ארכיון חודשי: נובמבר 2011

ראיון עם ענת דולב "בשלוש" בקול ישראל על ההרצאה בכנס חדשנות של דה מרקר

סביב ההרצאה שנתתי בכנס החדשנות בדה מרקר "לא לצאת מהקופסה: שגרה אפורה כמנוע לחדשנות” פורסמה כתבה מקדימה שלי בדה מרקר, סקירת ההרצאה לאחר הכנס (אעלה קישור בתוך כמה ימים), ראיון עם ענת דולב בקול ישראל בתוכנית "בשלוש" ברשת ב'. כמו כן ניתן לראות את שקפי ההרצאה כאן וכמובן מאמר הסקירה המקיף על פסיכולוגיה חיובית עם קישורים רבים נוספים כאן.

מהו הפיצוי הראוי? סוגיות מורכבות בניהול השירות ללקוח המתלונן

מחקר חדש בחן תהליכי קבלת החלטות של צרכנים תוך התמקדות באופן שבו הם מסבירים סיבה ותוצאה של אירועים. המחקר מצא שאנשים נוהגים לבצע "תכנון לאחור" כאשר הם שופטים תוצאות של אירועים מסויימים, ולאחר מכן לפי עוצמת חשיבותם הם מייחסים סיבות שונות להתרחשותם: מדוע הטלפון הנייד שלי חדל לעבוד? מדוע לא קיבלתי את התפקיד שרציתי? מדוע שערי המניות צנחו היום? המחקר מדגים כיצד אנשים משתמשים בתוצאות אקראיות שלא קשורות לדבר-מה ידוע או מובן להם כעוגני החלטה (חסרי כל בסיס) שבאים להסביר מה גרם לאותן תוצאות.

המאמר, שהתפרסם באופן מקוון בחודש שעבר בכתב העת Journal of Consumer Research (ויופיע בדפוס בעוד כחצי שנה בכתב עת זה) מדגים סדרה של ניסויים שבהם צרכנים מבצעים קישור בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, משתתפי אחד הניסויים קראו סיפור על סטודנט שהמחשב שלו קרס לפני הגשת מטלה לימודית. בסיפור המקרה לא קיבל הסטודנט הזה הארכת זמן להגשת המשימה מהמרצה שלו ובעקבות זאת הוא נכשל בקורס, לא סיים את לימודיו ואיבד את מקום עבודתו. משתתפים אחרים בניסוי קראו את אותו הסיפור לגבי המחשב שקרס, אבל תוצאות התקלה היו שונות לחלוטין שכן בסיפור זה זכה הסטודנט להארכת זמן מהמרצה שלו ולפיכך לא ניזוק כתוצאה מהתקלה בצורה כה חמורה. לאחר שמשתתפי הניסוי השונים קראו את תיאור המקרה, בין אם זה המתאר מקרה קטסטרופלי ובין אם זה שמתאר מקרה זניח יחסית, הם התבקשו להחליט מה גרם לתקלת המחשב. יש לזכור כמובן שתיאור התקלה לא היה שונה, כך שלא היתה סיבה שנבדקים שונים יחליטו באופן גורף על סיבות שונות להיווצרותה. יש להניח כמובן שחברת המחשבים לא שוקלת פיצוי שונה למחשב שהתקלקל בהתאם לנזק הסובייקטיבי שחווה הלקוח. אולם מסתבר שכאשר התוצאה חמורה, משתתפי הניסוי ייחסו למקורות התקלה גם סיבה חמורה.

לקריאת הכתבה המלאה בדה מרקר שיווק

קפה אימפריה – כתבתה של נורית קדוש במעריב על צמיחתו המהירה של ענף בתי הקפה בישראל

הראיון עימי פורסם בכתבתה של נורית קדוש במסגרת כתבה על ענף בתי הקפה בישראל:

