיסה, קבלת החלטות, והמבחן או העבודה אינם באמת מדד לזיכרון או שינון, אלא גורם מוטיבציה לעבור את אותו תהליך התנסותי, שבלעדיהם כנראה שהתהליך המלא של למידה התנסותית לא היה מתרחש.

הקורס שעליו קרן ואני כתבנו היה שונה מהקורס הנוכחי. בעוד שכאן אנו מתמודדים עם חומרים מובנים יחסית, בקורס ההוא כל תהליך הלמידה היה מבוסס על עקרונות שדומים מעט למה שקורה במטלה הרביעית שלנו בקורס הנוכחי. הקורס פעל על גבי מערכת בלוגים וכל התוכן שלו נבנה במתודולוגיה מסוימת שהוגדרה מראש. בעוד שבפתיחתו היינו אנו צוות הקורס וכל הסטודנטים שהשתתפו בו מגוייסים ומתלהבים לקראת "הדבר החדש" הרי שבהמשך נוכחנו כולנו בקושי לצאת מתוך דפוס הפעולה המוכר כל כך של לימודים אקדמיים פרונטאליים ופאסיביים יותר. זה לא בהכרח שכולנו לא מתגייסים לתהליכים כאלה, אבל קורס כזה לא מתקיים בתולך ואקום. ולפיכך כשצריך לעבוד עד מאוחר, לחיות חיי משפחה מאושרים, לעשות כל כך הרבה דברים, הרי שלא נשארים משאבי זמן רבים להקדיש לתהליכים אקטיביים של למידה מתוך התנסות. במדרגותיו של מאסלו, הסטודנטיאליות נדחקת לעיתים למקום נמוך, לפחות בשלבים מתקדמים של התואר, ובעוד שבחיים נרצה לחפש אתגרים ואף לשלם כסף רב כדי לעבור תהליך התנסותי, במהלך הלימודים רבים מאיתנו רוצים "לחזור הביתה בשלום" ולשים "וי" על התעודה הנכספת.

אביא להלן כמה ציטוטים מתוך המאמר שקרן ואני הצגנו בכנס. אינני יודע כמה מהדברים רלוונטיים עבורנו כאן בקורס שלנו. בכל זאת מדובר בתהליך אחר, אבל כחלק מההתלבטות שלי ומתוך השיחות עם כמה מכם, נראה לי שיש קשר בין הדברים, לפחות לחלק מהכיתה שלנו.

"הקושי להסתגל לצורת למידה שונה מהרגיל, שבה הידע אינו נמסר מהמרצה לסטודנטים אלא צריך להיווצר על ידי הסטודנטים עצמם, הייתה מנוגדת לדפוסי הלמידה המוכרים של סטודנטים באקדמיה ולכן עוררה שאלות והתנגדויות. בתחילת הקורס זיהינו כמעט אצל כל חברי הקבוצה התלהבות ורצון לנסות את צורת הלימוד החדשה, אך עם התקדמות הקורס ובעיקר לקראת אמצע הקורס, התסכול גבר ונשמעו יותר ויותר קולות של מורת רוח.

תרבות הלמידה האקדמית המסורתית מתבססת על העברת ידע מהמרצה לסטודנטים באופן פסיבי ולרוב בהרצאה פרונטאלית. לעומת זאת, תרבות האינטרנט היא פלורליסטית ומבוססת על ידע שנוצר על ידי משתמשים ואשר פתוח באופן דמוקרטי לכל. דון (2009) מציינת כי לשתי התרבויות תפיסות שונות לגבי מהותם של ידע ויכולות. פרקטיקת ההוראה האקדמית בנויה על מטאפורה של "רכישת ידע" ותחרות "מי יודע יותר", בעוד פרקטיקות ה  web 2.0 בנויות על מטאפורות של שיתוף ידע, קישוריות, וחוויה. מרכיב התחרות קיים גם שם, אך הוא מתמקד בשאלה ממי יעתיקו יותר או את מי יקראו יותר, דהיינו, יותר במובן של jealousy מאשר envy, או בעברית, יותר במובן של קנאה כ"קנאת סופרים תרבה חוכמה" מאשר במובן של קנאה כ"צרות עין" על מה שיש לאחר ואין לי.

הפרקטיקה הפדגוגית-חינוכית המסורתית דוגלת בגישה אינדיבידואליסטית אובייקטיביסטית, שבה למידה נתפסת כרכישת בעלות על ידי הלומד למידע ויכולות שישרתו אותו בהקשר חיצוני כלשהו. אפילו במסגרות למידה צוותיות במערכת החינוך, לדוגמה – התכוננות משותפת לבחינה בקבוצה, המטרה הסופית מתמקדת על פי רוב בפרט ובהישגיו האינדיבידואליים. הלמידה בהקשר של web 2.0, לעומת זאת, מתאפיינת בשיתופיות. המוטיבציה האישית נמצאת כמובן גם כאן בקדמת הבמה, אך לתוצרים יש גוון של "השלם גדול מסכום חלקיו". מאפיין זה אגב, דומה למציאות הארגונית שבה פעולתם של פרטים יוצרת תוצר ארגוני, שהצלחתו תלויה בסינרגיה בין פרטים וצוותים.

