ארכיון חודשי: אוגוסט 2011

נפגשים מחר בערב ברוטשילד? שיחה על פסיכולוגיה חיובית באוהל המתמחים בפסיכולוגיה בעשר בערב ולפני כן במטריצת החלומות של אפק בשבע וחצי

מחר יום חמישי 25 באוגוסט אקח חלק בשני אירועים ברוטשילד. ניפגשים שם?

האירוע הראשון הוא מטריצת החלומות של ארגון אפק, רשמים מהמפגשים הקודמים נמצאים כאן , המפגש מתקיים ברוטשילד 117 באמצע השדרה בין שבע וחצי לשמונה וחצי, מדובר בתהליך אסוציאטיבי שבו משתתפים חולקים בחלומות הן שנחלמו בלילה, והן אסוציאציות, מתוך הנחה שאוסף האסוציאציות שנוצר בקבוצה מייצג סיפור ששייך לסביבה, ואולי במקרה הנוכחי, למאבק, למצב החברה, או לכל דבר אחר. במפגש הזה אשתתף כאחד ממנחי האירוע.

האירוע השני הוא שיחה שנקיים באוהל המאבק של המתמחים בפסיכולוגיה בשעה 22:00. המפגש יתמקד בנושא פסיכולוגיה חיובית ויישומיה לנושאים הקשורים למאבק, הן החברתי שמתרחש מסביב והן למאבקם של המתמחים בפסיכולוגיה להציל את השירות הציבורי בתחום הטיפול הפסיכולוגי.

להתראות שם

אורן

שנאת חינם או אהבת חינם? נסו לחלק באפס כדי לקבל את התשובה

בחודש אב, החל בימים אלה, חוזרים ועולים תמיד דיונים על שנאת חינם ואהבת חינם. בכתבה הנוכחית אשתמש בביטויים אלה אך בדגש דווקא על ה"חינם" ולא לרגשות השנאה והאהבה, לפחות לא באופן ישיר לאקטואליה וההיסטוריה הלאומית.

מחיר אפס או "חינם" הוא סוגיה מורכבת בשיווק. הוא עשוי להיות מקור להזדמנויות שיווקיות נפלאות, אך עלול גם לעורר חשדנות, רתיעה, פגיעה בתדמית המותג, או סתם לבלבול הצרכן מול מצבי מחיר שגרתיים יותר. העדפת מחיר ה"אפס" עוצמתית יותר מכל סיטואציה צרכנית אחרת, ושילובה במודלים שיווקיים יכול לתרום, בוודאי בשלב חדירה לשוק.

המחקר שאתאר היום בחן את השפעת "ערך אפס" על בחירות צרכנים. הטענה המרכזית של המחקר הינה שמחיר אפס מסיט את נקודת העוגן של הצרכן אליה הוא משווה מחירים וגורם לפיכך לעיוותים בקבלת ההחלטות הצרכנית, לעומת מצב בו משווה הצרכן בין שני מחירים "אמיתיים" שאינם "אפס" או "חינם". החוקר מציג סדרה של ניסויים שמדגימים את תעתועי ה"חינם".

לקריאת המאמר המלא בדה מרקר שיווק

פסיכולוגיה עסקית וניהולית – חדש! רישום מועמדים ממגוון תחומי לימוד אקדמיים

לכל מכרי ועמיתי שלום

התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית נפתחת השנה לרישום מועמדים מכל מקצועות התואר הראשון. כמובן שתכני התוכנית ודרישותיה נותרו ללא שינוי ואנו מצפים לפגוש מועמדים שתואר שני במינהל עסקים המשלב תכנים ותהליכים פסיכולוגיים מרתק ומלהיב אותם. אני חושב שהמאבק החברתי שמתחולל כעת בארץ והמשבר הגלובאלי שעדיין לא חלף מדגישים עד כמה רלוונטית כיום הפסיכולוגיה לעסקים וניהול גם למי שלא הגיע מהתחום הזה מלכתחילה.

מאחר והתוכנית אינה מוכרת בקרב מועמדים שאינם מרקע פסיכולוגי וברצוני לקלוט כבר בשבועות הקרובים מועמדים מרקעים שונים לשנת הלימודים הקרובה באוקטובר, אשמח אם תוכלו להפיץ את דבר התוכנית למי שעשוי להתעניין בה. אני מצרף למטה עלון מידע ואשמח אם תוכלו להעביר את ההודעה שלי לכל מי שנראה לכם רלוונטי, או שעשוי להכיר מישהו כזה.