גם היום כמחצית מבתי הקפה פועלים באזור תל אביב ושליש מהם בתוך העיר עצמה. לדברי פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני וכלכלן המכהן כראש המחלקה לפסיכולוגיה עסקית וניהולית במכללה למינהל, הסיבה לכך היא שבתי הקפה מחליפים עבור רבים את הסלון הביתי והמשרד. "בבית קפה נוח יותר לקיים פגישות חברתיות או עסקיות. זה מקום ניטרלי שלא שייך לשום צד ולכן לא יוצר מחויבות. מלבד זאת ישנו העניין הטכני, שלא צריך להסביר לצד השני איך להגיע ואין צורך להיערך לפני ולנקות אחרי", הוא מסביר.
את העובדה שמחצית מבתי הקפה ממוקמים בתל אביב וסביבותיה מסביר קפלן בקושי של המתגוררים בפריפריה להגיע ממקום למקום. "נוסף על כך, בעלי העסקים מבינים כי ישיבה בבית קפה בפריפריה כרוכה בהוצאה גבוהה שלא כל צרכן יכול להרשות לעצמו".

לקריאת הכתבה המלאה

יצירת ערך משותף: חשיבה מחודשת על מהות הקפיטליזם – תרגיל שני בקורס סוגיות נבחרות בניהול

יצירת ערך משותף: חשיבה מחודשת על מהות הקפיטליזם

הערה: למי שהגיע לכאן מבלי שעבר קודם לכן דרך לוח המודעות האלקטרוני של הקורס,  מומלץ לפנות, לפני המשך הקריאה כאן, לפרטים המופיעים בלוח שנותנים סקירה רחבה על אופי הקורס ומהלכו.

"הרווארד ביזנס ריוויו" (HBR) הוא אחד מכתבי עת המובילים בעולם בתחום מינהל עסקים. זה אינו כתב עת מחקרי שגרתי, הוא מהווה שילוב של כתב עת מחקרי ועיתונות כלכלית פופולארית. ולכן הכתבות שבו מקבלות חשיפה נרחבת הן בקרב חוקרים ואקדמאים והן בקרב קהל פרופסיונאלי רחב בעולם.

ה-HBR נחשב מעוז קפיטליזם בולט. הוא מייצג את הערכים שמובילים את הכלכלה האמריקאית ומהווה שופר של בית הספר למינהל עסקים היוקרתי של אוניברסיטת הרווארד ושל בוגריה ומרציה הבולטים של האוניברסיטה שהשפיעו ומשפיעים על כל תחומי העסקים והחברה בארה"ב ובעולם.

פרופ' מייקל פורטר מוכר בוודאי לכולכם, שמו מתנוסס בקורסי יסוד רבים במינהל עסקים, בעיקר באסטרטגיה ובשיווק. הוא מאנשי האקדמיה הבולטים בעולם בתחום מינהל העסקים, והמודלים שלו לניתוח הסביבה התחרותית באמצעות מודל חמשת הכוחות מהווים תנ"ך להוראה ומחקר אקדמיים כמו גם לקביעת אסטרטגיה עסקית של ארגונים. לב המודל מתייחס לצורך ביצירת יתרון תחרותי אסטרטגי לפירמה בתוך הסביבה התחרותית. גישה זו נתפסה לא פעם כעסקית-אגרסיבית שמניחה הצידה שאלות של אתיקה וחברה ומתמקדת במשימה המרכזית של מנהל הפירמה בחברה הקפיטליסטית – לספק מקסימום רווח לבעלי המניות.

מאמרו של מייקל פורטר שפורסם בתחילת שנה זו ב-HBR נראה תמים לקורא הנאיבי, אולם הוא נחשב ללא פחות מהפיכת חצר עבור קבוצות שמרניות בעולם העסקי. קריסתה המתוקשרת של אנרון, חשיפת ההונאה של מיידוף, ומשבר הסאבפריים בארצות הברית שהיווה יריית פתיחה במשבר הכלכלי החמור ביותר שידע העולם מאז המיתון הגדול של שנת 1929, העלו שאלות קשות בפני פרנסי בתי הספר למינהל עסקים בארצות הברית, ובמיוחד במוסדות כמו אוניברסיטת הרווארד שטיפחה את הנערים שהפכו עם השנים למובילי הכלכלה האמריקאית אשר בחמדנותם חסר המעצורים הביאו לכשלי שוק שהפילו את כל העולם למשבר חמור כל כך.

במטלה הנוכחית אבקש לחשוף אתכם למאמרו של מייקל פורטר ולרעיונות שהוא מביא, אשר הוגדרו לא פחות מאשר "סוף הקפיטליזם" בכותרות ענק בכל עיתוני העולם. פורטר כאקדמאי שמרן בחר בביטוי מעט יותר סולידי – "בחינה מחדש של הקפיטליזם".

