תרבות אי השוויון והפער החברתי מאפיינת את החיים הצרכניים בישראל. כסף וקשרים נדרשים כיום כדי לקבל שירותים בסיסיים ברמה טובה, בבריאות חינוך ולמעשה בכל תחום צרכני – החל מהמהירות בה יטפל בחולה רופא מומחה בבית חולים ועד למהירות שבה טכנאי HOT יתקן את קו הטלפון המקולקל
בשבוע שעבר פורסמה בתקשורת כוונתה של רבנות העיר ירושלים לפתוח מחלקה חדשה אשר תעסוק לראשונה לא באוכל, אלא בחנויות בגדים. בכוונת רבנות ירושלים להנפיק תעודות כשרות לחנויות בגדים וליצרני בגדים שירצו בכך אשר מתמקדים באיסור השעטנז, שהוא האיסור ללבוש בגד שארוג מצמר ופשתן יחדיו.
הבה נכיר בכך ללא צל שספק – אילו היתה הרבנות הראשית מסירה את אישור הכשרות של תנובה בשל התנהגות לא הוגנת של החברה כלפי צרכניה, היה מחיר הקוטג' צונח כהרף עין, אף מהר יותר מקצב הסרת פרסומות של דוגמניות חשופות כתף משלטי פרסום החוצות בציר ז'בוטינסקי בין פתח תקווה לתל אביב.
בכתבתי בטור השבועי שלי בדה מרקר שיווק אני מנסה לטעון שעל הרבנות הראשית לפתוח מחלקה לתעודות כשרות בנושא אחריות תאגידית. פונדמנטליסטי מידי לטעמכם? לדעתי זו דווקא הזדמנות לאיחוד והסכמה בין קצוות בפוליטיקה המקומית לטובת מטרה לאומית וחברתית חשובה.
במסגרת התוכנית "הערכת מצב" בקול ישראל רשת ב' בעריכת ד"ר נדיר צור,שהוקדשה למצב הכלכלי באירופה התראיינתי אצל פארלי שחר על ההיבטים הפסיכולוגיים במשבר החוב באירופה סביב כלכלות איטליה, ספרד ויוון.
ולמספר ימים באתר רשת ב': http://www.iba.org.il/bet
קולגה שלי מהמכללה למינהל ד"ר אביחי שוב עמי הוציא ספר חדש שכותרתו "אסטרטגיות שיווק עכשוויות".
במסגרת הטור השבועי שלי בדה מרקר "העולם כמרקחה" פרסמתי פרק בטקסט מלא מתוך הספר: פרק 22 "אסטרטגיית מותג"
