ארכיון חודשי: מאי 2012

נופש בסוויטת דה-לוקס עם נוף לקיר – ועתיד השיווק

המאמר פורסם היום בשער מדור השיווק של דה מרקר – חוויותי מאילת ומוסר השכל: מאחר ועולם השיווק, הפרסום והמכירות לא חונך על ערכים של שקיפות, יידרש שינוי דרמטי באורינטציית המשווקים לדרישות העולם החדש והשקוף של גוגל. אדגיש, אגב, שאינני חושב שעולם הפרסום מושתת על ערכים של הונאה, כפי שלעתים מוטח כלפיו. פרסומאים רוצים לומר אמת, רק למרבה הצער, לא תמיד למותג יש מספיק במה להתגאות ל-30 שניות של פרסומת בפריים טיים, ועד היום אפשר היה ליפות מעט את המציאות, דהיינו לספק "שקר לבן". הבטחת המכירה של "סוויטה דה לוקס" נשמעה כמו התחייבות אטרקטיבית במיוחד לחופשה נפלאה, גם כאשר בחרתי בקו השני של מלונות הרשת באילת מבחינת יוקרה. חדר 263 במלון אליו הגעתי, ענה בצורה סבירה לכותרת. היה בו מספיק מקום למשפחה. אלא שמיקומו של החדר במלון ענה פחות או יותר לדרישות של תא-כלא. מחלון החדר ניתן היה ליהנות… מקיר גדול של חצר אחורית וממתקן המשאבות של המלון.

לקריאת המאמר המלא במדור השיווק של דה מרקר

מדוע מתחרה דומיננטי ואגרסיבי לא תמיד מזיק: מקרה וול-מארט

התקשורת מרבה לבקר את האסטרטגיה הכוחנית, של רשת וול-מארט אשר מנצלת או אף דורסת את ספקיה כדי להגיע לרמות מחירים נמוכות. ואולם ממחקר חדש עולה כי הספקים שסחרו עם וול-מארט דווקא נהנו מעלייה ברווחים, ללא פגיעה בהזמנותיהם לרשתות קמעונאיות אחרות

לקריאת המאמר המלא במדור השיווק של דה מרקר

העתיד נראה מצוין: משהו קטן וזול ב"כלכלה החדשה"

מאמרי שפורסם היום בשער מדור השיווק של דה מרקר הופיע תחת הכותרת: "למה שיחות בסלולר יהיו בעתיד בחינם, ואיך זה קשור לגורל האקדמיה". העיתוי והנושא קשורים כמובן לענף הסלולר שעובר מהפכה, אך מעורר הרהורים על ענפים רבים אחרים. אוכל להעיד, לפחות על ענף ההשכלה הגבוהה בו אני פועל שנים רבות, שפעילותו כיום בנייר ועיפרון ובהרצאות פרונטליות, באותו אופן בו פעל גם 100 שנים לאחור, היא חיזיון נפוץ, אך לכל מי שמתבונן מסביב ברור שגישה זו פועלת על זמן שאול. בעידן שבו לפציינטים יש לעתים יותר ידע מלרופא, שלסטודנטים יש יותר מקורות מידע ונגישות מהפרופסור, שהאתגר אינו כיצד למצוא מידע אלא כיצד לסנן בצורה יעילה את המידע, לא ניתן לפעול יותר תחת פרדיגמות העבר. אין בידי פתרונות מיידיים לסוגיות אלו, שכן מדובר בשינוי תהליכי וארוך טווח, אולם יש הטוענים שהכרה והבנה של מהות הבעיה, מהווה לעיתים את מחצית הדרך לפיתרון.

אזרח מצוי לא יכול היה לדמיין לפני זמן קצר שמחיר חשבון הטלפון בסך 1,000 שקלים אותו שילם כמשתמש כבד בסלולר, יקוצץ באופן כה חד ל-100 שקלים. באותו אופן, כאשר הרצאות איכותיות על כל מקצועות וקורסי הליבה של האקדמיה יהיו זמינות באופן פתוח לכל, באינטרנט ובאיכות HD, לא תהיה הצדקה של ממש לסטודנטים לשלם, ולמוסדות אקדמיים לגבות, סכומים ניכרים בעד העברת המידע. אנחנו מחפשים כעת את המודל החדש, שבו סטודנטים לומדים בחינם, גם ללא סבסוד מדינה, ומישהו אחר, שמאוד רוצה בהם, משלם את שכר הלימוד.

לקריאת המאמר המלא

אושר אמיתי גרסה 2.0 – מטלה חמישית

מטלה חמישית בקורס סוגיות נבחרות בניהול: סמסטר ב' תשע"ב, תוכנית ה-MBA, בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

בהנחיית פרופ' אורן קפלן, עוזרת הוראה לירון טנדלר-חזן

למי שהגיע לכאן באופן בלתי צפוי, מומלץ להתבונן קודם לכן בלוח המודעות האלקטרוני של הקורס המצוי כאן

כסטודנטים למינהל עסקים, אין ספק שחלק ניכר מכם מחפש את דרכו בקריירה ובחיים. בפניכם עומדים בוודאי צמתי החלטה מורכבים ושיקולים רבים בדרך אל האושר ואל המימוש העצמי.  במטלה זו, החמישית והאחרונה בקורס (למעט מטלת הסיום שלא תוסיף חומר לימוד חדש), אפנה אתכם לקריאתו של מאמר שפרסמתי בכתב העת אודיסאה לפני זמן מה (ניתן גם להוריד את הקובץ בגרסת PDF למחשב). סכמו את הדברים בעמוד עד שניים (עד 500 מילה לכל היותר).