למי שמצוי בתחום האחריות התאגידית, דבריו של פורטר אינם מרשימים או חדשים במיוחד. משנתו איננה סדורה ויש בה הרבה חורים ושאלות בלתי פתורות. עם זאת, חשיבותו של המאמר אינה רק בתוכן שמוצג בה אלא בזירה שבה היא מתפרסמת ובהקשר הרחב של גישתו האסטרטגית של פורטר ביצירת יתרון תחרותי, שאינה משתנה גם במאמר זה. הוא טוען למעשה שמבחינה אסטרטגית, פירמות שרוצות לשמר ולמנף את יתרונן היחסי בשוק התחרותי חייבות לפתח גישה של אחריות תאגידית עסקית, ולהביא ערך משמעותי לא רק ללקוחותיהן ובעלי המניות שלהן אלא גם לכל מחזיקי העניין האחרים שלה ולסביבה. זוהי הרחבה מעניינת של גישת "הלקוח במרכז" שמאפיינת את השוק ב-30 השנה האחרונות, אולם נוהלה פעמים רבות ברמה תקשורתית שאינה באמת מהותית. האם הפעם מדובר בשינוי רציני ועמוק? התשובה אינה תלויה כמובן ברצונן הטוב של הפירמות וברוח ההתנדבות של מנהליהן. אם גישתו של פורטר נכונה, הרי שמבחינה עסקית פירמות שלא תעקובנה אחרי קוד ההתנהגות החדש הסוציאל-דמוקרטי פשוט לא תשרודנה. מכאן שבעלי מניות יעדיפו להשקיע את הונם בחברות שפועלות תוך שימוש בעקרונות של אחריות וחיפוש אחר הגברת ערך למחזיקי העניין בסביבה, וכמובן הפחתת נזקים לקהלים המגוונים הללו ולסביבה. חזון אחרית הימים? ימים יגידו. עד אז, עצם העובדה שאנחנו עוסקים בנושא הזה במסגרת קורס בלימודי MBA ושנושאים אלו הופכים ל"חדשות חמות" בעיתונות מקצועי ופופולארית, זה בפני עצמו אולי לא חזון אחרית הימים, אך לפחות משב רוח מרענן.

המטלה השניה בקורס שלנו תתחלק כמו הקודמת לשני חלקים – לחלק תיאורטי בו תרכשו ידע ברוח הלמידה האקדמית המסורתית, ולחלק יישומי בו תנסו לקשר את אותו ידע לעולם העשיה שלכם באופן ספציפי ולסביבה העסקית והחברתית שמסביב באופן כללי יותר.

חלק ראשון

הנכם מתבקשים לקרוא כתבה בת שני חלקים שפרסמתי באפריל השנה לגבי מאמרו של פורטר ב-HBR.

לאחר מכן הנכם מתבקשים להאזין ולצפות בראיון בן כרבע שעה של פורטר עצמו עם עורך כתב העת.

סכמו את חומר הקריאה מהמאמר שלי ב-300 מילים לכל היותר ובאותו היקף של עד 300 מילים את הראיון עם פורטר. שימו לב לבקשתנו שהודגשה גם במטלה הקודמת לשימוש במילים שלכם תוך נסיון לא להעתיק חלקים שלמים מתוך המאמרים. נסו להתייחס לכתיבה כהרצאה או כתבה שאתם מכינים כדי להציגה בפני פורום כלשהו (ואם יש לכם הזדמנות – עשו זאת בפועל בשילוב עם החלק השני שמופיע מייד).

חלק שני: האם זה גם "עסק" שלי?