תודה

אורן

קישור לדף הסבר למועמדים

קישור לעמוד הבית של התוכנית

קישור לבלוג התוכנית לפסיכולוגיה עסקית וניהולית

שלגיה לובשת פראדה: האם מותג אטרקטיבי שווה יותר או פחות לאנשים יפים?

מראה חיצוני הוא אחד מהגורמים המשפיעים ביותר על יצירת רושם חברתי. יתכן שמדובר בשרידים אבולוציוניים לכך שמראה נאה התקשר בעבר ליכולת שרידות ביולוגית ובריאותית, אך גם כיום אנשים נוטים ליחס תכונות חיוביות כמו טוב לב או אינטליגנציה לאנשים ש"נראים טוב". ממחקר עולה שאנשים אטרקטיביים נתפשים מתוחכמים ואטרקטיביים יותר בלי קשר ליוקרת המותגים שהם מחזיקים. קראו את הסקירה המחקרית של מיכל דריימן, מתוך עבודת הסיום המצוינת שלה בקורס סוגיות נבחרות בניהול שהסתיים לאחרונה. הקורס מועבר על ידי בלמידה מרחוק למעלה מעשר שנים בהתכתבות ומספר עבודות מצטיינות יתפרסמו בדה מרקר במדור שלנו לסקירת מחקרים בינלאומיים בשיווק.

לקריאת המאמר המלא בדה מרקר שיווק

מרווחה של סעד וקומודיטי לרווחה של אושר: על ערך המותג שממשלה נדרשת לספק לצרכניה – חלק ב'

בחלקה הראשון של הכתבה, שהתפרסם בשבוע שעבר, פתחתי ושאלתי האם הממשלה וראש הממשלה הם מותג או מוצר. על רקע מחאת הדיור שמתחוללת הקיץ נראה שלמרות שהציבור בוחן את נבחריו במונחים מותגיים, הרי שהנבחרים עדיין פועלים בגישה מוצרית וסבורים שקומודיטי יספקו את "הסחורה". גישה מותגית משמעותה אסטרטגיה מבדלת שמבינה את נימי הדקויות של צרכי הלקוח. חיים טופול, ששר את מילותיו של אפרים קישון במאבקו לקבל דיור במקום האוהל במעברה אינו מייצג דקויות כאלו כיום, אך נדמה שממשלת ישראל עדיין מתבוננת על סרט זה בשחור לבן.

הכתבה הנוכחית משלבת בין הדברים שכתבתי על עקרונות הכלכלה במאבק הקוטג' ועקרונות הפסיכולוגיה החיובית שהופיעו בכתבות שלאחר מכן, שניהם ברמת המאקרו הבוחנת כיצד ניתן לבצע מצרף הגיוני של אושר ורווחה פרטיים כדי לקבל החלטות ברמה לאומית שיגבירו את איכות החיים, הרווחה והאושר של האוכלוסייה.

להמשך הכתבה בדה מרקר שיווק

מרווחה של סעד וקומודיטי לרווחה של אושר: על ערך המותג שממשלה נדרשת לספק לצרכניה

רבות נכתב בשבועות האחרונים על עצם המחאה עצמה ואופי תגובת "בעלי הסמכות" כלפיה בממשלה ובמגזר העסקי. אני מעדיף להתייחס אליה, לפחות בכתבה הנוכחית והבאה, כעובדה קיימת ולנסות להרחיק מבט לשלב הבא שיגדיר סטטוס-קוו חדש שבו תושבי המדינה הינם צרכנים לכל דבר ועניין, הן מול הממשלה ששמה את הלקוח במרכז, והן מול תאגידים למטרות רווח, שלכאורה כבר הציבו אותו במרכז לפני שנים רבות.

אם דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, נדרש לאושרם של אזרחי המדינה, ונשיא צרפת, סרקוזי,הודיע שהמדינה תכלול מדדים של אושר ורווחה במדדי הצמיחה הכלכלית, אולי הגיע הזמן שגם בישראל יקחו בחשבון את אושרם של האזרחים.

להמשך הכתבה בדה מרקר שיווק