אז מה היא גרסת 2.0 של האושר עבורכם? אנו מצויים בשלב מתקדם יחסית של הקורס, כבר קראתם חומרים שונים, נתקלתם בסוגיות הקשורות לאושר, לקבלת החלטות, לאורך חיים. זה הזמן להתכנס ולהקדיש זמן לשאלה מה מנחה אתכם בהחלטות הקריירה שלכם בחיים, האם שאיפותיכם המקצועיות והאישיות נותרו כפי שהיו בילדותכם, או שעברו שינוי במהלך השנים, ואילו שינויים ותהליכים ברצונכם לקדם כעת. כמו כן, כיצד כל זאת מתקשר לשאלות חברתיות וסביבתיות, שכן "גר זאב עם כבש" אינו רק ביטוי אישי, אלא קוד לחיים של אחריות חברתית וערבות הדדית. הנכם חופשיים לבחור את הפורמט בו תציגו את הדברים בהיקף של עד 3 עמודים (עד 1000 מילה לכל היותר). בדבריכם יש לתת ביטוי לשאלות מהותיות שעולות במאמר לגבי מהות האושר.

הגשת המטלה עד יום שלישי 5 ביוני 2012 בחצות

חמש מאות שנים של בדידות ("הנסיך" של מקיאוולי 1513-2013): "התרגיל המצליח" והזיכרון הלאומי הקצר

אמצעי התקשורת עסקו ביומיים האחרונים באינטנסיביות ב"זיגזג" הפוליטי של נתניהו ומופז. הם השמיעו וציטטו את השמצותיו החוזרות ונשנות של מופז על ממשלת נתניהו. אך מופז יכול להסיר דאגה מלבו, עד למועד הבחירות החדש ישכחו הבוחרים את טעמה המר של "הקומבינה" הפוליטית.

להלן סיכום המסקנות מתוך המאמר שפרסמתי היום במדור השיווק של דה מרקר:

מסקנה ראשונה: "לא משנה מה תכתוב עלי העיתונות, כל עוד תאיית את שמי בצורה נכונה", זו אחת מהאמיתות הפרסומיות הנכונות, גם אם עגומות במקרים רבים. הספין הפוליטי הנוכחי משאיר רושם שלילי לטווח קצר ביותר. לא יהיה לו זכר, גם בקרב מי שרואה בו אופורטוניזם קיצוני, כולל מצביעי מפלגת העבודה, כל עוד אירועים חשובים וחיוביים יתרחשו זמן קצר מספיק לפני הבחירות הבאות.

מסקנה שנייה: בעולם המימון נהוג לומר: The trend is your friend, דהיינו, ההסתברות להצליח בהליכה עם הזרם גבוהה בהרבה מאשר במלחמה נגד הזרם. בתחום ההשקעות זה נשמע לא רע, בתחום הערכים והעשייה הפוליטית קצת פחות. להרחבה עיינו בספר שיחגוג 500 שנים במועד הבחירות הבאות ב-2013, "הנסיך" מאת מקיאוולי (1513) – הוכחה כמעט מסטית לצדקתו של האורקל ועד כמה רלוונטיים עדיין עקרונות הריאליזם הפוליטי של פירנצה, הרימו כוסית La Dolce Vita.

אז מה אתם חושבים על מה שכתבתי? לצערי זה לא כל כך משנה לאורך זמן, גוגל ואתם תזכרו לאורך זמן את עצם העובדה שכתבתי משהו, לא את מהות ותוכן הדברים.

לקריאת המאמר המלא

מי ינצח בבחירות? התשובה לפי חוכמת ההמונים והברווזונים

ליאור צורף, עמיתי, המרצה בנושא שיווק דיגיטלי במחלקה לשיווק במכללה למינהל, עשה היסטוריה אישית ולאומית לפני כמה חודשים בהופעתו על במת TED היוקרתית. אני מצפה בסקרנות לראות במו עיני את הקליפ שיעלו ב-TED בזמן הקרוב. ליאור השתתף אתמול בועידת האינטרנט של TheMarker וטען, את מה שהוא מטיף בהתלהבות סוחפת כבר כמה שנים, ש"חוכמת ההמונים", המכונה Crowdsourcing עשויה להוביל מהפכות של ממש בעתידנו.

מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Consumer Research בחן תופעה יוצאת דופן, המשלימה בעקרונותיה לחכמת ההמונים. החוקרים הדגימו שאנשים המחזיקים אמונה פנימית חזקה כלפי תחושותיהם יכולים לנבא תוצאה עתידית של אירועים באופן טוב יותר מאנשים חסרי אמונה פנימית. דוגמה למשמעותה מרחיקת הלכת של האינטואיציה היא תופעת ההחתמה, שגורמת ליצורים הבוקעים מביצה לדבוק ביצור הראשון אותו הם רואים כהורה ביולוגי.

לקריאת המאמר במדור השיווק של דה מרקר