בין אם התחברתם והסכמתם לגישה של פורטר, ובין אם היא מעוררת בכם התנגדות מכל סוג שהוא, מדובר בתחום שהולך ותופס מקום של כבוד בתרבות ניהול העסקים כיום. בחלק זה של העבודה הינכם מתבקשים לייצר "תיאור מקרה" (Case Study) אותו הינכם מכירים אישית, וליישם עליו את החומר שסיכמתם בחלק הראשון. רצוי שתשתמשו במקום העבודה האישי שלכם או בסביבה עסקית שמוכרת לכם היטב ומקרוב, כדי שהיישום יהיה אותנטי ובעל ערך (המידע מגיע ללירון ואלי בלבד ואנו לא מעבירים את החומר הלאה, עם זאת, אנא הימנעו משילוב חומרים סודיים או רגישים בעבודה, פשוט כי רמת האבטחה בה אנו משתמשים אינה מחמירה לצרכים שכאלה). המלצתנו הינה להשתמש בתיאור מקרה מארגונכם, עם זאת, במידה ואינכם מוצאים מקרה מתאים הקרוב אליכם, או שאתם מעדיפים מכל סיבה שהיא לא לעסוק בארגון שכזה, אתם רשאים לבחור ארגון עסקי אחר ולנתח אותו (אפילו אם אינכם מכירים אותו אישית – ידע ניתן לשלוף מתוך אתר החברה, אתרי אינטרנט של עיתונות, דוחות שפורסמו על ידי חברה ציבורית וכדומה). אגב – שיטת תיאורי המקרה היא שיטת הלימוד האופיינית של הרווארד ועליה התפרסם בית הספר למינהל העסקים של המוסד.

תיאור המקרה צריך לכלול פרטים שיאפשרו להבין בצורה טובה באיזה ארגון מדובר, מה ליבת העיסוק שלו, אילו אתגרים עומדים בפניו וכו'. דמיינו שעליכם לתאר את הארגון למישהו שאינו מכיר אותו כלל – מה הכי חשוב לומר ולכתוב. הקדישו לחלק זה בין 200-400 מילים לבחירתכם. ניתן לצרף בנספח קישורים לאתרי אינטרנט רלוונטיים במקרה הצורך.

ליבת היישום יהיה מסמך בן 400 מילה אשר ינתח את הארגון ואתגריו ברוח החומר שסיכמתם בחלק הראשון. אנו מודעים לכך שלא ניתן בהיקף מצומצם כל כך של כתיבה לבנות קוד אחריות תאגידית ולנתח עולם תוכן מורכב כל כך באופן מלא. הפעילו לפיכך שיקול דעת כיצד להפריד עיקר מטפל כדי להביא את הקורא לתובנה וערך מוסף משמעותי שתתרמו לו על ידי הניתוח והתיאור שלכם.

לסיכום, מבנה המטלה:

  • עד 300 מילה לסיכום המאמר שלי
  • עד 300 מילה לסיכום הראיון עם פורטר
  • 200-400 מילה לבנית תיאור מקרה
  • כ-400 מילה לניתוח תיאור המקרה

סה"כ המטלה עד 1400 מילים (לשם הפרופורציה למי שצריך עוגן – המאמר שלי הנ"ל על שני חלקיו כולל כ-2500 מילים, המסמך הנוכחי כולל כ-1000 מילים).

תאריך ההגשה ידחה בשבוע מהתאריך המקורי שתוכנן בתחילת הקורס. זהו יתרונו של קורס מהסוג הזה אשר יכול גם להגמיש את התנהלותו תוך תנועה. מאחר ורציתי לתת הזדמנות למצטרפים חדשים לקורס בשבוע שינויים להשלים את המטלה הראשונה, דחיתי מעט את העלאת המטלה הנוכחית. לרשותכם אם כך שבועיים וחצי לביצוע המטלה שתוגש עד 6 בדצמבר בחצות לפורטל הלימודי של הקורס.

בהצלחה

אורן ולירון

אושר אמיתי – גרסה 2.0: ראיון שערכתי במוסף הספרות של רשת א'

להלן קישור לראיון שקיימתי במוסף הספרות של רשת א' עם שמואל שם טוב עורך כתב העת אודיסיאה.

התוכנית בעריכת והגשת הדסה וולמן וצבי סלטון עסקה במאמר שפרסמתי בחודש שעבר באודיסיאה במסגרת גליון של כתב העת שעסק בנושא האושר.