ייצוג של הקונפליקט בין התרבויות ניתן להדגמה דרך טענות חוזרות ונשנות של אחד הסטודנטים שהטיח לכל אורך הקורס כי לא מתקיים בו תהליך של למידה. אותו סטודנט ביטא מרמור וכעס ותבע לקבל מהמרצים תשובות. דבריו מבטאים באופן בולט את התפיסה האקדמית המקובלת בנוגע למהותה של למידה, ומזכירה טענות שכיחות של משתתפים במסגרות שמשתמשות בטכניקות של למידה מתוך התנסות: "לא השכלתי ולא רכשתי ידע חדש מעבר לידיעותיי ואף לא התמודדתי עם חומרים חדשים שלא היו מוכרים לי… תוך כדי ההתנהלות בקורס זה מצאתי עצמי מביא דוגמאות וידע מקורסים אחרים ומפגין כישורי כתיבה ואורך רוח לדעות אחרים. אך האם תכלית קורס זה לבדוק את מידת בקיאותי בידע נרכש בעבר או שמא היא להעשיר אותי בידע חדש?… ".

דברי הסטודנט האמור מייצגים תפיסה של למידה כ"רכישת ידע". הביטוי "רכישה", הבא מעולם הצרכנות, אינו מקרי בהקשר זה. הוא מתחבר לתפיסה של סטודנטים רבים בימינו כאילו התשלום עבור הלימודים מקנה להם את הזכות לקבל ידע באופן פסיבי כמעט מבלי להשקיע מאמץ. מדברי הסטודנט עולה צפייה שהאחריות המלאה על למידת הסטודנט ותובנותיו, היא של המרצה. לאורך הקורס בלט קולו של סטודנט זה, ובין היתר השתמש בסיפור בגדי המלך החדשים של הנס כריסטיאן אנדרסן כמשל לקורס. ואכן אנו התבוננו לאורך הקורס לא פעם במראה ובדקנו שוב ושוב האם "הבגדים שלנו עלינו". בקורסים פרונטאליים רגילים יש לנו ביטחון, לפחות לכאורה, שאנחנו מלמדים "משהו" את הסטודנטים, אך בקורס המיוחד הזה ביטחוננו התערער לעיתים קרובות.

חשוב לציין כי מול קולו המתריס של הסטודנט האמור, היו רבים שסינגרו על צורת הלמידה החדשה, ואין ספק שביקורת חמורה מופנית כיום גם כלפי שיטת ההוראה המסורתית. אז היכן ה-catch? מדוע למידה מתוך התנסות כל כך קשה לעיכול לרבים? יתכן שהתשובה נובעת מחוסר הוודאות והעמימות שקיימת בגישה התנסותית. לצורך ההתמודדות והלמידה נדרשת אמונה ומעורבות שאכן משהו טוב ומעשיר יכול לצאת מכל זה. עמימות בתנאים שאינם כאלה מעוררת חרדה, והיא שעלולה להביא להצטמצמות ורצון הישרדותי "לחזור הביתה בשלום", לסמן "וי" על הקורס ולהמשיך למשימה הבאה. לפנינו, אם כן, "מלכוד 22" קלאסי: מבנה ללא תוכן מעודד אמנם למידה מתוך התנסות, אך החרדה שנובעת ממבנה שכזה יוצרת רגרסיה הפוגעת בנכונות הקבוצה להתמסר לתהליך ההתנסותי. הכנסת תוכן מובנה לתהליך מפחיתה אמנם חרדה ומגבירה וודאות, אך על ידי כך פוגעת באפשרות ללמידה התנסותית.

ולהלן בציטוט המקור של Joseph Heller מסיפור רב המכר שלו "מלכוד 22":

"There was only one catch and that was Catch-22, which specified that a concern for one's safety in the face of dangers that were real and immediate was the process of a rational mind. Orr was crazy and could be grounded. All he had to do was ask; and as soon as he did, he would no longer be crazy and would have to fly more missions. Orr would be crazy to fly more missions and sane if he didn't, but if he were sane he had to fly them…".

 אז האם אנחנו במלכוד 22 או בפריצת דרך? כך או כך, אני מקווה שמתקיימת על ידי התהליך הנוכחי למידה מתוך התנסות, שתשאיר עכבות זיכרון וחותם, לפחות כמו אלו שנותרות מקורס פרונטאלי מסורתי.

אורן