קישור לראיון ברשת א'

לקריאת המאמר המלא באודיסאה גיליון 13 עמוד 30 והלאה: http://odyssey.org.il/224077

נשים אופטימיות מצליחות, גברים אופטימיים – פחות

איזכור למחקר של תמר איצקסון מאוניברסיטת בן גוריון ושלי בדה מרקר: http://www.themarker.com/career/1.1562880

ניתן למצוא קישורים נרחבים יותר למחקר בכמה איזכורים נוספים כאן: http://orenkaplan.com/?p=334

לקנות פחות, ליהנות יותר – חלק ב'

בשבוע שעבר פרסמנו את חלקה הראשון של הכתבה "לקנות פחות ליהנות יותר" בה תיארנו את תופעת "האדפציה ההדוניסטית" של הצרכן והשלכותיה. השבוע פורסם החלק השני שגם מסיים את הכתבה. בחלק זה הרחבנו את ההבנה התאורטית סביב התופעה והדגמנו את יישומיה. למשל:

"ההליכון ההדוניסטי" שמותיר את האצן באותו המקום מתרחש אמנם וגורם להגברת צריכה מיותרת, אך בסופו של דבר הצרכן מבין בתסכול רב ש"לא קיבל את הסחורה המובטחת" ועלול לפיכך להפנות את משאביו למותג מתחרה (כדי להתאכזב גם ממנו לאחר מכן). האם נהגה אפל בחוכמה כשהשיקה לפני מספר שבועות את גרסת אייפון העדכנית 4S שעוררה ביקורת צרכנית ותקשורתית נרחבת על כך שאינה מביאה חדשנות מספקת? לכאורה, מבחינה מסחרית זו היתה הצלחה מסחררת וחסרת תקדים – החברה מכרה מיליון יחידות של הסמארטפון החדש בהזמנה מוקדמת תוך 24 שעות. עם זאת, הצלחה זו עלולה להתגלות כחרב פיפיות. האכזבה שפורסמה ברבים ממידת החדשנות המוגבלת של הגרסה החדשה עלולה לגרום לזהירות רבה של צרכנים עם הוצאתה של הגרסה הבאה. אפל עלולה לגלות שדווקא אחרי האהדה התקשורתית העצומה שקיבלה החברה לאחר מותו של מייסדה סטיב ג'ובס היה עליה לגלות רגישות ואחריות מוגברת ללקוחותיה, שעלולים להרגיש מרומים או לפחות מאוכזבים.

לקריאת הכתבה המלאה (חלק ב'. כאמור, חלק א' פורסם שבוע קודם לכן כאן)

טיפול פסיכולוגי: איך למצוא את המטפל המתאים?

כתבה חדשה שפורסמה באתר onlife עוסקת בשאלה כיצד ניתן למצוא את המטפל המתאים.

ראיון שערכתי לכתבה מופיעה שם.

ניתן לקרוא מאמר מקיף בנושא זה שכתבנו קרן אשתי ואני שמופיע באתר המאמרים המשותף שלנו בפסיכולוגיה.

לקנות פחות, ליהנות יותר

צרכנים נוטים להאמין שרכישה של מוצר יקר יותר תסב להם הנאה לטווח ארוך יותר. למרות שהם לומדים עם הזמן והניסיון שההנאה שלהם ממוצרים פוחתת, הם נוטים להתעלם ממידע זה בתנאים רגילים של קבלת החלטות. הבנה טובה יותר של התהליכים האחראים להסתגלותם של צרכנים על פני זמן למוצרים, כמו גם תובנות על התהליכים המעכבים הסתגלות, עשויים לסייע לצרכנים לקבל החלטות רכישה טובות.

ניסוי המתואר בכתבה הנוכחית מדגים שלמרות שצרכנים לומדים עם הזמן והניסיון שההנאה שלהם ממוצרים פוחתת, הם נוטים להתעלם ממידע זה בתנאים רגילים של קבלת החלטות.

המירוץ ההדוניסטי נחשב לאחד ממקורות צריכת היתר המרכזיים בעולמנו והוא אינו מסתיים בשאלות המיקרו של הצרכן הבודד. קיימות סביבתית וגיבוש דפוסי צרכנות ברי קיימא הם צרכי השעה הן עבור הסביבה בה אנו חיים כיום והן עבור איכות חייהם של הדורות הבאים.

לקריאת חלקה הראשון של הכתבה המלאה של קרן ליפינסקי-קלע ושלי בדה מרקר שיווק שפורסם אתמול